דף הבית

מוסיקה

ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
עלילת האופרה עוסקת ברופא ברטולו שחושק ברוזינה, בת חסותו ושואף להינשא לה. רוזינה מעוניינת יותר ברוזן הצעיר אלמוויווה שגם הוא מאוהב בה. מי שמסדר את העניינים ומצליח למנוע את מזימתם של הרופא ועוזרו דון בזיליו, הוא הספר פיגארו.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית</title> <meta name="description" content="עלילת האופרה עוסקת ברופא ברטולו שחושק ברוזינה, בת חסותו ושואף להינשא לה. רוזינה מעוניינת יותר ברוזן הצעיר אלמוויווה שגם הוא מאוהב בה. מי שמסדר את העניינים ומצליח למנוע את מזימתם של הרופא ועוזרו דון בזיליו, הוא הספר פיגארו."> <meta name="keywords" content="הספר מסביליה,חיים נוי,האופרה הישראלית,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center">ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"הספר מסביליה" העולה באופרה הישראלית היא מופע של עונג מוזיקלי, חוויה לאוזן ולעין. 200 שנה לאחר שעלתה לראשונה, עולה האופרה הפופולארית בתצורה חדשנית , השומרת על הניחוחות המוזיקליים האיכותיים שלה ובזכות הזמרים, המקהלה, השחקנים והתזמורת, מוגש לקהל מעדן משובח והצופים יוצאים עם חיוך מדושן מנחת.</p> <p>ג'ואקינו רוסיני חיבר את האופרה לפי הזמנה והעלה אותה ברומא ב-1816. המופע ספג התפרעות של בריונים שחוללו מהומה . התברר כי הם נשלחו על ידי המלחין פאיזיילו שקצפו עלה לאחר שטען שהאופרה של רוסיני מבוססת למעשה על מחזה שאותו עיבד קודם לכן פאיזיילו לאופרה משלו. לאחר פיצוץ המופע ברומא, עלתה האופרה בווינה וברחבי איטליה, קצרה הצלחה ומאז ועד היום היא נחשבת לאחת האופרות האהובות והפופולאריות ביותר. האופרה רצופה קטעים מוזיקליים ידועים ומלודיים ובראשם שירו של פיגארו.</p> <p>יצוין, כי רוסיני הצליח לכתוב את האופרה תוך שלושה שבועות. במהלך הכתיבה, לפי אחת הטענות, הוא איבד את הפתיחה המקורית ובמקומה שיבץ את הפתיחה שלו מאופרה אחרת שלו. רוסיני עצמו כתב בשעתו שהוא לקח את הפתיחה בכוונה מראש מהאופרה אליזבתה.</p> <p>האופרה עלתה בישראל מספר פעמים. ההפקה הנוכחית היא הפקה גרמנית של הבמאית קתרינה טלבאך. הבמאית שזרה בהפקה הברקות בימוי שונות ומשונות. הבמאית המחדשת היא קלאודיה גוטה.</p> <p>ראשית, היא העלתה מעין הצגה בתוך הצגה. סיפור האופרה מועלה מעל במה של תיאטרון נודד והצופים הם תיירים וקהל מקומי, בשפת הים. הזמרים יורדים מפעם לפעם אל הקהל והכול מתערבב זה עם זה, לא אחת.</p> <p>כמו כן, שיבצה הבמאית מוטיבים ישראלים עדכניים , כמו סיסמאות בעברית בהפגנה (מע"מ אפס,חופש לזמרים) , שירה בעברית וגם השמעת פתק קניות בעברית. מקום ראוי על הבמה הוקדש לאסתר. מדובר באתון המבליחה על הבמה ועליה סלסלת תפוזים והיא רגועה ומקשיבה בדריכות למופע המוזיקלי המרשים , לא הרחק ממנה.</p> <p>עלילת האופרה עוסקת ברופא ברטולו שחושק ברוזינה, בת חסותו ושואף להינשא לה. רוזינה מעוניינת יותר ברוזן הצעיר אלמוויווה שגם הוא מאוהב בה. מי שמסדר את העניינים ומצליח למנוע את מזימתם של הרופא ועוזרו דון בזיליו, הוא הספר פיגארו.</p> <p>יש לציין לשבח מיוחד את התפאורה הנהדרת של מומה רורביין, ססגונית ומעניינת. התלבושות של גווידו מריה קרטשמר הם יפות, ססגוניות וייחודיות, כמו שמלתה של רוזינה.</p> <p>עומר מ.ולבר ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון והביצוע היה מרשים, מדויק, צלול ונעים.</p> <p>פיגארו גולם בידי מריו קאסי, בריטון איטלקי. הופעתו הייתה מוצלחת, קולו היה מדויק ורועם, יש לו כושר משחק מעולה וכל הופעתו הייתה נפלאה. הביצוע שלו לשירו של פיגרו היה נעים ומצוין.</p> <p>הרוזן אלמוויווה גולם בידי אדגרדו רוחה, טנור מאורוגוואי, המופיע ברחבי העולם. הביצוע שלו היה עוצמתי במידה ויפה מאוד.</p> <p>רוזינה גולמה בידי המצו סופרן אנאליזה סטרופה, מאיטליה. קולה הייחודי היה שופע, מרנין ועם נוכחות בימתית מעולה.</p> <p>הרופא ברטולו היה עומר מונטנארי,בריטון יליד איטליה. הופעתו הייתה נעימה ויש לו קול מעולה וכישרון משחק.</p> <p>ברטה הייתה שירי הרשקוביץ', הסופרן הישראלית, המשובחת ובעלת היכולות המוזיקליות הטובות מאוד. לשירי יש נוכחות בימתית ושירתה נפלאה.</p> <p>ולדימיר בראון הבס הישראלי בתפקיד דון בזיליו מרשים, כתמיד, קולו ומשחקו הם שם דבר.</p> <p>נוח בריגר הצטיין כפיורלו משרתו של הרוזן וקולו ומשחקו היו יפים מאוד.</p> <p>יאיר פולישוק הגיש משחק וקול משובחים.</p> <p>מקהלת האופרה הישראלית בניצוח איתן שמייסר הפגינה עוצמה קולית מעולה.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית ביקורת: "הספר מסביליה" - עונג אופראי - חוויה לאוזן ולעין – האופרה הישראלית מאת חיים נוי "הספר מסביליה" העולה באופרה הישראלית היא מופע של עונג מוזיקלי, חוויה לאוזן ולעין. 200 שנה לאחר שעלתה לראשונה, עולה האופרה הפופולארית בתצורה חדשנית , השומרת על הניחוחות המוזיקליים האיכותיים שלה ובזכות הזמרים, המקהלה, השחקנים והתזמורת, מוגש לקהל מעדן משובח והצופים יוצאים עם חיוך מדושן מנחת. ג'ואקינו רוסיני חיבר את האופרה לפי הזמנה והעלה אותה ברומא ב-1816. המופע ספג התפרעות של בריונים שחוללו מהומה . התברר כי הם נשלחו על ידי המלחין פאיזיילו שקצפו עלה לאחר שטען שהאופרה של רוסיני מבוססת למעשה על מחזה שאותו עיבד קודם לכן פאיזיילו לאופרה משלו. לאחר פיצוץ המופע ברומא, עלתה האופרה בווינה וברחבי איטליה, קצרה הצלחה ומאז ועד היום היא נחשבת לאחת האופרות האהובות והפופולאריות ביותר. האופרה רצופה קטעים מוזיקליים ידועים ומלודיים ובראשם שירו של פיגארו. יצוין, כי רוסיני הצליח לכתוב את האופרה תוך שלושה שבועות. במהלך הכתיבה, לפי אחת הטענות, הוא איבד את הפתיחה המקורית ובמקומה שיבץ את הפתיחה שלו מאופרה אחרת שלו. רוסיני עצמו כתב בשעתו שהוא לקח את הפתיחה בכוונה מראש מהאופרה אליזבתה. האופרה עלתה בישראל מספר פעמים. ההפקה הנוכחית היא הפקה גרמנית של הבמאית קתרינה טלבאך. הבמאית שזרה בהפקה הברקות בימוי שונות ומשונות. הבמאית המחדשת היא קלאודיה גוטה. ראשית, היא העלתה מעין הצגה בתוך הצגה. סיפור האופרה מועלה מעל במה של תיאטרון נודד והצופים הם תיירים וקהל מקומי, בשפת הים. הזמרים יורדים מפעם לפעם אל הקהל והכול מתערבב זה עם זה, לא אחת. כמו כן, שיבצה הבמאית מוטיבים ישראלים עדכניים , כמו סיסמאות בעברית בהפגנה (מע"מ אפס,חופש לזמרים) , שירה בעברית וגם השמעת פתק קניות בעברית. מקום ראוי על הבמה הוקדש לאסתר. מדובר באתון המבליחה על הבמה ועליה סלסלת תפוזים והיא רגועה ומקשיבה בדריכות למופע המוזיקלי המרשים , לא הרחק ממנה. עלילת האופרה עוסקת ברופא ברטולו שחושק ברוזינה, בת חסותו ושואף להינשא לה. רוזינה מעוניינת יותר ברוזן הצעיר אלמוויווה שגם הוא מאוהב בה. מי שמסדר את העניינים ומצליח למנוע את מזימתם של הרופא ועוזרו דון בזיליו, הוא הספר פיגארו. יש לציין לשבח מיוחד את התפאורה הנהדרת של מומה רורביין, ססגונית ומעניינת. התלבושות של גווידו מריה קרטשמר הם יפות, ססגוניות וייחודיות, כמו שמלתה של רוזינה. עומר מ.ולבר ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון והביצוע היה מרשים, מדויק, צלול ונעים. פיגארו גולם בידי מריו קאסי, בריטון איטלקי. הופעתו הייתה מוצלחת, קולו היה מדויק ורועם, יש לו כושר משחק מעולה וכל הופעתו הייתה נפלאה. הביצוע שלו לשירו של פיגרו היה נעים ומצוין. הרוזן אלמוויווה גולם בידי אדגרדו רוחה, טנור מאורוגוואי, המופיע ברחבי העולם. הביצוע שלו היה עוצמתי במידה ויפה מאוד. רוזינה גולמה בידי המצו סופרן אנאליזה סטרופה, מאיטליה. קולה הייחודי היה שופע, מרנין ועם נוכחות בימתית מעולה. הרופא ברטולו היה עומר מונטנארי,בריטון יליד איטליה. הופעתו הייתה נעימה ויש לו קול מעולה וכישרון משחק. ברטה הייתה שירי הרשקוביץ', הסופרן הישראלית, המשובחת ובעלת היכולות המוזיקליות הטובות מאוד. לשירי יש נוכחות בימתית ושירתה נפלאה. ולדימיר בראון הבס הישראלי בתפקיד דון בזיליו מרשים, כתמיד, קולו ומשחקו הם שם דבר. נוח בריגר הצטיין כפיורלו משרתו של הרוזן וקולו ומשחקו היו יפים מאוד. יאיר פולישוק הגיש משחק וקול משובחים. מקהלת האופרה הישראלית בניצוח איתן שמייסר הפגינה עוצמה קולית מעולה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI