דף הבית

תיאטרון

ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
העלילה עוסקת בעיירה דמיונית בארה"ב שכמותה מצויות רבות מאוד לאורכה ולרוחבה של היבשת. אנו לומדים על תושביה ואורחות חייהם, אהבות ראשונות ושמחות, קשיי יום ואירועים משפחתיים עד להתבגרות ולחידלון החיים, למוות ולמעגל שאינו נסגר ומניע שוב ושוב את הכמיהה לחיים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי</title> <meta name="description" content="העלילה עוסקת בעיירה דמיונית בארה"ב שכמותה מצויות רבות מאוד לאורכה ולרוחבה של היבשת. אנו לומדים על תושביה ואורחות חייהם, אהבות ראשונות ושמחות, קשיי יום ואירועים משפחתיים עד להתבגרות ולחידלון החיים, למוות ולמעגל שאינו נסגר ומניע שוב ושוב את הכמיהה לחיים."> <meta name="keywords" content="העיירה שלנו,בית צבי,חיים נוי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/> <p align="center"> </p> <p align="center">ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי <strong>בית צבי</strong></p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"העיירה שלנו" , המחזה שזכה בפרס הפוליצר, שב ומרגש על הבמה ב<strong>בית צבי</strong> ברמת גן . זוהי הצגה ייחודית שכתב הסופר והמחזאי האמריקני, תורנטון וילדר, ושזכתה להפקות במה רבות בתיאטראות, בקולנוע ובטלוויזיה. </p> <p>הבכורה הייתה בשנת 1938 ומאז, כיכבו בה שחקני במה נודעים ושחקני קולנוע מפורסמים ובהם פול ניומן ופרנק סינטרה. המחזה הופק אפילו למחזמר בטלוויזיה וגם כבלט. </p> <p>ההצגה עלתה בשנת 1950 בתיאטרון הבימה ושם כיכבו גדולי הבמה הישראלית ובין היתר רפאל קלצ'קין, עדה טל ושמוליק סגל.</p> <p>ההפקה בבית צבי היא מרגשת מאוד, פיוטית והבמאי עידו רוזנברג הצליח בזכות השחקנים המוכשרים להפיק מחזה סולידי וקטן, אפוף משחק משובח וסצנות בלתי נשכחות. </p> <p>העלילה עוסקת בעיירה דמיונית בארה"ב שכמותה מצויות רבות מאוד לאורכה ולרוחבה של היבשת. אנו לומדים על תושביה ואורחות חייהם, אהבות ראשונות ושמחות, קשיי יום ואירועים משפחתיים עד להתבגרות ולחידלון החיים, למוות ולמעגל שאינו נסגר ומניע שוב ושוב את הכמיהה לחיים.</p> <p>עידו רוזנברג ביים ביד רגישה את הלהקה והצליח לעבד את המחזה המורכב בן שלוש המערכות למשך שעה ורבע של הצגה קולחת ומרתקת. חלק מדמויות המקור נמחקו ובהם דמותו של מנהל הבמה, דמות שהייתה מעין המנחה של ההצגה. קלצ'קין גילם דמות זו בהבימה ואילו לפני חמש שנים לערך ,בניו יורק, גילמה את התפקיד זוכת האוסקר ,הלן האנט, לראשונה כאישה בתפקיד גבר במחזה. 25 שנים קודם לכן גילמה האנט את דמותה של אמילי בהצגה.</p> <p>עידו רוזנברג פיצל את תפקיד מנהל הבמה לדמויות אחרות ושיבץ קריצת עין כאשר העניק את תפקיד הברמן המשופם לשחקנית מיכל מאיר דבירי שמגלמת גם את גברת סומס. הסצנה הזו בביצועה היא זעירה אך מעולה. </p> <p>המחזה עטור השבחים מסתיים כאשר אמילי הצעירה מוצאת את מותה בלידת תינוקה ולאחר מותה – ומות רוב יקיריה - היא מבקשת לחזור ליום אחד אל יום הולדתה ה-12 ולחוות אותו שוב. אז היא גם מבינה את האמת המרה על חייה. על משכב העולמים שלה חוזר בעלה ואהוב נעוריה והוא מתרפק על קברה בבכי תמרורים.</p> <p>אלכסה לרנר המקסימה מגלמת את אמילי וזהו תפקיד חיים של כל שחקנית תיאטרון. אלכסה צולחת את התפקיד באורח מעורר התפעלות, ברגש רב ובמשחק מופלא שלא מותיר עין יבשה וגם עיניה גדושות בלחלוחית אמיתית.</p> <p>לירון כרמיאל מגלמת את רבקה גיבס , בתו של רופא העיירה. לירון היא שחקנית נהדרת ובעלת פוטנציאל רב. משחקה רב האופי הוא עשיר בהבעה ומרתק. לירון מחליפה גוונים וגינונים והיא בהחלט "חיית במה".</p> <p>נאור מזרחי מגלם את דר' גיבס הרופא ומשחקו הוא נפלא ומקצועי.</p> <p>חני יחזקאל כגברת גיבס היא שחקנית מצוינת, מלאה ביכולות דרמטיות ואפילו בשלהי הערב בבית העלמין – היא מצליחה לרגש במלל בלבד וללא תנועה.</p> <p>אבירם אביטן כג'ורג' המחזר ובעלה של אמילי מגיש משחק קסום ומשכנע. לאבירם יכולות משחק משובחות.</p> <p>שחר פולאק מצוין כמר ווב מו"ל העיתון המקומי. משחקו הוא טוב מאוד וזכור במיוחד בקטע הארוחה שלפני חתונת בתו, בזכות הבלחות המשחק היפות שלו.</p> <p>שרון רוזנבאום כגברת ווב היא שחקנית מעולה והיא מנווטת את התפקיד באורח נלהב ובכישרון רב.</p> <p>מיכל מאיר דבירי כגברת סומס היא מצוינת ומשחקה האפיזודי כברמן גברי הוא קסום.</p> <p>דין עובדיה כחלבן השכונתי משחק יפה מאוד והוא בעל יכולות טובות מאוד.</p> <p>אביב זלישנסקי כילד וואלי משחק מעולה והמונולוגים שלו מבוצעים נהדר. אביב הוא תלמיד תיכון תלמה ילין ונוטל חלק בהפקה כשחקן אורח לסירוגין עם נדב ארטשיק.</p> <p>יהושע אינדורסקי ככומר וכמנצח המקהלה משחק בצורה מקצועית ומצטיינת.</p> <p>סצנות בועות הסבון ופיזור הפרחים בחתונה הם שובי עין וקסומים. בהתאם לספר הבימוי המקורי, אין אביזרים בהצגה והשחקנים משחקים בכלים ובאביזרים שונים בפנטומימה, "בכאילו".</p> <p> הנוסח העברי של עידו ריקלין הוא מוצלח ועכשווי.</p> <p>אלעד דנון עיצב את התלבושות הנאות, במיוחד של הבנות. אם כי, האופי השחור והקודר של הגברים הוא תואם לעלילה , אך קצת מעיק. קרן גרנק עיצבה תאורה נאותה.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי ביקורת: "העיירה שלנו" – המחזה שזכה בפוליצר שב ומרגש על הבמה – החיים על פי בית צבי מאת חיים נוי "העיירה שלנו" , המחזה שזכה בפרס הפוליצר, שב ומרגש על הבמה בבית צבי ברמת גן . זוהי הצגה ייחודית שכתב הסופר והמחזאי האמריקני, תורנטון וילדר, ושזכתה להפקות במה רבות בתיאטראות, בקולנוע ובטלוויזיה. הבכורה הייתה בשנת 1938 ומאז, כיכבו בה שחקני במה נודעים ושחקני קולנוע מפורסמים ובהם פול ניומן ופרנק סינטרה. המחזה הופק אפילו למחזמר בטלוויזיה וגם כבלט. ההצגה עלתה בשנת 1950 בתיאטרון הבימה ושם כיכבו גדולי הבמה הישראלית ובין היתר רפאל קלצ'קין, עדה טל ושמוליק סגל. ההפקה בבית צבי היא מרגשת מאוד, פיוטית והבמאי עידו רוזנברג הצליח בזכות השחקנים המוכשרים להפיק מחזה סולידי וקטן, אפוף משחק משובח וסצנות בלתי נשכחות. העלילה עוסקת בעיירה דמיונית בארה"ב שכמותה מצויות רבות מאוד לאורכה ולרוחבה של היבשת. אנו לומדים על תושביה ואורחות חייהם, אהבות ראשונות ושמחות, קשיי יום ואירועים משפחתיים עד להתבגרות ולחידלון החיים, למוות ולמעגל שאינו נסגר ומניע שוב ושוב את הכמיהה לחיים. עידו רוזנברג ביים ביד רגישה את הלהקה והצליח לעבד את המחזה המורכב בן שלוש המערכות למשך שעה ורבע של הצגה קולחת ומרתקת. חלק מדמויות המקור נמחקו ובהם דמותו של מנהל הבמה, דמות שהייתה מעין המנחה של ההצגה. קלצ'קין גילם דמות זו בהבימה ואילו לפני חמש שנים לערך ,בניו יורק, גילמה את התפקיד זוכת האוסקר ,הלן האנט, לראשונה כאישה בתפקיד גבר במחזה. 25 שנים קודם לכן גילמה האנט את דמותה של אמילי בהצגה. עידו רוזנברג פיצל את תפקיד מנהל הבמה לדמויות אחרות ושיבץ קריצת עין כאשר העניק את תפקיד הברמן המשופם לשחקנית מיכל מאיר דבירי שמגלמת גם את גברת סומס. הסצנה הזו בביצועה היא זעירה אך מעולה. המחזה עטור השבחים מסתיים כאשר אמילי הצעירה מוצאת את מותה בלידת תינוקה ולאחר מותה – ומות רוב יקיריה - היא מבקשת לחזור ליום אחד אל יום הולדתה ה-12 ולחוות אותו שוב. אז היא גם מבינה את האמת המרה על חייה. על משכב העולמים שלה חוזר בעלה ואהוב נעוריה והוא מתרפק על קברה בבכי תמרורים. אלכסה לרנר המקסימה מגלמת את אמילי וזהו תפקיד חיים של כל שחקנית תיאטרון. אלכסה צולחת את התפקיד באורח מעורר התפעלות, ברגש רב ובמשחק מופלא שלא מותיר עין יבשה וגם עיניה גדושות בלחלוחית אמיתית. לירון כרמיאל מגלמת את רבקה גיבס , בתו של רופא העיירה. לירון היא שחקנית נהדרת ובעלת פוטנציאל רב. משחקה רב האופי הוא עשיר בהבעה ומרתק. לירון מחליפה גוונים וגינונים והיא בהחלט "חיית במה". נאור מזרחי מגלם את דר' גיבס הרופא ומשחקו הוא נפלא ומקצועי. חני יחזקאל כגברת גיבס היא שחקנית מצוינת, מלאה ביכולות דרמטיות ואפילו בשלהי הערב בבית העלמין – היא מצליחה לרגש במלל בלבד וללא תנועה. אבירם אביטן כג'ורג' המחזר ובעלה של אמילי מגיש משחק קסום ומשכנע. לאבירם יכולות משחק משובחות. שחר פולאק מצוין כמר ווב מו"ל העיתון המקומי. משחקו הוא טוב מאוד וזכור במיוחד בקטע הארוחה שלפני חתונת בתו, בזכות הבלחות המשחק היפות שלו. שרון רוזנבאום כגברת ווב היא שחקנית מעולה והיא מנווטת את התפקיד באורח נלהב ובכישרון רב. מיכל מאיר דבירי כגברת סומס היא מצוינת ומשחקה האפיזודי כברמן גברי הוא קסום. דין עובדיה כחלבן השכונתי משחק יפה מאוד והוא בעל יכולות טובות מאוד. אביב זלישנסקי כילד וואלי משחק מעולה והמונולוגים שלו מבוצעים נהדר. אביב הוא תלמיד תיכון תלמה ילין ונוטל חלק בהפקה כשחקן אורח לסירוגין עם נדב ארטשיק. יהושע אינדורסקי ככומר וכמנצח המקהלה משחק בצורה מקצועית ומצטיינת. סצנות בועות הסבון ופיזור הפרחים בחתונה הם שובי עין וקסומים. בהתאם לספר הבימוי המקורי, אין אביזרים בהצגה והשחקנים משחקים בכלים ובאביזרים שונים בפנטומימה, "בכאילו". הנוסח העברי של עידו ריקלין הוא מוצלח ועכשווי. אלעד דנון עיצב את התלבושות הנאות, במיוחד של הבנות. אם כי, האופי השחור והקודר של הגברים הוא תואם לעלילה , אך קצת מעיק. קרן גרנק עיצבה תאורה נאותה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI