דף הבית

תעבורה

סירוב לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות - משמעויות חוקיות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המאמר מציג את גישת המחוקק בנוגע לסירוב לעבור בדיקת שכרות. הוא מתייחס לשאלה העקרונית האם מותר לנהג לסרב לבדיקת נשיפה או לבדיקת דם, האם סירוב כזה עשוי להוות ראיה מחזקת לטענה שהוא נהג בשכרות, והאם אי שיתוף פעולה בבדיקה תיחשב כסירוב? עוד מתלבט הכתוב אם החוק הינו ראוי וחוקתי על פי פרמטרים מקובלים במשפט העברי.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>סירוב לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות - משמעויות חוקיות</title> <meta name="description" content="המאמר מציג את גישת המחוקק בנוגע לסירוב לעבור בדיקת שכרות. הוא מתייחס לשאלה העקרונית האם מותר לנהג לסרב לבדיקת נשיפה או לבדיקת דם, האם סירוב כזה עשוי להוות ראיה מחזקת לטענה שהוא נהג בשכרות, והאם אי שיתוף פעולה בבדיקה תיחשב כסירוב? עוד מתלבט הכתוב אם החוק הינו ראוי וחוקתי על פי פרמטרים מקובלים במשפט העברי."> <meta name="keywords" content="נהיגה בשכרות, נהיגה בגילופין, דיני תעבורה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>סירוב לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות - משמעויות חוקיות</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="סירוב לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות - משמעויות חוקיות" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author3088.aspx ">גל אביהוד</a></strong><br/> <br/><p><strong>בין הסירוב לעבירת הנהיגה בשכרות</strong><br /><br />סירוב של נהג להיבדק אינה רלבנטית לבירור המשפטי אם הנהג היה שיכור או לא. אי ההסכמה לא יכולה להוות כל ראיה, והיא אינה מאוששת או מפריכה את הטענה כי הנהג עבר או לא עבר על הסעיף בחוק העוסק בנהיגה בגילופין. אולם הסירוב בפני עצמו מהווה עבירה על החוק.<br /><br />במקרה של נהג שלא מסכים לבצע את הבדיקה, יהיה לעיתים קשה מאוד להוכיח כי לא עמד בתנאי הסף אותם מאפשר החוק מבחינת ריכוז האלכוהול בדמו או באוויר שבריאותיו. אולם בעצם אי ההסכמה, כאמור, יעבור הנהג עבירה, אשר בגינה נקבע עונש של פסילת הרישיון לשנתיים, ומתאפשר אף מאסר במקרים מיוחדים.</p> <p><br /><br /><strong>האם החוק חוקתי?</strong><br /><br />החוק מכיר בזכותו של אדם לא לעבור הליך אשר עלול להביא להפללתו בעבירה פלילית. תפיסה זו מקובלת בדמוקרטיות המכבדות את זכויות האזרח. כך גם הסירוב אינו נתפס כחיזוק קביל <a title="לדבר היות הנהג שיכור" href="http://www.avihod-adv.co.il/%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA.html" target="_blank">לדבר היות הנהג שיכור</a>. אך יש המלינים שעל אף הבנה מתבקשת זו, נקט המחוקק "דרך עוקפת" לשימוש הלא הגיוני בסירוב כראיה מפלילה, בכך שקבע כי הסירוב הוא עבירה בפני עצמה. ועונשה אף חמור כמעט כמו זה של מי שהוכח כי נהג בגילופין.<br /><br />התפיסה כי יפליל אדם את עצמו או שייאשם בעבירה אחרת עם עונש דומה, נראית למקטרגים כעומדת בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, כמו גם לסעיפים מסוימים בסדר הדין הפלילי. הסתירה לחוק היסוד קיימת, לראייתם, גם ברוחב סמכויותיו של שוטר לבצע בדיקת שכרות בכל מקום ובכל עת, מבלי להזדקק לאמתלה כלשהי.<br /></p> <p><strong>גישת בית המשפט</strong><br /><br />פסקי דין מלמדים שבית המשפט רואה בחומרה את הסירוב של נהגים לבצע בדיקת שכרות. הם מציינים את ההכרח לוודא ביטחונו של הציבור תוך מיגור תופעת צריכת אלכוהול על ידי הנוהגים. כך, למשל, אף הרחיב בית המשפט את עניין הסירוב, והתייחס כסרבן גם למי שלטענת המשטרה ביצע בדיקה לא תקינה בכוונת מכוון. נהג שלטענת השוטר הבודק נשף שלא על פי ההוראות, ובבדיקת דם בבית חולים הקשה על הבודק ליטול דגימה מדמו, נגזרו עליו 18 חודשי פסילה ועוד 6 חודשי פסילה על תנאי, בנוסף לקנס ולמאסר על תנאי. כך גם לא חס בית המשפט על מי שביצע בדיקה שלא צלחה, אך סירב לבצע את הבדיקה בשנית.<br /><br />מנגד, שואף בית המשפט שהאזרח יבין היטב את משמעות סירובו, את העובדה שבכך הוא עובר באופן ישיר על החוק, ואף שיבין את חומרת העונש בו הוא מסתכן. ברוח זו זוכו נאשמים כאשר הדרישה לבדיקה לא נוסחה כדין על ידי השוטרים, לא הוסברה להם משמעות הסירוב שלהם להיבדק, ולא הובהר להם העונש האפשרי על כך.<br /></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>עו"ד גל אביהוד - <a title="עו"ד תעבורה ונזיקין" href="http://www.avihod-adv.co.il/">מתמחה בדיני תעבורה ובנזיקין</a>. שימשה בעבר תובעת תעבורה במשטרה. כיום היא הבעלים של משרד עורכי הדין גל אביהוד ושות', מהמובילים בדרום ובשפלה באחוזי ההצלחה בתיקי תעבורה.</p> <p>טל 08-8660722<br />נייד 050-3522055<br />פקס 08-8660733<br />דוא"ל: info@avihod-adv.co.il</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
סירוב לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות - משמעויות חוקיות בין הסירוב לעבירת הנהיגה בשכרות סירוב של נהג להיבדק אינה רלבנטית לבירור המשפטי אם הנהג היה שיכור או לא. אי ההסכמה לא יכולה להוות כל ראיה, והיא אינה מאוששת או מפריכה את הטענה כי הנהג עבר או לא עבר על הסעיף בחוק העוסק בנהיגה בגילופין. אולם הסירוב בפני עצמו מהווה עבירה על החוק. במקרה של נהג שלא מסכים לבצע את הבדיקה, יהיה לעיתים קשה מאוד להוכיח כי לא עמד בתנאי הסף אותם מאפשר החוק מבחינת ריכוז האלכוהול בדמו או באוויר שבריאותיו. אולם בעצם אי ההסכמה, כאמור, יעבור הנהג עבירה, אשר בגינה נקבע עונש של פסילת הרישיון לשנתיים, ומתאפשר אף מאסר במקרים מיוחדים. האם החוק חוקתי? החוק מכיר בזכותו של אדם לא לעבור הליך אשר עלול להביא להפללתו בעבירה פלילית. תפיסה זו מקובלת בדמוקרטיות המכבדות את זכויות האזרח. כך גם הסירוב אינו נתפס כחיזוק קביל לדבר היות הנהג שיכור. אך יש המלינים שעל אף הבנה מתבקשת זו, נקט המחוקק "דרך עוקפת" לשימוש הלא הגיוני בסירוב כראיה מפלילה, בכך שקבע כי הסירוב הוא עבירה בפני עצמה. ועונשה אף חמור כמעט כמו זה של מי שהוכח כי נהג בגילופין. התפיסה כי יפליל אדם את עצמו או שייאשם בעבירה אחרת עם עונש דומה, נראית למקטרגים כעומדת בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, כמו גם לסעיפים מסוימים בסדר הדין הפלילי. הסתירה לחוק היסוד קיימת, לראייתם, גם ברוחב סמכויותיו של שוטר לבצע בדיקת שכרות בכל מקום ובכל עת, מבלי להזדקק לאמתלה כלשהי. גישת בית המשפט פסקי דין מלמדים שבית המשפט רואה בחומרה את הסירוב של נהגים לבצע בדיקת שכרות. הם מציינים את ההכרח לוודא ביטחונו של הציבור תוך מיגור תופעת צריכת אלכוהול על ידי הנוהגים. כך, למשל, אף הרחיב בית המשפט את עניין הסירוב, והתייחס כסרבן גם למי שלטענת המשטרה ביצע בדיקה לא תקינה בכוונת מכוון. נהג שלטענת השוטר הבודק נשף שלא על פי ההוראות, ובבדיקת דם בבית חולים הקשה על הבודק ליטול דגימה מדמו, נגזרו עליו 18 חודשי פסילה ועוד 6 חודשי פסילה על תנאי, בנוסף לקנס ולמאסר על תנאי. כך גם לא חס בית המשפט על מי שביצע בדיקה שלא צלחה, אך סירב לבצע את הבדיקה בשנית. מנגד, שואף בית המשפט שהאזרח יבין היטב את משמעות סירובו, את העובדה שבכך הוא עובר באופן ישיר על החוק, ואף שיבין את חומרת העונש בו הוא מסתכן. ברוח זו זוכו נאשמים כאשר הדרישה לבדיקה לא נוסחה כדין על ידי השוטרים, לא הוסברה להם משמעות הסירוב שלהם להיבדק, ולא הובהר להם העונש האפשרי על כך. נכתב על ידי עו"ד גל אביהוד - מתמחה בדיני תעבורה ובנזיקין. שימשה בעבר תובעת תעבורה במשטרה. כיום היא הבעלים של משרד עורכי הדין גל אביהוד ושות', מהמובילים בדרום ובשפלה באחוזי ההצלחה בתיקי תעבורה. טל 08-8660722 נייד 050-3522055 פקס 08-8660733 דוא"ל: info@avihod-adv.co.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI