דף הבית

יהדות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
בועז שאל "למי הנערה הזאת", והנער השיב לו "נערה מואבייה היא", הוא רצה לביישה, אמר לה בועז "הלא שמעת בתי" הם מביישים אותך,

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אמרי שפר ג' סיון ה'תשע"ח</title> <meta name="description" content="בועז שאל "למי הנערה הזאת", והנער השיב לו "נערה מואבייה היא", הוא רצה לביישה, אמר לה בועז "הלא שמעת בתי" הם מביישים אותך,"> <meta name="keywords" content="בועז,נערה מואבייה,מביישים,הנעלבין,עולבין,חשיבות,בר המצווה,בשירה,בזמרה,רבי לוי יצחק,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אמרי שפר ג' סיון ה'תשע"ח</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="אמרי שפר ג' סיון ה'תשע"ח" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author3209.aspx ">דוד דרומר</a></strong><br/> <br/><p>בועז שאל "למי הנערה הזאת", והנער השיב לו "נערה מואבייה היא", הוא רצה לביישה, אמר לה בועז "הלא שמעת בתי" הם מביישים אותך, ואת מן הנעלבין ואינם עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבים, לכן "בתי" מלשון חשיבות, עכשיו את חשובה אצלי יותר.</p> <p>ביאר הרה׳׳ק ה׳פני מנחם׳ זי׳׳ע את המנהג להפסיק את הבחור החתן בעת דרשתו בסעודת ה 'בר המצווה' בשירה ובזמרה, ואח"כ ממשיך בדרשתו כבתחילה - ללמדם שיעסקו בתורה אפילו בשעה שהם מסובבים ב׳מפריעים' ה 'מזמרים' בסמוך אליהם כל מיני זמירות שונים ומשונים. (באר הפרשה(</p> <p>בכל חג - אמר הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצו'ב - יש את המצווה שיש לקיימה באותו חג. בסוכות - יושבים בסוכה ונוטלים ארבעה מינים. בפסח - אכילת מצה. בראש השנה - תקיעת שופר. ואילו בחג השבועות לא מצאנו מצווה מיוחדת לחג אלא המצווה לעצור ממלאכה. משום כך - סיים רבי לוי יצחק - נקרא חג זה 'עצרת' על שם מצוותו.</p> <p>התורה נקראת חומש מפני שנתנו אותה בחמש מקומות, 1 ) במצרים, כמו קרבן פסח ודיני בכורות. 2 ) במרה, כגון פרה אדומה שבת ודינין. 3 )בהר סיני. 4 )באוהל מועד. 5 )בערבות מואב.(המבי"ט(.</p> <p><strong>ליל סדר חינוכי </strong><strong>(הרב י. טוורסקי )</strong></p> <p>אל מרן הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל ראב"ד העדה החרדית ירושלים, הגיע יהודי ביום הראשון של חג הפסח ובפיו סיפור מוזר, תמוה וכאוב.</p> <p>אמש, בליל התקדש החג, עת שעם ישראל הסב לשולחן הסדר, אירע בביתו המעשה. הוא ובני משפחתו היו מאוד עייפים מההכנות וטרדות ערב החג. טרם החלו את הסדר החליטו ביניהם שעליהם לחטוף תנומה קלה כדי שיוכלו לערוך את הסדר כדבעי. אלא, שלמרבה הצער, התנומה התארכה יותר מן המתוכנן, שר השינה לא הרפה מהם כה מהר והם מצאו עצמם עם אור בוקר מתעוררים נדהמים ומאוכזבים בצער נורא. הם החמיצו את הסדר הקדוש על כל מצוותיו, לא עלינו. כעת, שאלתו בפיו, מה עליהם לעשות???</p> <p>התשובה שהייתה בפיו של הגאון לא היה בה כדי לשמחם מדי הרבה. "עבר זמנו בטל קרבנו" הייתה התשובה המצערת, אלא, שהגאון הפתיע אותם בהוראה חדשה שעלתה ברעיונו הטהור באותו מעמד. עליכם, אמר הרב פישר, להתיישב הלילה - בליל מוצאי החג - כולכם ולערוך סדר שלם על כל הליכותיו מרישא ועד גמירא, עד 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן', כמובן הכול ללא ברכות בשם ומלכות. וכל כך למה? - - - משום מצוות חינוך. על צאצאיך היקרים לחוות גם השנה את התחושה הרוחנית הכבירה של 'ליל הסדר' כפי שכל ילדי ישראל זכו, ועליך לקיים בהם מצוות "והגדת לבנך" הנוהגת באמת בכל השנה.</p> <p>החוויה היהודית<strong></strong></p> <p><a href="http://h-y1.coi.co.il/">http://h-y1.coi.co.il/</a></p> <p><strong> </strong><a href="http://dosanova.co.il/" target="_blank">http://dosanova.co.il/</a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>דוד דרומר מנהל של חברת "אורי עוז הפקות",מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות.</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
אמרי שפר ג' סיון ה'תשע"ח בועז שאל "למי הנערה הזאת", והנער השיב לו "נערה מואבייה היא", הוא רצה לביישה, אמר לה בועז "הלא שמעת בתי" הם מביישים אותך, ואת מן הנעלבין ואינם עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבים, לכן "בתי" מלשון חשיבות, עכשיו את חשובה אצלי יותר. ביאר הרה׳׳ק ה׳פני מנחם׳ זי׳׳ע את המנהג להפסיק את הבחור החתן בעת דרשתו בסעודת ה 'בר המצווה' בשירה ובזמרה, ואח"כ ממשיך בדרשתו כבתחילה - ללמדם שיעסקו בתורה אפילו בשעה שהם מסובבים ב׳מפריעים' ה 'מזמרים' בסמוך אליהם כל מיני זמירות שונים ומשונים. (באר הפרשה( בכל חג - אמר הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצו'ב - יש את המצווה שיש לקיימה באותו חג. בסוכות - יושבים בסוכה ונוטלים ארבעה מינים. בפסח - אכילת מצה. בראש השנה - תקיעת שופר. ואילו בחג השבועות לא מצאנו מצווה מיוחדת לחג אלא המצווה לעצור ממלאכה. משום כך - סיים רבי לוי יצחק - נקרא חג זה 'עצרת' על שם מצוותו. התורה נקראת חומש מפני שנתנו אותה בחמש מקומות, 1 ) במצרים, כמו קרבן פסח ודיני בכורות. 2 ) במרה, כגון פרה אדומה שבת ודינין. 3 )בהר סיני. 4 )באוהל מועד. 5 )בערבות מואב.(המבי"ט(. ליל סדר חינוכי (הרב י. טוורסקי ) אל מרן הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל ראב"ד העדה החרדית ירושלים, הגיע יהודי ביום הראשון של חג הפסח ובפיו סיפור מוזר, תמוה וכאוב. אמש, בליל התקדש החג, עת שעם ישראל הסב לשולחן הסדר, אירע בביתו המעשה. הוא ובני משפחתו היו מאוד עייפים מההכנות וטרדות ערב החג. טרם החלו את הסדר החליטו ביניהם שעליהם לחטוף תנומה קלה כדי שיוכלו לערוך את הסדר כדבעי. אלא, שלמרבה הצער, התנומה התארכה יותר מן המתוכנן, שר השינה לא הרפה מהם כה מהר והם מצאו עצמם עם אור בוקר מתעוררים נדהמים ומאוכזבים בצער נורא. הם החמיצו את הסדר הקדוש על כל מצוותיו, לא עלינו. כעת, שאלתו בפיו, מה עליהם לעשות??? התשובה שהייתה בפיו של הגאון לא היה בה כדי לשמחם מדי הרבה. "עבר זמנו בטל קרבנו" הייתה התשובה המצערת, אלא, שהגאון הפתיע אותם בהוראה חדשה שעלתה ברעיונו הטהור באותו מעמד. עליכם, אמר הרב פישר, להתיישב הלילה - בליל מוצאי החג - כולכם ולערוך סדר שלם על כל הליכותיו מרישא ועד גמירא, עד 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן', כמובן הכול ללא ברכות בשם ומלכות. וכל כך למה? - - - משום מצוות חינוך. על צאצאיך היקרים לחוות גם השנה את התחושה הרוחנית הכבירה של 'ליל הסדר' כפי שכל ילדי ישראל זכו, ועליך לקיים בהם מצוות "והגדת לבנך" הנוהגת באמת בכל השנה. החוויה היהודית http://h-y1.coi.co.il/ http://dosanova.co.il/ נכתב על ידי דוד דרומר מנהל של חברת "אורי עוז הפקות",מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI