דף הבית

מוסיקה

ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
"הביידרה" מיצירותיו הנודעות ביותר של אמריך קלמן, מלחין אופרטות יהודי הונגרי, הועלתה לראשונה ב-1921 בווינה. גם בארץ היא הועלתה ואפילו בתרגום לעברית ב-1962 על ידי תיאטרון האופרטה ומאז היו לה הפקות שונות.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת</title> <meta name="description" content=""הביידרה" מיצירותיו הנודעות ביותר של אמריך קלמן, מלחין אופרטות יהודי הונגרי, הועלתה לראשונה ב-1921 בווינה. גם בארץ היא הועלתה ואפילו בתרגום לעברית ב-1962 על ידי תיאטרון האופרטה ומאז היו לה הפקות שונות."> <meta name="keywords" content="הביידר,הביידרה,חיים נוי,האופרה הישראלית,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p> <p align="center">ביקורת:<strong>הביידרה</strong>– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"הביידרה" בביצוע תיאטרון האופרטות ההונגרי המתארח באופרה הישראלית – היא הפקה סוחפת, ססגונית ומענגת. זמרי האופרטה הם לא רק שחקנים וזמרים מעולים, רובם וירטואוזים, בעלי יכולות תנועה וגמישות , פרפורמרים מיוחדים , המסוגלים לבצע שלמות תיאטרלית ווקלית ביחד עם יכולות גופניות מדהימות.</p> <p>"הביידרה" מיצירותיו הנודעות ביותר של אמריך קלמן, מלחין אופרטות יהודי הונגרי, הועלתה לראשונה ב-1921 בווינה. גם בארץ היא הועלתה ואפילו בתרגום לעברית ב-1962 על ידי תיאטרון האופרטה ומאז היו לה הפקות שונות. האופרטה נודעה תמיד בשם "הביידרה" וכך גם תורגמו והושמעו שיריה. משום מה תורגם כעת שם האופרטה ל"הביידר", למרות שהיא מושרת עם סיומת ביידרה או ביידרו. </p> <p>קלמן נולד בהונגריה עבר ב-1908 לווינה ושם קנה תהילה רבה עם האופרטות שלו ובהם הרוזנת מריצה, נסיכת הצ'ארדש, הביידרה ועוד – 22 במספר. בתקופת הנאצים הוא נמלט לארה"ב ולאחר המלחמה עבר לפריז , שם מת ב-1953. </p> <p>האופרטות הן בעצם הסגנון שממנו יצאו מחזות הזמר והיא מאופיינת במוזיקה מלודית, שירים סוחפים וריקודים קצביים.</p> <p>העלילה עוסקת בנסיך הודי המתאהב בשחקנית מקומית בפריז ואינו מוכן לשוב למולדתו בטרם תינשא לו. האופרטה זכתה עתה לעיבוד חדש שקיבל אישור מיורשיו של המלחין, כדי שתהייה עכשווית יותר ומודרנית. תפקידים הורחבו וסיפור האהבה עודכן למרגש יותר.</p> <p>זהו ביקור שני בשנתיים האחרונות של תיאטרון האופרטות ההונגרי. ההפקה על טהרת ההונגרית והיא מתובלת מידי פעם בעברית, בהיגוי הונגרי.</p> <p>האמנים ההונגריים מבצעים עבודה משובחת. כולם יודעים לשחק, לנוע ולשיר. השחקנים הראשיים הם אמנים משובחים.</p> <p>אריקה מיקלושה מגלמת את התפקיד הראשי של השחקנית הנחשקת אודט. אריקה היא זמרת נודעת ובעברה הייתה אתלטית ואצנית מרתון . יש לה קול פעמונים ואיכויות קול מקסימות.</p> <p>אטילה דולהאי מזמרי האופרטה והמיוזיקל הבולטים בהונגריה, מגלם את הנסיך. יש לו סגנון ואיכות משובחים, אם כי בחלק הראשון היו לדעתי קצת הפרעות בסאונד וקולו לא היה "חלק".</p> <p>מריקה אוסוולד מגלמת את סימון והיא פשוט פצצת אנרגיה ייחודית. אריקה כבר אינה צעירה והיא מסוגלת לבצע תרגילי מחול ותנועה הגובלים באקרובאטיקה והיא ראויה לתשואות מיוחדות ואכן היא זוכה להן.</p> <p> מי שגונבת את ההצגה היא סילבי סנדי, זמרת ושחקנית אופרטות הונגרית, מלהיבה ותוססת. יש לה יכולות משחק ושירה נהדרים. היא מבצעת ריקודים סוערים ואקרובאטיים ואין ספק שהיא כוכבת בעלת רמה ייחודית.</p> <p>לסלו מקלרי ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בהצלחה רבה. הבימאי מיקלוש גאבור קריני העלה מופע מלהיב וססגוני.</p> <p>יינו לוצ'אי אחראי לכוריאוגרפיה המצוינת.</p> <p>התלבושות של ריטה ווליך הן מקסימות . התפאורה של ארז'בת טורי היא מוצלחת ופרקטית.</p> <p>האופרטה נמשכת כשלוש שעות ולפרקים היא מעט מתמשכת וכלולים בה חלקים מעט מייגעים. לא כל הקטעים המוזיקליים הם מוצלחים. אולם האפקט הכולל של האופרטה הוא רב רושם. זו הפקה מענגת וחוויה תיאטרלית ומוזיקלית נפלאה , המשרה עלינו ערב קליל עם ניחוח אירופי, של בית אופרטות קסום. </p> <p>בפרמיירה נכחו גם שר התרבות ההונגרי פטר הופפאל ושגריר הונגריה בישראל, דר' אנדור נאגי.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת ביקורת:הביידרה– האופרה הישראלית מארחת את תיאטרון האופרטה ההונגרי – הפקה ססגונית וסוחפת מאת חיים נוי "הביידרה" בביצוע תיאטרון האופרטות ההונגרי המתארח באופרה הישראלית – היא הפקה סוחפת, ססגונית ומענגת. זמרי האופרטה הם לא רק שחקנים וזמרים מעולים, רובם וירטואוזים, בעלי יכולות תנועה וגמישות , פרפורמרים מיוחדים , המסוגלים לבצע שלמות תיאטרלית ווקלית ביחד עם יכולות גופניות מדהימות. "הביידרה" מיצירותיו הנודעות ביותר של אמריך קלמן, מלחין אופרטות יהודי הונגרי, הועלתה לראשונה ב-1921 בווינה. גם בארץ היא הועלתה ואפילו בתרגום לעברית ב-1962 על ידי תיאטרון האופרטה ומאז היו לה הפקות שונות. האופרטה נודעה תמיד בשם "הביידרה" וכך גם תורגמו והושמעו שיריה. משום מה תורגם כעת שם האופרטה ל"הביידר", למרות שהיא מושרת עם סיומת ביידרה או ביידרו. קלמן נולד בהונגריה עבר ב-1908 לווינה ושם קנה תהילה רבה עם האופרטות שלו ובהם הרוזנת מריצה, נסיכת הצ'ארדש, הביידרה ועוד – 22 במספר. בתקופת הנאצים הוא נמלט לארה"ב ולאחר המלחמה עבר לפריז , שם מת ב-1953. האופרטות הן בעצם הסגנון שממנו יצאו מחזות הזמר והיא מאופיינת במוזיקה מלודית, שירים סוחפים וריקודים קצביים. העלילה עוסקת בנסיך הודי המתאהב בשחקנית מקומית בפריז ואינו מוכן לשוב למולדתו בטרם תינשא לו. האופרטה זכתה עתה לעיבוד חדש שקיבל אישור מיורשיו של המלחין, כדי שתהייה עכשווית יותר ומודרנית. תפקידים הורחבו וסיפור האהבה עודכן למרגש יותר. זהו ביקור שני בשנתיים האחרונות של תיאטרון האופרטות ההונגרי. ההפקה על טהרת ההונגרית והיא מתובלת מידי פעם בעברית, בהיגוי הונגרי. האמנים ההונגריים מבצעים עבודה משובחת. כולם יודעים לשחק, לנוע ולשיר. השחקנים הראשיים הם אמנים משובחים. אריקה מיקלושה מגלמת את התפקיד הראשי של השחקנית הנחשקת אודט. אריקה היא זמרת נודעת ובעברה הייתה אתלטית ואצנית מרתון . יש לה קול פעמונים ואיכויות קול מקסימות. אטילה דולהאי מזמרי האופרטה והמיוזיקל הבולטים בהונגריה, מגלם את הנסיך. יש לו סגנון ואיכות משובחים, אם כי בחלק הראשון היו לדעתי קצת הפרעות בסאונד וקולו לא היה "חלק". מריקה אוסוולד מגלמת את סימון והיא פשוט פצצת אנרגיה ייחודית. אריקה כבר אינה צעירה והיא מסוגלת לבצע תרגילי מחול ותנועה הגובלים באקרובאטיקה והיא ראויה לתשואות מיוחדות ואכן היא זוכה להן. מי שגונבת את ההצגה היא סילבי סנדי, זמרת ושחקנית אופרטות הונגרית, מלהיבה ותוססת. יש לה יכולות משחק ושירה נהדרים. היא מבצעת ריקודים סוערים ואקרובאטיים ואין ספק שהיא כוכבת בעלת רמה ייחודית. לסלו מקלרי ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בהצלחה רבה. הבימאי מיקלוש גאבור קריני העלה מופע מלהיב וססגוני. יינו לוצ'אי אחראי לכוריאוגרפיה המצוינת. התלבושות של ריטה ווליך הן מקסימות . התפאורה של ארז'בת טורי היא מוצלחת ופרקטית. האופרטה נמשכת כשלוש שעות ולפרקים היא מעט מתמשכת וכלולים בה חלקים מעט מייגעים. לא כל הקטעים המוזיקליים הם מוצלחים. אולם האפקט הכולל של האופרטה הוא רב רושם. זו הפקה מענגת וחוויה תיאטרלית ומוזיקלית נפלאה , המשרה עלינו ערב קליל עם ניחוח אירופי, של בית אופרטות קסום. בפרמיירה נכחו גם שר התרבות ההונגרי פטר הופפאל ושגריר הונגריה בישראל, דר' אנדור נאגי. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI