דף הבית

תיאטרון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המחזה של איבסן מפתיע באקטואליות החברתית-פוליטית שלו

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן</title> <meta name="description" content="המחזה של איבסן מפתיע באקטואליות החברתית-פוליטית שלו"> <meta name="keywords" content="עמודי החברה,חיים נוי,בית צבי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center">ביקורת: <strong>עמודי החברה</strong> – בית צבי ברמת גן – המחזה של איבסן מפתיע באקטואליות החברתית-פוליטית שלו</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"עמודי החברה" מחזהו עטור השבחים של המחזאי הנורווגי הנריק יוהאן איבסן נכתב אמנם בשנת 1877, אולם היסודות החברתיים והפוליטיים השזורים במחזה תקפים ואקטואליים גם בימינו . המחזה שעולה בימים אלה ב<strong>בית צבי </strong>ברמת גן בויים ביד מקצועית בידי סלבה מלצב שהצליח בזכות להקת השחקנים המוצלחת להפיק מחזה איכותי ומרגש שלא נס לחו ומהווה מעין מפגן יכולות דרמטי ומוצלח לשחקנים הצעירים המסיימים בעוד חודשיים את הלימודים.</p> <p>איבסן היה מחזאי חשוב שלזכותו נרשמה אחריות רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית , למרות ש<strong>עמודי החברה </strong>אינה מתויגת כפסגת יצירתו. עם זאת, המחזה הועלה בכל העולם ועד ימינו אלה בהיכלי התיאטרון בווסט אנד ועוד.</p> <p>המחזה הועלה בתל אביב לראשונה בשנת 1940 בתיאטרון הבימה, שם הופקד הבימוי בידיו של צבי פרידלנד עם ענקי התיאטרון ובהם אהרון מסקין, בת עמי וחנה'לה הנדלר ששיחקה בתפקיד הבן הצעיר. (תפקידה הראשון כילד ולאחר מכן בעלי כינור).</p> <p>העלילה עוסקת בקרסטן ברניק, בעל מספנה עתיר נכסים . המחזה נפתח במסיבת נשים עסקניות הדואגות לשמירת המוסר החברתי בעיר הנמל הקטנה. מתברר, כי דינה דורף, נערה שנאספה לבית המשפחה בילדותה, היא בת לשחקנים ושאימה הייתה מעורבת בשערורייה משפחתית ושהובילה לעזיבת שניים מבני המשפחה לארה"ב.</p> <p>השלווה מופרת כאשר למקום מגיעים לאחר שנים, לונה – הגיסה החורגת ועימה יוהאן , אחי האישה. הם נושאים עימם סוד אפל המאיים על אבי המשפחה.</p> <p>במקביל, אנו עדים לניסיון ההשתלטות של ברניק על מסילת הברזל החדשה הנסללת במקום ואשר מתברר שהוא בעל השטח החשאי שלו.</p> <p>לפרשה נשזרות גם שתי אניות שבבעלותו ושיטות מפוקפקות לחיסול חשבונות ויישוב הדורים נוסח הטייקונים של אותם ימים. אסון אחד נמנע לאחר שהבן הפוחז של ברניק מנסה לברוח לעולם הגדול על אחת האניות שנרקמה נגדה מזימה זדונית .</p> <p>הצביעות החברתית, האינטריגות החברתיות והפוליטיות – אקטואליות מתמיד ותקפות לימינו אלה, כאן ובעצם בכל מדינה. המחזה מאופיין בעבודת צוות השזורה יחדיו, בתמונות רוויות מתח ורגש והתנהלות קולחת ומותחת.</p> <p>סלבה מלצב אחראי לבימוי וגם לעיצוב התפאורה המוצלחת. סלבה הנחיל משחק אנסמבל משובח והעמיד הצגה דרמטית שנונה, מעניינת ומרגשת שגם לאחר 150 שנה – עדיין היא אקטואלית ונוגסת בהון-שלטון וכל שאר העוולות החברתיות הטעונות.רבקה משולח תרגמה את המחזה לעברית עכשווית וקולחת. נטשה מנטל עיצבה תלבושות תקופתיות מוצלחות מאוד. </p> <p>מונא חוה כבטי ברניק, אשת איל ההון, היא שחקנית מצוינת, מגלמת את הדמות בכישרון רב, במקצועיות רבה ומגישה משחק מרגש ומשובח.</p> <p>שיר מאור כמרתה ברניק (אחותו) מפליאה בגילום דמות לכאורה אנמית, אך משחקה הוא מחושב ונפלא, התנהלותה היא פשוט נהדרת ורווית משחק ענוג בטקסטים שהיא מגישה ובעיצוב הדמות.</p> <p>נועה צפריר כנערה דינה דורף היא שחקנית משובחת ומצוינת, המקרינה אור על גילום הדמות. משחקה המוצלח מאוד הוא מקצועי, רענן ונפלא ויש לה יכולות נהדרות .</p> <p>דורון רכליס כקרסטן ברניק משחק כהלכה, רוב הזמן הוא עם ידיים בכיסים, כיאה להפגנת אדנות, אך לא תמיד זה נחוץ. משחקו קולח ומשובח.</p> <p>דודו אבגי כאולף הנער מגיש משחק ראוי, מוקפד ויפה.</p> <p> צחי לוק כיוהן המבקש את ידה של דינה מפגין משחק נאה ומוצלח.</p> <p>מעיין עמרני כלונה האמריקנית היא משב רוח סוער, משחקה מוצלח למדי , קולח ומקצועי.</p> <p>אלעד קונפינו הוא משב של צחוקים , משחקו ענייני ויפה.</p> <p>ויטלי פסיק כמזכיר הנאמן שגם הוא חושק בדינה מגלם דמות מעולה ומשחקו מוקפד ומוצלח.</p> <p>אביתר אברהם כרומל משחק יפה מאוד, חף מגינונים, ישיר בהגשת הטקסט ומשתלב נהדר בתסבוכת הכללית. יש לו פוטנציאל טוב מאוד.</p> <p>בירו טשלה כמנהל העבודה במספנות הוא מוצלח מאוד, מגלם את התפקיד במקצועיות רבה וברגש.</p> <p>דניאל סטיופין אחראי לעריכה המוזיקלית המצוינת. דולב ציגל אחראי לעיצוב התאורה המוקפדת והראויה.</p> <p>מדובר במחזה קולח, יפה ונעים לצפייה. אין ספק שבזכות השחקנים המוכשרים , הבימוי, וההפקה המקצועיים – מדובר בהצגה שטעונה במתח, רגש וחוויה תיאטרלית מוצלחת.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן – המחזה של איבסן מפתיע באקטואליות החברתית-פוליטית שלו מאת חיים נוי "עמודי החברה" מחזהו עטור השבחים של המחזאי הנורווגי הנריק יוהאן איבסן נכתב אמנם בשנת 1877, אולם היסודות החברתיים והפוליטיים השזורים במחזה תקפים ואקטואליים גם בימינו . המחזה שעולה בימים אלה בבית צבי ברמת גן בויים ביד מקצועית בידי סלבה מלצב שהצליח בזכות להקת השחקנים המוצלחת להפיק מחזה איכותי ומרגש שלא נס לחו ומהווה מעין מפגן יכולות דרמטי ומוצלח לשחקנים הצעירים המסיימים בעוד חודשיים את הלימודים. איבסן היה מחזאי חשוב שלזכותו נרשמה אחריות רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית , למרות שעמודי החברה אינה מתויגת כפסגת יצירתו. עם זאת, המחזה הועלה בכל העולם ועד ימינו אלה בהיכלי התיאטרון בווסט אנד ועוד. המחזה הועלה בתל אביב לראשונה בשנת 1940 בתיאטרון הבימה, שם הופקד הבימוי בידיו של צבי פרידלנד עם ענקי התיאטרון ובהם אהרון מסקין, בת עמי וחנה'לה הנדלר ששיחקה בתפקיד הבן הצעיר. (תפקידה הראשון כילד ולאחר מכן בעלי כינור). העלילה עוסקת בקרסטן ברניק, בעל מספנה עתיר נכסים . המחזה נפתח במסיבת נשים עסקניות הדואגות לשמירת המוסר החברתי בעיר הנמל הקטנה. מתברר, כי דינה דורף, נערה שנאספה לבית המשפחה בילדותה, היא בת לשחקנים ושאימה הייתה מעורבת בשערורייה משפחתית ושהובילה לעזיבת שניים מבני המשפחה לארה"ב. השלווה מופרת כאשר למקום מגיעים לאחר שנים, לונה – הגיסה החורגת ועימה יוהאן , אחי האישה. הם נושאים עימם סוד אפל המאיים על אבי המשפחה. במקביל, אנו עדים לניסיון ההשתלטות של ברניק על מסילת הברזל החדשה הנסללת במקום ואשר מתברר שהוא בעל השטח החשאי שלו. לפרשה נשזרות גם שתי אניות שבבעלותו ושיטות מפוקפקות לחיסול חשבונות ויישוב הדורים נוסח הטייקונים של אותם ימים. אסון אחד נמנע לאחר שהבן הפוחז של ברניק מנסה לברוח לעולם הגדול על אחת האניות שנרקמה נגדה מזימה זדונית . הצביעות החברתית, האינטריגות החברתיות והפוליטיות – אקטואליות מתמיד ותקפות לימינו אלה, כאן ובעצם בכל מדינה. המחזה מאופיין בעבודת צוות השזורה יחדיו, בתמונות רוויות מתח ורגש והתנהלות קולחת ומותחת. סלבה מלצב אחראי לבימוי וגם לעיצוב התפאורה המוצלחת. סלבה הנחיל משחק אנסמבל משובח והעמיד הצגה דרמטית שנונה, מעניינת ומרגשת שגם לאחר 150 שנה – עדיין היא אקטואלית ונוגסת בהון-שלטון וכל שאר העוולות החברתיות הטעונות.רבקה משולח תרגמה את המחזה לעברית עכשווית וקולחת. נטשה מנטל עיצבה תלבושות תקופתיות מוצלחות מאוד. מונא חוה כבטי ברניק, אשת איל ההון, היא שחקנית מצוינת, מגלמת את הדמות בכישרון רב, במקצועיות רבה ומגישה משחק מרגש ומשובח. שיר מאור כמרתה ברניק (אחותו) מפליאה בגילום דמות לכאורה אנמית, אך משחקה הוא מחושב ונפלא, התנהלותה היא פשוט נהדרת ורווית משחק ענוג בטקסטים שהיא מגישה ובעיצוב הדמות. נועה צפריר כנערה דינה דורף היא שחקנית משובחת ומצוינת, המקרינה אור על גילום הדמות. משחקה המוצלח מאוד הוא מקצועי, רענן ונפלא ויש לה יכולות נהדרות . דורון רכליס כקרסטן ברניק משחק כהלכה, רוב הזמן הוא עם ידיים בכיסים, כיאה להפגנת אדנות, אך לא תמיד זה נחוץ. משחקו קולח ומשובח. דודו אבגי כאולף הנער מגיש משחק ראוי, מוקפד ויפה. צחי לוק כיוהן המבקש את ידה של דינה מפגין משחק נאה ומוצלח. מעיין עמרני כלונה האמריקנית היא משב רוח סוער, משחקה מוצלח למדי , קולח ומקצועי. אלעד קונפינו הוא משב של צחוקים , משחקו ענייני ויפה. ויטלי פסיק כמזכיר הנאמן שגם הוא חושק בדינה מגלם דמות מעולה ומשחקו מוקפד ומוצלח. אביתר אברהם כרומל משחק יפה מאוד, חף מגינונים, ישיר בהגשת הטקסט ומשתלב נהדר בתסבוכת הכללית. יש לו פוטנציאל טוב מאוד. בירו טשלה כמנהל העבודה במספנות הוא מוצלח מאוד, מגלם את התפקיד במקצועיות רבה וברגש. דניאל סטיופין אחראי לעריכה המוזיקלית המצוינת. דולב ציגל אחראי לעיצוב התאורה המוקפדת והראויה. מדובר במחזה קולח, יפה ונעים לצפייה. אין ספק שבזכות השחקנים המוכשרים , הבימוי, וההפקה המקצועיים – מדובר בהצגה שטעונה במתח, רגש וחוויה תיאטרלית מוצלחת. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI