דף הבית

מוסיקה

ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
תוסס, קולח ועליז - תיאטרון האופרטה מבודפשט מתארח באופרה הישראלית

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה</title> <meta name="description" content="תוסס, קולח ועליז - תיאטרון האופרטה מבודפשט מתארח באופרה הישראלית"> <meta name="keywords" content="הרוזנת מאריצה,חיים נוי,האופרה הישראלית,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center"> </p> <p align="center">ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה - תוסס, קולח ועליז - תיאטרון האופרטה מבודפשט מתארח באופרה הישראלית</p> <p>חיים נוי</p> <p>"הרוזנת מאריצה" נחשבת לאחת האופרטות הידועות בז'אנר הזה, שהיה סוג של בידור תוסס ומלהיב בתקופת ימי וינה העליזה. תיאטרון האופרטה של בודפשט מתארח זו השנה השלישית באופרה הישראלית והפעם באמתחתו אופרטה שנכתבה בשנת 1924 על ידי אמריך קלמן, מלחין יהודי-הונגרי והנחשבת כאחת הידועות והפופולאריות.</p> <p>האופרטה היא מעין אופרה קלה או סוג של מחזמר והיא ידועה במחולות התוססים, בשירים המלודיים וגם בעלילות נפתלות ובעצם אין הן חשובות הרבה, שהרי העיקר הוא הקצב והשואו.</p> <p>קלמן היה אחד משלושת גדולי יוצרי האופרטות ובהם יוהן שטראוס הבן ופרנץ להאר. הוא נולד כאימרה קופשטיין בהונגריה, היה מבקר מוזיקה ואחר עבר לוינה ושם קנה תהילת עולם בזכות יצירותיו. לאחר הכיבוש הנאצי נמלט לצרפת ומשם היגר לארה"ב ולאחר המלחמה שב לצרפת, מת בפריז ונקבר בוינה בשנת 1953.</p> <p>העלילה של האופרטה עוסקת ברוזנת מאריצה החוזרת לאחוזתה בטרנסילבניה, לאחר שהתאלמנה מבעלה. היא מתאהבת במנהל האחוזה שלה שבעצם הוא רוזן מחופש, כדי שלא יגלו את זהותו האמיתית. הרוזן נאלץ לנטוש את האחוזה שלו לאחר שאביו ירד מנכסיו והוא עוסק בניהול האחוזה גם כדי לפרנס את אחותו הצעירה ליסה. כדי להפטר מעוד מחזרים, בודה הרוזנת ארוס דמיוני אך באורח פלא מסתבר שאכן קיים אדם כזה שאפילו מגיע לאחוזה ומבקש את ידה. היה זה תעלול של הרוזן שפוטר בתחילה בידי הרוזנת, ששיכנע את ידידו להתחפש לאותו ארוס דמיוני.</p> <p>האופרטה שזורה מחולות הונגריים ורומניים, נעימות צועניות, שלל תלבושות ושירים שחלק מהם הפכו ללהיטים ידועים.</p> <p>מוניקה פישל, סופרן, מגלמת את הרוזנת מאריצה. יש לה קול צלול וגם יכולת משחק נאותה. לא ברור לי למה חבשו לה פאה אדמונית לא כל כך מחמיאה. פישל גם קלת תנועה ומנתרת בקלילות וגם עושה היפוך בסיוע בן זוגה לסצנה.</p> <p>גרגיי בונצ'ר, טנור, מגלם את הרוזן טאסילו והוא בעל קול נעים ויכולת ווקלית משובחת.</p> <p>מיקלוש מאטה קריני,טנור, בנו של הבמאי, מגלם את אישטוואן חברו המחופש של הרוזן ובכמה קטעים הוא גונב את ההצגה ביכולות התנועה והביצוע שלו.</p> <p>טונדה פרנקו, סופרן, מגדת העתידות הצוענייה היא בעלת קול נפלא ויכולת יפה מאוד.</p> <p>מי שבולטת מאוד בהפקה, במשחק, תנועה ושירה היא איישה קרדפי, סופרן בת 17 המגלמת את ליסה. איישה נבחרה לתפקיד לאחר שהזמרת שאמורה הייתה להופיע נכנסה להיריון.</p> <p>המנצח לאסלו מקלארי שלט ביד רמה על התזמורת ההונגרית. הבמאי מיקלוש גאבור קריני, ממוצא יהודי שיש לו משפחה בישראל, הצליח ללהטט עם להקה של עשרות השחקנים-זמרים-רקדנים וההפקה היא בהחלט תוססת וקצבית, למרות אריכות מה וקטעים מיותרים. הרפליקות בעברית שמשמיעים הזמרים פה ושם הם בהחלט נחמדים, אבל גם ככה השפה ההונגרית די זרה לישראלים, מה גם שמדובר בטקסט שתורגם מגרמנית להונגרית.</p> <p>האופרטות של ימינו מבוצעות באדיקות כנראה רק בוינה ובבודפשט, והן פינו מקום לשלל מחזות זמר בבימות העולם. עם זאת, מדובר בנוסטלגיה לשמה, בלחנים מלודיים ובמחולות ומוזיקה תוססת וכאמור - קצפת וינאית היישר מהונגריה.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה - תוסס, קולח ועליז - תיאטרון האופרטה מבודפשט מתארח באופרה הישראלית חיים נוי "הרוזנת מאריצה" נחשבת לאחת האופרטות הידועות בז'אנר הזה, שהיה סוג של בידור תוסס ומלהיב בתקופת ימי וינה העליזה. תיאטרון האופרטה של בודפשט מתארח זו השנה השלישית באופרה הישראלית והפעם באמתחתו אופרטה שנכתבה בשנת 1924 על ידי אמריך קלמן, מלחין יהודי-הונגרי והנחשבת כאחת הידועות והפופולאריות. האופרטה היא מעין אופרה קלה או סוג של מחזמר והיא ידועה במחולות התוססים, בשירים המלודיים וגם בעלילות נפתלות ובעצם אין הן חשובות הרבה, שהרי העיקר הוא הקצב והשואו. קלמן היה אחד משלושת גדולי יוצרי האופרטות ובהם יוהן שטראוס הבן ופרנץ להאר. הוא נולד כאימרה קופשטיין בהונגריה, היה מבקר מוזיקה ואחר עבר לוינה ושם קנה תהילת עולם בזכות יצירותיו. לאחר הכיבוש הנאצי נמלט לצרפת ומשם היגר לארה"ב ולאחר המלחמה שב לצרפת, מת בפריז ונקבר בוינה בשנת 1953. העלילה של האופרטה עוסקת ברוזנת מאריצה החוזרת לאחוזתה בטרנסילבניה, לאחר שהתאלמנה מבעלה. היא מתאהבת במנהל האחוזה שלה שבעצם הוא רוזן מחופש, כדי שלא יגלו את זהותו האמיתית. הרוזן נאלץ לנטוש את האחוזה שלו לאחר שאביו ירד מנכסיו והוא עוסק בניהול האחוזה גם כדי לפרנס את אחותו הצעירה ליסה. כדי להפטר מעוד מחזרים, בודה הרוזנת ארוס דמיוני אך באורח פלא מסתבר שאכן קיים אדם כזה שאפילו מגיע לאחוזה ומבקש את ידה. היה זה תעלול של הרוזן שפוטר בתחילה בידי הרוזנת, ששיכנע את ידידו להתחפש לאותו ארוס דמיוני. האופרטה שזורה מחולות הונגריים ורומניים, נעימות צועניות, שלל תלבושות ושירים שחלק מהם הפכו ללהיטים ידועים. מוניקה פישל, סופרן, מגלמת את הרוזנת מאריצה. יש לה קול צלול וגם יכולת משחק נאותה. לא ברור לי למה חבשו לה פאה אדמונית לא כל כך מחמיאה. פישל גם קלת תנועה ומנתרת בקלילות וגם עושה היפוך בסיוע בן זוגה לסצנה. גרגיי בונצ'ר, טנור, מגלם את הרוזן טאסילו והוא בעל קול נעים ויכולת ווקלית משובחת. מיקלוש מאטה קריני,טנור, בנו של הבמאי, מגלם את אישטוואן חברו המחופש של הרוזן ובכמה קטעים הוא גונב את ההצגה ביכולות התנועה והביצוע שלו. טונדה פרנקו, סופרן, מגדת העתידות הצוענייה היא בעלת קול נפלא ויכולת יפה מאוד. מי שבולטת מאוד בהפקה, במשחק, תנועה ושירה היא איישה קרדפי, סופרן בת 17 המגלמת את ליסה. איישה נבחרה לתפקיד לאחר שהזמרת שאמורה הייתה להופיע נכנסה להיריון. המנצח לאסלו מקלארי שלט ביד רמה על התזמורת ההונגרית. הבמאי מיקלוש גאבור קריני, ממוצא יהודי שיש לו משפחה בישראל, הצליח ללהטט עם להקה של עשרות השחקנים-זמרים-רקדנים וההפקה היא בהחלט תוססת וקצבית, למרות אריכות מה וקטעים מיותרים. הרפליקות בעברית שמשמיעים הזמרים פה ושם הם בהחלט נחמדים, אבל גם ככה השפה ההונגרית די זרה לישראלים, מה גם שמדובר בטקסט שתורגם מגרמנית להונגרית. האופרטות של ימינו מבוצעות באדיקות כנראה רק בוינה ובבודפשט, והן פינו מקום לשלל מחזות זמר בבימות העולם. עם זאת, מדובר בנוסטלגיה לשמה, בלחנים מלודיים ובמחולות ומוזיקה תוססת וכאמור - קצפת וינאית היישר מהונגריה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI