דף הבית

דיני עבודה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה</title> <meta name="description" content="חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה"> <meta name="keywords" content="לידה, עבודת נשים, הריון, שעות לילה, ביטוח לאומי, מענק לידה, דר איתמר כוכבי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author2828.aspx ">איתמר כוכבי</a></strong><br/> <br/> <p> </p> <p align="center"><em> </em></p> <p align="center"><em> </em></p> <p align="center"><img src="https://sites.google.com/site/cpaitamar/_/rsrc/1463900611890/mmrym/abwodat-nasiym-heraywon-weleydah/5.JPG" alt="" /></p> <p align="center"><img src="https://sites.google.com/site/cpaitamar/_/rsrc/1463900644482/mmrym/abwodat-nasiym-heraywon-weleydah/1.JPG" alt="" /></p> <p align="center"><a href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/abwodat-nasiym-heraywon-weleydah">עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה</a></p> <p>ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן</p> <p>הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".</p> <p>מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.</p> <p>מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.</p> <p>אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.</p> <p>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.</p> <p>ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.</p> <p>שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי</p> <p>מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית </p> <p align="center">חוֹק עֲבוֹדַת נָשִׁים<em></em></p> <p>עֲבוֹדַת נָשִׁים</p> <p>עבודת נשים מוגדרת כעבודת האישה מחוץ למשק הבית, כעובדת שכירה או כעצמאית בעלת עסק. "עקרת בית" הינה אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, לא כשכירה ולא כעצמאית מחוץ לביתה. עיקר עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד (ר' ויקיפדיה). </p> <p>"<em>עקרת בית</em>" הינה אישה שאינה עובדת בשכר ועוסקת בעיקר בעבודות הבית ובגידול הילדים (ר' מילוג). כיום שגור על לשוננו המונח "<em>עקרת בית</em>" לאישה שעיקר עיסוקה ומלאכתה הוא בבית (ר' כתב עת מעמקים).</p> <p>חוק עבודת נשים </p> <p>חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: <a href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/hwqym-qwgntyym-hwqym-dyspwzytybyym">חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי</a>). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה, שעיקרן: עבודות אסורות או מוגבלות, עבודות לילה,הריון הנשים, לידה, טיפולי פוריות ופריון, שמירת הריון במידה ויידרשו והגנת האימהות.</p> <p><strong> </p> <p><strong>עבודות אסורות או עבודות מוגבלות </p> <p>החוק קובע, איסורים והגבלות בהעסקת עובדת בעבודה, כעולה מסע' 1, בזו הלשון:</p> <p><a name="Seif23"></a><strong>עבודות אסורות ועבודות מוגבלות </p> <p>1. שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.</p> <p>מהאמור עולה כי קיימים איסורים והגבלות בהעסקת נשים. כך למשל רשאי השר, לאסור או להגביל העסקתה של עובדת בעבודות, תהליכי ייצור או מקומות עבודה, אם לדעתו סוג העבודה ואופייה עלולים לפגוע בבריאותה. </p> <p>הותקנו, תקנות אשר נועדו להגן על נשים. בין השאר, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001. כמו כן, תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל"ט-1979. </p> <p>בשל חשיבותן הרבה, המחוקק חייב את המעבידים להציג תקנות אלו במקום בולט במקומות העבודה.</p> <p><strong>עבודת לילה </p> <p>החוק קובע, תנאים לעבודת לילה של עובדת, כעולה מסע' 2, בזו הלשון:</p> <p><a name="Seif24"></a><strong>תנאים לעבודת לילה </p> <p>2. (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.</p> <p> (ב) "לילה" – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.</p> <p>מהאמור עולה כי החוק מסמיך את שר העבודה והרווחה להתקין תקנות בדבר תנאים להעסקת עובדת בלילה. השר רשאי לאסור או להגביל העסקת עובדת, או למנוע ממנה לעבוד במשמרת לילה, אם לדעתו היא עלולה לפגוע בבריאותה או בטיחותה. לעומת זאת, מעסיק אינו רשאי לסרב להעסיק אישה בשל כך בלבד, שהודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בשעות הלילה עקב נסיבות בטיחותיות או בריאותיות.ואולם, ההוראה אינה חלה, על סוגי מקומות עבודה המחייבים עבודת לילה, שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים כדלהלן: </p> <p>(1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה; </p> <p>(2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; </p> <p>(3) בעיתונות, להוציא הדפסת עיתונים; </p> <p>(4) בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה; </p> <p>(5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים; </p> <p>(6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים; </p> <p>(7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה; </p> <p>(8) בשירותי תעופה וים; </p> <p>(9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות.</p> <p>מהאמור עולה כי החוק מאפשר תעסוקה בלילה: בתפקידים טיפוליים בבתי חולים, בעיתונות, בבתי מלון, בשירותי תעופה, ובתפקידי ניהול המחייבים עבודת לילה.</p> <p> התקנות קובעות את ההגבלות באופן כללי או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, כמו כן, ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.</p> <p><br /> <strong>זכויות עובדת בהריון</p> <p>שעות נוספות, מנוחה שבועית ועבודת לילה – עובדת בהריון </p> <p>בחוק נקבעו התנאים: לשעות נוספות, מנוחה שבועית ועבודת לילה של עובדת שהיא בחודש חמישי להריונה, כעולה מסע' 10 לחוק, בזו הלשון:</p> <p>10. (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.</p> <p>(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.</p> <p> (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג).</p> <p> (ד) בסעיף זה, "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.</p> <p>מהאמור עולה כי על העובדת מוטלת האחריות להודיע למעסיקה על היותה בהריון לא יאוחר מהחודש החמישי להריונה. עם קבלת ההודעה, על המעסיק מוטלת האחריות שלא להעסיקה בתקופת ההריון: בשעות נוספות, בשעות המנוחה השבועית ועבודת לילה.</p> <p>כעולה מסע' 10 לחוק, עובדת הנמצאת בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כך, או כשנודע למעסיק בדרך אחרת, לא יעבידנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך. העובדת פטורה אף מעבודת לילה, במידה והעובדת הודיעה למעסיקה, בכתב, כי אינה מסכימה לעבוד בעבודת לילה.</p> <p>בסע' 10 (ב) לחוק, נקבעו הנסיבות בהן מעסיק רשאי להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות, במנוחה שבועית ובעבודת לילה.</p> <p> מעסיק רשאי להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות, במנוחה שבועית ובעבודת לילה בכפוף לתנאים כדלהלן:</p> <p>א. העובדת נתנה הסכמתה בכתב.</p> <p>ב. העובדת מסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, בכפוף לתנאי האישור.</p> <p>עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון בלא ששעות ההיעדרות ינוכו משכרה, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת. במידה שאישר, דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, כדלהלן:</p> <p>פיקוח רפואי – עובדת רשאית להיעדר עד 40 שעות במהלך ההיריון, אם היא מועסקת בשבוע עבודה מלא, יותר מ-4 שעות ביום.</p> <p>אם העובדת מועסקת בשבוע עבודה מלא, עד 4 שעות ביום. העובדת רשאית להיעדר מהעבודה עד 20 שעות במהלך ההיריון, לצורך פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון, בכפוף להצגת אישור רפואי.</p> <p>הפלה – עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה במשך שבוע ימים לאחר ההפלה. יתר על כן, במידה ויש ברשותה אישור רפואי, המחייב היעדרות ממושכת יותר, רשאית העובדת, להיעדר מעבודתה עד ששה שבועות לאחר ההפלה. היעדרות כזו מזכה בדמי מחלה.</p> <p>הגבלת פיטורים – אין לפטר עובדת, בתקופה היעדרות עקב הפלה, או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של העובדת, אלא אם ניתן לפיטורים היתר מהממונה במשרד הכלכלה. איסור הפיטורים חל גם על אי חידוש חוזה עבודה. </p> <p>הפרשות לקופת גמל – היעדרות מפאת שמירת היריון</p> <p>על המעסיק להמשיך ולהעביר תשלומים לקופת גמל, בעד התקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, אם מתקיימים התנאים כדלהלן:</p> <p>העובדת עבדה אצל אותו מעסיק, שישה חודשים לפני תחילת ההיריון.</p> <p>המעסיק והעובדת, או המעסיק לבדו, שילמו תשלומים לקופת הגמל, קודם לכן.</p> <p>העובדת שילמה לקופת הגמל, בעד תקופת הזכאות לגמלה לשמירת הריון, את התשלומים החלים עליה, ככל שהם חלים.</p> <p><strong>חופשת לידה</p> <p>החוק קובע, חובות המעסיק בקשר עם חופשת הלידה, כעולה מסע' 6, 8 ו-9 בזו הלשון:</p> <p><strong>חופשת לידה</p> <p>6. (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה חופשת לידה ולא יעסיקנה בתוך חופשת הלידה.</p> <p> (ב) (1) חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה;</p> <p>כעולה מסע' 6 לחוק, אישה עובדת זכאית להגנה במצבים שונים כמו היריון ולידה. עובדת בהיריון הקרובה למועד הלידה, זכאית לצאת לחופשת לידה בתשלום לתקופה העומדת על 26 שבועות, כאשר 14 מהם בתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, על פי שכרה הרגיל של העובדת. </p> <p>זכויות סוציאליות ליולדת</p> <p>זכויות סוציאליות ליולדת, כגון הזכות לוותק לשם תשלום: דמי הבראה, הזכות לפיצויי פיטורים, הפרשות לקופות גמל ועוד, נצברות לעובדת אף בעת חופשת הלידה.</p> <p>זכאות לדמי לידה ליולדת </p> <p>יולדת שעבדה, זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאים הבאים:</p> <p>אם ב-14 החודשים אשר קדמו ללידה, העובדת עבדה 10 חודשים לפחות, או אם ב-22 החודשים אשר קדמו ללידה, העובדת עבדה 15 חודשים לפחות.</p> <p>קבלת דמי לידה מותנית בהגשת טופס תביעה לדמי לידה למוסד לביטוח לאומי.</p> <p>זכאות למענק לידה ליולדת </p> <p>יולדת זכאית למענק לידה, באופן חד פעמי, ללא תנאי, מהמוסד לביטוח לאומי, אף אם לא עבדה. </p> <p>סכומי מענק הלידה שנקבעו לתשלום לכל יולדת, בערכי ה-1 בינואר 2016 כדלהלן:</p> <p>עבור הילד הראשון במשפחה 1,751 ₪. </p> <p>עבור הילד השני במשפחה 788 ₪.</p> <p>עבור הילד השלישי ובעד כל ילד נוסף באותה משפחה 525 ₪.</p> <p>סיכום</p> <p>חוק עבודת נשים מסדיר את כל הזכויות המיוחדות של העובדת. החוק נועד להבטיח את הזכויות ולהגן על עבודת הנשים. חל איסור לפגוע בזכויות העובדת בהריון או לאחר לידה, כעולה מס' 14 לחוק, הקובע עונשין: <a name="Seif3"></a>"מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977". הזכות לעבוד הינה זכות חוקתית, ופגיעה בעובדת, מפרה את תכלית החוק. </p> <p><a name="Rov58">איסור פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה נועד להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לעובדת הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה.</a></p> <p>הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.</p> <p>הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "עקרונות החשבונאות" ו"חשבונאות פיננסית".</p> <p>ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.</p> <p>במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-25 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.</p> <p>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. </p> <p>מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050</p> <p>e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.</strong><strong></strong></p> <p><strong> במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. </strong><strong></strong></p> <p><strong>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" </strong><strong>Welfare in a Capitalist World</strong><strong>, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.</strong><strong></strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050</strong></p> <p> <strong>e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net </strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה עֲבוֹדַת נָשִׁים, הֵרָיוֹן וְלֵידָה ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות". מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף. מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו. אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa. שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית חוֹק עֲבוֹדַת נָשִׁים עֲבוֹדַת נָשִׁים עבודת נשים מוגדרת כעבודת האישה מחוץ למשק הבית, כעובדת שכירה או כעצמאית בעלת עסק. "עקרת בית" הינה אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, לא כשכירה ולא כעצמאית מחוץ לביתה. עיקר עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד (ר' ויקיפדיה). "עקרת בית" הינה אישה שאינה עובדת בשכר ועוסקת בעיקר בעבודות הבית ובגידול הילדים (ר' מילוג). כיום שגור על לשוננו המונח "עקרת בית" לאישה שעיקר עיסוקה ומלאכתה הוא בבית (ר' כתב עת מעמקים). חוק עבודת נשים חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה, שעיקרן: עבודות אסורות או מוגבלות, עבודות לילה,הריון הנשים, לידה, טיפולי פוריות ופריון, שמירת הריון במידה ויידרשו והגנת האימהות. עבודות אסורות או עבודות מוגבלות החוק קובע, איסורים והגבלות בהעסקת עובדת בעבודה, כעולה מסע' 1, בזו הלשון: עבודות אסורות ועבודות מוגבלות 1. שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה. מהאמור עולה כי קיימים איסורים והגבלות בהעסקת נשים. כך למשל רשאי השר, לאסור או להגביל העסקתה של עובדת בעבודות, תהליכי ייצור או מקומות עבודה, אם לדעתו סוג העבודה ואופייה עלולים לפגוע בבריאותה. הותקנו, תקנות אשר נועדו להגן על נשים. בין השאר, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001. כמו כן, תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל"ט-1979. בשל חשיבותן הרבה, המחוקק חייב את המעבידים להציג תקנות אלו במקום בולט במקומות העבודה. עבודת לילה החוק קובע, תנאים לעבודת לילה של עובדת, כעולה מסע' 2, בזו הלשון: תנאים לעבודת לילה 2. (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה. (ב) "לילה" – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00. מהאמור עולה כי החוק מסמיך את שר העבודה והרווחה להתקין תקנות בדבר תנאים להעסקת עובדת בלילה. השר רשאי לאסור או להגביל העסקת עובדת, או למנוע ממנה לעבוד במשמרת לילה, אם לדעתו היא עלולה לפגוע בבריאותה או בטיחותה. לעומת זאת, מעסיק אינו רשאי לסרב להעסיק אישה בשל כך בלבד, שהודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בשעות הלילה עקב נסיבות בטיחותיות או בריאותיות.ואולם, ההוראה אינה חלה, על סוגי מקומות עבודה המחייבים עבודת לילה, שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים כדלהלן: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה; (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; (3) בעיתונות, להוציא הדפסת עיתונים; (4) בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה; (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים; (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים; (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה; (8) בשירותי תעופה וים; (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות. מהאמור עולה כי החוק מאפשר תעסוקה בלילה: בתפקידים טיפוליים בבתי חולים, בעיתונות, בבתי מלון, בשירותי תעופה, ובתפקידי ניהול המחייבים עבודת לילה. התקנות קובעות את ההגבלות באופן כללי או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, כמו כן, ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה. זכויות עובדת בהריון שעות נוספות, מנוחה שבועית ועבודת לילה – עובדת בהריון בחוק נקבעו התנאים: לשעות נוספות, מנוחה שבועית ועבודת לילה של עובדת שהיא בחודש חמישי להריונה, כעולה מסע' 10 לחוק, בזו הלשון: 10. (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור. (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג). (ד) בסעיף זה, "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00. מהאמור עולה כי על העובדת מוטלת האחריות להודיע למעסיקה על היותה בהריון לא יאוחר מהחודש החמישי להריונה. עם קבלת ההודעה, על המעסיק מוטלת האחריות שלא להעסיקה בתקופת ההריון: בשעות נוספות, בשעות המנוחה השבועית ועבודת לילה. כעולה מסע' 10 לחוק, עובדת הנמצאת בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כך, או כשנודע למעסיק בדרך אחרת, לא יעבידנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך. העובדת פטורה אף מעבודת לילה, במידה והעובדת הודיעה למעסיקה, בכתב, כי אינה מסכימה לעבוד בעבודת לילה. בסע' 10 (ב) לחוק, נקבעו הנסיבות בהן מעסיק רשאי להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות, במנוחה שבועית ובעבודת לילה. מעסיק רשאי להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות, במנוחה שבועית ובעבודת לילה בכפוף לתנאים כדלהלן: א. העובדת נתנה הסכמתה בכתב. ב. העובדת מסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, בכפוף לתנאי האישור. עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון בלא ששעות ההיעדרות ינוכו משכרה, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת. במידה שאישר, דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, כדלהלן: פיקוח רפואי – עובדת רשאית להיעדר עד 40 שעות במהלך ההיריון, אם היא מועסקת בשבוע עבודה מלא, יותר מ-4 שעות ביום. אם העובדת מועסקת בשבוע עבודה מלא, עד 4 שעות ביום. העובדת רשאית להיעדר מהעבודה עד 20 שעות במהלך ההיריון, לצורך פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון, בכפוף להצגת אישור רפואי. הפלה – עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה במשך שבוע ימים לאחר ההפלה. יתר על כן, במידה ויש ברשותה אישור רפואי, המחייב היעדרות ממושכת יותר, רשאית העובדת, להיעדר מעבודתה עד ששה שבועות לאחר ההפלה. היעדרות כזו מזכה בדמי מחלה. הגבלת פיטורים – אין לפטר עובדת, בתקופה היעדרות עקב הפלה, או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של העובדת, אלא אם ניתן לפיטורים היתר מהממונה במשרד הכלכלה. איסור הפיטורים חל גם על אי חידוש חוזה עבודה. הפרשות לקופת גמל – היעדרות מפאת שמירת היריון על המעסיק להמשיך ולהעביר תשלומים לקופת גמל, בעד התקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, אם מתקיימים התנאים כדלהלן: העובדת עבדה אצל אותו מעסיק, שישה חודשים לפני תחילת ההיריון. המעסיק והעובדת, או המעסיק לבדו, שילמו תשלומים לקופת הגמל, קודם לכן. העובדת שילמה לקופת הגמל, בעד תקופת הזכאות לגמלה לשמירת הריון, את התשלומים החלים עליה, ככל שהם חלים. חופשת לידה החוק קובע, חובות המעסיק בקשר עם חופשת הלידה, כעולה מסע' 6, 8 ו-9 בזו הלשון: חופשת לידה 6. (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה חופשת לידה ולא יעסיקנה בתוך חופשת הלידה. (ב) (1) חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה; כעולה מסע' 6 לחוק, אישה עובדת זכאית להגנה במצבים שונים כמו היריון ולידה. עובדת בהיריון הקרובה למועד הלידה, זכאית לצאת לחופשת לידה בתשלום לתקופה העומדת על 26 שבועות, כאשר 14 מהם בתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, על פי שכרה הרגיל של העובדת. זכויות סוציאליות ליולדת זכויות סוציאליות ליולדת, כגון הזכות לוותק לשם תשלום: דמי הבראה, הזכות לפיצויי פיטורים, הפרשות לקופות גמל ועוד, נצברות לעובדת אף בעת חופשת הלידה. זכאות לדמי לידה ליולדת יולדת שעבדה, זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאים הבאים: אם ב-14 החודשים אשר קדמו ללידה, העובדת עבדה 10 חודשים לפחות, או אם ב-22 החודשים אשר קדמו ללידה, העובדת עבדה 15 חודשים לפחות. קבלת דמי לידה מותנית בהגשת טופס תביעה לדמי לידה למוסד לביטוח לאומי. זכאות למענק לידה ליולדת יולדת זכאית למענק לידה, באופן חד פעמי, ללא תנאי, מהמוסד לביטוח לאומי, אף אם לא עבדה. סכומי מענק הלידה שנקבעו לתשלום לכל יולדת, בערכי ה-1 בינואר 2016 כדלהלן: עבור הילד הראשון במשפחה 1,751 ₪. עבור הילד השני במשפחה 788 ₪. עבור הילד השלישי ובעד כל ילד נוסף באותה משפחה 525 ₪. סיכום חוק עבודת נשים מסדיר את כל הזכויות המיוחדות של העובדת. החוק נועד להבטיח את הזכויות ולהגן על עבודת הנשים. חל איסור לפגוע בזכויות העובדת בהריון או לאחר לידה, כעולה מס' 14 לחוק, הקובע עונשין: "מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977". הזכות לעבוד הינה זכות חוקתית, ופגיעה בעובדת, מפרה את תכלית החוק. איסור פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה נועד להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לעובדת הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה. הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת. הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "עקרונות החשבונאות" ו"חשבונאות פיננסית". ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-25 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net נכתב על ידי הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI