דף הבית

חקלאות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
עסקים חקלאיים, בין אם מדובר במגדלים, חברות יצוא תוצרת, חברות סטרט-אפ או חברות יצרניות, עשויים ליהנות ממסלולי הלוואות וסיוע שונים העומדים לרשותם בסיוע המדינה וגופים נוספים. במקרים רבים המנהלים אינם מודעים לאפשרויות הללו ומחמיצים את ההזדמנות להסתייע בכלי הסיוע הנוחים הללו. הרשימה הבאה סוקרת בקצרה את אופי מסלולי הסיוע הזמינים כיום.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>מסלולי סיוע ומימון למגזר החקלאי</title> <meta name="description" content="עסקים חקלאיים, בין אם מדובר במגדלים, חברות יצוא תוצרת, חברות סטרט-אפ או חברות יצרניות, עשויים ליהנות ממסלולי הלוואות וסיוע שונים העומדים לרשותם בסיוע המדינה וגופים נוספים. במקרים רבים המנהלים אינם מודעים לאפשרויות הללו ומחמיצים את ההזדמנות להסתייע בכלי הסיוע הנוחים הללו. הרשימה הבאה סוקרת בקצרה את אופי מסלולי הסיוע הזמינים כיום."> <meta name="keywords" content="חקלאות, מסלולי סיוע, גיוס הון, קרן סיוע, קרנות, יעוץ עסקי, עסק חקלאי, סטארט אפ, יצרנים, הלוואות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>מסלולי סיוע ומימון למגזר החקלאי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="מסלולי סיוע ומימון למגזר החקלאי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author2274.aspx ">שפריר גודל</a></strong><br/> <br/><p>עסקים חקלאיים, בין אם מדובר במגדלים, חברות יצוא תוצרת, חברות סטרט-אפ או חברות יצרניות, עשויים ליהנות ממסלולי הלוואות וסיוע שונים העומדים לרשותם בסיוע המדינה וגופים נוספים. במקרים רבים המנהלים אינם מודעים לאפשרויות הללו ומחמיצים את ההזדמנות להסתייע בכלי הסיוע הנוחים הללו. הרשימה הבאה סוקרת בקצרה את אופי מסלולי הסיוע הזמינים כיום.</p> <p> </p> <p><strong>בנקים</strong></p> <p>מניסיוננו אנו למדים כי בעבודה נכונה מול הבנק ניתן לגייס ממנו אשראי גדול יותר ובתנאים טובים יותר כאשר עובדים מולו נכון. כאשר מבינים ומדברים את השפה של הבנק. גיוס האשראי מול הבנק לרוב יעשה במהירות גבוהה יותר מאשר העבודה מול המסלולים שיוזכרו להלן, ולכן גם במקרים בהם נדמה למנהלים כי מהבנק כבר אי אפשר או לא כדאי לקבל הלוואה רצוי לבחון את השאלה מחדש, יחד עם גורם מקצועי ומנוסה בעבודה מול הבנקים. </p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>קרנות סיוע</strong> <strong>פילנטרופיות</strong></p> <p>· קרנות הסיוע נועדו לסייע לעסקים שמתקשים בגיוס אשראי בנקאי באופן רגיל, וזאת לאור מחסור בביטחונות או מיצוי מסגרות האשראי שניתנו להם בבנקים. חלקן מציעות ריבית בתנאים מועדפים.</p> <p>· לרוב, הקרן ערבה לכסף אותו מלווה בנק שמצוי אתה בהסדר ולכן, גם כאשר "לוקחים הלוואה מהקרן" עדיין נדרשת הסכמת הבנק להלוואה. כמובן שבשל מעורבות הקרן, הבנק מסתכן פחות ולכן מקל את תנאי קבלת ההלוואה.</p> <p>· לכל קרן התנאים ייחודיים לה מבחינת רמת הביטחונות וגובה הריבית, גובה הסכום, יעוד הכסף, ומאפיינים עסקים אחרים.</p> <p>· התהליך ברוב המקרים דומה - הגשת תכנית עסקית לקרנות השונות, בחינה בוועדה/בודק מקצועי, אישור, הזרמת הכסף ע"י הבנק.</p> <p>· למי מותר להגיש תכנית עסקית לקרנות? בחלק מהקרנות היזם יכול להגיש בעצמו (כמו קרן בערבות מדינה), בחלקן יועץ עסקי (כמו קרן נס), ובחלקן רק יועצים עסקיים שמורשים מראש לקרן זו (כמו קרן דרומה). </p> <p>· לקרנות מסלולים שונים והן מבחינות בין עסקים שצריכים כסף לצורך השקעה, הון חוזר, הקמת עסק, אוכלוסייה מועדפת ופרמטרים נוספים.</p> <p><strong> </strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>קרנות ייעודיות לחקלאות</strong></p> <p>אלו הן קרנות מגדירות את מגזר החקלאות כמגזר מועדף ופועלות מתוך כוונה לפתח את הפריפריה ומתוך הבנת חשיבותה של החקלאות בישראל.</p> <p>חלקן תומך בעסקים החקלאיים עצמם וחלקן תומך גם במגזר הכפרי מתוך ראייה שפיתוח הקהילה בה מתגוררים החקלאים הוא זה שיקדם את צמיחת העסקים החקלאיים.</p> <p>קרנות אלה מעניקות הלוואות בתנאים מועדפים ולעיתים אף מענקים.</p> <p>היקף הפעילות שלהן נמוך יחסית לקרנות אחרות. </p> <p><strong>קרנות הון פרטיות </strong><strong> </strong></p> <p>הישגי החקלאות הישראלית ותפוקתה הגבוהה יחסית למשאבים שבמחסור (קרקע, מים וכוח אדם) לא נעלמות משוק ההון. שחקנים רבים בשוק ההון רואים בחדשנות הישראלית פתרון לחלק ממשבר המזון המתרחב בעולם, ומכיוון שכך מזהים כאן הזדמנויות עסקיות.</p> <p>· בארץ פעילות מספר קרנות שגייסו הון ממשקיעים פרטיים המעוניינים להשקיע בתחום החקלאות ובחברות הפועלות בתחום.</p> <p>· משקיעים אלה ישקיעו לרוב בחברות טכנולוגיות/יצרניות ופחות בגידולים חקלאיים.</p> <p>· לבעלים של העסק/המנכ"ל הפונים למסלול זה צריכה להיות פתיחות ונכונות לשינויים שכן לרוב המשקיעים ירצו, מעבר למימון, לתרום מהידע הניהולי שלהם. משקיע יממן חברה כאשר הוא מאמין ביכולתו לשנות בה, וכך להוביל אותה למקום אחר שיאפשר לו לקבל תשואה על השקעתו. תהליך זה דורש נכונות של בעל העסק לשינויים ולשותפות בניהול ולבקרה על מעשיו.</p> <p>· תכנית עסקית המוגשת למשקיע נשקלת באופן שונה מזו הנבנית לבנקים או לקרנות ולכן יש לבנותה אחרת. המשקיע בוחן בעיקר את סיכוייו לתשואה בעוד המסלולים הנ"ל בוחנים בעיקר את כושר ההחזר ורמת הסיכון מול גובה הריבית.</p> <p><strong>מסלולי סיוע ממשלתיים לחקלאים</strong></p> <p>· מתן תמיכה וסיוע לחקלאים לצורך קידום מטרות לאומיות- העסקת עובדים ישראלים בחקלאות, הרחבת מגוון הגידולים ליצוא, פיתוח ייצוא ענפים/שווקים חדשים, קידום תיירות חקלאית, קידום המגזר הכפרי והפריפריה, עידוד חדשנות בחקלאות.</p> <p>· הסיוע ניתן עבור הוצאות השיווק וקידום המכירות, למימון אמצעי ייצור, לבניית אב טיפוס לפיתוחים חדשניים בתחום החקלאות, מיכון, וכד'.</p> <p>· נישה מיוחדת מוקדשת לעסקים העוסקים בסחר בינלאומי- עבורם פועלים מסלולי סיוע לצרכי שיווק וחדירה לשווקים בינלאומיים והגשת מועמדות למכרזים בינלאומיים. בתוך כך, ישנה תמיכה ספציפית ליחסי מסחר עם מדינות מסוימות כגון הודו (קרן הודו סין).</p> <p>· התהליך- </p> <p>o באתרים הממשלתיים ובמדיות השונות מתפרסמים נהלים/קולות קוראים עם תאריך הגשה וקריטריונים למתן הסיוע. </p> <p>o יש להגיש את הבקשות בליווי המסמכים הדרושים, לעיתים נדרש מהעסקים להכין תחזית פיננסית או תכנית שיווק כמדד לקבלת הסיוע.</p> <p>o ועדה שמחליטה על פי אמות מידה שנקבעו מראש מי מקבל את הסיוע ומה גובה הסיוע.</p> <p>o לאחר קבלת הכסף יש להמשיך ולעמוד באמות מידה ודיווח שהוגדרו מראש.</p> <p>הרשימה שלמעלה סוקרת בקצרה את סוגי מסלולי המימון אליהם יכולים לפנות עסקים במגזר החקלאי. להכרות עם הקריטריונים ולאופי בו כל גורם חושב יש השפעה גדולה על סיכויי ההצלחה של כל מסלול. במקרים רבים קיים חוסר אמון מצד בעלי עסקים ביכולתם לגייס מימון מהמסלולים השונים. חוסר אמון זה נובע מחוסר הכרות או מניסיונות לא מוצלחים בעבר. סיוע של גורם מנוסה יכול לשנות את התמונה עבור העסק.</p> <p>לפרטים נוספים צרו עמנו קשר. </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
מסלולי סיוע ומימון למגזר החקלאי עסקים חקלאיים, בין אם מדובר במגדלים, חברות יצוא תוצרת, חברות סטרט-אפ או חברות יצרניות, עשויים ליהנות ממסלולי הלוואות וסיוע שונים העומדים לרשותם בסיוע המדינה וגופים נוספים. במקרים רבים המנהלים אינם מודעים לאפשרויות הללו ומחמיצים את ההזדמנות להסתייע בכלי הסיוע הנוחים הללו. הרשימה הבאה סוקרת בקצרה את אופי מסלולי הסיוע הזמינים כיום. בנקים מניסיוננו אנו למדים כי בעבודה נכונה מול הבנק ניתן לגייס ממנו אשראי גדול יותר ובתנאים טובים יותר כאשר עובדים מולו נכון. כאשר מבינים ומדברים את השפה של הבנק. גיוס האשראי מול הבנק לרוב יעשה במהירות גבוהה יותר מאשר העבודה מול המסלולים שיוזכרו להלן, ולכן גם במקרים בהם נדמה למנהלים כי מהבנק כבר אי אפשר או לא כדאי לקבל הלוואה רצוי לבחון את השאלה מחדש, יחד עם גורם מקצועי ומנוסה בעבודה מול הבנקים. קרנות סיוע פילנטרופיות · קרנות הסיוע נועדו לסייע לעסקים שמתקשים בגיוס אשראי בנקאי באופן רגיל, וזאת לאור מחסור בביטחונות או מיצוי מסגרות האשראי שניתנו להם בבנקים. חלקן מציעות ריבית בתנאים מועדפים. · לרוב, הקרן ערבה לכסף אותו מלווה בנק שמצוי אתה בהסדר ולכן, גם כאשר "לוקחים הלוואה מהקרן" עדיין נדרשת הסכמת הבנק להלוואה. כמובן שבשל מעורבות הקרן, הבנק מסתכן פחות ולכן מקל את תנאי קבלת ההלוואה. · לכל קרן התנאים ייחודיים לה מבחינת רמת הביטחונות וגובה הריבית, גובה הסכום, יעוד הכסף, ומאפיינים עסקים אחרים. · התהליך ברוב המקרים דומה - הגשת תכנית עסקית לקרנות השונות, בחינה בוועדה/בודק מקצועי, אישור, הזרמת הכסף ע"י הבנק. · למי מותר להגיש תכנית עסקית לקרנות? בחלק מהקרנות היזם יכול להגיש בעצמו (כמו קרן בערבות מדינה), בחלקן יועץ עסקי (כמו קרן נס), ובחלקן רק יועצים עסקיים שמורשים מראש לקרן זו (כמו קרן דרומה). · לקרנות מסלולים שונים והן מבחינות בין עסקים שצריכים כסף לצורך השקעה, הון חוזר, הקמת עסק, אוכלוסייה מועדפת ופרמטרים נוספים. קרנות ייעודיות לחקלאות אלו הן קרנות מגדירות את מגזר החקלאות כמגזר מועדף ופועלות מתוך כוונה לפתח את הפריפריה ומתוך הבנת חשיבותה של החקלאות בישראל. חלקן תומך בעסקים החקלאיים עצמם וחלקן תומך גם במגזר הכפרי מתוך ראייה שפיתוח הקהילה בה מתגוררים החקלאים הוא זה שיקדם את צמיחת העסקים החקלאיים. קרנות אלה מעניקות הלוואות בתנאים מועדפים ולעיתים אף מענקים. היקף הפעילות שלהן נמוך יחסית לקרנות אחרות. קרנות הון פרטיות הישגי החקלאות הישראלית ותפוקתה הגבוהה יחסית למשאבים שבמחסור (קרקע, מים וכוח אדם) לא נעלמות משוק ההון. שחקנים רבים בשוק ההון רואים בחדשנות הישראלית פתרון לחלק ממשבר המזון המתרחב בעולם, ומכיוון שכך מזהים כאן הזדמנויות עסקיות. · בארץ פעילות מספר קרנות שגייסו הון ממשקיעים פרטיים המעוניינים להשקיע בתחום החקלאות ובחברות הפועלות בתחום. · משקיעים אלה ישקיעו לרוב בחברות טכנולוגיות/יצרניות ופחות בגידולים חקלאיים. · לבעלים של העסק/המנכ"ל הפונים למסלול זה צריכה להיות פתיחות ונכונות לשינויים שכן לרוב המשקיעים ירצו, מעבר למימון, לתרום מהידע הניהולי שלהם. משקיע יממן חברה כאשר הוא מאמין ביכולתו לשנות בה, וכך להוביל אותה למקום אחר שיאפשר לו לקבל תשואה על השקעתו. תהליך זה דורש נכונות של בעל העסק לשינויים ולשותפות בניהול ולבקרה על מעשיו. · תכנית עסקית המוגשת למשקיע נשקלת באופן שונה מזו הנבנית לבנקים או לקרנות ולכן יש לבנותה אחרת. המשקיע בוחן בעיקר את סיכוייו לתשואה בעוד המסלולים הנ"ל בוחנים בעיקר את כושר ההחזר ורמת הסיכון מול גובה הריבית. מסלולי סיוע ממשלתיים לחקלאים · מתן תמיכה וסיוע לחקלאים לצורך קידום מטרות לאומיות- העסקת עובדים ישראלים בחקלאות, הרחבת מגוון הגידולים ליצוא, פיתוח ייצוא ענפים/שווקים חדשים, קידום תיירות חקלאית, קידום המגזר הכפרי והפריפריה, עידוד חדשנות בחקלאות. · הסיוע ניתן עבור הוצאות השיווק וקידום המכירות, למימון אמצעי ייצור, לבניית אב טיפוס לפיתוחים חדשניים בתחום החקלאות, מיכון, וכד'. · נישה מיוחדת מוקדשת לעסקים העוסקים בסחר בינלאומי- עבורם פועלים מסלולי סיוע לצרכי שיווק וחדירה לשווקים בינלאומיים והגשת מועמדות למכרזים בינלאומיים. בתוך כך, ישנה תמיכה ספציפית ליחסי מסחר עם מדינות מסוימות כגון הודו (קרן הודו סין). · התהליך- o באתרים הממשלתיים ובמדיות השונות מתפרסמים נהלים/קולות קוראים עם תאריך הגשה וקריטריונים למתן הסיוע. o יש להגיש את הבקשות בליווי המסמכים הדרושים, לעיתים נדרש מהעסקים להכין תחזית פיננסית או תכנית שיווק כמדד לקבלת הסיוע. o ועדה שמחליטה על פי אמות מידה שנקבעו מראש מי מקבל את הסיוע ומה גובה הסיוע. o לאחר קבלת הכסף יש להמשיך ולעמוד באמות מידה ודיווח שהוגדרו מראש. הרשימה שלמעלה סוקרת בקצרה את סוגי מסלולי המימון אליהם יכולים לפנות עסקים במגזר החקלאי. להכרות עם הקריטריונים ולאופי בו כל גורם חושב יש השפעה גדולה על סיכויי ההצלחה של כל מסלול. במקרים רבים קיים חוסר אמון מצד בעלי עסקים ביכולתם לגייס מימון מהמסלולים השונים. חוסר אמון זה נובע מחוסר הכרות או מניסיונות לא מוצלחים בעבר. סיוע של גורם מנוסה יכול לשנות את התמונה עבור העסק. לפרטים נוספים צרו עמנו קשר. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI