דף הבית

יהדות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המהרש"א עמ"ס שבת (לא.) על הגמרא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו עסקת בפריה ורביה וכו'

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אמרי שפר ט"ו אלול ה'תשע"ז</title> <meta name="description" content="המהרש"א עמ"ס שבת (לא.) על הגמרא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו עסקת בפריה ורביה וכו'"> <meta name="keywords" content="בדרך הטבע,טרדת החיפוש,מעציבה,מעכירה,פריה ורביה,יתום ויתומה, שדכן,קיום העולם,התקרבות הגאולה,אש רוחני,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אמרי שפר ט"ו אלול ה'תשע"ז</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="אמרי שפר ט"ו אלול ה'תשע"ז" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author3209.aspx ">דוד דרומר</a></strong><br/> <br/><p>את הפסוק "יִַשמֵח לב מְבקְשי ה' (תהלים קה, ג) " פירש רבי בונם מפשיסחא באופן הבא: בדרך הטבע, אדם שמבקש ומחפש משהו - טרדת החיפוש מעציבה את ליבו ומעכירה את רוחו. אימתי הוא שמח? רק כשמוצא את מבוקשו. לא כן מבקשי ה' - עצם החיפוש גורם להם קורת רוח ושמחת נפש, כפי שנאמר בפסוק: "יִַשמֵח לב מְבקְשי ה' (תהלים קה, ג) "</p> <p>המהרש"א עמ"ס שבת (לא.) על הגמרא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו עסקת בפריה ורביה וכו', ביאר כך: לא אמר קיימת פריה ורביה, אלא 'עסקת', דהיינו להשיא יתום ויתומה, להיות שדכן אצלם, וכ"ה בכל שידוך,דתובעין לאדם ביום הדין שהיה צריך להיות שדכן,שזה קיום העולם והתקרבות הגאולה</p> <p>הרמב"ן אומר שמי שעושה הגבהה לספר תורה כראוי נכלל בברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת</p> <p>הרמב"ן כותב (שער הגמול) שאש של גהינום הוא אש רוחני. אך מצינו בגמ' שחמי טבריה שבמהותם חמים מפני שעוברים על פיתחא דגיהנום, הרי אע"פ שהוא אש רוחני, בכל זאת יכול לחמם.</p> <p>יותר מדי, פחות מדי )להתעדן באהבת)</p> <p>בפירוש משנה הלכה - על ה'ארחות חיים' להרא"ש - לגאב"ד אונגוואר הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, הובא הסיפור הבא: מסופר שפעם היו שני אחים, אחד היה עשיר גדול וגם קמצן גדול ולא נתן צדקה, והשני היה עני גדול וכל מה שהיה לו חילק לצדקה, ובאה אשת העני לפני רבי פנחס הורביץ זצ"ל, בעל ההפלאה, בטענה על בעלה שמפזר כל מה שיש לו לצדקה, ומזניח אשתו ובניו וכמעט מתים ברעב. ההפלאה זימן את שני האחים לפניו, וראשונה שאל את האח העני האם יש לך פרנסה? אמר לו, ב"ה הקב"ה זן ומפרנס. שאלו הרב אם כן למה אשתך קובלת עליך שאתה מזניח את הבית ומפזר את הכול, התבייש העני ואמר: רבי! כתיב (איוב ב, ד) "כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו", ושנינו (אבות פ"ב מ"י) שוב יום אחד לפני מיתתך, ומי יודע אם אין זה ח"ו היום האחרון שלי, ולכן כל אשר לי אני נותן לצדקה, כי אין אדם יודע מתי ימות! פנה הרב אל האח השני, לך ב"ה נתן הקב"ה עשירות, למה אין אתה נותן חלק לאחיך העני שממש חי חיי צער ודוחק גדול, והרי "ומבשרך אל תתעלם" (ישעיה נח, ז(. השיב העשיר, רבי, העולם חושבים שיש לי מי יודע כמה, סה"כ כל הנכסים שלי מגיעים לערך שניים וחצי מיליון דולר, ואני עם משפחתי צריכים לשנה לערך חמישים אלף דולר, ואם יאריך ה' שנותיי עד מאה ועשרים, ואני עכשיו בן חמישים, הרי יש לי עוד שבעים שנה עד מאה ועשרים, בואו ונחלק הכסף לשבעים, אינו מגיע אפילו למה שאני צריך ...</p> <p>חשב ההפלאה קצת ואמר, שמעוני אחים יקרים, אתה העני שאתה מפחד שמא תמות למחר וכל אשר לו ייתן בעד נפשו, אני אתפלל עליך שלא תמות במהרה עד מלאת לך שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, ולכן תוכל לסגל מצוות ומעשים טובים, ולא תפזר הכול אלא תפרנס אשתך וביתך שהתחייבת לפרנסם. ואתה האח העשיר שאתה מפחד שתחיה מאה ועשרים שנה ולא יהיה לך לפרנסתך, אל תדאג, כי אם לא תיתן צדקה לא תחיה מאה ועשרים שנה, ותוכל להפריש קצת ותן לאחיך העני.</p> <strong>החוויה היהודית</strong> <p><a href="http://h-y1.coi.co.il/">http://h-y1.coi.co.il/</a></p> <p><strong> </strong><a href="http://dosanova.co.il/" target="_blank"><strong>http://dosanova.co.il/</strong></a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>דוד דרומר מנהל של חברת "אורי עוז הפקות",מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות.</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
אמרי שפר ט"ו אלול ה'תשע"ז את הפסוק "יִַשמֵח לב מְבקְשי ה' (תהלים קה, ג) " פירש רבי בונם מפשיסחא באופן הבא: בדרך הטבע, אדם שמבקש ומחפש משהו - טרדת החיפוש מעציבה את ליבו ומעכירה את רוחו. אימתי הוא שמח? רק כשמוצא את מבוקשו. לא כן מבקשי ה' - עצם החיפוש גורם להם קורת רוח ושמחת נפש, כפי שנאמר בפסוק: "יִַשמֵח לב מְבקְשי ה' (תהלים קה, ג) " המהרש"א עמ"ס שבת (לא.) על הגמרא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו עסקת בפריה ורביה וכו', ביאר כך: לא אמר קיימת פריה ורביה, אלא 'עסקת', דהיינו להשיא יתום ויתומה, להיות שדכן אצלם, וכ"ה בכל שידוך,דתובעין לאדם ביום הדין שהיה צריך להיות שדכן,שזה קיום העולם והתקרבות הגאולה הרמב"ן אומר שמי שעושה הגבהה לספר תורה כראוי נכלל בברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת הרמב"ן כותב (שער הגמול) שאש של גהינום הוא אש רוחני. אך מצינו בגמ' שחמי טבריה שבמהותם חמים מפני שעוברים על פיתחא דגיהנום, הרי אע"פ שהוא אש רוחני, בכל זאת יכול לחמם. יותר מדי, פחות מדי )להתעדן באהבת) בפירוש משנה הלכה - על ה'ארחות חיים' להרא"ש - לגאב"ד אונגוואר הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, הובא הסיפור הבא: מסופר שפעם היו שני אחים, אחד היה עשיר גדול וגם קמצן גדול ולא נתן צדקה, והשני היה עני גדול וכל מה שהיה לו חילק לצדקה, ובאה אשת העני לפני רבי פנחס הורביץ זצ"ל, בעל ההפלאה, בטענה על בעלה שמפזר כל מה שיש לו לצדקה, ומזניח אשתו ובניו וכמעט מתים ברעב. ההפלאה זימן את שני האחים לפניו, וראשונה שאל את האח העני האם יש לך פרנסה? אמר לו, ב"ה הקב"ה זן ומפרנס. שאלו הרב אם כן למה אשתך קובלת עליך שאתה מזניח את הבית ומפזר את הכול, התבייש העני ואמר: רבי! כתיב (איוב ב, ד) "כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו", ושנינו (אבות פ"ב מ"י) שוב יום אחד לפני מיתתך, ומי יודע אם אין זה ח"ו היום האחרון שלי, ולכן כל אשר לי אני נותן לצדקה, כי אין אדם יודע מתי ימות! פנה הרב אל האח השני, לך ב"ה נתן הקב"ה עשירות, למה אין אתה נותן חלק לאחיך העני שממש חי חיי צער ודוחק גדול, והרי "ומבשרך אל תתעלם" (ישעיה נח, ז(. השיב העשיר, רבי, העולם חושבים שיש לי מי יודע כמה, סה"כ כל הנכסים שלי מגיעים לערך שניים וחצי מיליון דולר, ואני עם משפחתי צריכים לשנה לערך חמישים אלף דולר, ואם יאריך ה' שנותיי עד מאה ועשרים, ואני עכשיו בן חמישים, הרי יש לי עוד שבעים שנה עד מאה ועשרים, בואו ונחלק הכסף לשבעים, אינו מגיע אפילו למה שאני צריך ... חשב ההפלאה קצת ואמר, שמעוני אחים יקרים, אתה העני שאתה מפחד שמא תמות למחר וכל אשר לו ייתן בעד נפשו, אני אתפלל עליך שלא תמות במהרה עד מלאת לך שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, ולכן תוכל לסגל מצוות ומעשים טובים, ולא תפזר הכול אלא תפרנס אשתך וביתך שהתחייבת לפרנסם. ואתה האח העשיר שאתה מפחד שתחיה מאה ועשרים שנה ולא יהיה לך לפרנסתך, אל תדאג, כי אם לא תיתן צדקה לא תחיה מאה ועשרים שנה, ותוכל להפריש קצת ותן לאחיך העני. החוויה היהודית http://h-y1.coi.co.il/ http://dosanova.co.il/ נכתב על ידי דוד דרומר מנהל של חברת "אורי עוז הפקות",מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI