דף הבית

תיאטרון

ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
קומדיה גרוטסקית על המוות בביצוע מפואר –התיאטרון הקאמרי

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין</title> <meta name="description" content="קומדיה גרוטסקית על המוות בביצוע מפואר –התיאטרון הקאמרי"> <meta name="keywords" content="כולם רוצים לחיות,חנוך לוין,חיים נוי,תיאטרון הקאמרי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center">ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין – קומדיה גרוטסקית על המוות בביצוע מפואר –התיאטרון הקאמרי</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"כולם רוצים לחיות" היא קומדיה משובחת וגרוטסקית על המוות שנכתבה על ידי חנוך לוין ועולה עתה שוב בתיאטרון הקאמרי, כשלושים שנה לאחר שהועלתה ובוימה בידי לוין באותו תיאטרון. ההפקה הנוכחית היא חגיגה מקאברית , המבוצעת בכישרון נפלא בידי להקת שחקנים ובהם ותיקים וצעירים ובראשם מותיקי התיאטרון, דבורה קידר ויוסי גרבר.</p> <p>מוטיב המוות מככב בהצגותיו של לוין במגוון תצורות ומצבים והפעם הוא מהווה בעיה אישית של גיבור עלילה. זהו סיפורו של בעל אחוזה בשם פוזנא. בשל טעות באחת מאותיות שמו, פוצנא במקום פוזנא, מקבל סגנו של מלאך המוות הוראה ליטול אותו לעולם האמת. אולם פוצנא עולה על השגיאה ודורש את חייו. בהתייעצות עם מלאך המוות בכבודו ובעצמו, הוא מקבל אורכה לכמה ימים ועד אז עליו להשיג מחליף שימות במקומו. פוצנא סבור שכול אביון וחולה יעוט על המציאה ויסכים להחליף אותו, אולם מתברר לו כי המשימה אינה בת ביצוע – עד ש.. העלילה מסתעפת ומתפתחת ובמהלכה אנו נפגשים עם כל חלכאי העיירה, בני משפחתו ואשתו של בעל האחוזה ובין היתר נאלץ פוצנא לוותר על אי אלה איברים מסוימים בדרך לזכות בחייו . אולם, תהפוכות לוין הולמות שוב ושוב עד לסצנת הסיום שאין מנוס ממנה. בין היתר גם מחליט לוין שאלוהים פורש לגמלאות, מתיישב בוינה והופך שחקן אופרטות ואספן בולים. נו, שויין.</p> <p>על הבמה חוגגים כל המשתתפים , פצועים וחולים, אביונים ויצורים מוזרים, נשים ומשרת שחור בשם במבה ועולם בעצם רוצים לחיות ואין להם שום רצון להתחלף עם בעל האחוזה.</p> <p>התמונות בהצגה הן הזויות, גרוטסקיות ומקאבריות. הרכב הנגנים תורם להילולה ואחת ההפתעות היא השתתפות חלק מהשחקנים בהרכב התזמורתי, באורח מקצועי והולם. </p> <p>אודי בן משה ביים הצגה מלאת הומור שחור ואפיין אותה במרכיבים חנוך לויניים. הדמויות הזויות ובעלות תלבושות ותסרוקות ממימד אחר. בזכות הבימוי המעולה והלהקה המשובחת מועלית הצגה שגורמת לצופים חוויה תיאטרלית מענגת.</p> <p>רמי ברוך מגלם באורח נפלא את דמותו של פוצנא. הוא שוהה כל הזמן על הבמה ומצליח להיות דמות נוגה ואפילו דוחה, אך השילוב הוא של משחק מצוין הראוי לתשואות מיוחדות.</p> <p>אבי טרמין הוא המשנה למלאך המוות גולגלוביץ ומשחקו מוצלח מאוד ומקצועי. מלאך המוות הוא יצחק חזקיה המדהים, המצליח לגלם באורח נפלא את הדמות ובתור אתנחתא אפילו מנגן על מערכת התופים בצורה עולצת ויפה.</p> <p>במבה המשרת השחור הוא שלומי אברהם שמעניק לדמות האפיזודות מימד עצוב ומבדח כאחד ומשחקו הוא רב חן.</p> <p>ענת וקסמן היא מצוינת כאשתו של הרוזן פוזנבוכא. לבושה במחלצות כבדות ועם רעמת שיער משונה היא מנווטת בנבכי העלילה ברוב כישרון ובצורה מקצועית ונהדרת.</p> <p>תמר קינן מצטיינת כאישה ציצי והיא מעניקה לצופים תמונה ייחודית ומשחק מפעים ומקצועי. תמר היא שחקנית נפלאה.</p> <p>יוסי גרבר ודבורה קידר, אבירי התיאטרון הותיקים מופלאים בסצנות שלהם. דבורה היא שחקנית מהמעלה הראשונה וגרבר מגיש משחק מרגש ומדהים.</p> <p>יש לציין את השחקנים הנהדרים, איתי שור, יובל סגל,זיו קלייר, המעניקים לצופים חוויית משחק מצויינת.</p> <p>המוזיקה המקורית של קרן פלס היא טובה מאוד וכולם מזמזמים ללא הרף את המוטיב המרכזי שהוא שם ההצגה. טל בלכרוביץ אחראי לניהול המוזיקלי המוצלח. לילי בן נחשון יצרה תפאורה פרקטית ובין היתר במה נוטה שממנה נפערים לפי הצורך פתחי יציאה לעולם הבא ואפילו חלקת קבר. </p> <p>התלבושות של עפרה קונפינו הן נהדרות במיוחד של הנשים. רוני כהן עיצב את התאורה הנאותה.</p> <p>"כולם רוצים לחיות" היא הצגה מהמשובחות של חנוך לוין וההילולה המקאברית על הבמה היא מעניינת, מבדרת ואפילו חודרת לרגשות ולמחשבה נוספת על החיים והמוות.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין ביקורת: " כולם רוצים לחיות" חגיגה מקאברית של חנוך לוין – קומדיה גרוטסקית על המוות בביצוע מפואר –התיאטרון הקאמרי מאת חיים נוי "כולם רוצים לחיות" היא קומדיה משובחת וגרוטסקית על המוות שנכתבה על ידי חנוך לוין ועולה עתה שוב בתיאטרון הקאמרי, כשלושים שנה לאחר שהועלתה ובוימה בידי לוין באותו תיאטרון. ההפקה הנוכחית היא חגיגה מקאברית , המבוצעת בכישרון נפלא בידי להקת שחקנים ובהם ותיקים וצעירים ובראשם מותיקי התיאטרון, דבורה קידר ויוסי גרבר. מוטיב המוות מככב בהצגותיו של לוין במגוון תצורות ומצבים והפעם הוא מהווה בעיה אישית של גיבור עלילה. זהו סיפורו של בעל אחוזה בשם פוזנא. בשל טעות באחת מאותיות שמו, פוצנא במקום פוזנא, מקבל סגנו של מלאך המוות הוראה ליטול אותו לעולם האמת. אולם פוצנא עולה על השגיאה ודורש את חייו. בהתייעצות עם מלאך המוות בכבודו ובעצמו, הוא מקבל אורכה לכמה ימים ועד אז עליו להשיג מחליף שימות במקומו. פוצנא סבור שכול אביון וחולה יעוט על המציאה ויסכים להחליף אותו, אולם מתברר לו כי המשימה אינה בת ביצוע – עד ש.. העלילה מסתעפת ומתפתחת ובמהלכה אנו נפגשים עם כל חלכאי העיירה, בני משפחתו ואשתו של בעל האחוזה ובין היתר נאלץ פוצנא לוותר על אי אלה איברים מסוימים בדרך לזכות בחייו . אולם, תהפוכות לוין הולמות שוב ושוב עד לסצנת הסיום שאין מנוס ממנה. בין היתר גם מחליט לוין שאלוהים פורש לגמלאות, מתיישב בוינה והופך שחקן אופרטות ואספן בולים. נו, שויין. על הבמה חוגגים כל המשתתפים , פצועים וחולים, אביונים ויצורים מוזרים, נשים ומשרת שחור בשם במבה ועולם בעצם רוצים לחיות ואין להם שום רצון להתחלף עם בעל האחוזה. התמונות בהצגה הן הזויות, גרוטסקיות ומקאבריות. הרכב הנגנים תורם להילולה ואחת ההפתעות היא השתתפות חלק מהשחקנים בהרכב התזמורתי, באורח מקצועי והולם. אודי בן משה ביים הצגה מלאת הומור שחור ואפיין אותה במרכיבים חנוך לויניים. הדמויות הזויות ובעלות תלבושות ותסרוקות ממימד אחר. בזכות הבימוי המעולה והלהקה המשובחת מועלית הצגה שגורמת לצופים חוויה תיאטרלית מענגת. רמי ברוך מגלם באורח נפלא את דמותו של פוצנא. הוא שוהה כל הזמן על הבמה ומצליח להיות דמות נוגה ואפילו דוחה, אך השילוב הוא של משחק מצוין הראוי לתשואות מיוחדות. אבי טרמין הוא המשנה למלאך המוות גולגלוביץ ומשחקו מוצלח מאוד ומקצועי. מלאך המוות הוא יצחק חזקיה המדהים, המצליח לגלם באורח נפלא את הדמות ובתור אתנחתא אפילו מנגן על מערכת התופים בצורה עולצת ויפה. במבה המשרת השחור הוא שלומי אברהם שמעניק לדמות האפיזודות מימד עצוב ומבדח כאחד ומשחקו הוא רב חן. ענת וקסמן היא מצוינת כאשתו של הרוזן פוזנבוכא. לבושה במחלצות כבדות ועם רעמת שיער משונה היא מנווטת בנבכי העלילה ברוב כישרון ובצורה מקצועית ונהדרת. תמר קינן מצטיינת כאישה ציצי והיא מעניקה לצופים תמונה ייחודית ומשחק מפעים ומקצועי. תמר היא שחקנית נפלאה. יוסי גרבר ודבורה קידר, אבירי התיאטרון הותיקים מופלאים בסצנות שלהם. דבורה היא שחקנית מהמעלה הראשונה וגרבר מגיש משחק מרגש ומדהים. יש לציין את השחקנים הנהדרים, איתי שור, יובל סגל,זיו קלייר, המעניקים לצופים חוויית משחק מצויינת. המוזיקה המקורית של קרן פלס היא טובה מאוד וכולם מזמזמים ללא הרף את המוטיב המרכזי שהוא שם ההצגה. טל בלכרוביץ אחראי לניהול המוזיקלי המוצלח. לילי בן נחשון יצרה תפאורה פרקטית ובין היתר במה נוטה שממנה נפערים לפי הצורך פתחי יציאה לעולם הבא ואפילו חלקת קבר. התלבושות של עפרה קונפינו הן נהדרות במיוחד של הנשים. רוני כהן עיצב את התאורה הנאותה. "כולם רוצים לחיות" היא הצגה מהמשובחות של חנוך לוין וההילולה המקאברית על הבמה היא מעניינת, מבדרת ואפילו חודרת לרגשות ולמחשבה נוספת על החיים והמוות. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI