דף הבית

האינטרנט של הדברים בתעשייה - האם אנחנו כבר שם?

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
חברת IDC מעריכה כי עד 2020, כ- 40% מכל המידע ייווצר על ידי מכונות, עם 20 עד 50 מיליארד התקנים שיזינו את הגידול הזה. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת Infor נחשף כי יותר ממחצית מהיצרנים (52%) סביב העולם מוצאים חשיבות עסקית ב- IoT, כאשר 12% מתכננים פרויקט בתחום בשנה הקרובה. 7% טענו כי הם נמצאים בעיצומו של פיילוט, וכשליש (35%) אמרו שאין להם תכניות להשתמש ב- IoT.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>האינטרנט של הדברים בתעשייה - האם אנחנו כבר שם?</title> <meta name="description" content="חברת IDC מעריכה כי עד 2020, כ- 40% מכל המידע ייווצר על ידי מכונות, עם 20 עד 50 מיליארד התקנים שיזינו את הגידול הזה. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת Infor נחשף כי יותר ממחצית מהיצרנים (52%) סביב העולם מוצאים חשיבות עסקית ב- IoT, כאשר 12% מתכננים פרויקט בתחום בשנה הקרובה. 7% טענו כי הם נמצאים בעיצומו של פיילוט, וכשליש (35%) אמרו שאין להם תכניות להשתמש ב- IoT."> <meta name="keywords" content="האינטרנט של הדברים , IoT, Infor , M3, Intentia, שמעון כהן"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>האינטרנט של הדברים בתעשייה - האם אנחנו כבר שם?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="האינטרנט של הדברים בתעשייה - האם אנחנו כבר שם?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author2772.aspx ">איריס וינשטיין</a></strong><br/> <br/><p><strong>מאת: שמעון כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי ולקוחות אסטרטגיים</strong><strong> בחברת </strong><strong>Intentia</strong><strong>, המייצגת בישראל את פתרון </strong><strong>Infor M3</strong></p> <p>האינטרנט של הדברים (IoT) הוא באזז חזק בשנתיים האחרונות בתחום הטכנולוגיה, אך הוא קונספט שהומצא כבר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת עבור מגזר התעשייה, תחת ראשי התיבות של IIoT (Industrial Internet of Things), ונראה שהוא סוף-סוף הגיע לרגע האמת, בו הוא יכול לעשות מהפכה ברצפת הייצור. </p> <p>חברת IDC מעריכה כי עד 2020, כ- 40% מכל המידע ייווצר על ידי מכונות, עם 20 עד 50 מיליארד התקנים שיזינו את הגידול הזה. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת Infor נחשף כי יותר ממחצית מהיצרנים (52%) סביב העולם מוצאים חשיבות עסקית ב- IoT, כאשר 12% מתכננים פרויקט בתחום בשנה הקרובה. 7% טענו כי הם נמצאים בעיצומו של פיילוט, וכשליש (35%) אמרו שאין להם תכניות להשתמש ב- IoT. </p> <p><strong>תחום חדש?</strong></p> <p>הקונספט של מכונות המייצרות מידע ומשתפות אותו עם מכונות אחרות אינו חדש. יצרנים, חברות שירותים, מזקקות נפט, ותעשיות ציוד אחרות, משתמשים בהתקנים מקושרים על מנת לנטר את הפעילות שלהם כבר למעלה מ- 20 שנה – בין אם מדובר בסנסורים חכמים המדווחים על שינויי טמפרטורה או מערכות למעקב אחר כלי רכב התומכות בלוגיסטיקה. </p> <p>ארגוני תעשייה רבים בישראל מאמצים שימוש בסנסורים, על מנת לנטר, לנהל ולשמר את הציוד וביצועיו. יחד עם זאת, מרבית פרויקטי ה- IoT בתעשייה עדיין בחיתוליהם.</p> <p>בעוד שאין עדיין הסכמה על ההגדרה האוניברסלית של IoT, דבר אחד ברור – הערך שלו הפך משמעותי יותר כתוצאה מטכנולוגיות חדשות שהתפתחו בשנים האחרונות.</p> <p><strong>הדרך לפרואקטיביות</strong></p> <p>IIoT מספק הזדמנות אדירה ליצרנים. חברת הייעוץ האסטרטגי מק'קינזי צופה כי הערך הכלכלי הגלובלי של האינטרנט של הדברים יגיע ל- 11 טריליון דולרים עד שנת 2020. חברות יכולות להשיג תובנות מקיפות ומפורטות על ידי אנליזה ועיבוד של מידע המיוצר ונאסף על ידי סנסורים, תובנות אשר יכולות לסייע להפחית בעלויות או לשמש למטרת גיבוש הצעות ושירותים חדשים ללקוחות, דבר שפותח ערוצים חדשים לצמיחה והגדלת הרווחיות. </p> <p>שני שליש מכלל היצרנים הגלובליים (65%), אשר נסקרו על ידי Infor, ציינו כי התועלת העיקרית מ- IIoT הינה חסכון בעלויות בעקבות התייעלות תפעולית, כאשר 35% ציינו כי היתרון הגדול שראו הוא בגידול בהכנסות ממוצרים ושירותים חדשים. יתרונות נוספים שציינו משתתפי הסקר כוללים פרודוקטיביות, תובנות עסקיות וקבלת החלטות טובה יותר, ניהול טוב יותר של ציוד ומכשור, כמו גם עקיבות ושקיפות לאורך שרשרת האספקה וזרם הכנסות חדש.</p> <p>יחד עם זאת, על מנת למהר ולנצל את ההזדמנויות האלו, סנסורים לבדם אינם יעילים. יצרנים צריכים לשלב בין מידע המושג בזמן אמת על ידי הסנסורים לבין אחסון בענן ואנליזה רבת עוצמה. רק אז יוכלו לקבל החלטות חכמות במהירות, אשר יניעו תרבות פרואקטיבית, תבונית וגמישה, כזאת שנדרשת על מנת להגביר רווחיות ולזרז תחרותיות.</p> <p>משמעות הדבר היא כי בניגוד ללהטוט הפרסומי סביב ה- IIoT, המפתח לקבלת התועלות האמתיות שלו אינו טמון בסנסורים, אלא באינטגרציה של המידע המיוצר על ידו עם מערכות ליבה עסקיות.</p> <p>פתרון ה- ERP הינו מרכיב אינטגרלי להצלחה של ה- IIoT, שכן הוא מקשר בין המידע הנאגר על ידי הסנסורים לבין בסיס הנתונים של מערכות המידע של הארגון, וכן עם מידע לא מובנה בארגון. רק דרך רמה כזאת של אינטגרציה, פרשנות ויצירת קונטקסט ניתן לחסוך בעלויות עד למקסימום ולייצר ערך עסקי.</p> <p>עבור רבים, משמעות הדבר היא שעליהם לבחון מחדש את פתרון ה- ERP הנוכחי שלהם, ולעיתים קרובות להחליף או לשדרג אותו על מנת להשיג הזדמנות חדשה זאת. סביר להניח כי מערכות מיושנות לא יכללו את רמת הגמישות הדרושה בארכיטקטורה, יכולות אינטגרציה, שיתוף חברתי וממשק משתמש אינטואיטיבי, אשר נחוצים להשלמת המשימות המתקדמות.</p> <p>על מנת להפוך את התהליך הזה למאתגר אפילו יותר, נראה שארגונים אינם מעודכנים בתהליכי העבודה המומלצים או מי אמור להניע אותם. IIoT חסר ב"בעל בית" בארגון. אתגרים נוספים כוללים עלויות, מחסור בארגז כלים מתאים, מחסור באסטרטגיה ובתשתית טכנולוגית. </p> <p><strong>השילוב המנצח</strong></p> <p>IIoT מחבר בין אנשים, תהליכים, מידע ודברים בצורה אינטליגנטית, על מנת לאפשר פיתוח מודלים עסקיים חדשים וקבלת החלטות טובה יותר. אם הארגון מעוניין שה- IIoT יעמוד בהבטחתו, האסטרטגיה צריכה להיות מונעת מלמעלה, מחוברת לאנליטיקה חזקה ונתמכת על ידי פתרון ERP גמיש וחכם בזמן אמת. </p> <p>IIoT אינו משהו שניתן לרכוש מהמדף כשלעצמו, ויש לחשוד בכל ספק שטוען זאת. IIoT הוא הזדמנות לאמץ טווח שלם של טכנולוגיות חדשות על מנת לקד חדשנות ולהניע לתובנות טובות יותר, פרואקטיביות וגמישות ליצרנים. מדובר בשילוב שמיועד לסייע לתעשייה הישראלית למצב את עצמה כמובילה בגזרה הבינלאומית.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
האינטרנט של הדברים בתעשייה - האם אנחנו כבר שם? מאת: שמעון כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי ולקוחות אסטרטגיים בחברת Intentia, המייצגת בישראל את פתרון Infor M3 האינטרנט של הדברים (IoT) הוא באזז חזק בשנתיים האחרונות בתחום הטכנולוגיה, אך הוא קונספט שהומצא כבר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת עבור מגזר התעשייה, תחת ראשי התיבות של IIoT (Industrial Internet of Things), ונראה שהוא סוף-סוף הגיע לרגע האמת, בו הוא יכול לעשות מהפכה ברצפת הייצור. חברת IDC מעריכה כי עד 2020, כ- 40% מכל המידע ייווצר על ידי מכונות, עם 20 עד 50 מיליארד התקנים שיזינו את הגידול הזה. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת Infor נחשף כי יותר ממחצית מהיצרנים (52%) סביב העולם מוצאים חשיבות עסקית ב- IoT, כאשר 12% מתכננים פרויקט בתחום בשנה הקרובה. 7% טענו כי הם נמצאים בעיצומו של פיילוט, וכשליש (35%) אמרו שאין להם תכניות להשתמש ב- IoT. תחום חדש? הקונספט של מכונות המייצרות מידע ומשתפות אותו עם מכונות אחרות אינו חדש. יצרנים, חברות שירותים, מזקקות נפט, ותעשיות ציוד אחרות, משתמשים בהתקנים מקושרים על מנת לנטר את הפעילות שלהם כבר למעלה מ- 20 שנה – בין אם מדובר בסנסורים חכמים המדווחים על שינויי טמפרטורה או מערכות למעקב אחר כלי רכב התומכות בלוגיסטיקה. ארגוני תעשייה רבים בישראל מאמצים שימוש בסנסורים, על מנת לנטר, לנהל ולשמר את הציוד וביצועיו. יחד עם זאת, מרבית פרויקטי ה- IoT בתעשייה עדיין בחיתוליהם. בעוד שאין עדיין הסכמה על ההגדרה האוניברסלית של IoT, דבר אחד ברור – הערך שלו הפך משמעותי יותר כתוצאה מטכנולוגיות חדשות שהתפתחו בשנים האחרונות. הדרך לפרואקטיביות IIoT מספק הזדמנות אדירה ליצרנים. חברת הייעוץ האסטרטגי מק'קינזי צופה כי הערך הכלכלי הגלובלי של האינטרנט של הדברים יגיע ל- 11 טריליון דולרים עד שנת 2020. חברות יכולות להשיג תובנות מקיפות ומפורטות על ידי אנליזה ועיבוד של מידע המיוצר ונאסף על ידי סנסורים, תובנות אשר יכולות לסייע להפחית בעלויות או לשמש למטרת גיבוש הצעות ושירותים חדשים ללקוחות, דבר שפותח ערוצים חדשים לצמיחה והגדלת הרווחיות. שני שליש מכלל היצרנים הגלובליים (65%), אשר נסקרו על ידי Infor, ציינו כי התועלת העיקרית מ- IIoT הינה חסכון בעלויות בעקבות התייעלות תפעולית, כאשר 35% ציינו כי היתרון הגדול שראו הוא בגידול בהכנסות ממוצרים ושירותים חדשים. יתרונות נוספים שציינו משתתפי הסקר כוללים פרודוקטיביות, תובנות עסקיות וקבלת החלטות טובה יותר, ניהול טוב יותר של ציוד ומכשור, כמו גם עקיבות ושקיפות לאורך שרשרת האספקה וזרם הכנסות חדש. יחד עם זאת, על מנת למהר ולנצל את ההזדמנויות האלו, סנסורים לבדם אינם יעילים. יצרנים צריכים לשלב בין מידע המושג בזמן אמת על ידי הסנסורים לבין אחסון בענן ואנליזה רבת עוצמה. רק אז יוכלו לקבל החלטות חכמות במהירות, אשר יניעו תרבות פרואקטיבית, תבונית וגמישה, כזאת שנדרשת על מנת להגביר רווחיות ולזרז תחרותיות. משמעות הדבר היא כי בניגוד ללהטוט הפרסומי סביב ה- IIoT, המפתח לקבלת התועלות האמתיות שלו אינו טמון בסנסורים, אלא באינטגרציה של המידע המיוצר על ידו עם מערכות ליבה עסקיות. פתרון ה- ERP הינו מרכיב אינטגרלי להצלחה של ה- IIoT, שכן הוא מקשר בין המידע הנאגר על ידי הסנסורים לבין בסיס הנתונים של מערכות המידע של הארגון, וכן עם מידע לא מובנה בארגון. רק דרך רמה כזאת של אינטגרציה, פרשנות ויצירת קונטקסט ניתן לחסוך בעלויות עד למקסימום ולייצר ערך עסקי. עבור רבים, משמעות הדבר היא שעליהם לבחון מחדש את פתרון ה- ERP הנוכחי שלהם, ולעיתים קרובות להחליף או לשדרג אותו על מנת להשיג הזדמנות חדשה זאת. סביר להניח כי מערכות מיושנות לא יכללו את רמת הגמישות הדרושה בארכיטקטורה, יכולות אינטגרציה, שיתוף חברתי וממשק משתמש אינטואיטיבי, אשר נחוצים להשלמת המשימות המתקדמות. על מנת להפוך את התהליך הזה למאתגר אפילו יותר, נראה שארגונים אינם מעודכנים בתהליכי העבודה המומלצים או מי אמור להניע אותם. IIoT חסר ב"בעל בית" בארגון. אתגרים נוספים כוללים עלויות, מחסור בארגז כלים מתאים, מחסור באסטרטגיה ובתשתית טכנולוגית. השילוב המנצח IIoT מחבר בין אנשים, תהליכים, מידע ודברים בצורה אינטליגנטית, על מנת לאפשר פיתוח מודלים עסקיים חדשים וקבלת החלטות טובה יותר. אם הארגון מעוניין שה- IIoT יעמוד בהבטחתו, האסטרטגיה צריכה להיות מונעת מלמעלה, מחוברת לאנליטיקה חזקה ונתמכת על ידי פתרון ERP גמיש וחכם בזמן אמת. IIoT אינו משהו שניתן לרכוש מהמדף כשלעצמו, ויש לחשוד בכל ספק שטוען זאת. IIoT הוא הזדמנות לאמץ טווח שלם של טכנולוגיות חדשות על מנת לקד חדשנות ולהניע לתובנות טובות יותר, פרואקטיביות וגמישות ליצרנים. מדובר בשילוב שמיועד לסייע לתעשייה הישראלית למצב את עצמה כמובילה בגזרה הבינלאומית. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI