דף הבית

געגועים לזבל

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
עשר שנים עברו מהיום בו התחיל שלמה לעבוד בעירייה, ועד שמונה לראש מחלקת התברואה. למען האמת, המדובר היה בקידום מרשים – מאחרון העובדים של מחלקת תברואה, שהיה מעמיס פחי אשפה על המשאית, היה הוא לעומד בראשה, וזכה בכסף רב יותר ובכבוד רב יותר. לאמיתו של דבר, שלמה נהנה מתפקידו הקודם.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>געגועים לזבל</title> <meta name="description" content="עשר שנים עברו מהיום בו התחיל שלמה לעבוד בעירייה, ועד שמונה לראש מחלקת התברואה. למען האמת, המדובר היה בקידום מרשים – מאחרון העובדים של מחלקת תברואה, שהיה מעמיס פחי אשפה על המשאית, היה הוא לעומד בראשה, וזכה בכסף רב יותר ובכבוד רב יותר. לאמיתו של דבר, שלמה נהנה מתפקידו הקודם."> <meta name="keywords" content="תברואן"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>געגועים לזבל</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="געגועים לזבל" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1643.aspx ">יוסי בוזגלו</a></strong><br/> <br/><p> <p>עשר שנים עברו מהיום בו התחיל שלמה לעבוד בעירייה, ועד שמונה לראש מחלקת התברואה. למען האמת, המדובר היה בקידום מרשים – מאחרון העובדים של מחלקת תברואה, שהיה מעמיס פחי אשפה על המשאית, היה הוא לעומד בראשה, וזכה בכסף רב יותר ובכבוד רב יותר. לאמיתו של דבר, שלמה נהנה מתפקידו הקודם. הוא אהב את השותף שלו, שנהג במשאית, וביחד הם צחקו משך מה שנדמה לו כבקרים שלמים. הוא אהב לקום בחושך מוחלט, להתחיל לעבוד, ולראות את השמש מצטרפת אליו, מלווה אותו, לאט לאט, עד שמצאה לה מקום לנוח במרכז השמים – או אז נפרדו דרכיהם, והוא חזר לביתו, לשטוף מעליו את עמל יומו.</p> <p><strong>חתירה למגע</strong></p> <p>עשר שנים אחרי שמונה לעובד זוטר במחלקת תברואה והיה <a href="http://www.biofood.co.il/Sanitation_Consultant.html?v=50082010">http://www.biofood.co.il/Sanitation_Consultant.html?v=50082010</a>גאה, לפתע הכול נגמר. לכלוך לא דבק עוד בציפורניו, וכבר לא היה לו סרבל עבודה שבא במגע עם כל פח אשפה בעיר, וכבר לא צפרו לו בכל בוקר על כך שהוא מעכב את התנועה, שעתיים לפני שחר, בניסיון לרוקן פח אחד נוסף. לכאורה, ניתן היה לומר שהתקופה הקשה שלו כבר מאחוריו – ורק כעת, במבט לאחור, הוא הסכים להשלים עם זה שהוא אהב את התקופה הקשה הזאת. הוא אהב את הלכלוך שדבק בציפורניו, את הסרבל שלו, שנשא מזכרות קבועות לעמל יומו, ואף על פי שבפירוש לא אהב את הצפירות בכביש שהקדימו את ציוץ הציפורים, הוא עדיין נזכר מפעם לפעם, כשחיוך נוסטלגי מכסה את פניו, בתגובות של השותף שלו, שנהג במשאית.</p> <p><strong>סוף מעשה</strong></p> <p>אלא שכעת הזבל לא היה עוד מנת חלקו של מי שהיה תברואן, וכיום היה לראש מחלקת תברואה, אלא רק שיחות מאזרחים זועמים, זועמים על כך שלא פינו להם את הפח, על כך שהפח לא נוקה כראוי – וכדרכם של זועמים, לפחות כאן, הם קיללו, ואיימו, ותבעו, והזהירו... נדרש רק שבוע אחד בתפקיד החדש כדי ששלמה יבין שהזבל הוא לא מה שנכנס לפח האשפה, אלא מי שהכניס אותו לשם. כמה הוא רצה לחזור אל השקט והשלווה, אל הזבל. </p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
געגועים לזבל עשר שנים עברו מהיום בו התחיל שלמה לעבוד בעירייה, ועד שמונה לראש מחלקת התברואה. למען האמת, המדובר היה בקידום מרשים – מאחרון העובדים של מחלקת תברואה, שהיה מעמיס פחי אשפה על המשאית, היה הוא לעומד בראשה, וזכה בכסף רב יותר ובכבוד רב יותר. לאמיתו של דבר, שלמה נהנה מתפקידו הקודם. הוא אהב את השותף שלו, שנהג במשאית, וביחד הם צחקו משך מה שנדמה לו כבקרים שלמים. הוא אהב לקום בחושך מוחלט, להתחיל לעבוד, ולראות את השמש מצטרפת אליו, מלווה אותו, לאט לאט, עד שמצאה לה מקום לנוח במרכז השמים – או אז נפרדו דרכיהם, והוא חזר לביתו, לשטוף מעליו את עמל יומו. חתירה למגע עשר שנים אחרי שמונה לעובד זוטר במחלקת תברואה והיה http://www.biofood.co.il/Sanitation_Consultant.html?v=50082010גאה, לפתע הכול נגמר. לכלוך לא דבק עוד בציפורניו, וכבר לא היה לו סרבל עבודה שבא במגע עם כל פח אשפה בעיר, וכבר לא צפרו לו בכל בוקר על כך שהוא מעכב את התנועה, שעתיים לפני שחר, בניסיון לרוקן פח אחד נוסף. לכאורה, ניתן היה לומר שהתקופה הקשה שלו כבר מאחוריו – ורק כעת, במבט לאחור, הוא הסכים להשלים עם זה שהוא אהב את התקופה הקשה הזאת. הוא אהב את הלכלוך שדבק בציפורניו, את הסרבל שלו, שנשא מזכרות קבועות לעמל יומו, ואף על פי שבפירוש לא אהב את הצפירות בכביש שהקדימו את ציוץ הציפורים, הוא עדיין נזכר מפעם לפעם, כשחיוך נוסטלגי מכסה את פניו, בתגובות של השותף שלו, שנהג במשאית. סוף מעשה אלא שכעת הזבל לא היה עוד מנת חלקו של מי שהיה תברואן, וכיום היה לראש מחלקת תברואה, אלא רק שיחות מאזרחים זועמים, זועמים על כך שלא פינו להם את הפח, על כך שהפח לא נוקה כראוי – וכדרכם של זועמים, לפחות כאן, הם קיללו, ואיימו, ותבעו, והזהירו... נדרש רק שבוע אחד בתפקיד החדש כדי ששלמה יבין שהזבל הוא לא מה שנכנס לפח האשפה, אלא מי שהכניס אותו לשם. כמה הוא רצה לחזור אל השקט והשלווה, אל הזבל. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI