דף הבית

תיאטרון

ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
מדובר במחזה מוזיקלי שעלה בברלין לראשונה בשנת 1928. הוא מבוסס על "אופרת הקבצנים" שנכתב בשנת 1728. המחזאי ברטולד ברכט קורא תיגר על השחיתות המוסרית והשלטונית ועם זאת הוא מונע ניצחון שרירותי של הקפיטליזם על הפשע. הלחנים הם של המלחין היהודי קורט ווייל וחלק הארי של השירים הפכו מזה עשרות שנים לנכס צאן ברזל של עולם המוזיקה והמחזות המוזיקליים. השיר מקי סכינאי נחשב לאחד השירים הידועים ביותר בתחום.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי</title> <meta name="description" content="מדובר במחזה מוזיקלי שעלה בברלין לראשונה בשנת 1928. הוא מבוסס על "אופרת הקבצנים" שנכתב בשנת 1728. המחזאי ברטולד ברכט קורא תיגר על השחיתות המוסרית והשלטונית ועם זאת הוא מונע ניצחון שרירותי של הקפיטליזם על הפשע. הלחנים הם של המלחין היהודי קורט ווייל וחלק הארי של השירים הפכו מזה עשרות שנים לנכס צאן ברזל של עולם המוזיקה והמחזות המוזיקליים. השיר מקי סכינאי נחשב לאחד השירים הידועים ביותר בתחום."> <meta name="keywords" content="אופרה בגרוש,התיאטרון הקאמרי, חיים נוי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/> <p align="center"><strong> </strong></p> <p align="center"><strong>ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי</strong></p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"אופרה בגרוש" , יצירת המופת הנודעת של ברטולד ברכט וקורט ווייל, העולה בתיאטרון הקאמרי היא הפקה מרשימה, משובחת ונוצצת. </p> <p>מדובר במחזה מוזיקלי שעלה בברלין לראשונה בשנת 1928. הוא מבוסס על "אופרת הקבצנים" שנכתב בשנת 1728. המחזאי ברטולד ברכט קורא תיגר על השחיתות המוסרית והשלטונית ועם זאת הוא מונע ניצחון שרירותי של הקפיטליזם על הפשע.</p> <p>הלחנים הם של המלחין היהודי קורט ווייל וחלק הארי של השירים הפכו מזה עשרות שנים לנכס צאן ברזל של עולם המוזיקה והמחזות המוזיקליים. השיר מקי סכינאי נחשב לאחד השירים הידועים ביותר בתחום.</p> <p>העלילה עוסקת ברובע הסוהו העלוב בלונדון של המאה ה-18, שם שולט הפשע המאורגן . הרובע שורץ פושעים וקבצנים מתחזים, אנשי חוק מושחתים וזונות.</p> <p>ג'ונתן פיצ'ם הוא מנהל משרד למכירת זיכיונות לקבצנים ברבעי העיר השונים. בתמורה לכסף ואחוזים הוא מצייד אותם באביזרים ובגדמים מלאכותיים ומארגן סדר בהיררכיית הקבצנות. בתו היחידה פולי מתאהבת לחרדתו ומגינת ליבה של אשתו סיליה במנהיג הכנופיה הרצחנית, המכונה מקי סכין. היא גם נישאת לו מבלי לדעת כמובן שלמקי יש אישה נוספת ובכלל הוא אפוף נשים, רובן יצאניות. ההורים מנסים להוביל למעצרו של מקי ואינם יודעים כי מפקד המשטרה בראון הוא חברו מתקופת הצבא של מקי ומקבל ממנו שוחד. עם זאת, לבסוף המשטרה נאלצת לעצרו, אך הוא נמלט בסיוע הזונות ושוב נתפס ועומד להיות מוצא להורג. לרגל חגיגות היובל של המלכה ויקטוריה היא מגיעה וחוננת אותו (במקור מגיע רק השליח שלה). </p> <p>המחזה עלה ברחבי תבל וגם בישראל מספר פעמים. הוא הוצג כמעט בכל התיאטראות (פעמיים באוהל, חיפה, באר שבע, הבימה, גשר ובקאמרי.) יש למחזה חמישה תרגומים לעברית. גדולי הזמרים בעולם ובארץ ביצעו את השירים ובהם פרנק סינטרה, לואי ארמסטרונג, אלה פיצ'ג'ארלד ובארץ בידי גדולי הבמה שלנו וזמרים מאריק לביא ועד שחקנים כחנה מרון ועוד רבים. </p> <p>חרף השנים הרבות, לא נס לחה של ההצגה והיא מועלית שוב ושוב עם השירים הססגוניים והעלילה הסוחפת.</p> <p>להבדיל, ממחזות זמר רגילים, בהפקות הללו רוב הליהוקים אינם של זמרים מובהקים, אלא שחקנים יודעי תנועה וקול. כך גם הפעם, למעט בודדים שיש להם רזומה או ידע בזמרה, הרוב כלל אינו יודע לשיר וזה מה שהופך את הביצוע למיוחד.</p> <p>ההפקה בקאמרי מאופיינת בלהקת שחקנים מבריקה ובבימוי מצוין של גלעד קמחי עם כוריאוגרפיה מופלאה של נדב צלנר בשיתוף עם קמחי. </p> <p>התצורה הייחודית של ההפקה הנוכחית נעוצה בכך שהבמאי אפיין את המחזמר כאליו נלקח מסרט קומיקס, שבו נעים הדמויות בצורה קריקטוריסטית וכאילו כולם בעצם דמויות מצויירות.</p> <p>איתי טיראן בתפקיד מקי סכין מגלם את התפקיד באורח מופלא. הוא מהלך כאילו נלקחה דמותו מקריקטורה, מתזז ונע כגיבור סרטים מאויירים. בלוריתו ולבושו כאילו הגיחו מאותן איורים. משחקו הוא מעולה וגם יכולת השירה שלו היא מצוינת, ייתכן בזכות לימודיו בבית צבי ששם נהוגים לימודי פתוח קול מעולים.</p> <p>לצידו על הבמה, מופיע גדי יגיל בתפקיד ג'ונתן פיצ'ם, מנהל הזיכיונות לקבצנים. גדי הוא שחקן בחסד, בעל יכולות מקצועיות נהדרות.</p> <p>עירית קפלן כסיליה אשתו היא נפלאה. משחקה הוא מושלם.</p> <p>מירב שירום היא פולי פיצ'ם, הבת שמתאהבת במלך השודדים. מירב היא שחקנית, רקדנית וזמרת והיא מבצעת את התפקיד המורכב בהצלחה. יש לה נוכחות בימתית והיא בעלת יכולות משובחות.</p> <p>שמחה ברבירו מגלם יפה מאוד את בראון קצין המשטרה המושחת. שמחה הוא שחקן מקצועי ומשחקו מושלם.</p> <p>כנרת לימוני היא לוסי בתו של הקצין שגם היא נשואה למק סכין. כנרת משחקת באורח מצויין, במיוחד בקטעים שבהם היא מתפרעת על הבמה. למרות שכנרת היא זמרת מקצועית, למרבה הצער לא ניתנה לה האפשרות לממש יכולת זו בהצגה (גם היא מבוגרי בית צבי).</p> <p>הלנה ירלובה היא ג'ני מנהלת בית הזונות והיא מגישה משחק ושירה משובחים.</p> <p>השוטרים והעבריינים הם גלעד שמואלי, טל וייס, ערן מור , גיל ויינברג, ערן שראל והם מצוינים ומוכשרים מאוד. לא ייאמן כמה הם מפליאים במקהלת זמר ובמיוחד בקטעי התנועה הנפלאים, לרבות סצנת ספינת התחמושת המופלאה.</p> <p>תשואות כפיים מיוחדות נועדו לבכיר השחקנים יוסי גרבר שמגלם באופן מדהים את המספר, זמר הרחוב ובמיוחד בדמות מלכת אנגליה, סצנה ייחודית ובלתי נשכחת. אין ספק שמדובר בשחקן ענק. הביצוע שלו למקי סכינאי הוא ייחודי.</p> <p>מבין הבנות הזונות יצויינו תחיה דנון הנהדרת בעלת הקול הרועם והמחוספס שנותן גוון מיוחד ומעולה . רוני שיינדורף המצויינת שהיא גם זמרת, שחקנית ורקדנית בהכשרתה. בת אל פאפורה שמפגינה יכולת משחק משובחת. אנסטסיה פיין המקסימה שמסיימת החודש את לימודיה בבית צבי ונלקחה להצגה בדמות סוקי טודרי העוגבת על מקי סכין.</p> <p>רועי אופנהיים ניצח על הרכב מתזמורת סימפונית חיפה ובכישרון רב.</p> <p>התרגום המוצלח הוא של דורי פרנס.</p> <p>ערן עצמון עיצב את התפאורה המיוחדת המורכבת מתאי ברזל נישאים בקומות והם גם מקום משכן התזמורת, בתי התושבים והזונות, וכל החללים הנחוצים לעלילה.</p> <p>אולה שבצוב עיצבה תלבושות יפיפיות. הניהול המוזיקלי של אמיר לקנר הוא מעולה ומפעים.</p> <p>התאורה הנפלאה היא של אבי יונה בואנו במבי.</p> <p> נדב צלנר אחראי לכוריאוגרפיה המופלאה והנהדרת.</p> <p>דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית וזו הייתה מטלה קשה שכן רוב השחקנים אינם זמרים במהותם.</p> <p>אין ספק שההפקה המרשימה שאותה ביים גלעד קמחי בצורה מופלאה וייחודית היא עוד אות הצטיינות ליצירה הנודעת שרק משתבחת עם השנים.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי ביקורת: "אופרה בגרוש" – יצירת המופת של ברכט וקורט וייל בהפקה מרשימה ונוצצת – תיאטרון הקאמרי מאת חיים נוי "אופרה בגרוש" , יצירת המופת הנודעת של ברטולד ברכט וקורט ווייל, העולה בתיאטרון הקאמרי היא הפקה מרשימה, משובחת ונוצצת. מדובר במחזה מוזיקלי שעלה בברלין לראשונה בשנת 1928. הוא מבוסס על "אופרת הקבצנים" שנכתב בשנת 1728. המחזאי ברטולד ברכט קורא תיגר על השחיתות המוסרית והשלטונית ועם זאת הוא מונע ניצחון שרירותי של הקפיטליזם על הפשע. הלחנים הם של המלחין היהודי קורט ווייל וחלק הארי של השירים הפכו מזה עשרות שנים לנכס צאן ברזל של עולם המוזיקה והמחזות המוזיקליים. השיר מקי סכינאי נחשב לאחד השירים הידועים ביותר בתחום. העלילה עוסקת ברובע הסוהו העלוב בלונדון של המאה ה-18, שם שולט הפשע המאורגן . הרובע שורץ פושעים וקבצנים מתחזים, אנשי חוק מושחתים וזונות. ג'ונתן פיצ'ם הוא מנהל משרד למכירת זיכיונות לקבצנים ברבעי העיר השונים. בתמורה לכסף ואחוזים הוא מצייד אותם באביזרים ובגדמים מלאכותיים ומארגן סדר בהיררכיית הקבצנות. בתו היחידה פולי מתאהבת לחרדתו ומגינת ליבה של אשתו סיליה במנהיג הכנופיה הרצחנית, המכונה מקי סכין. היא גם נישאת לו מבלי לדעת כמובן שלמקי יש אישה נוספת ובכלל הוא אפוף נשים, רובן יצאניות. ההורים מנסים להוביל למעצרו של מקי ואינם יודעים כי מפקד המשטרה בראון הוא חברו מתקופת הצבא של מקי ומקבל ממנו שוחד. עם זאת, לבסוף המשטרה נאלצת לעצרו, אך הוא נמלט בסיוע הזונות ושוב נתפס ועומד להיות מוצא להורג. לרגל חגיגות היובל של המלכה ויקטוריה היא מגיעה וחוננת אותו (במקור מגיע רק השליח שלה). המחזה עלה ברחבי תבל וגם בישראל מספר פעמים. הוא הוצג כמעט בכל התיאטראות (פעמיים באוהל, חיפה, באר שבע, הבימה, גשר ובקאמרי.) יש למחזה חמישה תרגומים לעברית. גדולי הזמרים בעולם ובארץ ביצעו את השירים ובהם פרנק סינטרה, לואי ארמסטרונג, אלה פיצ'ג'ארלד ובארץ בידי גדולי הבמה שלנו וזמרים מאריק לביא ועד שחקנים כחנה מרון ועוד רבים. חרף השנים הרבות, לא נס לחה של ההצגה והיא מועלית שוב ושוב עם השירים הססגוניים והעלילה הסוחפת. להבדיל, ממחזות זמר רגילים, בהפקות הללו רוב הליהוקים אינם של זמרים מובהקים, אלא שחקנים יודעי תנועה וקול. כך גם הפעם, למעט בודדים שיש להם רזומה או ידע בזמרה, הרוב כלל אינו יודע לשיר וזה מה שהופך את הביצוע למיוחד. ההפקה בקאמרי מאופיינת בלהקת שחקנים מבריקה ובבימוי מצוין של גלעד קמחי עם כוריאוגרפיה מופלאה של נדב צלנר בשיתוף עם קמחי. התצורה הייחודית של ההפקה הנוכחית נעוצה בכך שהבמאי אפיין את המחזמר כאליו נלקח מסרט קומיקס, שבו נעים הדמויות בצורה קריקטוריסטית וכאילו כולם בעצם דמויות מצויירות. איתי טיראן בתפקיד מקי סכין מגלם את התפקיד באורח מופלא. הוא מהלך כאילו נלקחה דמותו מקריקטורה, מתזז ונע כגיבור סרטים מאויירים. בלוריתו ולבושו כאילו הגיחו מאותן איורים. משחקו הוא מעולה וגם יכולת השירה שלו היא מצוינת, ייתכן בזכות לימודיו בבית צבי ששם נהוגים לימודי פתוח קול מעולים. לצידו על הבמה, מופיע גדי יגיל בתפקיד ג'ונתן פיצ'ם, מנהל הזיכיונות לקבצנים. גדי הוא שחקן בחסד, בעל יכולות מקצועיות נהדרות. עירית קפלן כסיליה אשתו היא נפלאה. משחקה הוא מושלם. מירב שירום היא פולי פיצ'ם, הבת שמתאהבת במלך השודדים. מירב היא שחקנית, רקדנית וזמרת והיא מבצעת את התפקיד המורכב בהצלחה. יש לה נוכחות בימתית והיא בעלת יכולות משובחות. שמחה ברבירו מגלם יפה מאוד את בראון קצין המשטרה המושחת. שמחה הוא שחקן מקצועי ומשחקו מושלם. כנרת לימוני היא לוסי בתו של הקצין שגם היא נשואה למק סכין. כנרת משחקת באורח מצויין, במיוחד בקטעים שבהם היא מתפרעת על הבמה. למרות שכנרת היא זמרת מקצועית, למרבה הצער לא ניתנה לה האפשרות לממש יכולת זו בהצגה (גם היא מבוגרי בית צבי). הלנה ירלובה היא ג'ני מנהלת בית הזונות והיא מגישה משחק ושירה משובחים. השוטרים והעבריינים הם גלעד שמואלי, טל וייס, ערן מור , גיל ויינברג, ערן שראל והם מצוינים ומוכשרים מאוד. לא ייאמן כמה הם מפליאים במקהלת זמר ובמיוחד בקטעי התנועה הנפלאים, לרבות סצנת ספינת התחמושת המופלאה. תשואות כפיים מיוחדות נועדו לבכיר השחקנים יוסי גרבר שמגלם באופן מדהים את המספר, זמר הרחוב ובמיוחד בדמות מלכת אנגליה, סצנה ייחודית ובלתי נשכחת. אין ספק שמדובר בשחקן ענק. הביצוע שלו למקי סכינאי הוא ייחודי. מבין הבנות הזונות יצויינו תחיה דנון הנהדרת בעלת הקול הרועם והמחוספס שנותן גוון מיוחד ומעולה . רוני שיינדורף המצויינת שהיא גם זמרת, שחקנית ורקדנית בהכשרתה. בת אל פאפורה שמפגינה יכולת משחק משובחת. אנסטסיה פיין המקסימה שמסיימת החודש את לימודיה בבית צבי ונלקחה להצגה בדמות סוקי טודרי העוגבת על מקי סכין. רועי אופנהיים ניצח על הרכב מתזמורת סימפונית חיפה ובכישרון רב. התרגום המוצלח הוא של דורי פרנס. ערן עצמון עיצב את התפאורה המיוחדת המורכבת מתאי ברזל נישאים בקומות והם גם מקום משכן התזמורת, בתי התושבים והזונות, וכל החללים הנחוצים לעלילה. אולה שבצוב עיצבה תלבושות יפיפיות. הניהול המוזיקלי של אמיר לקנר הוא מעולה ומפעים. התאורה הנפלאה היא של אבי יונה בואנו במבי. נדב צלנר אחראי לכוריאוגרפיה המופלאה והנהדרת. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית וזו הייתה מטלה קשה שכן רוב השחקנים אינם זמרים במהותם. אין ספק שההפקה המרשימה שאותה ביים גלעד קמחי בצורה מופלאה וייחודית היא עוד אות הצטיינות ליצירה הנודעת שרק משתבחת עם השנים. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI