דף הבית

תיאטרון

ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
תעלומת היצירה של בטהובן מכשפת את הבמה ואת העלילה

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין</title> <meta name="description" content="תעלומת היצירה של בטהובן מכשפת את הבמה ואת העלילה"> <meta name="keywords" content="33 ןריאציות,בית ליסין,חיים נוי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center">ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין – תעלומת היצירה של בטהובן מכשפת את הבמה ואת העלילה</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>מדוע כתב בטהובן 33 וריאציות לקטע וואלס קטן ושולי? תעלומת היצירה הייחודית הזו אופפת את המחזה "33 וריאציות" המועלה בבית ליסין בתל אביב ומכשפת את העלילה ואת הבמה בצלילים הנודעים של המלחין הגאוני ומביאה לשיאי משחק את יונה אליאן –קשת ויצחק חזקיה ועימם להקת שחקנים משובחת. </p> <p>העלילה עוסקת באירוע שהתרחש בשנת 1819, כאשר כמה עשרות מהמלחינים הנחשבים באוסטריה קיבלו מכתב ובו שתי שורות תווים צנועות: קטע לפסנתר במקצב הוואלס. מחברו היה אנטון דיאבלי, מלחין בינוני שהפך מו"ל ואיש עסקים ממולח. הוא ביקש מהמלחינים לכתוב וריאציה ליצירה הקטנה, כדי לכנסם בספר. </p> <p>50 מלחינים נענו לאתגר, ביניהם הנער פרנץ ליסט, פרנץ שוברט ועוד .רק בטהובן התמהמה עם יצירתו וכאשר הגיש אותה לבסוף היו אלה 33 וריאציות מופלאות. </p> <p>המחזאי והבמאי מויזס קאופמן (49), יליד ונצואלה המתגורר בניו יורק , כתב מחזה המבוסס על האירועים הלל בשנת 2007 והוא עלה בברודווי בשנת 2009 ועם ג'יין פונדה, בתפקיד הראשי. המחזה היה מועמד ל-5 פרסי טוני.</p> <p>קאופמן מספר בהצגה על מוזיקולוגית, דר' קתרין ברנדט היוצאת למכון הגנזים המוזיקלי בבון כדי לברר את המניע ליצירה ומה באמת מסתתר מאחורי 33 הוריאציות שכתב בטהובן לקטע שולי בעיניה. במקביל ממתברר, כי המדענית לוקה במחלת ניוון שרירים מתקדמת וימיה קצובים. העלילה מפגישה אותנו עם בתה המנסה להתקרב לאימה בערוב ימיה, עם ידיד של הבת, אח בבית חולים ועם מנהלת בית הגנזים, הנוקשה והפדנטית שמתרככת אט והופכת לחברה מסורה.</p> <p>במקביל לאירועי המחקר מופיעים במחזה בקו מקביל הגיבורים האמיתיים: המו"ל אנטון דיאבלי, לודוויג ואן בטהובן ועוזרו אנטון שינדלר. את ההצגה השופעת תנועה וצלילים מרכזת פסנתרנית המנגנת את היצירות הנוגעות לעניין וכל הבמה הופכת למוזיקה נפלאה ולחוויה תיאטרלית מעניינת.</p> <p>הבימאי משה קפטן הצליח לחולל מפגן מדויק ומעוצב של מוזיקה ומשחק ולהטט עם להקת השחקנים המצוינת שמגישה הפקה משובחת ואנינת איכות.</p> <p>יונה אליאן-קשת מגלמת את המוזיקולוגית בכישרון רב ובהופעה נפלאה. היא משחקת את המדענית במלוא אונה ומרצה ולאורך התקדמות מחלתה עד לסיום המשלב את המפגש עם נשוא מחקרה ומוזיקת המלאכים השמימית.</p> <p>יצחק חזקיה הוא בטהובן הנרגן, הזעפן והחרש,הגאון והנלבב והוא מפגין משחק אדיר ויוצא דופן בקלילות משחקו וברגישות הרבה. חזקיה הוותיק מגיה בהצגה לאחד משיאי משחקו.</p> <p>פנינה ברט-צדקה כמנהלת בית הגנזים המוזיקלי מגישה משחק נפלא ומשובח ולפעמים גונבת את ההצגה בזכות הוירטואוזיות שלה ויכולותיה הדרמטיות המצוינות.</p> <p>מיכל לוי כקלרה, בתה של המוזיקולוגית, משחקת יפה מאוד, נלבבת והופעתה ראויה למחמאות רבות ונלהבות.</p> <p>דני גבע כחברה, אח בית החולים, הוא מצוין ומשחקו ראוי ומוצלח מאוד.</p> <p>יניב לוי כמו"ל דיאבלי הוא מוצלח מאוד ומעביר את הדמות בהצלחה ובאיכות טובה מאוד.</p> <p>צביקי לוין כשינדלר, חברו ומזכירו של בטהובן- הוא מצויין. צביקי הוא שחקן מוכשר ביותר והופעתו היא מרשימה.</p> <p>הפסנתרנית דריה ספרנוב היא נפלאה ביותר. נגינתה היא בעלת כישרון רב וכל הופעתה היא מוצלחת מאוד.</p> <p>שלמה מושקוביץ תרגם את המחזה כהלכה והשפה היא עכשווית וקולחת.</p> <p>ערן עצמון יעצב תפאורה מרשימה, משובצת בתווים ובקטעים פרי עטו של בטהובן. אולה שבצוב עיצבה תלבושות תקופתיות נפלאות ויפות. אורי מורג אחראי לתאורה הראויה והנכונה ויואב כהן אחראי לוידיאו ארט של הקרנת התווים על המסך האחורי שעל הבמה. דפנה גרבינסקי אחראית לתנועה ובין היתר לקטע המחול הווינאי הקסום.</p> <p>דורי פרנס אחראי לעריכה המוזיקלית הנפלאה.</p> <p>ייתכן והמחזה קצת ארוך מידי ואולי היה כדאי לקצרו. עם זאת הוא קולח ומעניין. אין בו רגע דל והאירועים מן העבר ומן ההווה משולבים בצורה מצוינת .</p> <p>אין ספק ש"33 וריאציות" הוא מחזה מעניין, מרתק , בעל עוצמה דרמטית משובצת בהומור ומהווה מחווה מוזיקלית מענגת ליצירותיו של בטהובן.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין ביקורת: "33 וריאציות" בתיאטרון בית ליסין – תעלומת היצירה של בטהובן מכשפת את הבמה ואת העלילה מאת חיים נוי מדוע כתב בטהובן 33 וריאציות לקטע וואלס קטן ושולי? תעלומת היצירה הייחודית הזו אופפת את המחזה "33 וריאציות" המועלה בבית ליסין בתל אביב ומכשפת את העלילה ואת הבמה בצלילים הנודעים של המלחין הגאוני ומביאה לשיאי משחק את יונה אליאן –קשת ויצחק חזקיה ועימם להקת שחקנים משובחת. העלילה עוסקת באירוע שהתרחש בשנת 1819, כאשר כמה עשרות מהמלחינים הנחשבים באוסטריה קיבלו מכתב ובו שתי שורות תווים צנועות: קטע לפסנתר במקצב הוואלס. מחברו היה אנטון דיאבלי, מלחין בינוני שהפך מו"ל ואיש עסקים ממולח. הוא ביקש מהמלחינים לכתוב וריאציה ליצירה הקטנה, כדי לכנסם בספר. 50 מלחינים נענו לאתגר, ביניהם הנער פרנץ ליסט, פרנץ שוברט ועוד .רק בטהובן התמהמה עם יצירתו וכאשר הגיש אותה לבסוף היו אלה 33 וריאציות מופלאות. המחזאי והבמאי מויזס קאופמן (49), יליד ונצואלה המתגורר בניו יורק , כתב מחזה המבוסס על האירועים הלל בשנת 2007 והוא עלה בברודווי בשנת 2009 ועם ג'יין פונדה, בתפקיד הראשי. המחזה היה מועמד ל-5 פרסי טוני. קאופמן מספר בהצגה על מוזיקולוגית, דר' קתרין ברנדט היוצאת למכון הגנזים המוזיקלי בבון כדי לברר את המניע ליצירה ומה באמת מסתתר מאחורי 33 הוריאציות שכתב בטהובן לקטע שולי בעיניה. במקביל ממתברר, כי המדענית לוקה במחלת ניוון שרירים מתקדמת וימיה קצובים. העלילה מפגישה אותנו עם בתה המנסה להתקרב לאימה בערוב ימיה, עם ידיד של הבת, אח בבית חולים ועם מנהלת בית הגנזים, הנוקשה והפדנטית שמתרככת אט והופכת לחברה מסורה. במקביל לאירועי המחקר מופיעים במחזה בקו מקביל הגיבורים האמיתיים: המו"ל אנטון דיאבלי, לודוויג ואן בטהובן ועוזרו אנטון שינדלר. את ההצגה השופעת תנועה וצלילים מרכזת פסנתרנית המנגנת את היצירות הנוגעות לעניין וכל הבמה הופכת למוזיקה נפלאה ולחוויה תיאטרלית מעניינת. הבימאי משה קפטן הצליח לחולל מפגן מדויק ומעוצב של מוזיקה ומשחק ולהטט עם להקת השחקנים המצוינת שמגישה הפקה משובחת ואנינת איכות. יונה אליאן-קשת מגלמת את המוזיקולוגית בכישרון רב ובהופעה נפלאה. היא משחקת את המדענית במלוא אונה ומרצה ולאורך התקדמות מחלתה עד לסיום המשלב את המפגש עם נשוא מחקרה ומוזיקת המלאכים השמימית. יצחק חזקיה הוא בטהובן הנרגן, הזעפן והחרש,הגאון והנלבב והוא מפגין משחק אדיר ויוצא דופן בקלילות משחקו וברגישות הרבה. חזקיה הוותיק מגיה בהצגה לאחד משיאי משחקו. פנינה ברט-צדקה כמנהלת בית הגנזים המוזיקלי מגישה משחק נפלא ומשובח ולפעמים גונבת את ההצגה בזכות הוירטואוזיות שלה ויכולותיה הדרמטיות המצוינות. מיכל לוי כקלרה, בתה של המוזיקולוגית, משחקת יפה מאוד, נלבבת והופעתה ראויה למחמאות רבות ונלהבות. דני גבע כחברה, אח בית החולים, הוא מצוין ומשחקו ראוי ומוצלח מאוד. יניב לוי כמו"ל דיאבלי הוא מוצלח מאוד ומעביר את הדמות בהצלחה ובאיכות טובה מאוד. צביקי לוין כשינדלר, חברו ומזכירו של בטהובן- הוא מצויין. צביקי הוא שחקן מוכשר ביותר והופעתו היא מרשימה. הפסנתרנית דריה ספרנוב היא נפלאה ביותר. נגינתה היא בעלת כישרון רב וכל הופעתה היא מוצלחת מאוד. שלמה מושקוביץ תרגם את המחזה כהלכה והשפה היא עכשווית וקולחת. ערן עצמון יעצב תפאורה מרשימה, משובצת בתווים ובקטעים פרי עטו של בטהובן. אולה שבצוב עיצבה תלבושות תקופתיות נפלאות ויפות. אורי מורג אחראי לתאורה הראויה והנכונה ויואב כהן אחראי לוידיאו ארט של הקרנת התווים על המסך האחורי שעל הבמה. דפנה גרבינסקי אחראית לתנועה ובין היתר לקטע המחול הווינאי הקסום. דורי פרנס אחראי לעריכה המוזיקלית הנפלאה. ייתכן והמחזה קצת ארוך מידי ואולי היה כדאי לקצרו. עם זאת הוא קולח ומעניין. אין בו רגע דל והאירועים מן העבר ומן ההווה משולבים בצורה מצוינת . אין ספק ש"33 וריאציות" הוא מחזה מעניין, מרתק , בעל עוצמה דרמטית משובצת בהומור ומהווה מחווה מוזיקלית מענגת ליצירותיו של בטהובן. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI