דף הבית

תיאטרון

ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המנוחה המועלית בתיאטרון בית ליסין , בשיתוף הקמרי, היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ואפילו יש לו מוסר השכל.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס</title> <meta name="description" content="ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המנוחה המועלית בתיאטרון בית ליסין , בשיתוף הקמרי, היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ואפילו יש לו מוסר השכל."> <meta name="keywords" content="החברות הכי טובות,חיים נוי,בית ליסין,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p>ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המנוחה המועלית בתיאטרון בית ליסין , בשיתוף הקמרי, היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ואפילו יש לו מוסר השכל.</p> <p>הבמאי גלעד קמחי הצליח ללהטט בכישרון רב עם צוות השחקניות והתוצאה היא מהנה ומרשימה.</p> <p>המחזה של גוב הועלה לראשונה בקאמרי ב-1999 ולפני כמה שנים בתיאטרון הספרייה ברמת גן. המחזה הוא בסך הכול הצגה קלה, לא עמוקה מידי ולפעמים מתמשכת על פני מים רגועים ושלווים ולעיתים רושפת גיצים וסצנות שעלולות להביך ולגרום לידי הסמקה בקרב חלק מן הצופים. אם הייתי יודע , לפני כמה שנים, למשל, על סצנת החליל, אולי הייתי שוקל אם להביא את בתי להצגה בתיאטרון הספרייה. אבל היא בהחלט נכחה ואפילו נהנתה ביותר וגם הואילה להסביר לי כמה מן המושגים שסברה , כי איני בקי בהם. הפעם דווקא הגעתי עם אשתי , אבל גם היא האדימה למשמע הסצנה המוזיקלית ואפילו כאב הגב שלה נמוג פלאות, למראה קבוצת הגמלאיות המתמוגגות שישבו לצידנו בשורה וצהלת השחקניות עצמן שקראו דרור פרוע למגבלות הטקסט.</p> <p>מדובר בשלוש חברות נפש וסיפור חייהן המשתרע על פני 30 שנה, מחוויות בית הספר והנעורים ועד היותן נשים בשלות ומנוסות.</p> <p>שלוש הנשים שהיו החברות הטובות ביותר או בלשון המחזה "החברות הכי טובות", נועדות שוב מספר שנים לאחר שכל אחת מהן הלכה לדרכה ולקריירה או לחוסר הקריירה שלה.</p> <p>כאשר הן נפגשות שוב , נחשף הקשר הייחודי שלהן ומתגלים כל אותם סיפורים קטנים שהיוו כל העת את מרקם היחסים המיוחד שלהן, לטוב ולרע. עילת הפגישה המחודשת היא גילוי שחפצה לספר אחת החברות ומהותו המפתיע. עד לחשיפת הסוד, הן שבות ונזכרות בכל האירועים שעיצבו את חייהן כשהעלילה מוצגת בשילוב של עבר והווה.</p> <p>שלוש שחקניות מגלמות את החברות בנעוריהן ושלוש אחרות – בבגרותן.</p> <p>על הבמה הן מציגות את הסיפורים הקטנים, המרגשים, החוויות המשותפות מן העבר ומן ההווה, הכול בתמהיל אחד זורם, שנון ומעניין.</p> <p>מיה דגן מגלמת את סופי הבוגרת. מיה היא חית במה, שנונה ומקצועית. מיה משחקת באורח מופלא ומיוחד. </p> <p>שמרית לוסטיג היא סופי הצעירה ומשחקה הוא מדהים והיא גונבת את ההצגה לא אחת. סצנת הלידה , למשל, שבו אפילו לא רואים אותה כמעט - הוא משחק נהדר , מבדר , קולח ומהוקצע. </p> <p>שרית וינו-אלעד מגלמת את ללי הבוגרת. משחקה שקול, ענייני ומגולם בטוב טעם. יש לה יכולת דרמטית משובחת ומשחק מהוקצע.</p> <p>כנרת לימוני מגלמת את ללי הצעירה. משחקה אמין, מקצועי ומלא חן. הדמות שהיא משחקת קורמת בזכותה עור ובשר והיא אמינה ומשחקה כליל השלמות.</p> <p>יעל לבנטל היא תרצה הבוגרת. יעל היא שחקנית מופלאה וכישרונית. משחקה מעולה וכל תנועותיה הן מושלמות וראויות לתשואות.</p> <p>דינה סנדרסון היא תרצה הצעירה. דינה היא שחקנית נפלאה שלא אחת ממקדת אליה את ההצגה כולה , בזכות כישרון רב ומשחק מצוין. דינה היא שחקנית שראויה לתשואות רבות.</p> <p>התלבושות שעיצב מוני מדניק הן צבעוניות וראויות. ערן עצמון עיצב תפאורה פונקציונאלית , המתבססת בין היתר על דלתות הזזה ועל מיקומי שולחן וכיסאות – המוצלחים מאוד.</p> <p>אמיר לקנר עיצב את המוזיקה המשובצת בלהיטי התקופות השונות. אורי מורג עיצב תאורה נכונה וראויה. </p> <p>גלעד קמחי הצליח להפיק מחזה קולח, תוסס, קצבי, מבדר , אבל גם מרגש - ומעניק לצופים חוויה תיאטרלית . ענת גוב המנוחה רקחה מחזה, לפעמים קצת בוטה אך מבדר וסביר בהחלט, המשאיר את הצופים עם חיוך של הנאה בזוית פיהם. ההפקה הנוכחית היא משותפת לתיאטרון בית ליסין ולקאמרי.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס מאת חיים נוי ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המנוחה המועלית בתיאטרון בית ליסין , בשיתוף הקמרי, היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ואפילו יש לו מוסר השכל. הבמאי גלעד קמחי הצליח ללהטט בכישרון רב עם צוות השחקניות והתוצאה היא מהנה ומרשימה. המחזה של גוב הועלה לראשונה בקאמרי ב-1999 ולפני כמה שנים בתיאטרון הספרייה ברמת גן. המחזה הוא בסך הכול הצגה קלה, לא עמוקה מידי ולפעמים מתמשכת על פני מים רגועים ושלווים ולעיתים רושפת גיצים וסצנות שעלולות להביך ולגרום לידי הסמקה בקרב חלק מן הצופים. אם הייתי יודע , לפני כמה שנים, למשל, על סצנת החליל, אולי הייתי שוקל אם להביא את בתי להצגה בתיאטרון הספרייה. אבל היא בהחלט נכחה ואפילו נהנתה ביותר וגם הואילה להסביר לי כמה מן המושגים שסברה , כי איני בקי בהם. הפעם דווקא הגעתי עם אשתי , אבל גם היא האדימה למשמע הסצנה המוזיקלית ואפילו כאב הגב שלה נמוג פלאות, למראה קבוצת הגמלאיות המתמוגגות שישבו לצידנו בשורה וצהלת השחקניות עצמן שקראו דרור פרוע למגבלות הטקסט. מדובר בשלוש חברות נפש וסיפור חייהן המשתרע על פני 30 שנה, מחוויות בית הספר והנעורים ועד היותן נשים בשלות ומנוסות. שלוש הנשים שהיו החברות הטובות ביותר או בלשון המחזה "החברות הכי טובות", נועדות שוב מספר שנים לאחר שכל אחת מהן הלכה לדרכה ולקריירה או לחוסר הקריירה שלה. כאשר הן נפגשות שוב , נחשף הקשר הייחודי שלהן ומתגלים כל אותם סיפורים קטנים שהיוו כל העת את מרקם היחסים המיוחד שלהן, לטוב ולרע. עילת הפגישה המחודשת היא גילוי שחפצה לספר אחת החברות ומהותו המפתיע. עד לחשיפת הסוד, הן שבות ונזכרות בכל האירועים שעיצבו את חייהן כשהעלילה מוצגת בשילוב של עבר והווה. שלוש שחקניות מגלמות את החברות בנעוריהן ושלוש אחרות – בבגרותן. על הבמה הן מציגות את הסיפורים הקטנים, המרגשים, החוויות המשותפות מן העבר ומן ההווה, הכול בתמהיל אחד זורם, שנון ומעניין. מיה דגן מגלמת את סופי הבוגרת. מיה היא חית במה, שנונה ומקצועית. מיה משחקת באורח מופלא ומיוחד. שמרית לוסטיג היא סופי הצעירה ומשחקה הוא מדהים והיא גונבת את ההצגה לא אחת. סצנת הלידה , למשל, שבו אפילו לא רואים אותה כמעט - הוא משחק נהדר , מבדר , קולח ומהוקצע. שרית וינו-אלעד מגלמת את ללי הבוגרת. משחקה שקול, ענייני ומגולם בטוב טעם. יש לה יכולת דרמטית משובחת ומשחק מהוקצע. כנרת לימוני מגלמת את ללי הצעירה. משחקה אמין, מקצועי ומלא חן. הדמות שהיא משחקת קורמת בזכותה עור ובשר והיא אמינה ומשחקה כליל השלמות. יעל לבנטל היא תרצה הבוגרת. יעל היא שחקנית מופלאה וכישרונית. משחקה מעולה וכל תנועותיה הן מושלמות וראויות לתשואות. דינה סנדרסון היא תרצה הצעירה. דינה היא שחקנית נפלאה שלא אחת ממקדת אליה את ההצגה כולה , בזכות כישרון רב ומשחק מצוין. דינה היא שחקנית שראויה לתשואות רבות. התלבושות שעיצב מוני מדניק הן צבעוניות וראויות. ערן עצמון עיצב תפאורה פונקציונאלית , המתבססת בין היתר על דלתות הזזה ועל מיקומי שולחן וכיסאות – המוצלחים מאוד. אמיר לקנר עיצב את המוזיקה המשובצת בלהיטי התקופות השונות. אורי מורג עיצב תאורה נכונה וראויה. גלעד קמחי הצליח להפיק מחזה קולח, תוסס, קצבי, מבדר , אבל גם מרגש - ומעניק לצופים חוויה תיאטרלית . ענת גוב המנוחה רקחה מחזה, לפעמים קצת בוטה אך מבדר וסביר בהחלט, המשאיר את הצופים עם חיוך של הנאה בזוית פיהם. ההפקה הנוכחית היא משותפת לתיאטרון בית ליסין ולקאמרי. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI