דף הבית

תיאטרון

ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אפרים קישון שבימים אלה מלאו 13 שנים למותו, כתב את המחזה בשנת 1959 וההצגה הפכה ללהיט בקרב הצופים והועלתה בתיאטראות בעברית ובאידיש, בחו"ל וגם הפכה לסרט.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה</title> <meta name="description" content="אפרים קישון שבימים אלה מלאו 13 שנים למותו, כתב את המחזה בשנת 1959 וההצגה הפכה ללהיט בקרב הצופים והועלתה בתיאטראות בעברית ובאידיש, בחו"ל וגם הפכה לסרט."> <meta name="keywords" content="הכתובה,בית צבי,חיים נוי,תיאטרון הספרייה,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center"><strong> </strong></p> <p align="center"><strong> </strong></p> <p align="center"><strong>ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה</strong></p> <p align="center"> </p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"הכתובה" מאת אפרים קישון העולה בתיאטרון הספרייה , מיסודו של בית צבי ברמת גן, היא פנינה תיאטרלית, הזוכה לעדנה מחדש והיא שוב בועטת, נוקבת, מרגשת ומצחיקה.</p> <p>אפרים קישון שבימים אלה מלאו 13 שנים למותו, כתב את המחזה בשנת 1959 וההצגה הפכה ללהיט בקרב הצופים והועלתה בתיאטראות בעברית ובאידיש, בחו"ל וגם הפכה לסרט.</p> <p>העברית המליצית השזורה לאורך ההצגה היא קישונית מובהקת ורבים רואים במחזה הזה אחד המשובחים שבמחזותיו. העלילה עוסקת בכמה נושאים שהיו על הפרק באותם שנים ובהם יחסי העירונים ואנשי הקיבוץ, הצורך בכתובה ועקרונות מוסד הנישואין וחלוקת התפקידים במשפחה, מחזה שבו אבי המשפחה שולט ביד רמה במשפחתו ובאורחות חייה - עד המהפך.</p> <p>המחזה עוסק בשרברב אלימלך בנצור ובאשתו שפרה, יוצאי קיבוץ החיים בעיר הגדולה של שנות ה-60. בתם איילה , סטודנטית לפסיכולוגיה, עומדת להינשא לרוברט, למך מושלם, סטטיסטיקאי בהשכלתו ונצר למשפחת רבנים ושם אימו היא השלטת בכל. המשפחה מבקשת לראות את כתובת המחותנים כדי שהחתונה תתקיים כהלכה. אולם, בני הזוג בנצור אינם מוצאים את הכתובה ובכלל לא בטוחים שנישאו בקיבוץ. הרעיון להינשא מחדש אינו מתאים כעת לשפרה ובני הזוג עומדים בפני פיצוץ מסגרת הנישואין. מ"מ מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לעזרה, רק תורם למהומה רבה יותר - עד לסיום המפתיע.</p> <p>ניר מנקי נכנס לנעליו הגדולות של מאיר מרגלית שהיה השחקן הראשון שגילם את ההצגה בתיאטרון האוהל ב-61 והוא עושה זאת באורח מצוין. ניר מגלם את אבי המשפחה הרודן שעל פיו יישק כל דבר- עד שהעלמות הכתובה גורמת לשפרה למרוד בו . ניר משחק נפלא והסצנה שלו שבה הוא מבקש מחדש את ידה של שפרה היא מצוינת.</p> <p>ענת זמשטייגמן מגלמת מצוין את שפרה ומשחקה הוא מקצועי, משובח והולם את מידותיה של הרעיה הצייתנית שהופכת לדיירת משנה בבית המטורלל שבו אנו צופים. ענת היא שחקנית רבת כישרון.</p> <p>מיכאל גמליאל מגלם את בוקי ממלא מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לסיוע בפתרון תעלומת היעלמות הכתובה ורק תורם לפילוג בני הזוג הצעיר ולמהומה בדירה. מיכאל מגלם יפה מאוד את דמות הקיבוצניק ומפגין משחק תיאטרלי מצויין.</p> <p>טל וייס מגלם נפלא את רוברט החתן המיועד. הוא נראה ונשמע כיורם מדופלם עוד בתקופה שהמונח בכלל לא היה שגור בשפה. וייס מגיש משחק מעולה והרצינות התהומית שלו רק מעוררת פרצי צחוק ותשואות.</p> <p>דניאל היב מגלמת להפליא את איילה, בתם של בני הזוג. דניאל היא שחקנית נהדרת המצליחה להפגין יכולת משחק משובחת, דרמטית, קומית ומרגשת כאחד. אין ספק כי מדובר בשחקנית מצטיינת בעלת פוטנציאל רב.</p> <p>פזית ירון-מינקובסקי מגלמת נהדר את השכנה יפה והיא מצליחה לפעמים לגנוב את ההצגה בסצנות שלה. פזית העוגבת על השרברב לאחר שהתאלמנה, מדגימה משחק קומי ודמות ציורית ראויה לציון.</p> <p>הבמאי אבישי בן גל הצליח להעלות הפקה מרשימה ומשעשעת, רוויה בסצנות מוצלחות , מצחיקות ומרגשות כאחד ואין ספק כי אנו צופים באפרים קישון בגדולתו.</p> <p>כאן המקום להרעיף מחמאות מיוחדות לנטשה מנטל, מעצבת התלבושות מהבכירות והמקצועיות בענף התיאטרון. התלבושות הן יפות, הזויות לפעמים ובמיוחד תלבושותיה של השכנה יפה ונעליו של רוברט.</p> <p>סלבה מלצב עיצב את התפאורה המוצלחת של בית המגורים במשפחת השרברב . יאיר סגל עצב תאורה הולמת וראויה.</p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <p>צלם - יוסי צבקר</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה ביקורת: הכתובה - הפנינה התיאטרלית של אפרים קישון שוב בועטת, נוקבת ומצחיקה - תיאטרון הספרייה מאת חיים נוי "הכתובה" מאת אפרים קישון העולה בתיאטרון הספרייה , מיסודו של בית צבי ברמת גן, היא פנינה תיאטרלית, הזוכה לעדנה מחדש והיא שוב בועטת, נוקבת, מרגשת ומצחיקה. אפרים קישון שבימים אלה מלאו 13 שנים למותו, כתב את המחזה בשנת 1959 וההצגה הפכה ללהיט בקרב הצופים והועלתה בתיאטראות בעברית ובאידיש, בחו"ל וגם הפכה לסרט. העברית המליצית השזורה לאורך ההצגה היא קישונית מובהקת ורבים רואים במחזה הזה אחד המשובחים שבמחזותיו. העלילה עוסקת בכמה נושאים שהיו על הפרק באותם שנים ובהם יחסי העירונים ואנשי הקיבוץ, הצורך בכתובה ועקרונות מוסד הנישואין וחלוקת התפקידים במשפחה, מחזה שבו אבי המשפחה שולט ביד רמה במשפחתו ובאורחות חייה - עד המהפך. המחזה עוסק בשרברב אלימלך בנצור ובאשתו שפרה, יוצאי קיבוץ החיים בעיר הגדולה של שנות ה-60. בתם איילה , סטודנטית לפסיכולוגיה, עומדת להינשא לרוברט, למך מושלם, סטטיסטיקאי בהשכלתו ונצר למשפחת רבנים ושם אימו היא השלטת בכל. המשפחה מבקשת לראות את כתובת המחותנים כדי שהחתונה תתקיים כהלכה. אולם, בני הזוג בנצור אינם מוצאים את הכתובה ובכלל לא בטוחים שנישאו בקיבוץ. הרעיון להינשא מחדש אינו מתאים כעת לשפרה ובני הזוג עומדים בפני פיצוץ מסגרת הנישואין. מ"מ מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לעזרה, רק תורם למהומה רבה יותר - עד לסיום המפתיע. ניר מנקי נכנס לנעליו הגדולות של מאיר מרגלית שהיה השחקן הראשון שגילם את ההצגה בתיאטרון האוהל ב-61 והוא עושה זאת באורח מצוין. ניר מגלם את אבי המשפחה הרודן שעל פיו יישק כל דבר- עד שהעלמות הכתובה גורמת לשפרה למרוד בו . ניר משחק נפלא והסצנה שלו שבה הוא מבקש מחדש את ידה של שפרה היא מצוינת. ענת זמשטייגמן מגלמת מצוין את שפרה ומשחקה הוא מקצועי, משובח והולם את מידותיה של הרעיה הצייתנית שהופכת לדיירת משנה בבית המטורלל שבו אנו צופים. ענת היא שחקנית רבת כישרון. מיכאל גמליאל מגלם את בוקי ממלא מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לסיוע בפתרון תעלומת היעלמות הכתובה ורק תורם לפילוג בני הזוג הצעיר ולמהומה בדירה. מיכאל מגלם יפה מאוד את דמות הקיבוצניק ומפגין משחק תיאטרלי מצויין. טל וייס מגלם נפלא את רוברט החתן המיועד. הוא נראה ונשמע כיורם מדופלם עוד בתקופה שהמונח בכלל לא היה שגור בשפה. וייס מגיש משחק מעולה והרצינות התהומית שלו רק מעוררת פרצי צחוק ותשואות. דניאל היב מגלמת להפליא את איילה, בתם של בני הזוג. דניאל היא שחקנית נהדרת המצליחה להפגין יכולת משחק משובחת, דרמטית, קומית ומרגשת כאחד. אין ספק כי מדובר בשחקנית מצטיינת בעלת פוטנציאל רב. פזית ירון-מינקובסקי מגלמת נהדר את השכנה יפה והיא מצליחה לפעמים לגנוב את ההצגה בסצנות שלה. פזית העוגבת על השרברב לאחר שהתאלמנה, מדגימה משחק קומי ודמות ציורית ראויה לציון. הבמאי אבישי בן גל הצליח להעלות הפקה מרשימה ומשעשעת, רוויה בסצנות מוצלחות , מצחיקות ומרגשות כאחד ואין ספק כי אנו צופים באפרים קישון בגדולתו. כאן המקום להרעיף מחמאות מיוחדות לנטשה מנטל, מעצבת התלבושות מהבכירות והמקצועיות בענף התיאטרון. התלבושות הן יפות, הזויות לפעמים ובמיוחד תלבושותיה של השכנה יפה ונעליו של רוברט. סלבה מלצב עיצב את התפאורה המוצלחת של בית המגורים במשפחת השרברב . יאיר סגל עצב תאורה הולמת וראויה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. צלם - יוסי צבקר נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI