דף הבית

חוק ומשפט - אחר

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה את תפקידיו של הנוטריון אך לא כולל הבהרה לגבי סוגיות חשובות בנוגע לתפקידיו. במאמר זה נעמוד על הסוגיות הללו.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>סוגיות במתן שירותים נוטריוניים</title> <meta name="description" content="סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה את תפקידיו של הנוטריון אך לא כולל הבהרה לגבי סוגיות חשובות בנוגע לתפקידיו. במאמר זה נעמוד על הסוגיות הללו."> <meta name="keywords" content="נוטריון"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>סוגיות במתן שירותים נוטריוניים</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="סוגיות במתן שירותים נוטריוניים" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author2260.aspx ">אלעד שניר</a></strong><br/> <br/><p>סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה את תפקידיו של הנוטריון ומתייחס לשורה ארוכה של שירותים ייחודיים. יחד עם זאת, הסעיף אינו כולל הבהרה לגבי סוגיות חשובות. אזרחים הזקוקים לשירותי עורך דין נוטריון נדרשים להכיר את הסוגיות הללו ולהיערך לקראתן. בנוגע לאימות חתימה לדוגמא, עולה לעיתים קרובות השאלה האם נוטריון יכול לאמת מסמך בעניין של עצמו. סוגיה זו נפוצה מכפי שנהוג לחשוב והיא נובעת מתוך השלכות משפטיות רגישות. התשובה היא שלא ניתן לעשות אימות של מסמך בעניין של עצמו, היות והחוק קובע כי נוטריון לא יכול להשתמש בסמכויותיו לטובתו או לטובת אחד מבני משפחתו או מכריו.</p> <p>מבחינת שכר טרחה, יש <a href="http://www.saloona.co.il/karmititu/?p=77" target="_blank">סוגיות בשירותים נוטריוניים</a> הקשורות לאימות חתימה עבור מספר חותמים ועל גבי מספר עותקים של אותו מסמך. השאלה כאן היא האם האגרה בגין העותקים הנוספים נגבית לפי שכר טרחה ותוספת מס ערך מוסף לכל מע"מ, ללא קשר למספר האנשים החותמים. לחילופין, יכול להתרחש מצב בו שכר טרחה ומע"מ נגבים מטעם כל אחד מהחותמים על העותקים הנוספים.</p> <p>התשובה היא שכאשר מדובר על אישור נוטריוני של אימות חתימה יחד עם חותמים נוספים, יש לגבות עבור האישור הראשון שכר טרחה בגובה של 163 ש"ח, ועבור כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך שכר טרחה של 65 ש"ח. אם באותו מעמד החותמים מבקשים לחתום על העתקים נוספים ולקבל עליהם אישור נוטריוני – החוק קובע כי עבור כל עותק ייגבה תשלום של 65 ש"ח ללא תלות במספר האנשים החותמים.</p> <p><strong>איך מקבלים אישור נוטריוני במדינה זרה או מול גופי מדינה זרה?</strong></p> <p>שירותים נוטריוניים כוללים גם קבלת אישור נוטריוני במדינה זרה או לצורך התנהלות מול גופי מדינה כזו. ראשית, חותמת אפוסטיל הרלוונטית למקרים אלו ניתנות אך ורק על ידי פקידי בית משפט המוסמכים לכך על ידי שר המשפטים. יש לפנות אל בית המשפט במחוז הקרוב <a href="http://www.praklit.co.il/" target="_blank">למקום הכתובת של הנוטריון</a> ולבקש את החותמת.</p> <p>שנית, רק משרד החוץ מוסמך לאשר מסמכים רשמיים של המדינה לצורך שימוש בהם מחוץ לישראל. בכל הנוגע להתנהלות מול מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כגון איראן, יש לפנות לנוטריון מקומי לצורך אישור חתימה. לאחר מכן יש לאמת את החתימה במשרד החוץ המקומי, כאשר את חתימת משרד החוץ המקומי מאמתים בקונסוליה של מדינה שיש לה נציגות גם בישראל.</p> <p><strong>כוחו של אישור נוטריוני וצורת המסמך החתום על ידי נוטריון</strong></p> <p>יש גם סוגיות המתעוררות במהלך קבלת כל סוגי השירותים הנוטריוניים ללא יוצא מן הכלל. סוגיה כזו היא לדוגמא השאלה איזו חתימה מותרת על האישור הנוטריוני. התשובה היא שיש להקפיד על הפרדה באישור הנוטריוני בין חתימתו כנוטריון בלבד לבין חתימתו כעורך דין. במילים אחרות, נוטריון לא יכול לחתום על מסמך במילים "עו"ד ונוטריון". עם זאת, האמור אינו חל על שימוש בנייר לוגו בו דווקא אפשר לקיים את החותמת המשותפת.</p> <p>אישור של נוטריון נחשב ראיה מספקת בהליך משפטי וזאת ללא צורך בראיה נוספת, אולם אין בכך כדי להיחשב כאילו הופקד בבית המשפט. הפקדת המסמך החתום על ידי נוטריון אצל הנוטריון עצמו או אצל עורך דין אחר אינה מספיקה. יש להפקיד את המסמך בבית המשפט ורק כך להפוך אותו לראיה.</p> <p>בכל הנוגע לצורתו של המסמך החתום, שירותים נוטריוניים רשמיים ניתנים עם חותמת לחץ עשויה מתכת. על החותמת אמורים להופיע שם הנוטריון והכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>כותב מאמרים משפטיים</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
סוגיות במתן שירותים נוטריוניים סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה את תפקידיו של הנוטריון ומתייחס לשורה ארוכה של שירותים ייחודיים. יחד עם זאת, הסעיף אינו כולל הבהרה לגבי סוגיות חשובות. אזרחים הזקוקים לשירותי עורך דין נוטריון נדרשים להכיר את הסוגיות הללו ולהיערך לקראתן. בנוגע לאימות חתימה לדוגמא, עולה לעיתים קרובות השאלה האם נוטריון יכול לאמת מסמך בעניין של עצמו. סוגיה זו נפוצה מכפי שנהוג לחשוב והיא נובעת מתוך השלכות משפטיות רגישות. התשובה היא שלא ניתן לעשות אימות של מסמך בעניין של עצמו, היות והחוק קובע כי נוטריון לא יכול להשתמש בסמכויותיו לטובתו או לטובת אחד מבני משפחתו או מכריו. מבחינת שכר טרחה, יש סוגיות בשירותים נוטריוניים הקשורות לאימות חתימה עבור מספר חותמים ועל גבי מספר עותקים של אותו מסמך. השאלה כאן היא האם האגרה בגין העותקים הנוספים נגבית לפי שכר טרחה ותוספת מס ערך מוסף לכל מע"מ, ללא קשר למספר האנשים החותמים. לחילופין, יכול להתרחש מצב בו שכר טרחה ומע"מ נגבים מטעם כל אחד מהחותמים על העותקים הנוספים. התשובה היא שכאשר מדובר על אישור נוטריוני של אימות חתימה יחד עם חותמים נוספים, יש לגבות עבור האישור הראשון שכר טרחה בגובה של 163 ש"ח, ועבור כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך שכר טרחה של 65 ש"ח. אם באותו מעמד החותמים מבקשים לחתום על העתקים נוספים ולקבל עליהם אישור נוטריוני – החוק קובע כי עבור כל עותק ייגבה תשלום של 65 ש"ח ללא תלות במספר האנשים החותמים. איך מקבלים אישור נוטריוני במדינה זרה או מול גופי מדינה זרה? שירותים נוטריוניים כוללים גם קבלת אישור נוטריוני במדינה זרה או לצורך התנהלות מול גופי מדינה כזו. ראשית, חותמת אפוסטיל הרלוונטית למקרים אלו ניתנות אך ורק על ידי פקידי בית משפט המוסמכים לכך על ידי שר המשפטים. יש לפנות אל בית המשפט במחוז הקרוב למקום הכתובת של הנוטריון ולבקש את החותמת. שנית, רק משרד החוץ מוסמך לאשר מסמכים רשמיים של המדינה לצורך שימוש בהם מחוץ לישראל. בכל הנוגע להתנהלות מול מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כגון איראן, יש לפנות לנוטריון מקומי לצורך אישור חתימה. לאחר מכן יש לאמת את החתימה במשרד החוץ המקומי, כאשר את חתימת משרד החוץ המקומי מאמתים בקונסוליה של מדינה שיש לה נציגות גם בישראל. כוחו של אישור נוטריוני וצורת המסמך החתום על ידי נוטריון יש גם סוגיות המתעוררות במהלך קבלת כל סוגי השירותים הנוטריוניים ללא יוצא מן הכלל. סוגיה כזו היא לדוגמא השאלה איזו חתימה מותרת על האישור הנוטריוני. התשובה היא שיש להקפיד על הפרדה באישור הנוטריוני בין חתימתו כנוטריון בלבד לבין חתימתו כעורך דין. במילים אחרות, נוטריון לא יכול לחתום על מסמך במילים "עו"ד ונוטריון". עם זאת, האמור אינו חל על שימוש בנייר לוגו בו דווקא אפשר לקיים את החותמת המשותפת. אישור של נוטריון נחשב ראיה מספקת בהליך משפטי וזאת ללא צורך בראיה נוספת, אולם אין בכך כדי להיחשב כאילו הופקד בבית המשפט. הפקדת המסמך החתום על ידי נוטריון אצל הנוטריון עצמו או אצל עורך דין אחר אינה מספיקה. יש להפקיד את המסמך בבית המשפט ורק כך להפוך אותו לראיה. בכל הנוגע לצורתו של המסמך החתום, שירותים נוטריוניים רשמיים ניתנים עם חותמת לחץ עשויה מתכת. על החותמת אמורים להופיע שם הנוטריון והכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית. נכתב על ידי כותב מאמרים משפטיים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI