דף הבית

מוסיקה

ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
האופרה מבוססת על הסיפור התנ"כי עם תוספות בדיוניות והרקע הוא סיפור כיבוש הארץ על ידי נבוכדנצר מלך בבל, הריסת בית המקדש והגליית היהודים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית</title> <meta name="description" content="האופרה מבוססת על הסיפור התנ"כי עם תוספות בדיוניות והרקע הוא סיפור כיבוש הארץ על ידי נבוכדנצר מלך בבל, הריסת בית המקדש והגליית היהודים."> <meta name="keywords" content="נבוקו,האופרה הישראלית,חיים נוי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center"> </p> <p align="center">ביקורת: <strong>נבוקו</strong> – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית</p> <p>"נבוקו", האופרה הנודעת של ורדי העולה באופרה הישראלית , היא הפקה מרהיבת עין ואוזן, בזכות שרביט הקסם של המנצח דניאל אורן, סולנים מעולים, מקהלה מצוינת והתזמורת רבת ההוד.</p> <p>ג'וזפה ורדי הלחין את האופרה רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות והיא האופרה השלישית שכתב, לאחר שהיצירה השנייה שלו, מלך לשעה, נחלה כישלון. נבוקו, על שם נבוכדנצר, נחשבת לאופרה שבעצם הצילה את הקריירה המוזיקלית של ורדי והיא מהידועות והמבוצעות בעולם.</p> <p>האופרה מבוססת על הסיפור התנ"כי עם תוספות בדיוניות והרקע הוא סיפור כיבוש הארץ על ידי נבוכדנצר מלך בבל, הריסת בית המקדש והגליית היהודים.</p> <p>במקור נקראה האופרה נבוקודנוזור והיא הועלתה לראשונה בלה סקאלה במילאנו ב-1942 ולאחר מכן נקראה נבוקו והועלתה בגרסה החדשה בקורפו, שנתיים לאחר מכן.</p> <p>העלילה מספרת על כיבוש הארץ בידי נבוקו ואולם היהודים מחזיקים בבתו, פננה, כבת ערובה. הכהן הגדול זכריה מוסר אותה לישמעאל, בנו של מלך ירושלים, אולם השניים מאוהבים וישמעאל גם מונע את הריגתה כאשר נכנס מלך בבל לבית המקדש. אביגיל, בתו של נבוקו, מאוהבת גם היא בישמעאל והעלילה מסתעפת.</p> <p>זמרת הסופרן מאיטליה ,אנה פירוצי, מגלמת את אביגיל, (עם עוד שתי זמרות מתחלפות). התפקיד של אביגיל נחשב לאחד התפקידים הקשים ביותר לביצוע בעולם האופרה בגלל המנעד הקולי הגבוה של שירתה. מספרים על כמה זמרות אופרה שביצוע התפקיד גרם להן נזקים במיתרי הקול ואפילו הזמרת המהוללת מריה קאלאס שרה אותו רק שלוש פעמים ורק פעם אחת הקליטה אותו. זמרות ידועות שם אחרות סרבו לבצע את התפקיד בשל חשש מכישלון. אנה פירוצי מצליחה לבצע את התפקיד התובעני בהצלחה רבה ושולטת במיתרי קולה בעוצמה וברגש.</p> <p> ראפאל שיווק , בס פולני,גילם את תפקיד הכהן הגדול זכריה (יש לו עוד שני מחליפים), והוא הופיע רק בפרמיירה. לראפאל יש קול בס אדיר ושירתו עוצמתית ומופלאה.</p> <p>רוקסנה קונסטנטינסקו, מצו סופרן מרומניה, גילמה את פננה (יש לה מחליפה ישראלית – נעמה גולדמן). רוקסנה היא בעלת יכולת שירה מצוינת .</p> <p>דומניקו מניני, טנור איטלקי, גילם את ישמעאל באיכות טובה מאוד ולמרות שאין לו קול אדיר, הביצוע היה נעים ומרגש.</p> <p>אלה וסילביצקי גילמה את אנה, אחותו של הכהן, בקלילות ובצורה נעימה ומקסימה. </p> <p>יונוץ פסקו , בריטון מרומניה,גילם את נבוקו (יש לו עוד שני מחליפים) באורח נהדר ועם קול קסום ורב עוצמה.</p> <p>קרלו סטריולי גילם את כהן הבעל באורח נעים ויפה. גיא מנהיים הישראלי שיחק בתפקיד קצין בצבא בבל עם קול מוצלח ומרשים.</p> <p>תפקיד אדיר מימדים ניתן הפעם למקהלת האופרה שהפגינה יכולות מעולות ורבות רושם. היא ביצעה ברוב חן את אחד הקטעים הנודעים ביותר באופרה, שירת העבדים העברים. המנצח שלה איתן שמייסר הצליח ללהטט את המקהלה והפיק ממנה קולות שמימיים.</p> <p>דניאל אורן, המנהל המוזיקלי של האופרה והמנצח על היצירה (עם מחליף בימים מסוימים) הפגין שוב את הוירטואוזיות שלו והניף את שרביט הקסם שלו על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הוא ניצח, חולל, רקד, המהם וכולו היה כרב אשף המניע את כל המתרחש על הבמה . </p> <p>הבמאי סטפנו מצוניס די פרלפרה הצליח להפיק משחק נאה מהמשתתפים והציב אותם במקצועיות על הבמה. ייתכן שהנפת החנוכיות היה קצת קליל למדי. פרננד רואיז עיצב תלבושות תקופתיות מסוגננות ויפות. הפאה של פננה לא כל כך החמיאה לה. אלכסנדר היירו עיצב תפאורה יפה ופרקטית וסוס עץ קצת חובבני. פרנקו מארי עיצב תאורה ראויה.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית ביקורת: נבוקו – שרביט הקסם של דניאל אורן וביצועים מופלאים כבשו את האופרה הישראלית "נבוקו", האופרה הנודעת של ורדי העולה באופרה הישראלית , היא הפקה מרהיבת עין ואוזן, בזכות שרביט הקסם של המנצח דניאל אורן, סולנים מעולים, מקהלה מצוינת והתזמורת רבת ההוד. ג'וזפה ורדי הלחין את האופרה רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות והיא האופרה השלישית שכתב, לאחר שהיצירה השנייה שלו, מלך לשעה, נחלה כישלון. נבוקו, על שם נבוכדנצר, נחשבת לאופרה שבעצם הצילה את הקריירה המוזיקלית של ורדי והיא מהידועות והמבוצעות בעולם. האופרה מבוססת על הסיפור התנ"כי עם תוספות בדיוניות והרקע הוא סיפור כיבוש הארץ על ידי נבוכדנצר מלך בבל, הריסת בית המקדש והגליית היהודים. במקור נקראה האופרה נבוקודנוזור והיא הועלתה לראשונה בלה סקאלה במילאנו ב-1942 ולאחר מכן נקראה נבוקו והועלתה בגרסה החדשה בקורפו, שנתיים לאחר מכן. העלילה מספרת על כיבוש הארץ בידי נבוקו ואולם היהודים מחזיקים בבתו, פננה, כבת ערובה. הכהן הגדול זכריה מוסר אותה לישמעאל, בנו של מלך ירושלים, אולם השניים מאוהבים וישמעאל גם מונע את הריגתה כאשר נכנס מלך בבל לבית המקדש. אביגיל, בתו של נבוקו, מאוהבת גם היא בישמעאל והעלילה מסתעפת. זמרת הסופרן מאיטליה ,אנה פירוצי, מגלמת את אביגיל, (עם עוד שתי זמרות מתחלפות). התפקיד של אביגיל נחשב לאחד התפקידים הקשים ביותר לביצוע בעולם האופרה בגלל המנעד הקולי הגבוה של שירתה. מספרים על כמה זמרות אופרה שביצוע התפקיד גרם להן נזקים במיתרי הקול ואפילו הזמרת המהוללת מריה קאלאס שרה אותו רק שלוש פעמים ורק פעם אחת הקליטה אותו. זמרות ידועות שם אחרות סרבו לבצע את התפקיד בשל חשש מכישלון. אנה פירוצי מצליחה לבצע את התפקיד התובעני בהצלחה רבה ושולטת במיתרי קולה בעוצמה וברגש. ראפאל שיווק , בס פולני,גילם את תפקיד הכהן הגדול זכריה (יש לו עוד שני מחליפים), והוא הופיע רק בפרמיירה. לראפאל יש קול בס אדיר ושירתו עוצמתית ומופלאה. רוקסנה קונסטנטינסקו, מצו סופרן מרומניה, גילמה את פננה (יש לה מחליפה ישראלית – נעמה גולדמן). רוקסנה היא בעלת יכולת שירה מצוינת . דומניקו מניני, טנור איטלקי, גילם את ישמעאל באיכות טובה מאוד ולמרות שאין לו קול אדיר, הביצוע היה נעים ומרגש. אלה וסילביצקי גילמה את אנה, אחותו של הכהן, בקלילות ובצורה נעימה ומקסימה. יונוץ פסקו , בריטון מרומניה,גילם את נבוקו (יש לו עוד שני מחליפים) באורח נהדר ועם קול קסום ורב עוצמה. קרלו סטריולי גילם את כהן הבעל באורח נעים ויפה. גיא מנהיים הישראלי שיחק בתפקיד קצין בצבא בבל עם קול מוצלח ומרשים. תפקיד אדיר מימדים ניתן הפעם למקהלת האופרה שהפגינה יכולות מעולות ורבות רושם. היא ביצעה ברוב חן את אחד הקטעים הנודעים ביותר באופרה, שירת העבדים העברים. המנצח שלה איתן שמייסר הצליח ללהטט את המקהלה והפיק ממנה קולות שמימיים. דניאל אורן, המנהל המוזיקלי של האופרה והמנצח על היצירה (עם מחליף בימים מסוימים) הפגין שוב את הוירטואוזיות שלו והניף את שרביט הקסם שלו על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הוא ניצח, חולל, רקד, המהם וכולו היה כרב אשף המניע את כל המתרחש על הבמה . הבמאי סטפנו מצוניס די פרלפרה הצליח להפיק משחק נאה מהמשתתפים והציב אותם במקצועיות על הבמה. ייתכן שהנפת החנוכיות היה קצת קליל למדי. פרננד רואיז עיצב תלבושות תקופתיות מסוגננות ויפות. הפאה של פננה לא כל כך החמיאה לה. אלכסנדר היירו עיצב תפאורה יפה ופרקטית וסוס עץ קצת חובבני. פרנקו מארי עיצב תאורה ראויה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI