דף הבית

תיאטרון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המזה אבסורדי-אקסצנטרי

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי</title> <meta name="description" content="המזה אבסורדי-אקסצנטרי"> <meta name="keywords" content="ELYBIKORET"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1062.aspx ">ELYBIKORET</a></strong><br/> <br/><p>1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי-סוזן דלל צילומים-אלי ליאוןתיאטרון מלנקי נוסד לפני כ 20 שנה על ידי קבוצת שחקנים ואנשי במהרוסיים. פרוש המילה 'מלנקי'הנו קטן כדי להבדילו מה'בולשוי'-תיאטרון הרוסי הנחשב לטובביותר ברוסיה שפרוש השם שלו-הגדול.בארץ מלנקי נחשב לתיאטרון טוב. מטרתו היתה להציג בפני קהל מצומצם באולמות קטנים עם לא יותר מ 100מקומות. למרות הצגותיו המעולות שזכו להערכה הן על ידי המבקרים והן על ידי הקהל ,עקבקשיים כספיים וקיצוץ בתמיכה שקיבל נאלץ התיאטרון לעשות כמה הפסקות ולהקפיא אתפעולותיו ולא להציג כלל.כעת הוא מחדש את פעילותו בהצגות באולם סוזן דלל בנוה צדק עם המחזה 'משפחתטוט'. התיאטרון מנהל חדש -מיכאל טפליצקי.'משפחת טוט' מבוססת על ספר שכתב בהונגרית אישטוון ארקן שתירגמה אלונה שטרכמןועיבד לבמה מיכאל חייפץ.שלטונות הונגריה בזמן היותה דמוקרטיה עממית אסרו עליו לפרסם את כתביו וכאשרהאיסור בוטל כתביו אופינו כאבסטרקיים,גרוטסקיים ולא מציאותיים. המחזה 'משפחת טוט' הועלה ב1967 וזכה להצלחה גדולה הן בהונגריה והן מחוצהלה. היום תיאטרון מפורסם בבודפשט נושא את שמו.תוכן המחזה לא מסובך. משפחה מחכה לביקור של מפקד בנם המשרת בצבא בעתמלחמה המשפחה עושה את כל ההכנות ,חלקם אבסורדיים, כדי שהמפקד יהיה מרוצה .הקהל מבין מיד מה יהיה אופי ההצגה. המפקד מתגלה כאישיות אקסצנטרית שלא חיה במציאות.כל המשפחה אינה מעיזה להתנגדלהתנהגותו המוזרה והמצאותיו הלא פחות מוזרות כי רוצים את טובת בנם.הם מבטלים את רצונם ואת האני שלהם בפני המפקד למען בנם.הכל אבסורדי .הכל לא מציאותי. אך המשפחה מקבלת הכל ברצון למרות שסובלת ומצליחהלהירגע רק כאשר המפקד מחליט לעזוב. למרבה הצער הוא חוזר,יש התפתחות בעלילה והסוף טראגי. כל ההתנהגות של המפקד אינה מציאותית .היא מעצבנת .היא בלתי נסבלת. יש הרואים את ההצגה כסאטירה חריפה על מפקדים בצבא ההונגרי בעת מלחמה.יתכן ואפשר לפרש את חופשת המפקד כפתרון להרחיק מפקד בעת מלחמה מלפקד לאורהתנהגותו המוזרה ומצבו הנפשי הרעוע.יש הרואים בפרוש זה הסבר על העלאת ההצגה בזמנו.ההצגה הינה איכותית ביותר.זאת קומדיה אקסצנטרית משוחקת נהדר ,מבדרת ומצחיקה.ישלה רק חסרון אחד-היא ארוכה מדי והעלילה מתחילה לחזור על עצמה.לדעתי צריך לקצרהולבטל את ההפסקה באמצע.ודים קשרסקי עיצב את התפאורה ,התלבושות והתאורה.התפאורה מלאכת מחשבת עשויהקרטונים מתקפלים הקמים ונופלים על רצפת הבמה בצורות שונות בהתאם לצורךבעלילה. על המוסיקה היה אחראי יבגני לויטאס.הבמאי טפליצקי ביים את ההצגה, למרות האבסורד שבה בצורה הנראית הגיונית ביותרוהיא מצחיקה ומבדרת המשחק של כל השחקנים מעולה. חבל שלא היתה תכניה או דף כל שהוא כדי שהקהל ידע מה שמות השחקנים שגילמו אתהתפקידים השונים.טוט -מפקד תחנת הכיבוי היה ויטלי ווסק.הוא הרציני הלוקח את הדברים הלאמציאותיים כמציאות עד שבסופו של דבר גם הוא נשבר. מרישקה-אישתו היתה קסניה מרקוזה.הוא משתדלת ומצליחה ללכת עם הרעיונות המשוגעיםשל הקפטן אך כמובן לא עד הסוף. אגיקה-הדס אייל היתה הבת מלאת תשוקה.. פישטה-הדוור-יצחק פקר.הוא צינזר את הדאר של תושבי הכפר והיה מחליט מה להעבירומה להשמיד ובסופו של דבר העביר רק מכתבים שנראו לו. הוא יצר דמות סימפטית חביבה.הקפטן ווארו-גילם אורי לבנון.-מפקד בנם של משפחת טוט. הוא היה מפקד מיוחד במינו.היו לו המצאות מטורפות.משחקו היה מעולה.הדמות שיצרהיתה מצחיקה שהקהל אהב .דמותו היתה מרתקת ,משעשעת ביותר ולעתים קרובות גבלהבגחוך. דמות אבסורדית קיצונית ויחד עם זאת סימפטית ביותר שזכתה לרחמים מצד הקהל. במשחקו הכל היה מסוגנן,מדוייק ומחושב.בהצגה אבסורד רדף אבסורד. יש רבים שלא רגילים לראות הצגה אבסורדית ויחשבו שהיא לא רצינית וישתעממו אךאוהבי תיאטרון יהנו מהמשחק הטוב ומלראות דברים הרחוקים מהמציאות.לראות או לא לראות:לאור מה שכתבתי ,הפעם, אני משאיר את ההחלטה אצל קוראי.אניבכל אופן נהנתי מאוד.נכתב על ידי <a href="mailto:elybikoret@gmail.com">elybikoret</a> , 25/7/2017 09:17 .<br /><br /><br />אליליאון <a href="mailto:elybikoret@gmail.com">elybikoret@gmail.com</a> <a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">www.</a><a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">elybikoret.022.co.il</a> 03-6856786<br />0542493488<br />עיתונאי-מבקראמנות<br />תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב<br />ותא המבקרים שליד האגודה<br />מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS <br /><br /></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>אלי ליאון-ELYBIKORET</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי 1597משפחת טוט-תיאטרון מלנקי-סוזן דלל צילומים-אלי ליאוןתיאטרון מלנקי נוסד לפני כ 20 שנה על ידי קבוצת שחקנים ואנשי במהרוסיים. פרוש המילה 'מלנקי'הנו קטן כדי להבדילו מה'בולשוי'-תיאטרון הרוסי הנחשב לטובביותר ברוסיה שפרוש השם שלו-הגדול.בארץ מלנקי נחשב לתיאטרון טוב. מטרתו היתה להציג בפני קהל מצומצם באולמות קטנים עם לא יותר מ 100מקומות. למרות הצגותיו המעולות שזכו להערכה הן על ידי המבקרים והן על ידי הקהל ,עקבקשיים כספיים וקיצוץ בתמיכה שקיבל נאלץ התיאטרון לעשות כמה הפסקות ולהקפיא אתפעולותיו ולא להציג כלל.כעת הוא מחדש את פעילותו בהצגות באולם סוזן דלל בנוה צדק עם המחזה 'משפחתטוט'. התיאטרון מנהל חדש -מיכאל טפליצקי.'משפחת טוט' מבוססת על ספר שכתב בהונגרית אישטוון ארקן שתירגמה אלונה שטרכמןועיבד לבמה מיכאל חייפץ.שלטונות הונגריה בזמן היותה דמוקרטיה עממית אסרו עליו לפרסם את כתביו וכאשרהאיסור בוטל כתביו אופינו כאבסטרקיים,גרוטסקיים ולא מציאותיים. המחזה 'משפחת טוט' הועלה ב1967 וזכה להצלחה גדולה הן בהונגריה והן מחוצהלה. היום תיאטרון מפורסם בבודפשט נושא את שמו.תוכן המחזה לא מסובך. משפחה מחכה לביקור של מפקד בנם המשרת בצבא בעתמלחמה המשפחה עושה את כל ההכנות ,חלקם אבסורדיים, כדי שהמפקד יהיה מרוצה .הקהל מבין מיד מה יהיה אופי ההצגה. המפקד מתגלה כאישיות אקסצנטרית שלא חיה במציאות.כל המשפחה אינה מעיזה להתנגדלהתנהגותו המוזרה והמצאותיו הלא פחות מוזרות כי רוצים את טובת בנם.הם מבטלים את רצונם ואת האני שלהם בפני המפקד למען בנם.הכל אבסורדי .הכל לא מציאותי. אך המשפחה מקבלת הכל ברצון למרות שסובלת ומצליחהלהירגע רק כאשר המפקד מחליט לעזוב. למרבה הצער הוא חוזר,יש התפתחות בעלילה והסוף טראגי. כל ההתנהגות של המפקד אינה מציאותית .היא מעצבנת .היא בלתי נסבלת. יש הרואים את ההצגה כסאטירה חריפה על מפקדים בצבא ההונגרי בעת מלחמה.יתכן ואפשר לפרש את חופשת המפקד כפתרון להרחיק מפקד בעת מלחמה מלפקד לאורהתנהגותו המוזרה ומצבו הנפשי הרעוע.יש הרואים בפרוש זה הסבר על העלאת ההצגה בזמנו.ההצגה הינה איכותית ביותר.זאת קומדיה אקסצנטרית משוחקת נהדר ,מבדרת ומצחיקה.ישלה רק חסרון אחד-היא ארוכה מדי והעלילה מתחילה לחזור על עצמה.לדעתי צריך לקצרהולבטל את ההפסקה באמצע.ודים קשרסקי עיצב את התפאורה ,התלבושות והתאורה.התפאורה מלאכת מחשבת עשויהקרטונים מתקפלים הקמים ונופלים על רצפת הבמה בצורות שונות בהתאם לצורךבעלילה. על המוסיקה היה אחראי יבגני לויטאס.הבמאי טפליצקי ביים את ההצגה, למרות האבסורד שבה בצורה הנראית הגיונית ביותרוהיא מצחיקה ומבדרת המשחק של כל השחקנים מעולה. חבל שלא היתה תכניה או דף כל שהוא כדי שהקהל ידע מה שמות השחקנים שגילמו אתהתפקידים השונים.טוט -מפקד תחנת הכיבוי היה ויטלי ווסק.הוא הרציני הלוקח את הדברים הלאמציאותיים כמציאות עד שבסופו של דבר גם הוא נשבר. מרישקה-אישתו היתה קסניה מרקוזה.הוא משתדלת ומצליחה ללכת עם הרעיונות המשוגעיםשל הקפטן אך כמובן לא עד הסוף. אגיקה-הדס אייל היתה הבת מלאת תשוקה.. פישטה-הדוור-יצחק פקר.הוא צינזר את הדאר של תושבי הכפר והיה מחליט מה להעבירומה להשמיד ובסופו של דבר העביר רק מכתבים שנראו לו. הוא יצר דמות סימפטית חביבה.הקפטן ווארו-גילם אורי לבנון.-מפקד בנם של משפחת טוט. הוא היה מפקד מיוחד במינו.היו לו המצאות מטורפות.משחקו היה מעולה.הדמות שיצרהיתה מצחיקה שהקהל אהב .דמותו היתה מרתקת ,משעשעת ביותר ולעתים קרובות גבלהבגחוך. דמות אבסורדית קיצונית ויחד עם זאת סימפטית ביותר שזכתה לרחמים מצד הקהל. במשחקו הכל היה מסוגנן,מדוייק ומחושב.בהצגה אבסורד רדף אבסורד. יש רבים שלא רגילים לראות הצגה אבסורדית ויחשבו שהיא לא רצינית וישתעממו אךאוהבי תיאטרון יהנו מהמשחק הטוב ומלראות דברים הרחוקים מהמציאות.לראות או לא לראות:לאור מה שכתבתי ,הפעם, אני משאיר את ההחלטה אצל קוראי.אניבכל אופן נהנתי מאוד.נכתב על ידי elybikoret , 25/7/2017 09:17 . אליליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקראמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS נכתב על ידי אלי ליאון-ELYBIKORET מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI