דף הבית

תיאטרון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
על שילוב הקהילה האתיופית בארץ

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו</title> <meta name="description" content="על שילוב הקהילה האתיופית בארץ"> <meta name="keywords" content="ELYBIKORET"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1062.aspx ">ELYBIKORET</a></strong><br/> <br/> 1610חצויה-מחזה מאתתמר אסנקאו-תיאטרון יפוצילומים-אלי ליאון <br /> זאת לא הפעם הראשונה שאנו רואים שחקניות ממוצא אתיופי .הן משחקות הןבהבימה ,הן בקאמרי ובמקומות אחרים. אך זאת הפעם הראשונה ,למיטב ידיעתי,ששחקנית ממוצא אתיופי כותבת גםמחזה העוסק באתיופים ובעיותיהם. <br /> "חצויה"הנה הצגה שנכתבה על ידי תמר אסנקאו שגם משחקת בה. יתכן שזה סיפור אוטוביוגרפי של המחברת או אולי היא משמשת רק דוגמה עלמה שהקהילה האתיופית עוברת בדרך קליטתה בישראל. <br /> אלה ,כשמה במחזה נאלצה לשנות את שמה בהגיעה לארץ. זהו הסימן הראשון המבקש לתקן את זהותה ולהשכיח כמה שאפשר מהר יותר אתשורשיה האתיופיים. <br /> אתה לא אדון לעצמך ולראיה הממסד לקח לעצמו את הרשות לשנות את השםשניתן על ידי ההורים לשם ישראלי. את האימא השאירו בצד .לדעת המחברת הומצא פרויקט שתשאיר אותה-אתהאימא בשולי החברה. <br /> השם שלה באמהרית הוא "אלמנש"שם קשה לביטוי.יש בעיות איתו בביתהספר,ברחוב,בעבודה. השם החדש "אלה"מנסה להפוך אותה לישראלית ולהשכיח את התרבותהיהודית-אתיופית רבת השנים וההיסטוריה. <br /> לשתי השחקניות דעה שונה לגבי עברן וההווה.לאחת תסביך עם השער האפריקאישלה.היא מנסה בכל כחה לישרו ולהבהיר את פניה.היא היתה מאושרת כאשר מצאה חומר שהחליקאת שערה. השניה בדעה שאם תחליק את שערה משהו ממנה יעלם.משהו ממנה ימחק. <br /> רוב חברי הקהילה האתיופית לא מרגישים כישראלים כי צבע העור שונה,ישדעות קדומות לישראלים על האתיופים וקשה לשנות בין רגע דעות כאלו. <br /> דוד גיגנה היה מושל בחבל כגודלה של מדינת ישראל כולה.כאשר הגיע לארץוהתגייס לצבא הפך לסתם לובש מדים. נולדת באתיופיה והגעת לארץ אתה גודל בה בחצר האחורית של המדינה-בפרבריה. לא שונה בהרבה גם ההתבגרות של אלו שכבר נולדו בישראל. <br /> המפעלים סוגרים את הדלתות בפניהם בטענות שונות עד שבסוף מאפשרים להםלעבוד בשמירה ונקיון. רוצים לשכור דירה,נתקלים בקשיים רבים, כי אם מישהו ישכיר להם דירה-זהיוריד את ערך הנכס. <br /> האתיופי חצוי.יש כאלו שהמורשת אינה מענינת אותו כי הוא צריךלהתקדם.צריך להסתגל למצב של היום.כל אחד חצוי כי אם הוא רוצה להצליח ורוצה לשמור אתמורשתו זה אינו ניתן לביצוע. <br /> השפה היחידה שנרכשה כאן היתה שפת ההישרדות. האתיופי רגיל להרגיש זר.באתיופיה הרגיש כזר כי זו לא היתה מדינתו.הגיעלארץ, שכל כך התגעגע אליה כי הרגיש שהיא ארצו ,אך גם כאן הוא מרגיש זר הוא נתקל בתופעות רבות .כאשר הוא נותן זרע,זרעו מושמד גם כשהוא בריאלגמרי ולא משתמשים בו. <br /> הסיפור שתמר מספרת במחזה הוא סיפור של כל מהגר.כל עדה,כל קהילה שבאלישראל נתקלו ביחס כזה בוריאציות שונות. כך היה עם היאקים, המרוקאים,התימנים,הרומנים,הרוסים וכו'.אך עםהאתיופים הבעיה חריפה יותר בגלל צבע העור. מעטות הקהילות שבאו בהמוניהם ושנקלטו מהר מבלי להרגיש בהתחלהכזרים. <br /> משחקן של תמר אסנקאו ואורטל סולומון מעולה.הוא מרגש,מלא ניואנסים,צערושמחה. השתתפה בכתיבת המחזה גלית פיין שכתבה גם את המוסיקה לשירים המושמעיםבהצגה.בעריכה השתתפה רותם בר ישראל . ביימה את ההצגה בת חן ישראלי.הוא היה קיצבי,מדוייק,מענין וטוב. <br /> ההצגה מרגשת.מבהירה היטב את הרגשת האתיופי. המחזה כתוב היטב ונוגע בכל פינה ופינה בלב. <br /> אני תקוה כי אדם שרואה את ההצגה אינו יכול להשאר אדיש ,ישנה אתדעותיו ולו במעט על קהילה שלמה שלאט לאט, שלא באשמתה ,מנסה להשתלב בחייה שלהמדינה. <br /> לראות או לא לראות:הצגה מרגשת,יפה,מבוצעת היטב ונותנת חומר למחשבהלתיקון יחסינו לקהילה.נכתבעל ידי <a href="mailto:elybikoret@gmail.com">elybikoret</a> , 30/8/2017 07:31 אליליאון <a href="mailto:elybikoret@gmail.com">elybikoret@gmail.com</a> <a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">www.</a><a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">elybikoret.022.co.il</a> 03-6856786<br />0542493488<br />עיתונאי-מבקראמנות<br />תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב<br />ותא המבקרים שליד האגודה<br />מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS <br /><br /> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>אלי ליאון-ELYBIKORET</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו 1610חצויה-מחזה מאתתמר אסנקאו-תיאטרון יפוצילומים-אלי ליאון זאת לא הפעם הראשונה שאנו רואים שחקניות ממוצא אתיופי .הן משחקות הןבהבימה ,הן בקאמרי ובמקומות אחרים. אך זאת הפעם הראשונה ,למיטב ידיעתי,ששחקנית ממוצא אתיופי כותבת גםמחזה העוסק באתיופים ובעיותיהם. "חצויה"הנה הצגה שנכתבה על ידי תמר אסנקאו שגם משחקת בה. יתכן שזה סיפור אוטוביוגרפי של המחברת או אולי היא משמשת רק דוגמה עלמה שהקהילה האתיופית עוברת בדרך קליטתה בישראל. אלה ,כשמה במחזה נאלצה לשנות את שמה בהגיעה לארץ. זהו הסימן הראשון המבקש לתקן את זהותה ולהשכיח כמה שאפשר מהר יותר אתשורשיה האתיופיים. אתה לא אדון לעצמך ולראיה הממסד לקח לעצמו את הרשות לשנות את השםשניתן על ידי ההורים לשם ישראלי. את האימא השאירו בצד .לדעת המחברת הומצא פרויקט שתשאיר אותה-אתהאימא בשולי החברה. השם שלה באמהרית הוא "אלמנש"שם קשה לביטוי.יש בעיות איתו בביתהספר,ברחוב,בעבודה. השם החדש "אלה"מנסה להפוך אותה לישראלית ולהשכיח את התרבותהיהודית-אתיופית רבת השנים וההיסטוריה. לשתי השחקניות דעה שונה לגבי עברן וההווה.לאחת תסביך עם השער האפריקאישלה.היא מנסה בכל כחה לישרו ולהבהיר את פניה.היא היתה מאושרת כאשר מצאה חומר שהחליקאת שערה. השניה בדעה שאם תחליק את שערה משהו ממנה יעלם.משהו ממנה ימחק. רוב חברי הקהילה האתיופית לא מרגישים כישראלים כי צבע העור שונה,ישדעות קדומות לישראלים על האתיופים וקשה לשנות בין רגע דעות כאלו. דוד גיגנה היה מושל בחבל כגודלה של מדינת ישראל כולה.כאשר הגיע לארץוהתגייס לצבא הפך לסתם לובש מדים. נולדת באתיופיה והגעת לארץ אתה גודל בה בחצר האחורית של המדינה-בפרבריה. לא שונה בהרבה גם ההתבגרות של אלו שכבר נולדו בישראל. המפעלים סוגרים את הדלתות בפניהם בטענות שונות עד שבסוף מאפשרים להםלעבוד בשמירה ונקיון. רוצים לשכור דירה,נתקלים בקשיים רבים, כי אם מישהו ישכיר להם דירה-זהיוריד את ערך הנכס. האתיופי חצוי.יש כאלו שהמורשת אינה מענינת אותו כי הוא צריךלהתקדם.צריך להסתגל למצב של היום.כל אחד חצוי כי אם הוא רוצה להצליח ורוצה לשמור אתמורשתו זה אינו ניתן לביצוע. השפה היחידה שנרכשה כאן היתה שפת ההישרדות. האתיופי רגיל להרגיש זר.באתיופיה הרגיש כזר כי זו לא היתה מדינתו.הגיעלארץ, שכל כך התגעגע אליה כי הרגיש שהיא ארצו ,אך גם כאן הוא מרגיש זר הוא נתקל בתופעות רבות .כאשר הוא נותן זרע,זרעו מושמד גם כשהוא בריאלגמרי ולא משתמשים בו. הסיפור שתמר מספרת במחזה הוא סיפור של כל מהגר.כל עדה,כל קהילה שבאלישראל נתקלו ביחס כזה בוריאציות שונות. כך היה עם היאקים, המרוקאים,התימנים,הרומנים,הרוסים וכו'.אך עםהאתיופים הבעיה חריפה יותר בגלל צבע העור. מעטות הקהילות שבאו בהמוניהם ושנקלטו מהר מבלי להרגיש בהתחלהכזרים. משחקן של תמר אסנקאו ואורטל סולומון מעולה.הוא מרגש,מלא ניואנסים,צערושמחה. השתתפה בכתיבת המחזה גלית פיין שכתבה גם את המוסיקה לשירים המושמעיםבהצגה.בעריכה השתתפה רותם בר ישראל . ביימה את ההצגה בת חן ישראלי.הוא היה קיצבי,מדוייק,מענין וטוב. ההצגה מרגשת.מבהירה היטב את הרגשת האתיופי. המחזה כתוב היטב ונוגע בכל פינה ופינה בלב. אני תקוה כי אדם שרואה את ההצגה אינו יכול להשאר אדיש ,ישנה אתדעותיו ולו במעט על קהילה שלמה שלאט לאט, שלא באשמתה ,מנסה להשתלב בחייה שלהמדינה. לראות או לא לראות:הצגה מרגשת,יפה,מבוצעת היטב ונותנת חומר למחשבהלתיקון יחסינו לקהילה.נכתבעל ידי elybikoret , 30/8/2017 07:31 אליליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקראמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS נכתב על ידי אלי ליאון-ELYBIKORET מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI