דף הבית

רפואה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
הברך פציעות ודרכי הטיפול: יותר מ 4.1 מיליון אנשים כל שנה מחפשים אחר טיפול רפואי לבעיות ברכיים. הברך היא האיבר הפיזי אנטומי המטופל ביותר ע"י מנתחים. אנו משתמשים בברך למעשה כציר בגוף שלנו שמשמש אותנו לשינו מהלך. \החל מהיותינו זוחלים ועד להולכים. לקפוץ, לכרוע ולבעוט. אין פלא שאנשים ובמיוחד העוסקים בפעילות גופנית כספורטאים הישגיים ועד לאלופים אטלתיים סובלים מפגיעות ופציעות בברכיים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>הברך פציעות ודרכי הטיפול / יעקב עזרא</title> <meta name="description" content="הברך פציעות ודרכי הטיפול: יותר מ 4.1 מיליון אנשים כל שנה מחפשים אחר טיפול רפואי לבעיות ברכיים. הברך היא האיבר הפיזי אנטומי המטופל ביותר ע"י מנתחים. אנו משתמשים בברך למעשה כציר בגוף שלנו שמשמש אותנו לשינו מהלך. \החל מהיותינו זוחלים ועד להולכים. לקפוץ, לכרוע ולבעוט. אין פלא שאנשים ובמיוחד העוסקים בפעילות גופנית כספורטאים הישגיים ועד לאלופים אטלתיים סובלים מפגיעות ופציעות בברכיים."> <meta name="keywords" content="הברך פציעות ודרכי הטיפול, תזונה, בריאות, אוסטאופורוזיס, דיאטה, ויטמינים מינרלים, אימונים אישיים, פיתוח גוף, שרירים, ויטמינים, מינרלים, אושר, בריאות, דיאטה, ספורט, קובי עזרא, מר עולם, ארנולד שוורצנגר"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>הברך פציעות ודרכי הטיפול / יעקב עזרא</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="הברך פציעות ודרכי הטיפול / יעקב עזרא" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author212.aspx ">קובי עזרא Ph.D יעקב מומחה לרפואה נטורופטית</a></strong><br/> <br/><p >תוכן ענייניים:</p> <p >1. <strong>הברך</strong></p> <p >2. <strong>הברך גיאוגרפיה</strong></p> <p > 2.1 מפרק הברך - מיקום ומבנה</p> <p > 2.2 על מה "יושבת" פיקת הברך</p> <p >3. קצת על א-סימטריה</p> <p ><strong> הברך</strong></p> <p >4. מרכיבים ודרכי פעולה</p> <p > רצועות הבר</p> <p >5. <strong>כללי</strong></p> <p > 5.1 הכאב</p> <p > 5.2 הכאב הכרוני</p> <p >6. <strong>פגיעות נוספות</strong></p> <p > 6.1 חבורה בברך</p> <p > 6.2 מתיחה של הברך</p> <p > 6.3 מה גורם לציבור להיות חשופים לפגיעות נקע או מתיחה</p> <p > 6.4 סימני היכר לנקע</p> <p > 6.5 מתיחה</p> <p > 6.6 מתיחות חמורות יותר</p> <p > 6.7 כיצד מתקנים רצועה זו?</p> <p >7. רצעות מלאכותיות</p> <p >8. פציעות ספורט</p> <p >9. תפקידי הרצועות</p> <p >10. דרכי טיפול בפגיעות בברך</p> <p > 10.1 טיפולים חדשניים:</p> <p > על MRI ואורטוסקופיה</p> <p >11. מערך אימונים אורטופדיים</p> <p > 11.1 למניעה</p> <p > 11.2 לריפוי </p> <p > </p> <p align="center"><strong>ביבליוגרפיה </strong><strong> </strong></p> <p >1. "אבן הפינה בתחום פיתוח-הגוף" / מאת: יעקב עזרא.</p> <p > 2. "ספורטולוגיה-המדריך לספורטאי" / מאת: יעקב עזרא.</p> <p >3. "סטרואידים - כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול!"/ מאת: יעקב עזרא.</p> <p >4. האינציקלופדיה לרפואת המשפחה.</p> <p > 5. אינציקלופדיה לגוף האדם / ספריית בית אריאלה</p> <p > 6. אנטומיית הגוף / ספריית בית אריאלה</p> <p > 7. החינוך הגופני והספורט / ווינגייט</p> <p > 8. מחלות ופרקים / הוצאת עיתון "דבר"</p> <p >9. הכאב / ד"ר אילן אלדר, מכבי</p> <p > </p> <p align="right"><strong>Orthopaedic Medicine Vol.1</strong></p> <p > James Cyriax</p> <p > </p> <p ><strong>Illustrated Manual Of Orthopaedic Medicine</strong></p> <p > J.H Cyriax & P.J Cyriax</p> <p > </p> <p ><strong><span style="text-decoration: underline;">Internet</span></strong><strong>: American Academy of Orthopaedic Surgeons </strong></p> <p ><strong>(Public Information)</strong><strong> </strong></p> <p ><strong> </strong></p> <p ><strong> </strong></p> <p > </p> <p ><strong>1. ה ב ר ך</strong></p> <p > </p> <p > </p> <p > </p> <p >יותר מ 4.1 מיליון אנשים כל שנה מחפשים אחר טיפול רפואי לבעיות ברכיים.</p> <p >הברך היא האיבר הפיזי אנטומי המטופל ביותר ע"י מנתחים. אנו משתמשים בברך למעשה כציר בגוף שלנו שמשמש אותנו לשינו מהלך. \החל מהיותינו זוחלים ועד להולכים. לקפוץ, לכרוע ולבעוט.</p> <p > </p> <p >אין פלא שאנשים ובמיוחד העוסקים בפעילות גופנית כספורטאים הישגיים ועד לאלופים אטלתיים סובלים מפגיעות ופציעות בברכיים.</p> <p > </p> <p >ישנם הרבה מרכיבים הגורמים לברך להיות פגיעה כ"כ לסוגים שונים של וירוסים כתוצאה מפציעות. פגיעות רבות מטופלות בהצלחה באורח שמרני אך מאידח גיסא באחרות נדש טיפול ע"י ניתוח ע"מ לתקן את הנזק.</p> <p > </p> <p align="center"> </p> <p ><strong>2. הברך - גיאוגרפיה</strong></p> <p > </p> <p >איזור המעבר בין הירך לבין הסובך.</p> <p > </p> <p >המיפרק המאפשר תנועה בנקודה זו נקרא מיפרק הברך.</p> <p >הברך היא מקום החיבור - ציר הגדול בגוף שלנו וכאחד כזה הוא גם אחד המקומות פגיעים ביותר. הוא נוצר ממיפגש של עצם הירך ועצם השוקה כשהיא מחוברת מסוף החלק התחתון של עצם הירך (Femur) המסתובבת על סוף החלק העליון של עצם השוק (Tibia). הפיקה (Pattella) חורצת בסוף עצם הירך.</p> <p >בשפת היומיום רווח למעשה המונח "ברך" לציון מיפרק הברך.</p> <p >התנועות האפשריות במיפרק הברך הן בעיקר כיפוף ופישוט, ותנועה סיבובית מוגבלת. פישוט הברך אפשרי עד להיווצרות קו ישר בין הירך לשוק.</p> <p > </p> <p >הערה:</p> <p >חריגה בכיפוף המיפרק של בערך 5 מעלות - יכולה להיווצר בדר"כ אצל נשים מסויימות וילדים.</p> <p >כיפוף המיפרק ממצב של פישוט אפשרי בדר"כ עד לזוית של 130 מעלות בערך, בתוספת מעלות אדות של כיפוף סביל לאחר מכן.</p> <p >סיבוב עצם השוקה ביחס לעצם הירך אפשרי רקממצב של כיפוף במיפרק הברך וגבולות תנועת הסיבוב הם 15 מעלות.</p> <p >תינוקות אינם מסוגלים ליישר את ברכייהם . הירך והשוקה שלהם מעוקמות כלפי חוץ . מצב זה משתנה בהדרגה עד כי מאוחר יותר חלה תפנית של השוקה ושל הירך פנימה (רגלי X). בעיקר בולט אצל נשים יותר מאשר גברים בשל <strong>מבנה האגן</strong>.</p> <p > </p> <p ><strong>2.1 מפרק הברך - מבנה</strong></p> <p align="center"> </p> <p ><strong>מיקום</strong></p> <p >חיבור בין עצם הירך (FEMUR) המסתובבת על סוף החלק העליון של עצם השוק -(TIBIA). הפיקה (PATEELLA) חורצת בסוף עצם הירך וכל זאת בעצם מקנה לה את החשיבות של "הציר הגדול בגוף שלנו" וכאחד שכזה הוא גם אחד המקומות הפגיעים ביותר.</p> <p >בחלקה העליון של עצם השוקה ישנם שני מישטחים גרמיים מכוסים סחוס, שבינהם אזור קטן שאינו מחוסה סחוס.</p> <p >עובי הסחוס במישטח המפרק בערך 5 מ"מ במרכז ו- 2 מ"מ בצדדיו.</p> <p > </p> <p ><strong>2.2 על מה "יושבת" עצם הפיקה?</strong></p> <p >בקצה התחתון של הירך ישנן שתי גבשושיות בעלות ציפוי סחוסי כשמרכזו עבה אף הוא מצדדיו. בקדמת עצם הירך יוצרים הנ"ל משטח המיועד לעצם הפיקה.</p> <p > </p> <p ><strong>3. קצת על א-סימטריה</strong></p> <p > </p> <p >משטחי המיפק של עצם הירך והשוקה אינם מתאימים זה לזה במדויק, אולם חוסר תיאום זה מתוקן ע"י התקן בעזרת שני דיסקוסים גמישים, העשוייםריקמת חיבור וסיבים אלאסטיים, וכל אחד מהם מכונה "סהרון" או " מניסקוס".</p> <p >שניהם (גם האמצעי וגם הצידי) נמצאיםבצד הפנימי ובצד החיצוני של המיפרק, בהתאם והם דמויי פרסה או חרמש. המניסקוס האמצעי נראה כמיקטע גדול של עיגול, שהרדיוס שלו קטן. קצות הסהרון התיכון מהודקים אל השוקה באמצעות רצועה, המחזקת את חלקה הפנימי ביותר של קופסית המפרק. הסהרון הצידי מוחזק רפוי כלשבו באמצעות רצועות הברך המצתלבות. </p> <p ><strong> </strong></p> <p ><strong>4. הברך - מרכיבים ודרכי פעולה:</strong></p> <p ><strong> רצועות הברך</strong></p> <p align="center"><strong> </strong></p> <p >ACL - Anterior Cruciate Ligament : הרצועה הצולבת הקידמית</p> <p >MCL - Medial Collateral Ligament : הרצועה הצדדית האמצעית</p> <p >PCL - Posterior Cruciate Ligament : הרצועה הצולבת האחורית</p> <p >שגם הוא נפגע לעיתים קרובות.</p> <p > </p> <p >הברך עצמה מכילה מספר רב של רצועות העוזרות לשלוט בתנועה ע"י חיבור עצמות וחיזוק המפרק אל מול הפעילויות הלא טיבעיות למינהם. חלקים אחרים של הברך, כמו הסחוס, משמשים מעין ריפוד לברך או על מנת לעזור בבלימת הזעזועים שהברך מקבלת בזמן התנועה.</p> <p > </p> <p >Ë מהם הבעיות הנפוצות ביותר בקרב פציעות ספורטאים?</p> <p > ספורטאים רבים חוו פגיעות ברצעות הברכיים. מבין הרצועות וה"סיבים" השונים </p> <p > המחזיקים ותומכים בברכיים, בחרתי להביא את הפגיעות ביותר ולפרט את סיגי </p> <p > הפציעות שיכולות להיגרם בכל אחד.</p> <p > </p> <p >Õ</p> <p >שינוי או <span style="text-decoration: underline;">החלפת כיוון</span> התנועה במהירות, האטה לאחר ריצה <span style="text-decoration: underline;">ונחיתה מקפיצה</span> - לרב הם הגורמים לקרעים ב- ACL (הרצועה הצולבת הקידמית).</p> <p >ספורטאים המשתייכים לספורט המים - גלישה, כדורסל וכדורגל חשופים ורגישים לכך גם הם.</p> <p >Õ</p> <p >פציעות מסוג MCL בדר"כ נגרמים ע"י שימוש <span style="text-decoration: underline;">בחלק החיצוני</span> של הברך, כמו אצל כדורגלנים.</p> <p > </p> <p >Õ</p> <p >פגיעות ברכיים מסוג PCL יכולות להיווצר כאשר ספורטאי נפגע בחלק הקידמי של הברך או ע"י צעידה ודריכה על כף הרגל בצורה לא נכונה - בשגגה בשטח האימונים.</p> <p >גםבמקרה זה שחקני כדורגל הם במיגזר הסיכון הגבוה, שחקני כדור יד אף הם חשופים לתופעה של פציעה זו.</p> <p > </p> <p ><strong>5. כ ל ל י</strong></p> <p ><strong>5.1 ה כ א ב</strong></p> <p >הכאב מוגדר כתחושה לא נעימה או התנסות נפשית לא נעימה שבה כתוצאה מנזק שאירע לאחת הרקמות בגוף או מתפקוד לקוי של איבר בגוף האדם.</p> <p >התחושה הזו היא תחושה סובייקטיבית כלומר משוחדת.</p> <p >הכאב מתחלק לכאב חריף שנוצר בעיקבות נזק ולכאב כרוני.</p> <p >כאב כרוני מופיע לפחות חודש לאחר שהכאב החריף צריך היה לחלוף כאשר הנזק לרקמה אמור היה לעבור תהליך ריפוי.</p> <p >הכאב החריף נובע מנזק לרקמה פנימית או חיצונית או מנזק לאיבר כלשהוא בגוף האדם ומושפע מהמצב הנפשי שלנו. אותו מצב נפשי איננו המרכיב העיקרי.</p> <p >משמעותו של הכאב החריף היא בעצם הזהרה שפירושה ל"הוציא את היד מן האש". בכדי למנוע נזק חריף יותר "צריכים לרוץ לרופא" שיטפל בבעיה.</p> <p >בשלב הראשון מפוצצים קולטני הכאבומרכז הכאב ע"י תשדורת כאב שבאה מן הפרפריה. מופיעה התקווצות שרירים אשר גורמת גם היא לכאב ואז נכנסים לפעולה מנגנוני החסימה הטבעיים של הכאב הנמצאים במרכזים שונים של העצבים. מנגנוני חסימה אלו מושפעים על ידי המצב הנפשי של הנפגע: חרדה, פחד מאיבוד הפרנסה, מתח, חוסר וודאות, דיכאון ובידוד חברתי. הבעיה הנפשית מושפעת בין היתר מהתנהגותם של האנשים הנמצאים בסביבתו של החולה במועד הפגיעה בנוסח: "אוי מסכן" השפעה נוספת יש למצב הסוציאלי להשכלה לחשיפה קודמת לנזק דומה ואפילו לאמונה הדתית. במצב זה מעיל החולה חשיבה שכולה ובודק את מצבו:</p> <p >מה גודל הנזק, מה גודל הסיכונים ומהם התוצאות ובהתאם לכל אלה הוא מגיב לכאב.</p> <p><strong> <p ><strong> </strong></p> <p ><strong>5.2 הכאב הכרוני</strong>:</p> <p >פרט לכאבים בשל מחלות ממאירות, אינו מעיד בהכרח על נזק לרקמות אלא על סיבוך מאוחר של כאב חריף. כאב זה מופיע כשישה - שמונה שבעות לאחר רופי הנזק הראשוני. <strong></strong></p> <p >הכאב הכרוני מתחלק ל- 2 סוגים:</p> <p >1. כאב כרוני שאינו קשור למחלה ממארת.</p> <p >2. כאב כרוני הקשור למחלה ממארת או לגרורותיה.</p> <p > </p> <p >לדוגמא כאבי גב לאחר פריקת דיסק וכאבי ברכיים לאחר פגיעה גורמים לכאב בשלב הקרע הראשוני - הפציעה. לאחר מכן מה שכואב הוא התקווצות השריר או דלקת של העצב הנותרת במקום. אם המטפל מצליח להרפות את השריר ולטפל בדלקת לא צריך להיות כאב.</p> <p >אמם נשאר נזק לדיסק או במקרה של ברכיים, נזק לסהרונים אך לא צריכה להיות לכך השפעה על התפקוד היומיומי פרט להגבלות מינימליות כמו הרמת משאות כבדים אשר עלולים לגרום לפציעה נוספת.</p> <p >אם נכנס המטופל לאוירה של חרדה, דיכאון, חוסר תפקוד תמיכת יתר של הסביבה ותלות של המטופל באותה סביבה מתפתחות בעיות נפשיות ליצירתו של המעגל:</p> <p >כאב - תמיכה סביבתית - כאב.</p> <p >המעגל הזה שומר על עצמו כעל מעגל סגור ואז מופיע הכאב הכרוני.</p> <p >באופן בלתי מודע ובלתי רצוני מתחיל החולה להתרוצץ במסלול רופא משפחה - רופא מומחה - חדר מיון - רופא כאב ואחרים.</p> <p >חולים הסובלים מכאבי גב, ברכיים ופרקים אחרים עוברים את התהליך המתואר כאן ארבעה עד חמישה פעמים בשנה בשינוי תופעות מזג אויר וכיו"ב.</p> <p >טיפול בכאב - בדר"כ נעשה באמצעות תרופות שונות נוגדות דלקת ואחרות המשבשות את הולכת הכאב ומחזירות את מנגנון הכאב לתפקות רגיל ותקין. ע"י כך הטיפול משיג שינויים והטבה במצבו הפיזי והנפשי של המטופל. נוצר מעבר ממצב חרדתי - דיכאוני המשבש את התפקוד הפיזיולוגי של מערכת הכאב בחזרה לפעילות תקינה.</p> <p > </p> <p ><strong>6. פגיעות נוספות</strong></p> <p ><strong>בעיות ברכיים אצל רוכבי אופניים</strong></p> <p >רצים רבים אשר סובלים מבעיות במפרק הברך, פונים לאימוני אופנים במחשבה שז ה ישחרר אותם מהעומס. רכיבה על אופנים בדר"כ, אינה גורמת להורדת העומס, בפרט אצל נשים בגלל רוחב המותניים. חיבור בעצם הירך לברך כאשר המותניים רחבות נשעה בזויות לא ישרה וזה גורם לעומס בזמן לחיצה הדוושות.</p> <p >פגיעות שונות נגרמות לברכיים בזמן רכיבה ופתרונות אחדים כגון תמיכות לנעליים, התאמת אופניים, גובה מתאים לכיסא וכו' יכולות לעזור. שיטות אימון, חיזוק הארבעת הראשים ודגש על מתיחות הירך יכולות לעזור אף הן.</p> <p ><strong> </strong></p> <p ><strong>"ברך קופצים"</strong></p> <p >תופעה נוספת, כאבים בפיקה (PATTELA) במקופ חיבור הגיד ומעלה, שהם השכיחים ביותר ותופסים את המקום הראשון בפגיעות הקשורות במאמץ ויותר בספורט תחרותי.</p> <p >תופעה זו מוכרת בשם "ברך קופצים" "Jampper's Knee" ובעיקר אצל שחקני כדורסל, כדור עף ורצים.</p> <p > </p> <p >הטיפול ממושך וקשה לעיתים. בין ההמלצות לטיפול ממושך, שינויים ביציבה, בשיטות אימון, פיזיוטרפיה עם דגש על מתיחות וחיזוק שרירי הירך ובעיקר ארבעת הראשים ועוד.</p> <p >במשך 5 שנים בהם טופלו 150 איש הסובלים מ"ברך קופצים", 34 מהם נותחו ובחלק מהמקרים, הקשים שבהם היו למנותחים תוצאות טובות.</p> <p > </p> <p >תזונה איזורית (ראה נספח) וצפיפות תאית כטיפול בפגיעות בסהרון.</p> <p >כדי שהסהרון (המניסקוס) יוכל לתפקד בצורה מלאה וכדי לשמור על שלמותו ויכולתו להיתרפא תלויה במידה רבה ביכולתו לספוג אבות מזון, והעבירם ולקלוטם בתאי הברך.</p> <p > </p> <p >ליקוי בתזונה עשוי לגרום לשינויים התנוונותיים ולירידה ביכולת הריפוי.</p> <p >צפיפות תאי הסהרון וחוסר פעילות משפיעים על אי-הזנת התאים. יש קרעים אשר בדר"כ חסרי סיכויי לריפוי והם עשויים להחלים אם נחצבת תעלה להזנת התאים או מושטלת שכבת עטיפה: Synorium.</p> <p align="center"> </p> <p >ראה נספח תזונה</p> <p > </p> <p >קרעים בסחוס נפוצים אצל ספורטאים רבים. שגיאה נפוצה בפי אנשים היא להשוות או לבלבל בין הסחוס למניסוס, שהוא חלק-קשיח, גס יותר מהסחוס אך בעל מבנה גומי המחבר בין הברך עצמה לרצועות ופועל "כבולם זעזועים" לרגל.</p> <p >בפעיליות ספורטיביות המניסקוס נקרע בדר"כ בהתרחשות של: סיבוב הרגל, ציר, האטה וכיו"ב. מגע ישיר לעיתים מעורב בפעולה של סיבוב רגל - כציר וגורמות לקריעה של המניסקוס.</p> <p > </p> </strong></p> <p > </p> <p><img src="http://www.dietme.co.il/images/stories/site/animation3d.gif" border="0" alt="" /></p> <p> <p >פגיעות שונות, החל מפציעות קלות (חבלות ומכות), הגורמות רק הצטברות כלשהי של נוזל במיפרק, וכלה בנזק חמור (פישוט יתר וקריעת רצועות המיפרק, נזק לסהרונים, נקעים ושברים)</p> <p >בתהליכי זיהום קשים במיוחד הפוגעים במיפרק הברך כולו.</p> <p > </p> <p >לדוגמא:</p> <p ><strong>6.1 חבורה בברך </strong></p> <p > </p> <p >כתוצה מנזק מכאני ישיר, גרמת רק הצתברות של נוזלים ומעט דם במפרק, אך לא נגרם כל שבר בעצמות, לא נקע או קרע ברצועות.</p> <p >בנגיעה או בלחיצה על המפרק יגרם כאב לנפגע ובצילומי רנטגן (המתבצע בדר"כ ב- 3 כיוונים ראה תמונות) איו ממצא פתולוגי.</p> <p >הצטברות הנוזל גורמת בדר"כ התנפחות במיפרק וכתוצאה מכך מוגבלות תנועותיו.</p> <p > </p> <p >כאשר החבלה לה, די לעיתים בחבישה מהודקת המורכבת משיכבת סיליקון מהוקדת בתחבושת אלסטית.</p> <p >אם הצטברות הנוזל רבה במיוחד עושים שאיבת נוזלים שחלק מהם הנמצא בחלל המיפרק בעזרת מחט עבה, חלולה. במרבית המקרים מומלץ לחולה להניע את הברך ככל שיוכל, אולם רק עד גבול הכאב, שכן הברך אינה פעילה כלל, היא נעשית נוקשה. יש להתחיל בפיזיטרפיה מוקדם ככל האפשר - ככל שמאפשר הכאב.</p> <p > </p> <p ><strong>6.2 מתיחה של הברך</strong></p> <p >פגיעה חמורה יותר שכן הרצועות בצד אחד או שני הצדדים של הברך נמתחות יתר על המידה ולעיתים אף נקרעות מתחיה זו נגרמת בעקיפין ע"י כח כלשהו גורם לברך תנועה חזקה מהרגיל, שלאחריה מתחיל להתנתק המגע בין משטחי המיפרק באחד הצדדים.</p> <p >הסימנים החיצונים דומים לסימני המכה בברך, אלא שקל יותר לאתר במישוש את האיזור הרגיש והנפיחות רבה יותר מסביב למפרק כולו. נוזל המפרק מעורב בדר"כ בדם אך שוב.. כל פגם לא מתגלה בצילום הרנטגן והתוצאה היא ללא ממצא פטולוגי.</p> <p >אם יכולת התפעול של המפרק לא נפגעת במיוחד אפשר להסתפק בטיפול של חבשה לוחצת אך במקרה של נזק בולט לרצועות המפרק מגבסים את הרגל עם סד.</p> <p >מתיחת הרצועות מותירה כאב לאורך זמן וכן נשארת רגישות יתר ללחץ באיזור הקרע.</p> <p >קרינה אינפרא-אדומה יכולה לזוז את תהליך האחלמה.</p> <p > </p> <p ><strong>6.3 מה גורם לציבור להיות חשופים לפגיעות נקע או מתיחה?</strong></p> <p ><strong> </strong></p> <p >כל סוגי הספורט וההליכה. האיזור הפגיע ביותרלפציעות אלו אינו ניתן לחיזוי אלא לפי סוג הפעולה. בספורט בו קופצים כמו כדורגל, כדור עף וכו'. הרגליים, כפות הרגליים והקרסוליים הם הפגיעים. שחקני כדורגל, הוקי, מתאבקים וכל ספורט מגע אחר גם הם שותפים לכלל.</p> <p >מתעמלי קרקע, טניס, גולף וכל ספורט שמשתמשים בו עם הידיים בעל סיכון גבוה להיפגע במתיחת השריר.</p> <p >הסוג השכיח יותר הוא מתיחה במרפק.</p> <p > </p> <p >בעת זריקת קידון למשל, כעיקרון כל ספורט מגע יכול להסתיים בנפילה או בחבטה במרפק אך הספציפי לו הוא השלכת קידון וחץ ואחרים.</p> <p > </p> <p ><strong>6.4 סימני היכר לנקע?</strong></p> <p >בזמן קבלת המכה: כאב, חבורה, דלקת הם הנפוצים ביותר בכל 3 הקטגוריות של: נקע עדין, נקע ממוצע ושל חריף יותר.</p> <p >האדם יבחין ברגע של פציעה, כמעין תפיחה קלה, קרע במפרק. פגיעה חמורה, תראה במקום, לאחר שהרצועות נקרעו או נפרדו מן העצם. במצב כזה המפרק אינו מתפקד יותר. פציעה בינונית קורעת את הגיד בצורה שלא תהיה יציבה למפרק ונפיחות.</p> <p >גיד מתוח הוא מתיחה קלה אך המפרק אינו משוחרר.</p> <p > </p> <p ><strong>מה גורם לכך?</strong></p> <p >נקע נגרם ע"י זעזוע מסויים כגון נפילה, חבטה וכו' הפוגעים במפרק ומזיזים אותו ממקומו. סיבה נוספת: מתיחת יתר או במקרים אחרים קורע את הרצועה התומכת. מקרים נפוצים בהם הנגע יכול להיגרם.</p> <p >אדם נופל לריצפה כשידיו ישרות והן פוגעות באדמה. החלקה, קפיצה ונחיתה על כפות רגליים ישרות, או ריצה על משטח מחוספס, לא אחיד.</p> <p > </p> <p ><strong>6.5 מתיחה</strong></p> <p >נגרמת כתוצאה משימוש יתר או תנועה ממושכת של שרירים וגידים. זמן מנוחה מסויים בין תרגיל לתרגיל בזמן אימוץ שריר בהחלט יכול למנוע זאת.</p> <p > </p> <p ><strong>6.6 מתיחות חמורות</strong></p> <p >יותר נגרמות ע"י מאמץ יתר לשריר מבחינת משקל או לחץ או כיווץ השריר יתר על המידה. </p> <p >כל אחד יכול לסבול ממתיחת שריר:</p> <p >ספורטאים הישגיים, חובבנים והציבור הרחב. אנשים בעלי משקל עודף - חריג או לחילופין תת-תזונה ומצב גופני רעועה.</p> <p ><strong> </strong></p> <p ><strong>6.7 כיצד מתקנים רצועה זו?</strong></p> <p >נדמה את ה- ACL (רצועה קידמית צולבת) לסיב אליו מס' חוטים מתחברים והוא התנתק מהם כשנקרע. אין טעם לאכות אותו. הפתרון האידיאלי הוא להחליפו!</p> <p > </p> <p >ניתוח אמנם אידיאלי אך לא תמיד הפתרון. אנשים שאינם ספורטאים לפעמים מטופלים ע"י פיזיוטרפיה בלבד.</p> <p >מנתחים נוהגים להחליף גיד מפיקת הברך שמחבר את ראש הברך לרגל התחתונה - השוק, או גיד אחר בגיד מדומה מושתל.</p> <p >במקרים נדירים ביותר הרופאים בוחרים להשתיל איברים.</p> <p > </p> <p ><strong>7. רצועות מלאכותיות</strong></p> <p >ב- 1986 בארה"ב אישר משרד המפקח על המזון והתרופות (FDA) את שימושם של שתי רצועות מלאכותיות לניתוחי ברך.</p> <p > </p> <p >1. מיועדת לאנשים שאצלם נכשל לפחות נסיון אחד בבניה מחדש של מפרק הברך.</p> <p > </p> <p >2. מחזקת ומתגברת תיקון רצועת הברך.</p> <p > </p> <p > סוג הרצועות המלאכותיות נקראות: Goer Tex</p> <p > Kennedy Led</p> <p > </p> <p > </p> <p > </p> <p ><strong>8. פציעות ספורט</strong></p> <p > </p> <p >בדר"כ בניתוחי ברך, לא קיימת סכנה של דחייה ובמקרה הכי גרוע, מתהווה דלקת אך רופאים נוקטים בכל זאת בזהירות רבה ויש הטוענים כי הרצועות החדשות הללו עדיין לא עברו את "מבחן הזמן".</p> <p > </p> <p ><span style="text-decoration: underline;">פציעות מסוג </span><span style="text-decoration: underline;">ACL</span></p> <p >נראה כי קרע כזה יכול לקרות כשהברך סופגת מכה ישירה או מהירה או כבדה מסיבה מסויימת אך הסיבות העיקריות לקרעים אלו קורים בהיעדר מגע, בזמן שספורטאי קופץ או מבצע תנועה צדדית חדה (כמו בכדורגל), הפניה של 90 מעלות, תנועה בצורה חישוקית של הגוף (כמו חישוק).</p> <p > </p> <p ><strong>!!</strong> כל מה שגורם לברך לנוע בצורה סיבובית או כפיפה קדימה דרסטית או מסורבלת יכולות לגרום לקרע. אפילו אם מבנה השרירים ברגל מפותח דייו קרע כזה יכול לקרות. כשה- ACL נקרע האדם שומע מעין קול פקיעה וכאבים עזים החולפים אחרי כמה שעות ולבסוף...נפיחות. אפשר לדעת ע"י בדיקת אורטופד עם עצם השוק זזה קדימה, את מצב הרצועה ע"י אחיזה בברך ובשוק ונסיון להפריד בינהם.</p> <p > </p> <p ><span style="text-decoration: underline;">פציעות מסוג </span><span style="text-decoration: underline;">MCL</span></p> <p >פציעות מסוג MCL בדר"כ נגרמים ע"י שימוש בחלק החיצוני של הברך, כמו אצל כדורגלנים.</p> <p > </p> <p ><span style="text-decoration: underline;">פציעות מסוג </span><span style="text-decoration: underline;">PCL</span></p> <p >פציעות מסוג PCL יכולות להיווצר כאשר ספורטאי ונפגע בחלק הקידמי של הברך או ע"י צעדה ודריכה על כף ברגל ברגל בצורה לא נכונה - בטעות בשטח האימונים. שוב - שחקני כדורגל שחקני כדור יד אף הם חשופים לתופעה של פציעה זו.</p> <p > </p> <p > </p> <p > </p> <p > </p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>קובי עזרא</strong> Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).</p> <p>כתב את הספרים:<br />1<a title="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" charset="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" hreflang="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" tabindex="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" accesskey="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" type="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" href="http://www.diet2all.net/PAGE966.asp" target="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף">. <strong>אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף</strong></a>.<br />2. <a title="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" lang="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" charset="הספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" hreflang="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" tabindex="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" accesskey="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" type="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" href="http://www.diet2all.net/PAGE965.asp" target="_blank"><strong>ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי</strong></a>.<br />3. <a id="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" title="סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!" lang="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onclick="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" ondblclick="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmousedown="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseup="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseover="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmousemove="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseout="הסטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeypress="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeydown="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeyup="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" charset="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" hreflang="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" tabindex="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" accesskey="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" type="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" href="http://www.diet2all.net/PAGE967.asp" target="_blank" onfocus="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onblur="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות"><strong>סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות</strong>!</a></p> <p><strong>בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:</strong> <br /> טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).<br />* דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף.<br />* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.<br /><strong>לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 </strong><br />אתר: <strong><a href="http://www.diet2all.net/PAGE32.asp">פיתוח גוף</a></strong>, אתר: <a title="דיאטה מהירה, הרזיה מהירה" href="http://www.diet2all.net" target="_blank"><strong>דיאטה מהירה</strong></a></p> <p><strong><a title="דיאטה מהירה, הרזיה מהירה" href="https://www.youtube.com/user/FastDiets1">דיאטה מהירה1</a></strong><strong>, </strong><a title="סוכרת, טיפול בסוכרת הריון " href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE89.asp"><strong>סוכרת הריון</strong></a><strong>, </strong><a title="אנטי אייג'ינג - דחיית תהליכי זקנה" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE78.asp"><strong>אנטי אייג'ינג</strong></a></p> <p><a href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE32.asp" target="_blank"><img src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4929).gif" alt="פיתוח גוף" width="516" height="633" /></a></p> <p><a href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE24.asp" target="_blank"><img title="דיאטה מהירה \| דיאטה אישית" longdesc="דיאטה מהירה" src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4930).gif" alt="דיאטה מהירה \| דיאטה אישית" width="550" height="440" /></a></p> <p><a title="תזונה נכונה, דיאטה, הרזיה, חיטוב הגוף, בטן, שרירים, פיתוח-גוף, חיטובים, בודיבילדינג, דיאטות, אבקות חלבון, כושר, תזונת ספורט, פעילות גופנית, תוספי תזונה, נוער, חלבונים, מי גבינה, נשים הרות, נטורופתיה, שורף שומן, תזונה,סקס, בריאות" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE24.asp" target="תזונה נכונה, דיאטה, הרזיה, חיטוב הגוף, בטן, שרירים, פיתוח-גוף, חיטובים, בודיבילדינג, דיאטות, אבקות חלבון, כושר, תזונת ספורט, פעילות גופנית, תוספי תזונה, נוער, חלבונים, מי גבינה, נשים הרות, נטורופתיה, שורף שומן, תזונה,סקס, בריאות"></a></p> <p><a title="דיאטה מהירה \| הרזיה מהירה" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE542.asp" target="דיאטה מהירה \| הרזיה מהירה"><img src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4932).gif" alt="" width="150" height="150" /></a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
הברך פציעות ודרכי הטיפול / יעקב עזרא תוכן ענייניים: 1. הברך 2. הברך גיאוגרפיה 2.1 מפרק הברך - מיקום ומבנה 2.2 על מה "יושבת" פיקת הברך 3. קצת על א-סימטריה הברך 4. מרכיבים ודרכי פעולה רצועות הבר 5. כללי 5.1 הכאב 5.2 הכאב הכרוני 6. פגיעות נוספות 6.1 חבורה בברך 6.2 מתיחה של הברך 6.3 מה גורם לציבור להיות חשופים לפגיעות נקע או מתיחה 6.4 סימני היכר לנקע 6.5 מתיחה 6.6 מתיחות חמורות יותר 6.7 כיצד מתקנים רצועה זו? 7. רצעות מלאכותיות 8. פציעות ספורט 9. תפקידי הרצועות 10. דרכי טיפול בפגיעות בברך 10.1 טיפולים חדשניים: על MRI ואורטוסקופיה 11. מערך אימונים אורטופדיים 11.1 למניעה 11.2 לריפוי ביבליוגרפיה 1. "אבן הפינה בתחום פיתוח-הגוף" / מאת: יעקב עזרא. 2. "ספורטולוגיה-המדריך לספורטאי" / מאת: יעקב עזרא. 3. "סטרואידים - כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול!"/ מאת: יעקב עזרא. 4. האינציקלופדיה לרפואת המשפחה. 5. אינציקלופדיה לגוף האדם / ספריית בית אריאלה 6. אנטומיית הגוף / ספריית בית אריאלה 7. החינוך הגופני והספורט / ווינגייט 8. מחלות ופרקים / הוצאת עיתון "דבר" 9. הכאב / ד"ר אילן אלדר, מכבי Orthopaedic Medicine Vol.1 James Cyriax Illustrated Manual Of Orthopaedic Medicine J.H Cyriax & P.J Cyriax Internet: American Academy of Orthopaedic Surgeons (Public Information) 1. ה ב ר ך יותר מ 4.1 מיליון אנשים כל שנה מחפשים אחר טיפול רפואי לבעיות ברכיים. הברך היא האיבר הפיזי אנטומי המטופל ביותר ע"י מנתחים. אנו משתמשים בברך למעשה כציר בגוף שלנו שמשמש אותנו לשינו מהלך. \החל מהיותינו זוחלים ועד להולכים. לקפוץ, לכרוע ולבעוט. אין פלא שאנשים ובמיוחד העוסקים בפעילות גופנית כספורטאים הישגיים ועד לאלופים אטלתיים סובלים מפגיעות ופציעות בברכיים. ישנם הרבה מרכיבים הגורמים לברך להיות פגיעה כ"כ לסוגים שונים של וירוסים כתוצאה מפציעות. פגיעות רבות מטופלות בהצלחה באורח שמרני אך מאידח גיסא באחרות נדש טיפול ע"י ניתוח ע"מ לתקן את הנזק. 2. הברך - גיאוגרפיה איזור המעבר בין הירך לבין הסובך. המיפרק המאפשר תנועה בנקודה זו נקרא מיפרק הברך. הברך היא מקום החיבור - ציר הגדול בגוף שלנו וכאחד כזה הוא גם אחד המקומות פגיעים ביותר. הוא נוצר ממיפגש של עצם הירך ועצם השוקה כשהיא מחוברת מסוף החלק התחתון של עצם הירך (Femur) המסתובבת על סוף החלק העליון של עצם השוק (Tibia). הפיקה (Pattella) חורצת בסוף עצם הירך. בשפת היומיום רווח למעשה המונח "ברך" לציון מיפרק הברך. התנועות האפשריות במיפרק הברך הן בעיקר כיפוף ופישוט, ותנועה סיבובית מוגבלת. פישוט הברך אפשרי עד להיווצרות קו ישר בין הירך לשוק. הערה: חריגה בכיפוף המיפרק של בערך 5 מעלות - יכולה להיווצר בדר"כ אצל נשים מסויימות וילדים. כיפוף המיפרק ממצב של פישוט אפשרי בדר"כ עד לזוית של 130 מעלות בערך, בתוספת מעלות אדות של כיפוף סביל לאחר מכן. סיבוב עצם השוקה ביחס לעצם הירך אפשרי רקממצב של כיפוף במיפרק הברך וגבולות תנועת הסיבוב הם 15 מעלות. תינוקות אינם מסוגלים ליישר את ברכייהם . הירך והשוקה שלהם מעוקמות כלפי חוץ . מצב זה משתנה בהדרגה עד כי מאוחר יותר חלה תפנית של השוקה ושל הירך פנימה (רגלי X). בעיקר בולט אצל נשים יותר מאשר גברים בשל מבנה האגן. 2.1 מפרק הברך - מבנה מיקום חיבור בין עצם הירך (FEMUR) המסתובבת על סוף החלק העליון של עצם השוק -(TIBIA). הפיקה (PATEELLA) חורצת בסוף עצם הירך וכל זאת בעצם מקנה לה את החשיבות של "הציר הגדול בגוף שלנו" וכאחד שכזה הוא גם אחד המקומות הפגיעים ביותר. בחלקה העליון של עצם השוקה ישנם שני מישטחים גרמיים מכוסים סחוס, שבינהם אזור קטן שאינו מחוסה סחוס. עובי הסחוס במישטח המפרק בערך 5 מ"מ במרכז ו- 2 מ"מ בצדדיו. 2.2 על מה "יושבת" עצם הפיקה? בקצה התחתון של הירך ישנן שתי גבשושיות בעלות ציפוי סחוסי כשמרכזו עבה אף הוא מצדדיו. בקדמת עצם הירך יוצרים הנ"ל משטח המיועד לעצם הפיקה. 3. קצת על א-סימטריה משטחי המיפק של עצם הירך והשוקה אינם מתאימים זה לזה במדויק, אולם חוסר תיאום זה מתוקן ע"י התקן בעזרת שני דיסקוסים גמישים, העשוייםריקמת חיבור וסיבים אלאסטיים, וכל אחד מהם מכונה "סהרון" או " מניסקוס". שניהם (גם האמצעי וגם הצידי) נמצאיםבצד הפנימי ובצד החיצוני של המיפרק, בהתאם והם דמויי פרסה או חרמש. המניסקוס האמצעי נראה כמיקטע גדול של עיגול, שהרדיוס שלו קטן. קצות הסהרון התיכון מהודקים אל השוקה באמצעות רצועה, המחזקת את חלקה הפנימי ביותר של קופסית המפרק. הסהרון הצידי מוחזק רפוי כלשבו באמצעות רצועות הברך המצתלבות. 4. הברך - מרכיבים ודרכי פעולה: רצועות הברך ACL - Anterior Cruciate Ligament : הרצועה הצולבת הקידמית MCL - Medial Collateral Ligament : הרצועה הצדדית האמצעית PCL - Posterior Cruciate Ligament : הרצועה הצולבת האחורית שגם הוא נפגע לעיתים קרובות. הברך עצמה מכילה מספר רב של רצועות העוזרות לשלוט בתנועה ע"י חיבור עצמות וחיזוק המפרק אל מול הפעילויות הלא טיבעיות למינהם. חלקים אחרים של הברך, כמו הסחוס, משמשים מעין ריפוד לברך או על מנת לעזור בבלימת הזעזועים שהברך מקבלת בזמן התנועה. Ë מהם הבעיות הנפוצות ביותר בקרב פציעות ספורטאים? ספורטאים רבים חוו פגיעות ברצעות הברכיים. מבין הרצועות וה"סיבים" השונים המחזיקים ותומכים בברכיים, בחרתי להביא את הפגיעות ביותר ולפרט את סיגי הפציעות שיכולות להיגרם בכל אחד. Õ שינוי או החלפת כיוון התנועה במהירות, האטה לאחר ריצה ונחיתה מקפיצה - לרב הם הגורמים לקרעים ב- ACL (הרצועה הצולבת הקידמית). ספורטאים המשתייכים לספורט המים - גלישה, כדורסל וכדורגל חשופים ורגישים לכך גם הם. Õ פציעות מסוג MCL בדר"כ נגרמים ע"י שימוש בחלק החיצוני של הברך, כמו אצל כדורגלנים. Õ פגיעות ברכיים מסוג PCL יכולות להיווצר כאשר ספורטאי נפגע בחלק הקידמי של הברך או ע"י צעידה ודריכה על כף הרגל בצורה לא נכונה - בשגגה בשטח האימונים. גםבמקרה זה שחקני כדורגל הם במיגזר הסיכון הגבוה, שחקני כדור יד אף הם חשופים לתופעה של פציעה זו. 5. כ ל ל י 5.1 ה כ א ב הכאב מוגדר כתחושה לא נעימה או התנסות נפשית לא נעימה שבה כתוצאה מנזק שאירע לאחת הרקמות בגוף או מתפקוד לקוי של איבר בגוף האדם. התחושה הזו היא תחושה סובייקטיבית כלומר משוחדת. הכאב מתחלק לכאב חריף שנוצר בעיקבות נזק ולכאב כרוני. כאב כרוני מופיע לפחות חודש לאחר שהכאב החריף צריך היה לחלוף כאשר הנזק לרקמה אמור היה לעבור תהליך ריפוי. הכאב החריף נובע מנזק לרקמה פנימית או חיצונית או מנזק לאיבר כלשהוא בגוף האדם ומושפע מהמצב הנפשי שלנו. אותו מצב נפשי איננו המרכיב העיקרי. משמעותו של הכאב החריף היא בעצם הזהרה שפירושה ל"הוציא את היד מן האש". בכדי למנוע נזק חריף יותר "צריכים לרוץ לרופא" שיטפל בבעיה. בשלב הראשון מפוצצים קולטני הכאבומרכז הכאב ע"י תשדורת כאב שבאה מן הפרפריה. מופיעה התקווצות שרירים אשר גורמת גם היא לכאב ואז נכנסים לפעולה מנגנוני החסימה הטבעיים של הכאב הנמצאים במרכזים שונים של העצבים. מנגנוני חסימה אלו מושפעים על ידי המצב הנפשי של הנפגע: חרדה, פחד מאיבוד הפרנסה, מתח, חוסר וודאות, דיכאון ובידוד חברתי. הבעיה הנפשית מושפעת בין היתר מהתנהגותם של האנשים הנמצאים בסביבתו של החולה במועד הפגיעה בנוסח: "אוי מסכן" השפעה נוספת יש למצב הסוציאלי להשכלה לחשיפה קודמת לנזק דומה ואפילו לאמונה הדתית. במצב זה מעיל החולה חשיבה שכולה ובודק את מצבו: מה גודל הנזק, מה גודל הסיכונים ומהם התוצאות ובהתאם לכל אלה הוא מגיב לכאב. 5.2 הכאב הכרוני: פרט לכאבים בשל מחלות ממאירות, אינו מעיד בהכרח על נזק לרקמות אלא על סיבוך מאוחר של כאב חריף. כאב זה מופיע כשישה - שמונה שבעות לאחר רופי הנזק הראשוני. הכאב הכרוני מתחלק ל- 2 סוגים: 1. כאב כרוני שאינו קשור למחלה ממארת. 2. כאב כרוני הקשור למחלה ממארת או לגרורותיה. לדוגמא כאבי גב לאחר פריקת דיסק וכאבי ברכיים לאחר פגיעה גורמים לכאב בשלב הקרע הראשוני - הפציעה. לאחר מכן מה שכואב הוא התקווצות השריר או דלקת של העצב הנותרת במקום. אם המטפל מצליח להרפות את השריר ולטפל בדלקת לא צריך להיות כאב. אמם נשאר נזק לדיסק או במקרה של ברכיים, נזק לסהרונים אך לא צריכה להיות לכך השפעה על התפקוד היומיומי פרט להגבלות מינימליות כמו הרמת משאות כבדים אשר עלולים לגרום לפציעה נוספת. אם נכנס המטופל לאוירה של חרדה, דיכאון, חוסר תפקוד תמיכת יתר של הסביבה ותלות של המטופל באותה סביבה מתפתחות בעיות נפשיות ליצירתו של המעגל: כאב - תמיכה סביבתית - כאב. המעגל הזה שומר על עצמו כעל מעגל סגור ואז מופיע הכאב הכרוני. באופן בלתי מודע ובלתי רצוני מתחיל החולה להתרוצץ במסלול רופא משפחה - רופא מומחה - חדר מיון - רופא כאב ואחרים. חולים הסובלים מכאבי גב, ברכיים ופרקים אחרים עוברים את התהליך המתואר כאן ארבעה עד חמישה פעמים בשנה בשינוי תופעות מזג אויר וכיו"ב. טיפול בכאב - בדר"כ נעשה באמצעות תרופות שונות נוגדות דלקת ואחרות המשבשות את הולכת הכאב ומחזירות את מנגנון הכאב לתפקות רגיל ותקין. ע"י כך הטיפול משיג שינויים והטבה במצבו הפיזי והנפשי של המטופל. נוצר מעבר ממצב חרדתי - דיכאוני המשבש את התפקוד הפיזיולוגי של מערכת הכאב בחזרה לפעילות תקינה. 6. פגיעות נוספות בעיות ברכיים אצל רוכבי אופניים רצים רבים אשר סובלים מבעיות במפרק הברך, פונים לאימוני אופנים במחשבה שז ה ישחרר אותם מהעומס. רכיבה על אופנים בדר"כ, אינה גורמת להורדת העומס, בפרט אצל נשים בגלל רוחב המותניים. חיבור בעצם הירך לברך כאשר המותניים רחבות נשעה בזויות לא ישרה וזה גורם לעומס בזמן לחיצה הדוושות. פגיעות שונות נגרמות לברכיים בזמן רכיבה ופתרונות אחדים כגון תמיכות לנעליים, התאמת אופניים, גובה מתאים לכיסא וכו' יכולות לעזור. שיטות אימון, חיזוק הארבעת הראשים ודגש על מתיחות הירך יכולות לעזור אף הן. "ברך קופצים" תופעה נוספת, כאבים בפיקה (PATTELA) במקופ חיבור הגיד ומעלה, שהם השכיחים ביותר ותופסים את המקום הראשון בפגיעות הקשורות במאמץ ויותר בספורט תחרותי. תופעה זו מוכרת בשם "ברך קופצים" "Jampper's Knee" ובעיקר אצל שחקני כדורסל, כדור עף ורצים. הטיפול ממושך וקשה לעיתים. בין ההמלצות לטיפול ממושך, שינויים ביציבה, בשיטות אימון, פיזיוטרפיה עם דגש על מתיחות וחיזוק שרירי הירך ובעיקר ארבעת הראשים ועוד. במשך 5 שנים בהם טופלו 150 איש הסובלים מ"ברך קופצים", 34 מהם נותחו ובחלק מהמקרים, הקשים שבהם היו למנותחים תוצאות טובות. תזונה איזורית (ראה נספח) וצפיפות תאית כטיפול בפגיעות בסהרון. כדי שהסהרון (המניסקוס) יוכל לתפקד בצורה מלאה וכדי לשמור על שלמותו ויכולתו להיתרפא תלויה במידה רבה ביכולתו לספוג אבות מזון, והעבירם ולקלוטם בתאי הברך. ליקוי בתזונה עשוי לגרום לשינויים התנוונותיים ולירידה ביכולת הריפוי. צפיפות תאי הסהרון וחוסר פעילות משפיעים על אי-הזנת התאים. יש קרעים אשר בדר"כ חסרי סיכויי לריפוי והם עשויים להחלים אם נחצבת תעלה להזנת התאים או מושטלת שכבת עטיפה: Synorium. ראה נספח תזונה קרעים בסחוס נפוצים אצל ספורטאים רבים. שגיאה נפוצה בפי אנשים היא להשוות או לבלבל בין הסחוס למניסוס, שהוא חלק-קשיח, גס יותר מהסחוס אך בעל מבנה גומי המחבר בין הברך עצמה לרצועות ופועל "כבולם זעזועים" לרגל. בפעיליות ספורטיביות המניסקוס נקרע בדר"כ בהתרחשות של: סיבוב הרגל, ציר, האטה וכיו"ב. מגע ישיר לעיתים מעורב בפעולה של סיבוב רגל - כציר וגורמות לקריעה של המניסקוס. פגיעות שונות, החל מפציעות קלות (חבלות ומכות), הגורמות רק הצטברות כלשהי של נוזל במיפרק, וכלה בנזק חמור (פישוט יתר וקריעת רצועות המיפרק, נזק לסהרונים, נקעים ושברים) בתהליכי זיהום קשים במיוחד הפוגעים במיפרק הברך כולו. לדוגמא: 6.1 חבורה בברך כתוצה מנזק מכאני ישיר, גרמת רק הצתברות של נוזלים ומעט דם במפרק, אך לא נגרם כל שבר בעצמות, לא נקע או קרע ברצועות. בנגיעה או בלחיצה על המפרק יגרם כאב לנפגע ובצילומי רנטגן (המתבצע בדר"כ ב- 3 כיוונים ראה תמונות) איו ממצא פתולוגי. הצטברות הנוזל גורמת בדר"כ התנפחות במיפרק וכתוצאה מכך מוגבלות תנועותיו. כאשר החבלה לה, די לעיתים בחבישה מהודקת המורכבת משיכבת סיליקון מהוקדת בתחבושת אלסטית. אם הצטברות הנוזל רבה במיוחד עושים שאיבת נוזלים שחלק מהם הנמצא בחלל המיפרק בעזרת מחט עבה, חלולה. במרבית המקרים מומלץ לחולה להניע את הברך ככל שיוכל, אולם רק עד גבול הכאב, שכן הברך אינה פעילה כלל, היא נעשית נוקשה. יש להתחיל בפיזיטרפיה מוקדם ככל האפשר - ככל שמאפשר הכאב. 6.2 מתיחה של הברך פגיעה חמורה יותר שכן הרצועות בצד אחד או שני הצדדים של הברך נמתחות יתר על המידה ולעיתים אף נקרעות מתחיה זו נגרמת בעקיפין ע"י כח כלשהו גורם לברך תנועה חזקה מהרגיל, שלאחריה מתחיל להתנתק המגע בין משטחי המיפרק באחד הצדדים. הסימנים החיצונים דומים לסימני המכה בברך, אלא שקל יותר לאתר במישוש את האיזור הרגיש והנפיחות רבה יותר מסביב למפרק כולו. נוזל המפרק מעורב בדר"כ בדם אך שוב.. כל פגם לא מתגלה בצילום הרנטגן והתוצאה היא ללא ממצא פטולוגי. אם יכולת התפעול של המפרק לא נפגעת במיוחד אפשר להסתפק בטיפול של חבשה לוחצת אך במקרה של נזק בולט לרצועות המפרק מגבסים את הרגל עם סד. מתיחת הרצועות מותירה כאב לאורך זמן וכן נשארת רגישות יתר ללחץ באיזור הקרע. קרינה אינפרא-אדומה יכולה לזוז את תהליך האחלמה. 6.3 מה גורם לציבור להיות חשופים לפגיעות נקע או מתיחה? כל סוגי הספורט וההליכה. האיזור הפגיע ביותרלפציעות אלו אינו ניתן לחיזוי אלא לפי סוג הפעולה. בספורט בו קופצים כמו כדורגל, כדור עף וכו'. הרגליים, כפות הרגליים והקרסוליים הם הפגיעים. שחקני כדורגל, הוקי, מתאבקים וכל ספורט מגע אחר גם הם שותפים לכלל. מתעמלי קרקע, טניס, גולף וכל ספורט שמשתמשים בו עם הידיים בעל סיכון גבוה להיפגע במתיחת השריר. הסוג השכיח יותר הוא מתיחה במרפק. בעת זריקת קידון למשל, כעיקרון כל ספורט מגע יכול להסתיים בנפילה או בחבטה במרפק אך הספציפי לו הוא השלכת קידון וחץ ואחרים. 6.4 סימני היכר לנקע? בזמן קבלת המכה: כאב, חבורה, דלקת הם הנפוצים ביותר בכל 3 הקטגוריות של: נקע עדין, נקע ממוצע ושל חריף יותר. האדם יבחין ברגע של פציעה, כמעין תפיחה קלה, קרע במפרק. פגיעה חמורה, תראה במקום, לאחר שהרצועות נקרעו או נפרדו מן העצם. במצב כזה המפרק אינו מתפקד יותר. פציעה בינונית קורעת את הגיד בצורה שלא תהיה יציבה למפרק ונפיחות. גיד מתוח הוא מתיחה קלה אך המפרק אינו משוחרר. מה גורם לכך? נקע נגרם ע"י זעזוע מסויים כגון נפילה, חבטה וכו' הפוגעים במפרק ומזיזים אותו ממקומו. סיבה נוספת: מתיחת יתר או במקרים אחרים קורע את הרצועה התומכת. מקרים נפוצים בהם הנגע יכול להיגרם. אדם נופל לריצפה כשידיו ישרות והן פוגעות באדמה. החלקה, קפיצה ונחיתה על כפות רגליים ישרות, או ריצה על משטח מחוספס, לא אחיד. 6.5 מתיחה נגרמת כתוצאה משימוש יתר או תנועה ממושכת של שרירים וגידים. זמן מנוחה מסויים בין תרגיל לתרגיל בזמן אימוץ שריר בהחלט יכול למנוע זאת. 6.6 מתיחות חמורות יותר נגרמות ע"י מאמץ יתר לשריר מבחינת משקל או לחץ או כיווץ השריר יתר על המידה. כל אחד יכול לסבול ממתיחת שריר: ספורטאים הישגיים, חובבנים והציבור הרחב. אנשים בעלי משקל עודף - חריג או לחילופין תת-תזונה ומצב גופני רעועה. 6.7 כיצד מתקנים רצועה זו? נדמה את ה- ACL (רצועה קידמית צולבת) לסיב אליו מס' חוטים מתחברים והוא התנתק מהם כשנקרע. אין טעם לאכות אותו. הפתרון האידיאלי הוא להחליפו! ניתוח אמנם אידיאלי אך לא תמיד הפתרון. אנשים שאינם ספורטאים לפעמים מטופלים ע"י פיזיוטרפיה בלבד. מנתחים נוהגים להחליף גיד מפיקת הברך שמחבר את ראש הברך לרגל התחתונה - השוק, או גיד אחר בגיד מדומה מושתל. במקרים נדירים ביותר הרופאים בוחרים להשתיל איברים. 7. רצועות מלאכותיות ב- 1986 בארה"ב אישר משרד המפקח על המזון והתרופות (FDA) את שימושם של שתי רצועות מלאכותיות לניתוחי ברך. 1. מיועדת לאנשים שאצלם נכשל לפחות נסיון אחד בבניה מחדש של מפרק הברך. 2. מחזקת ומתגברת תיקון רצועת הברך. סוג הרצועות המלאכותיות נקראות: Goer Tex Kennedy Led 8. פציעות ספורט בדר"כ בניתוחי ברך, לא קיימת סכנה של דחייה ובמקרה הכי גרוע, מתהווה דלקת אך רופאים נוקטים בכל זאת בזהירות רבה ויש הטוענים כי הרצועות החדשות הללו עדיין לא עברו את "מבחן הזמן". פציעות מסוג ACL נראה כי קרע כזה יכול לקרות כשהברך סופגת מכה ישירה או מהירה או כבדה מסיבה מסויימת אך הסיבות העיקריות לקרעים אלו קורים בהיעדר מגע, בזמן שספורטאי קופץ או מבצע תנועה צדדית חדה (כמו בכדורגל), הפניה של 90 מעלות, תנועה בצורה חישוקית של הגוף (כמו חישוק). !! כל מה שגורם לברך לנוע בצורה סיבובית או כפיפה קדימה דרסטית או מסורבלת יכולות לגרום לקרע. אפילו אם מבנה השרירים ברגל מפותח דייו קרע כזה יכול לקרות. כשה- ACL נקרע האדם שומע מעין קול פקיעה וכאבים עזים החולפים אחרי כמה שעות ולבסוף...נפיחות. אפשר לדעת ע"י בדיקת אורטופד עם עצם השוק זזה קדימה, את מצב הרצועה ע"י אחיזה בברך ובשוק ונסיון להפריד בינהם. פציעות מסוג MCL פציעות מסוג MCL בדר"כ נגרמים ע"י שימוש בחלק החיצוני של הברך, כמו אצל כדורגלנים. פציעות מסוג PCL פציעות מסוג PCL יכולות להיווצר כאשר ספורטאי ונפגע בחלק הקידמי של הברך או ע"י צעדה ודריכה על כף ברגל ברגל בצורה לא נכונה - בטעות בשטח האימונים. שוב - שחקני כדורגל שחקני כדור יד אף הם חשופים לתופעה של פציעה זו. נכתב על ידי קובי עזרא Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים: טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...). * דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף. * פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 אתר: פיתוח גוף, אתר: דיאטה מהירה דיאטה מהירה1, סוכרת הריון, אנטי אייג'ינג מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI