דף הבית

מיסים

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
הוצאות משפט הינן סכומי כסף המוטלים על ידי בית המשפט על הצד להליך, האמורים להיות משולמים לצד הנגדי במשפט. סכום הכסף בו חויב הצד המפסיד, מהווה בדרך כלל, החזר מלא או חלקי של הוצאות ניהול המשפט של הצד הזוכה, ואשר נקבעים בהתאם לשיקול דעתו של השופט.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט</title> <meta name="description" content="הוצאות משפט הינן סכומי כסף המוטלים על ידי בית המשפט על הצד להליך, האמורים להיות משולמים לצד הנגדי במשפט. סכום הכסף בו חויב הצד המפסיד, מהווה בדרך כלל, החזר מלא או חלקי של הוצאות ניהול המשפט של הצד הזוכה, ואשר נקבעים בהתאם לשיקול דעתו של השופט."> <meta name="keywords" content=" שכר טרחה, הוצאות משפט, הוצאות שכר טרחת עורך דין, שייך ללקוח, דר איתמר כוכבי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author2828.aspx ">איתמר כוכבי</a></strong><br/> <br/><p align="center"><img src="https://sites.google.com/site/cpaitamar/_/rsrc/1466584716928/mmrym/hwozawot-misepat/5.JPG" alt="" /></p> <p align="center"> </p> <p align="center"><a href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/hesebwon-baneq-mesutap-ariykwt-yamiym-hiywawaterwt-bahayiym/1.JPG?attredirects=0"> </a></p> <p align="center"><a href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/hwozawot-misepat"><img src="https://sites.google.com/site/cpaitamar/_/rsrc/1466584751030/mmrym/hwozawot-misepat/1.JPG" alt="" /> </a></p> <p align="center"><a href="https://sites.google.com/site/cpaitamar/mmrym/hwozawot-misepat">הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט</a></p> <p>ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן</p> <p>הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".</p> <p>מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.</p> <p>מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.</p> <p>אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.</p> <p>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.</p> <p>ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.</p> <p>שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי</p> <p>מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית </p> <p align="center">הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט</p> <p>הוצאות משפט הינן סכומי כסף המוטלים על ידי בית המשפט על הצד להליך, האמורים להיות משולמים לצד הנגדי במשפט. סכום הכסף בו חויב הצד המפסיד, מהווה בדרך כלל, החזר מלא או חלקי של הוצאות ניהול המשפט של הצד הזוכה, ואשר נקבעים בהתאם לשיקול דעתו של השופט. בית המשפט קובע הוצאות משפט, על מנת להטיל על הצד שהטריח את חברו להתדיין בבית המשפט, לשאת בהוצאות אשר נגרמו לזוכה, כפיצוי על טרחתו. בפסיקת הוצאות משפט קובע השופט כי צד להליך אשר הטריח את הצד הנגדי לבית המשפט, יישא בהוצאות אשר נגרמו לצד הזוכה, בעטיין של ההליכים. ההוצאות הינן בדרך כלל בגין: שכר טרחת עורך דין, אגרת בית משפט, שכר טרחה למומחים ולעדים וכן כל הוצאה נלוות, אשר נבעה מניהול הליכי המשפט ואשר עליה החליט השופט.<a name="med45"></a></p> <p>הוצאות שכר טרחת עורך דין שנפסקו בבית המשפט – הוצאות שכר טרחת עורך הדין, הינם תמורה אותם פוסק בית משפט, לזוכה. ההוצאות נועדו (בד"כ), לכיסוי התשלומים ששילם הזוכה לעורך דינו, כתמורה אודות טרחתו של עורך הדין במתן השירותים אשר הוענקו לזוכה.</p> <p><strong> </p> <p align="center"><strong>הוצאות המשפט – פרוצדורה</p> <p>פרק ל"ד, בתקנות סדר הדין האזרחי, סעיפים 511 עד 519 עוסקים בנושא הוצאות המשפט וערובה לתשלומן, בזו הלשון:</p> <p align="center"><strong>פרק ל"ד: הוצאות המשפט וערובה לתשלומן<a name="Seif384"></a></p> <p><strong>הטלת הוצאות </p> <p>511. (א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. </p> <p> (ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.</p> <p> (ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. </p> <p> (ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.</p> <p><a name="Rov1073"><strong> </a></p> <p><strong>קביעת סכום ההוצאות </p> <p>512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.</p> <p> (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר,בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.</p> <p> (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.</p> <p> (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:</p> <p>(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;</p> <p>(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.</p> <p>513. (בוטלה).</p> <p><a name="Seif387"></a>514. ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם. </p> <p><a name="Seif388"></a><strong> </p> <p><strong>אכיפת צו הוצאות </p> <p>515. צו לתשלום הוצאות שסכומן נקבע בידי בית המשפט או הרשם, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט.</p> <p><a name="Rov1280"><strong> </a></p> <p><strong>תיאום ההוצאות בין בעלי הדין </p> <p>517. כשבעל דין הזכאי לקבל הוצאות חייב גם לשלם הוצאות, רשאי הרשם לשום את ההוצאות שאותו בעל דין חייב בתשלומן ולהורות על תשלום היתרה.</p> <p><a name="Seif391"></a>518. (בוטלה).</p> <p><strong>ערובה לתשלום הוצאות </p> <p>519. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.</p> <p> (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות.</p> <p>מן האמור לעיל עולה כי, תקנות סדר הדין האזרחי, מאפשרות לבית המשפט שיקול דעת נרחב בבואו לקבוע הוצאות משפט. בבוא בית המשפט לפסוק הוצאות, יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר: בשווי הסעד השנוי במחלוקת, שווי הסעד שנפסק על ידי בית המשפט, וכמו כן הדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון. התקנות מעניקות לבית המשפט את האפשרות לאבחן בין הוצאות שכר טרחת עורך הדין ובין הוצאות המשפט. תקנה 514 מעניקה לבית המשפט בנוסף על פסיקת הוצאות לטובת הזוכה בהליך להטיל הוצאות משפט על בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, בשיעור שימצא לנכון, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה. </p> <p align="center">הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט, נִפְסָקוֹת לְטוֹבַת בָּעַל הַדִּין-הַלָּקוֹחַַ</p> <p>בית המשפט פוסק הוצאות משפט או שכר טרחת עורך הדין, אשר הינם לטובת בעל הדין הזוכה. סכום ההוצאות, שישולם בעקבות פסק הדין או ההחלטה, שייכות ללקוח ולא לעורך הדין שייצג במשפט, אם לא הוסכם אחרת. כל עוד לא נקבע הסכם אחר, אזי יחול ההסדר הקבוע בפסיקה לפיו, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין – על אף כינויו, שייכים ונפסקו לטובת בעל הדין-הלקוח.</p> <p>לעיתים, עורכי הדין המייצגים את הזוכה שפוצה בדין בהוצאות משפט, טוענים, חושבים ומאמינים כי כאשר שופט קובע חיוב בהוצאות משפט, כוונתו הייתה, כי הוצאות אלו, נועדו לציין ולפצות את עורכי הדין עצמם, על עבודתם המסורה כביטוי להערכה וההצלחה בדין. ולא כך הוא, הוצאות הנפסקות בהליך משפטי, נפסקות לטובת בעל הדין, ולא לעורך הדין, המייצג אותו. חריג לכלל זה אפשרי, כאשר הלקוח ועורך הדין יקבעו הסדר שונה ביניהם.<a name="Decision1"></a></p> <p>המסגרת המשפטית:</p> <p>פסקי דין – בית המשפט העליון</p> <p>עוד מקדמת דנא, נקבעה ההלכה הכללית, בבית המשפט העליון (ע"א 541/63 נתן רכס ואח' נ' אלזה הרצברג, 19.3.64, פ"ד יח (2) 120, 128), ע"י כבוד השופט ברנזון, בזו הלשון: "שכר טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל-הדין והן שייכות לו ולא לעורך-הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל-הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך-הדין בנוסף על שכר-הטרחה המוסכם עם לקוחו". </p> <p><br /> תק (ת"א) 4988-04-08 אליעזר פינקוס ואח' נ' אהרן רווח(31.08.2008) :</p> <p>"ד"ר גבריאל קלינג סבור (בספרו "אתיקה בעריכת דין", תשס"א-2001, עמ' 287 – 288 ) שאם גובה עו"ד את שכ"ט עו"ד שנפסק לשולחו על ידי בית המשפט, הרי זה מנהג פסול ופגיעה בכבוד המקצוע. הדבר נובע מכך שכאשר בית המשפט מחייב בעל דין שהפסיד לשלם לזוכה שכ"ט עו"ד, שייך סכום זה ללקוח.</p> <p>יתירה מזאת ראה בע"א (חי') 4673/98 יצחק איזק נ. דניאל גושן (פורסם באתר נבו) בעמ' 4 את דברי כב' השופט ביין. מדבריו עולה כי ההכרעה למי שייך שכ"ט שפוסק בית המשפט הוא תלוי נסיבות.</p> <p>כותב כב' השופט ביין בעמ' 5 לפסה"ד:</p> <p>"לחילופין, נראה לי שצדק בימ"ש קמא, כי שכר הטירחה שייך ללקוח וזאת גם בנסיבות כמו המקרה הנוכחי ואין זה נכון להעמיד את הדברים כפי שהעמידם גושן כאילו כלל זה אינו חל במקרה דוגמת זה שלפנינו. לא נכון לאמר, כפי שטוען גושן, שאיז'ק לא שילם שכר טירחה. אין כל הבדל בין מצב בו כל הסכום מועמד לרשות הלקוח ומסכום זה מפריש הלקוח שכ"ט לב"כ או מקרה כמו זה שבו מנוכה שכר הטירחה מראש מכספי הפיצויים בטרם הגיעו לידי הלקוח. בשני המקרים יש לראות את הלקוח כמי ששילם את שכר הטירחה ולכן שכר הטירחה שנפסק שייך לו והחזקת סכום העולה על %20 מהסכום הסופי הוא שלא על פי זכות שבדין, במובן ס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט"."</p> <p>ועדת שכר טרחה – לשכת עורכי הדין</p> <p>ועדת שכר הטרחה בהחלטה מספר שכ"ט 126/08 ("אתיקה מקצועית" – הנחיות והחלטות ועדת שכר הטרחה מיום 08.03.2010, אדר תש"ע, גיליון מס' 35), קבעה כי "מאחר ששכר הטרחה שפוסק בית המשפט שייך ללקוח, אלא אם הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין קובע אחרת, הרי שגם אותו יכול צד שלישי לעקל. ברי כי כל עורך דין זכאי לקבל את שכר טרחתו, אך לשם כך עליו לדרוש זאת ישירות מהלקוח".</p> <p>ועדת שכר הטרחה בהחלטה מיום 25 באוקטובר 2007, בסעיף "יא." קבעה כדלהלן:</p> <p>"יא.</p> <p>1. כידוע, שכר טרחה שנפסק בבית משפט או נקבע בהוצאה לפועל, שייך לזוכה.</p> <p>2. עורך דין זכאי לשכר טרחה לפי ההסכם שבינו לבין לקוחו.</p> <p>3. אם אין הסכם, או שההסכם קבע כי שכר הטרחה יהיה לפי הגבייה בפועל, השכר הראוי הוא לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והמקובל גם בהוצאה לפועל, לפי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל.</p> <p>4. אם נגבה בהוצאה רק חלק מהסכום, ומדובר בביצוע שיקים ושטרות, רשאי עורך הדין לגבות מסכום הגבייה הראשון את מלוא שכר הטרחה א', ויתרת השכר תגבה יחסית לגבייה, בהתאם לשיעור שנגבה לשכר טרחה ב' בהוצאה לפועל ביחס לכלל החוב.</p> <p>5. אם מדובר בביצוע פסק דין, שכר הטרחה שיגבה על-ידי עורך הדין יהיה באופן יחסי לגבייה לפי השיעור הכולל של שכר טרחה א' + שכר טרחה ב', הקבוע בהוצאה לפועל. [החלטה מספר שכ"ט 66/07]".</p> <p>ועדת שכר הטרחה בהחלטה מיום 20 בינואר 2010 "אתיקה מקצועית" – 34 עורך דין וכספים: קבעה כדלהלן:</p> <p>"אתיקה מקצועית" – 34 – עורך דין וכספים: הוצאות משפט שייכות ללקוח ויש לרושמן לטובת הלקוח. 20.01.2010 \| טבת תש"ע \| גליון מס' 34 </p> <p>הוצאות, לרבות הוצאות שכר טרחה שפוסק בית המשפט, שייכות ללקוח ולא לבא כוחו. מס' ההחלטה: 357/08</p> <p>הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.</p> <p>הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".</p> <p>ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.</p> <p>במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.</p> <p>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.</p> <p>מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050</p> <p align="right"> e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.</strong><strong></strong></p> <p><strong> במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. </strong><strong></strong></p> <p><strong>מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" </strong><strong>Welfare in a Capitalist World</strong><strong>, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.</strong><strong></strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050</strong></p> <p> <strong>e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net </strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות". מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף. מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו. אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa. שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט הוצאות משפט הינן סכומי כסף המוטלים על ידי בית המשפט על הצד להליך, האמורים להיות משולמים לצד הנגדי במשפט. סכום הכסף בו חויב הצד המפסיד, מהווה בדרך כלל, החזר מלא או חלקי של הוצאות ניהול המשפט של הצד הזוכה, ואשר נקבעים בהתאם לשיקול דעתו של השופט. בית המשפט קובע הוצאות משפט, על מנת להטיל על הצד שהטריח את חברו להתדיין בבית המשפט, לשאת בהוצאות אשר נגרמו לזוכה, כפיצוי על טרחתו. בפסיקת הוצאות משפט קובע השופט כי צד להליך אשר הטריח את הצד הנגדי לבית המשפט, יישא בהוצאות אשר נגרמו לצד הזוכה, בעטיין של ההליכים. ההוצאות הינן בדרך כלל בגין: שכר טרחת עורך דין, אגרת בית משפט, שכר טרחה למומחים ולעדים וכן כל הוצאה נלוות, אשר נבעה מניהול הליכי המשפט ואשר עליה החליט השופט. הוצאות שכר טרחת עורך דין שנפסקו בבית המשפט – הוצאות שכר טרחת עורך הדין, הינם תמורה אותם פוסק בית משפט, לזוכה. ההוצאות נועדו (בד"כ), לכיסוי התשלומים ששילם הזוכה לעורך דינו, כתמורה אודות טרחתו של עורך הדין במתן השירותים אשר הוענקו לזוכה. הוצאות המשפט – פרוצדורה פרק ל"ד, בתקנות סדר הדין האזרחי, סעיפים 511 עד 519 עוסקים בנושא הוצאות המשפט וערובה לתשלומן, בזו הלשון: פרק ל"ד: הוצאות המשפט וערובה לתשלומן הטלת הוצאות 511. (א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. (ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512. (ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. (ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. קביעת סכום ההוצאות 512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר,בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט. 513. (בוטלה). 514. ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם. אכיפת צו הוצאות 515. צו לתשלום הוצאות שסכומן נקבע בידי בית המשפט או הרשם, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. תיאום ההוצאות בין בעלי הדין 517. כשבעל דין הזכאי לקבל הוצאות חייב גם לשלם הוצאות, רשאי הרשם לשום את ההוצאות שאותו בעל דין חייב בתשלומן ולהורות על תשלום היתרה. 518. (בוטלה). ערובה לתשלום הוצאות 519. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות. מן האמור לעיל עולה כי, תקנות סדר הדין האזרחי, מאפשרות לבית המשפט שיקול דעת נרחב בבואו לקבוע הוצאות משפט. בבוא בית המשפט לפסוק הוצאות, יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר: בשווי הסעד השנוי במחלוקת, שווי הסעד שנפסק על ידי בית המשפט, וכמו כן הדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון. התקנות מעניקות לבית המשפט את האפשרות לאבחן בין הוצאות שכר טרחת עורך הדין ובין הוצאות המשפט. תקנה 514 מעניקה לבית המשפט בנוסף על פסיקת הוצאות לטובת הזוכה בהליך להטיל הוצאות משפט על בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, בשיעור שימצא לנכון, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה. הוֹצָאוֹת מִשְׁפָּט, נִפְסָקוֹת לְטוֹבַת בָּעַל הַדִּין-הַלָּקוֹחַַ בית המשפט פוסק הוצאות משפט או שכר טרחת עורך הדין, אשר הינם לטובת בעל הדין הזוכה. סכום ההוצאות, שישולם בעקבות פסק הדין או ההחלטה, שייכות ללקוח ולא לעורך הדין שייצג במשפט, אם לא הוסכם אחרת. כל עוד לא נקבע הסכם אחר, אזי יחול ההסדר הקבוע בפסיקה לפיו, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין – על אף כינויו, שייכים ונפסקו לטובת בעל הדין-הלקוח. לעיתים, עורכי הדין המייצגים את הזוכה שפוצה בדין בהוצאות משפט, טוענים, חושבים ומאמינים כי כאשר שופט קובע חיוב בהוצאות משפט, כוונתו הייתה, כי הוצאות אלו, נועדו לציין ולפצות את עורכי הדין עצמם, על עבודתם המסורה כביטוי להערכה וההצלחה בדין. ולא כך הוא, הוצאות הנפסקות בהליך משפטי, נפסקות לטובת בעל הדין, ולא לעורך הדין, המייצג אותו. חריג לכלל זה אפשרי, כאשר הלקוח ועורך הדין יקבעו הסדר שונה ביניהם. המסגרת המשפטית: פסקי דין – בית המשפט העליון עוד מקדמת דנא, נקבעה ההלכה הכללית, בבית המשפט העליון (ע"א 541/63 נתן רכס ואח' נ' אלזה הרצברג, 19.3.64, פ"ד יח (2) 120, 128), ע"י כבוד השופט ברנזון, בזו הלשון: "שכר טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל-הדין והן שייכות לו ולא לעורך-הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל-הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך-הדין בנוסף על שכר-הטרחה המוסכם עם לקוחו". תק (ת"א) 4988-04-08 אליעזר פינקוס ואח' נ' אהרן רווח(31.08.2008) : "ד"ר גבריאל קלינג סבור (בספרו "אתיקה בעריכת דין", תשס"א-2001, עמ' 287 – 288 ) שאם גובה עו"ד את שכ"ט עו"ד שנפסק לשולחו על ידי בית המשפט, הרי זה מנהג פסול ופגיעה בכבוד המקצוע. הדבר נובע מכך שכאשר בית המשפט מחייב בעל דין שהפסיד לשלם לזוכה שכ"ט עו"ד, שייך סכום זה ללקוח. יתירה מזאת ראה בע"א (חי') 4673/98 יצחק איזק נ. דניאל גושן (פורסם באתר נבו) בעמ' 4 את דברי כב' השופט ביין. מדבריו עולה כי ההכרעה למי שייך שכ"ט שפוסק בית המשפט הוא תלוי נסיבות. כותב כב' השופט ביין בעמ' 5 לפסה"ד: "לחילופין, נראה לי שצדק בימ"ש קמא, כי שכר הטירחה שייך ללקוח וזאת גם בנסיבות כמו המקרה הנוכחי ואין זה נכון להעמיד את הדברים כפי שהעמידם גושן כאילו כלל זה אינו חל במקרה דוגמת זה שלפנינו. לא נכון לאמר, כפי שטוען גושן, שאיז'ק לא שילם שכר טירחה. אין כל הבדל בין מצב בו כל הסכום מועמד לרשות הלקוח ומסכום זה מפריש הלקוח שכ"ט לב"כ או מקרה כמו זה שבו מנוכה שכר הטירחה מראש מכספי הפיצויים בטרם הגיעו לידי הלקוח. בשני המקרים יש לראות את הלקוח כמי ששילם את שכר הטירחה ולכן שכר הטירחה שנפסק שייך לו והחזקת סכום העולה על %20 מהסכום הסופי הוא שלא על פי זכות שבדין, במובן ס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט"." ועדת שכר טרחה – לשכת עורכי הדין ועדת שכר הטרחה בהחלטה מספר שכ"ט 126/08 ("אתיקה מקצועית" – הנחיות והחלטות ועדת שכר הטרחה מיום 08.03.2010, אדר תש"ע, גיליון מס' 35), קבעה כי "מאחר ששכר הטרחה שפוסק בית המשפט שייך ללקוח, אלא אם הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין קובע אחרת, הרי שגם אותו יכול צד שלישי לעקל. ברי כי כל עורך דין זכאי לקבל את שכר טרחתו, אך לשם כך עליו לדרוש זאת ישירות מהלקוח". ועדת שכר הטרחה בהחלטה מיום 25 באוקטובר 2007, בסעיף "יא." קבעה כדלהלן: "יא. 1. כידוע, שכר טרחה שנפסק בבית משפט או נקבע בהוצאה לפועל, שייך לזוכה. 2. עורך דין זכאי לשכר טרחה לפי ההסכם שבינו לבין לקוחו. 3. אם אין הסכם, או שההסכם קבע כי שכר הטרחה יהיה לפי הגבייה בפועל, השכר הראוי הוא לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והמקובל גם בהוצאה לפועל, לפי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל. 4. אם נגבה בהוצאה רק חלק מהסכום, ומדובר בביצוע שיקים ושטרות, רשאי עורך הדין לגבות מסכום הגבייה הראשון את מלוא שכר הטרחה א', ויתרת השכר תגבה יחסית לגבייה, בהתאם לשיעור שנגבה לשכר טרחה ב' בהוצאה לפועל ביחס לכלל החוב. 5. אם מדובר בביצוע פסק דין, שכר הטרחה שיגבה על-ידי עורך הדין יהיה באופן יחסי לגבייה לפי השיעור הכולל של שכר טרחה א' + שכר טרחה ב', הקבוע בהוצאה לפועל. [החלטה מספר שכ"ט 66/07]". ועדת שכר הטרחה בהחלטה מיום 20 בינואר 2010 "אתיקה מקצועית" – 34 עורך דין וכספים: קבעה כדלהלן: "אתיקה מקצועית" – 34 – עורך דין וכספים: הוצאות משפט שייכות ללקוח ויש לרושמן לטובת הלקוח. 20.01.2010 \| טבת תש"ע \| גליון מס' 34 הוצאות, לרבות הוצאות שכר טרחה שפוסק בית המשפט, שייכות ללקוח ולא לבא כוחו. מס' ההחלטה: 357/08 הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת. הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות". ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net נכתב על ידי הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI