דף הבית

תיאטרון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
מחזמר מקורי עם מיטב שירי הלאדינו – תיאטרון הספרייה

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: עץ השקד של נאני</title> <meta name="description" content="מחזמר מקורי עם מיטב שירי הלאדינו – תיאטרון הספרייה"> <meta name="keywords" content="עץ השקד של נאני,בית צבי,תיאטרון הספרייה,חיים נוי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: עץ השקד של נאני</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: עץ השקד של נאני" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center"> </p> <p align="center">ביקורת: <strong>עץ השקד של נאני</strong> – מחזמר מקורי עם מיטב שירי הלאדינו – תיאטרון הספרייה</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"עץ השקד של נאני" הוא מחזמר ישראלי חדש, העולה בתיאטרון הספרייה, מיסודו של בית צבי, ברמת גן ושוזר את מיטב שירי הלאדינו , הידועים והמוכרים, בביצוע חדש ומענג.</p> <p>שפת הלאדינו היא הלשון שבה דיברו יהודי ספרד ואחרי הגירוש, נדדה עם היהודים והפכה לשפתם בארצות הבלקן, צפון אפריקה, דרום רומניה, טורקיה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. שירי הלאדינו הולחנו ובוצעו במשך מאות שנים וחלקם מוכרים וידועים ונטועים כשירי צאן ברזל בשירה הישראלית.</p> <p>צביקי לוין כתב את המחזמר וביים אותו וגם תרגם את רוב השירים.</p> <p>שירי הלאדינו עטופים במחזמר בסיפור מסגרת, אודות המתרחש במשפחה ירושלמית ובני השכונה לפני מלחמת ששת הימים. נאני הוא כינויו של אברהם, צעיר שגדל למרגלות עץ השקד בחצר של בית המשפחה והמתאהב בשרי שהיא ממוצא אשכנזי. האהבה פורחת והופכת לנישואין ואז פורצת המלחמה ונאני יוצא למילואים, משאיר מאחוריו את משפחתו האוהבת ואת רעייתו שבה נטוע פרי אהבתם, בחודשי ההיריון הראשונים שלה. העלילה , המזכירה את הוא הלך בשדות ואת מיקה שלי, היא רק עילה בעצם למחרוזת נוטפת שירי לאדינו שהפכו לקלאסיקות ידועות ואהובות ועם ביצועים מודרניים בביצוע להקת השחקנים-זמרים המוכשרת.</p> <p>צביקי הצליח להפיק מחזמר ענוג ונעים , סוג של מעדן מוזיקלי עטור קצפת.</p> <p>אלי דנקר מגלם את סלומון בן מימון ותורם להפקה את כישרונו כשחקן וגם מפציע כזמר מוביל בשיר הידוע אברם אבינו, המושר בשפת המקור.</p> <p>לימור עובד מגלמת את הרמינה , אחות אלמנתו, והיא בעלת קול מעולה וכישרון משחק רב רושם.</p> <p>ישראל ארנסט מגלם את ירון הטייס ויש לו יכולות ווקליות נהדרות.</p> <p>יגאל מזרחי (גולסא) מגלם את מואיז בן מימון והביצוע שלו בשיר לילה בא הוא מקסים.</p> <p>אופיר צמח מצוין בגילום ג'וחה.</p> <p>הילה זיתון עוזיאל נפלאה בביצועי המשחק, השירה והתנועה שלה. הילה מצטיינת בביצועים קסומים כיאה לאחת מהזמרות המובילות בתחום בישראל.</p> <p>ניר שיבר מגלם את אליהו ב' והוא בעל קול עצמתי ורב גוונים ונעים.</p> <p>יואב מילשטיין הוא גם זמר טוב מאוד וגם מגיש משחק משובח.</p> <p>נעמה פרידמן היא זמרת מעולה וכישרונית וגון קולה הוא אופראי ויפה.</p> <p>מיטל נוטיק היא זמרת מצוינת ופרפורמרית משובחת והביצוע שלה לשיר נומה נומה- דורמה דורמה הוא קסום.</p> <p>אבירם אביטן מגלם בכישרון רב את נאני ומשחקו הוא מוצלח מאוד ויש לו יכולת מקצועית נהדרת.</p> <p>טירל יגוני כמרסל בן מימון מפליאה בהגשות השירים ובתנועה והיא בעלת פוטנציאל משובח ביותר ויכולת שירה ומשחק מעולים.</p> <p>השיר שחרחורת – מורניקה מושר באורח משובח במיוחד על ידי הילה זיתון עוזיאל ונעמה פרידמן. זהו שיר עתיק בלאדינו שהיה במקור שיר חתונה לפני 500 שנים ונפוץ בקרב יהודי ספרד לפני הגרוש. הוא מבוסס על רומנסה ספרדית מימי הביניים. השיר תורגם בידי המשורר והעיתונאי המנוח משה-גיורא אלימלך.</p> <p>מאור סבג אחראי לניהול המוזיקלי והעיבודים וגם מנגן בפסנתר לסירוגין עם מיכל סולומון.</p> <p>אלון כרמלי מנגן בקונטרבס, אילן צמיר בכלי ההקשה וולדימיר צצ'לינסקי לסירוגין עם מקסים סולינקר מנגנים על הקלרינט.</p> <p>רועי ואטורי עיצב את התפאורה בדמות עץ שקד ענק ומואר.</p> <p>רז לשם עצב תלבושות נהדרות. דולב ציגל עצב את התאורה והאיר את עץ השקד באור יקרות. מיכל שי עצבה את הכוריאוגרפיה הנפלאה.</p> <p>אלעד דדון מבכירי מעצבי הסאונד בארץ אחראי לעיצוב הקול הצלול והנעים.</p> <p>בהזדמנות זו ראוי לציין לשבח סדרנית בשם איילת בן נח שהרשימה אותי ביחסה המיוחד לקהל. היא הובילה צופים קשישים כשהיא משלבת בהם ידיה ומובילה אותם בבטחה למקומות, התעניינה בצרכי הצופים והצליחה להשליט סדר באולם ולהכווין צופים למקומות פנויים. בסיום , גם הודתה לקהל בחיוך בצאתו מהאולם. סדרנית כזו טרם ראיתי.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: עץ השקד של נאני ביקורת: עץ השקד של נאני – מחזמר מקורי עם מיטב שירי הלאדינו – תיאטרון הספרייה מאת חיים נוי "עץ השקד של נאני" הוא מחזמר ישראלי חדש, העולה בתיאטרון הספרייה, מיסודו של בית צבי, ברמת גן ושוזר את מיטב שירי הלאדינו , הידועים והמוכרים, בביצוע חדש ומענג. שפת הלאדינו היא הלשון שבה דיברו יהודי ספרד ואחרי הגירוש, נדדה עם היהודים והפכה לשפתם בארצות הבלקן, צפון אפריקה, דרום רומניה, טורקיה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. שירי הלאדינו הולחנו ובוצעו במשך מאות שנים וחלקם מוכרים וידועים ונטועים כשירי צאן ברזל בשירה הישראלית. צביקי לוין כתב את המחזמר וביים אותו וגם תרגם את רוב השירים. שירי הלאדינו עטופים במחזמר בסיפור מסגרת, אודות המתרחש במשפחה ירושלמית ובני השכונה לפני מלחמת ששת הימים. נאני הוא כינויו של אברהם, צעיר שגדל למרגלות עץ השקד בחצר של בית המשפחה והמתאהב בשרי שהיא ממוצא אשכנזי. האהבה פורחת והופכת לנישואין ואז פורצת המלחמה ונאני יוצא למילואים, משאיר מאחוריו את משפחתו האוהבת ואת רעייתו שבה נטוע פרי אהבתם, בחודשי ההיריון הראשונים שלה. העלילה , המזכירה את הוא הלך בשדות ואת מיקה שלי, היא רק עילה בעצם למחרוזת נוטפת שירי לאדינו שהפכו לקלאסיקות ידועות ואהובות ועם ביצועים מודרניים בביצוע להקת השחקנים-זמרים המוכשרת. צביקי הצליח להפיק מחזמר ענוג ונעים , סוג של מעדן מוזיקלי עטור קצפת. אלי דנקר מגלם את סלומון בן מימון ותורם להפקה את כישרונו כשחקן וגם מפציע כזמר מוביל בשיר הידוע אברם אבינו, המושר בשפת המקור. לימור עובד מגלמת את הרמינה , אחות אלמנתו, והיא בעלת קול מעולה וכישרון משחק רב רושם. ישראל ארנסט מגלם את ירון הטייס ויש לו יכולות ווקליות נהדרות. יגאל מזרחי (גולסא) מגלם את מואיז בן מימון והביצוע שלו בשיר לילה בא הוא מקסים. אופיר צמח מצוין בגילום ג'וחה. הילה זיתון עוזיאל נפלאה בביצועי המשחק, השירה והתנועה שלה. הילה מצטיינת בביצועים קסומים כיאה לאחת מהזמרות המובילות בתחום בישראל. ניר שיבר מגלם את אליהו ב' והוא בעל קול עצמתי ורב גוונים ונעים. יואב מילשטיין הוא גם זמר טוב מאוד וגם מגיש משחק משובח. נעמה פרידמן היא זמרת מעולה וכישרונית וגון קולה הוא אופראי ויפה. מיטל נוטיק היא זמרת מצוינת ופרפורמרית משובחת והביצוע שלה לשיר נומה נומה- דורמה דורמה הוא קסום. אבירם אביטן מגלם בכישרון רב את נאני ומשחקו הוא מוצלח מאוד ויש לו יכולת מקצועית נהדרת. טירל יגוני כמרסל בן מימון מפליאה בהגשות השירים ובתנועה והיא בעלת פוטנציאל משובח ביותר ויכולת שירה ומשחק מעולים. השיר שחרחורת – מורניקה מושר באורח משובח במיוחד על ידי הילה זיתון עוזיאל ונעמה פרידמן. זהו שיר עתיק בלאדינו שהיה במקור שיר חתונה לפני 500 שנים ונפוץ בקרב יהודי ספרד לפני הגרוש. הוא מבוסס על רומנסה ספרדית מימי הביניים. השיר תורגם בידי המשורר והעיתונאי המנוח משה-גיורא אלימלך. מאור סבג אחראי לניהול המוזיקלי והעיבודים וגם מנגן בפסנתר לסירוגין עם מיכל סולומון. אלון כרמלי מנגן בקונטרבס, אילן צמיר בכלי ההקשה וולדימיר צצ'לינסקי לסירוגין עם מקסים סולינקר מנגנים על הקלרינט. רועי ואטורי עיצב את התפאורה בדמות עץ שקד ענק ומואר. רז לשם עצב תלבושות נהדרות. דולב ציגל עצב את התאורה והאיר את עץ השקד באור יקרות. מיכל שי עצבה את הכוריאוגרפיה הנפלאה. אלעד דדון מבכירי מעצבי הסאונד בארץ אחראי לעיצוב הקול הצלול והנעים. בהזדמנות זו ראוי לציין לשבח סדרנית בשם איילת בן נח שהרשימה אותי ביחסה המיוחד לקהל. היא הובילה צופים קשישים כשהיא משלבת בהם ידיה ומובילה אותם בבטחה למקומות, התעניינה בצרכי הצופים והצליחה להשליט סדר באולם ולהכווין צופים למקומות פנויים. בסיום , גם הודתה לקהל בחיוך בצאתו מהאולם. סדרנית כזו טרם ראיתי. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI