דף הבית

מדעי המדינה

היסטוריה אמריקאית

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857)17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857) תמצית עובדות פסה"ד - דרד סקוט היה עבד של רופא צבאי במיסורי . הרופא הוצב בשירות באילינוי שהייתה מדינה חופשית ולאחר מכן, הוצב ב- מינסוטה שהייתה אף היא מדינה חופשית. בסיום השירות הצבאי חזרו האדון והעבד למיסורי . הלוחמים לביטול העבדות שכנעו את סקוט להגיש תביעה במיסורי להשגת חירותו בטענה שעקב שהותו במדינות חופשיות משחררת אותו מן העבדות . ביהמ"ש פסק נגדו.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>היסטוריה אמריקאית</title> <meta name="description" content="17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857)17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857) תמצית עובדות פסה"ד - דרד סקוט היה עבד של רופא צבאי במיסורי . הרופא הוצב בשירות באילינוי שהייתה מדינה חופשית ולאחר מכן, הוצב ב- מינסוטה שהייתה אף היא מדינה חופשית. בסיום השירות הצבאי חזרו האדון והעבד למיסורי . הלוחמים לביטול העבדות שכנעו את סקוט להגיש תביעה במיסורי להשגת חירותו בטענה שעקב שהותו במדינות חופשיות משחררת אותו מן העבדות . ביהמ"ש פסק נגדו."> <meta name="keywords" content="היסטוריה אמריקאית"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>היסטוריה אמריקאית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="היסטוריה אמריקאית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author16.aspx ">דנה הראלי</a></strong><br/> <br/><p>17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857)<br />תמצית עובדות פסה"ד - דרד סקוט היה עבד של רופא צבאי במיסורי . הרופא הוצב בשירות באילינוי שהייתה מדינה חופשית ולאחר מכן, הוצב ב- מינסוטה שהייתה אף היא מדינה חופשית. בסיום השירות הצבאי חזרו האדון והעבד למיסורי . הלוחמים לביטול העבדות שכנעו את סקוט להגיש תביעה במיסורי להשגת חירותו בטענה שעקב שהותו במדינות חופשיות משחררת אותו מן העבדות . ביהמ"ש פסק נגדו. <br />לאחר מות אדונו נישאה אלמנת הקצין לגבר צפוני {ניו יורק} בשם סאנפורד ולכן, שאלת עבדותו של סקוט הפכה לשאלה בין מדינתית בסמכות ביהמ"ש הפדראלי. {יש לציין, שהבעלים החדש עמד בכל מקרה לשחררו אך, הייתה דרישה לפסיקה של ביהמ"ש העליון בסוגיית העבדות} . ביהמ"ש העליון פסק שסקוט אינו אזרח של מיסורי ולכן, אין לו יכולת להגיש תביעה בביהמ"ש הפדראלי וכמו כן, שהותו במדינה חופשית אינה מקנה לו זכויות = הוא היה ונשאר בחזקת קניין <br />משמעות משפטית והיסטורית - פסה"ד מהווה נקודת ציון דרך בכל הקשור בסימן המאבק בנושא העבדות בטריטוריות השונות בארה"ב בשנות ה- 50 של המאה ה-19 ובמחלוקות בין הדרום לצפון בשאלת העבדות. העובדה שקביעת ביהמ"ש שסקוט היה ונשאר בחזקת קניין ייצגה עמדה מסוימת של הקונגרס לגבי סוגיית העבדות . הקונגרס מצא לעמדתו סימוכין חוקתי בטענה שהתיקון החמישי אוסר על הקונגרס לשנות מצב משפטי של קניין ללא "תהליך משפטי תואם"{"due process of law" }ולכן, כיון שטענת סקוט אינה מבוססת על הליך משפטי תואם אין הקונגרס בעל סמכות לחוקק חוקים המשנים את העבדות בטריטוריות.<br />יש לציין, שמבט מעמיק בפסה"ד מוביל למסקנה שעמדה זו מייצגת גם את גישת הנשיא ג'יימס ביוקאנן שנבחר באותה תקופה {1856} בתמיכת הדרום. ביוקאנן תמך בעבדות וביהמ"ש העליון בתקופה זו היה פרו דרומי כאשר בסנאט לא היו די נציגים מן הצפון על מנת להביא לשינוי בחוקה בכל הקשור בסוגיית העבדות . <br />המסקנה - ברם, תחילת המאבק בסוגיית העבדות, אין איום על מוסד העבדות בתקופה זו עובדה המייצגת את ראייתם הבלתי שקולה של האמריקאים בשנות ה - 50.<br /><br /> Gibbons v. Ogdenl , 1824 . 18 - גיבונס נגד אוגדן <br />תמצית עובדות פסה"ד – חוק מדינת ניו יורק העניק לשני פרטים את הזכות הבלעדית להשיט ספינות קיטור על המים הנמצאים בתחום השיפוט של המדינה. חוק זה שהועתק גם למקומות אחרים, הוביל לחיכוך משום שמדינות נדרשו לשלם שכר טרחה על זכות הניווט במדינה מסוימת. <br />בפסה"ד זה, בעל ספינת קיטור שעשה עסקים בין ניו יורק לניו ג'רסי קרא תיגר על החוק שהכריח אותו לרכוש רשיון השטה ממדינת ניו יורק על מנת לנווט במימי המדינה . <br />בפסה"ד נדרש ביהמ"ש לדון בשאלת המסחר הבין מדינתי . <br />משמעות משפטית והיסטורית - פסה"ד מאשר את זכות הממשלה הפדראלית לתקן תקנות בתחום המסחר הבין מדינתי . מדובר בפעם הראשונה בה עומדת בפני ביהמ"ש העליון של ארה"ב סוגייה הדנה במסחר הבין מדינתי. וכיון שהמסחר קשור בזכות הקניין המעוגנת בחוקה האמריקאית , התיר הקונגרס {לצד ההכרה בתקנות בדבר מסחר בין מדינתי} הגנה על קניינו של כל אדם במתן היתר להביע דעה בדבר התקנות שהותקנו . <br />כמו כן, פסה"ד מייצג את המחלוקת בין עמדת שני אישים מרכזיים ובעלי השפעה באותה תקופה - מרשל וג'פרסון . מרשל ניתק את הלאומניות המדינתית האמריקאית ותמך ב"גלאקסיה אמריקאית" = מסחר בין מדינתי ואיסור על קיום מונופול כלכלי בידי מדינה אחת, וזה הרציונל שצריך לעמוד מאחורי חקיקת הקונגרס בתחום הכלכלי .<br /> מרשל תמך ועודד לכלכלה חופשית ותחרות מסחרית הוגנת וגישתו ,תואמת את "לב" הפדרליזם האמריקאי שדוגל בעיקרון של "פדרליזם ראוי" משמע, כוח כלכלי מאוחד לכלל המעצמה האמריקאית ומתן פירוש רחב וליברלי לפעילות הכלכלית. <br />לעומת, גישת ג'פרסון שתמך במבנה קשוח של החוקה שתגדיר מראש תחומי פעילות כלכלית לכל מדינה ומדינה . <br /><br />19. קניית לואיזיאנה<br />הטריטוריה עליה מדובר היא מנהר המיסיסיפי עד להרי הרוקיס.<br />לואיזיאנה נלקחה בשנת 1800 מספרד ע"י צרפת של נפוליאון, שחלם להקים מחדש את האימפריה הצרפתית במריקה הצפונית. ג'פרסון האמין שמצב זה מהווה איום חמור על ארה"ב, והכריז, למרות התנגדותו התמידית לאנגליה, כי "מכאן ואילך חובה עלינו להינשא לצי האנגלי ולמדינתו". בנוסף לכך, הוא הסמיך את שגריר ארה"ב בצרפת (ליווינגסטון) לקנות מצרפת את ניו אורלינס (בשפך נהר המיסיסיפי) בשל חשיבותה לאינטרסים של המערב החקלאי. לאחר שחלומו של נפוליאון נגוז (בעקבות כשלון הכיבוש בסנטו דומינגו), הוא חשש שלואיזיאנה עלולה ליפול לידי אנגליה ולכן הציע לאמריקאים את הטריטוריה כולה, וזאת משום שראה בארה"ב את האויב הטבעי של אנגליה.<br />נושא זה הוא המקרה בו חרג ג'פרסון לחלוטין מדבקותו בפירוש המצומצם של חוקת ארה"ב. ג'פרסון דאג לעתיד ההתיישבות ולמקומם של האינדיאנים והאמין כי ברכישת לואיזיאנה הוא מבטיח מרחב התיישבות במערב לדורות. עם זאת, ראה את האזור שמעבר לנהר המיסיסיפי כשמורה אינדיאנית, שבה יוכלו האינדיאנים לחיות ללא הפרעה מצד האדם הלבן.<br />יש לציין כי קניית לואיזיאנה לא הייתה הזדמנות אקראית, ג'פרסון כחוזה שמבין את חשיבותו המכרעת של המערב לארה"ב, וכדיפלומט יצר חלק מהנסיבות שהביאו לתוספת שליש מן היבשת לארה"ב בעבור 15,000 $.<br /><br />20. "דור הנכשלים"<br /> מדובר במושג שהטביע ההיסטוריון האמריקני ג'יימס ראנדל. במקומם של הנפילים המנהיגים ששמרו על הברית באמצעות סידרה של פשרות לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-19, עלתה קבוצה של פוליטיקאים קטנים חסרי מעוף אשר אינטרסים מקומיים וצרים, ולא חזון לאומי גדול, כיוונו את דרכם. המנהיגות האמריקנית שעיצבה את דרכה של ארה"ב בשנות ה-50 מצטיירת לעומת קודמתה כדור של כושלים. הדור שהנהיג את ארה"ב בתחילת דרכה, ידע לערוך ויתורים הדדיים מתוך הבנה עמוקה לעמדותיו ולבעיותיו של הצד המתנגד. לנגד עיניו עמד האידיאל הגדול של בניית אומה חדשה, והוא היה המניע לכל מאמציהם לשימור הברית, שנראתה לעיתים רופפת, זוהי נקודה עיקרית , שבה נבדלו הנכשלים מן המנהיגים שקדמו להם. בשנות ה- 50 עלה לתפקיד המנהיגות דור חדש, אשר המאבקים המחוזניים היו קרקע לצמיחתו. לקבוצה זו היה חריג, הוא אברהם לינקולן, הנחשב לגדול מנהיגי ארצות הברית. יתר מכווני הדרך היו פוליטיקאים מקומיים, שלא התעלו מעל האינטרסים הצרים שבשמם פעלו, ובוודאי לא היו אנשי חזון.<br /><br />21. הפרדת רשויות<br />האבות המייסדים יצאו מנקודת הנחה שהאדם רע מטבעו ולכן החליטו על הפרדת רשויות ופיזור סמכויות אדמיניסטרטיביות לצורך פיזור הכוח ולצורך איזונים ובלמים. בארה"ב במערכת השלטונית כל ענף חודר לתחום הענפים האחרים כדי לוודא שהדמוקרטיה תחת פיקוח, בעלי הסמכויות בודקים זה את זה כל הזמן. הקונגרס מורכב מבית הנבחרים ומהסנאט: בבית הנבחרים ישנם 435 נציגים לפי יחסיות המדינה לארה"ב, בסנאט ישנם 2 נציגים מכל מדינה (כלומר 100 נציגים) לכל מדינה ישנה <br />רשימת בוחרים החופשיים לבחור כרצונם, הבחירות הן אזוריות.<br /><br /><br />22. ג'והן מרשל<br /><br />23. "הפדראליסט"<br />זהו אחד המסמכים הכי חשובים שמסביר את הרקע לשינוי שיטת הממשל בארה"ב (the federalist papers) . אלו הם סדרה של מאמרים שהתפרסמו בעיתונות ונועדו לגייס תמיכה לאימוץ החוקה. הם נכתבו ע"י מדיסון, אלכסנדר המילטון ןג'ון ג'יי. בחיבורים אלו אנו מוצאים את עיקר המחשבות,כוונות,גישות פוליטיות, כלכליות וחברתיות של האבות המייסדים של החוקה האמריקנית, אשר עיצבו את דמותה של ארה"ב. יש לציין כי עד עצם היום ביה"מ העליון מתייעץ במאמרים אלו בבואו לנתח סוגייה מסויימת ומברר דרכם את כוונותיהם של האבות המייסדים. הטיעונים ב"פדראליסט" נטועים בהיסטוריה היוונית, הרומית, האנגלית והצרפתית. למשל ב"פדראליסט מס' 10" אשר נכתב ע"י מדיסון מוצאים את רעיונותיהם של אפלטון, אריסטו, לוק, מונטסקייה, רוסו והוגים אחרים.<br /><br />24. ההזנחה הברוכה SALUTARY NEGLECT<br />מושג הקשור ליחס של אנגליה למושבות הראשונות באמריקה הצפונית. המאות ה-17 וה-18 באמריקה עמדו בסימן התפתחותן של המושבות האנגליות. הן סיפקו חומרי גלם, כגון טבק וכותנה לתעשייה האנגלית, והיו תלויות באנגליה לאספקת מצרכים חיוניים. המושבות הצפוניות, לא זו בלבד שלא השתלבו במערכת המרקנטליסטית, אלא החלו להתחרות בסחר של המדינה האם. הדחף הגדול להתיישבות מעבר לים היה כרוך, כאמור, בהתייצבות הפנימית באנגליה. אכיפת השיטה המרקנטליסטית מצד אנגליה במושבות נתקלה בקשיים משום שבמאות אלו היתה אנגליה שקועה בארבע מלחמות, והמושבות הקטנות והנידחות לא עמדו בראש דאגותיה. הפרלמנט העביר את החוקים הדרושלים, אבל לא נמצא המימון להקמת צבא שיפעל לאכיפתם. תקופה זו זכתה לכינוי "ההזנחה הברוכה" משום שאי-הפיקוח האנגלי יצר באמריקה מציאות, שבה המתיישבים נאלצו לפעול לבדם לפתרון בעיותיהם.<br />הקולוניות האנגליות החדשות הלכו והתעצמו ואנגליה, שהיתה עסוקה במלחמות, התעלמה מהן. כאשר באנגליה מבינים שהקולוניות קיבלו חופש גדול מדי, וכעת מן מתחרות עם אנגליה, כבר היה מאוחר מדי. הקולוניות כבר בנו צי גדול, למבריחים באמריקה היתה יכולת להבריח סחורות כך שלא תפסו אותם. האנגלים נאלצו להביא חיילים כדי לגבות מיסים. <br />הקולוניות הבינו שיש להן זכויות, הם ישלמו מיסים אבל בצורה הוגנת, יש להם קונגרסים משלהם שרוצים בטובתם. הבריטים לא התיחסו לטובת האמריקאים ולא לזכויותיהם. לכן הקולוניות רצו להשתחרר ממיסי הבריטים ובמשך שנים לא שילמו מיסים. כשהבריטים נזכרו לבוא ולגבות מס, אמריקה מכריזה על עצמאותה.<br /><br />25. עיקרי הקונפדרציה 1777<br />היוו ניצחון חשוב לרדיקלים. כוננה ממשלה מרכזית חלשה, נשמרו הזכויות הנפרדות של המדינות הבודדות. הסמכויות, שאנשי המושבות התנגדו להפעלתן מטעם אנגליה, הואצלו על מימשלי המושבות. לא ניכרה התלהבות להקמת שלטון מרכזי. רק ב-1871 הסכימו המדינות להעביר לסמכות הממשלה המרכזית הרופפת את האחריות לאדמות המערב. במובנים רבים היו עיקרי הקונפדרציה אישרור חוקיותן של הממשלות, שקמו לאחר הצהרת העצמאות. כאן יצוק היסוד המהפכני והאוניברסלי של עידן המהפכה באמריקה, מעבר לתרומה לעיצוב מימשל חדש במושבות של אמריקה הצפונית. האנשים שהתכנסו בפילדלפיה בקונגרס הקונטיננטלי השני, אימצו את הצהרת העצמאות וניסחו את עיקרי הקונפדרציה והחוקה, היו אמונים על המחשבה המדינית ועל התיאוריות החברתיות והכלכליות של התקופה, והם היו הראשונים בעולם המערבי שהגשימו את רעיונות תקופת ההשכלה. ע"פ עיקרי הקונפדרציה הוקמה ממשלה מרכזית נטולת סמכויות וכוח ביצוע, ובה מוסד מחוקק, הקונגרס, ובו בית אחד, שבו יוצגו כל המדינות במידה שווה. לכל מדינה ניתן קול אחד. הנציגים חברי הבית היו נבחרים. לאישור החלטות נדרש רוב של 9 מתוך 13מדינות. כל 13 המדינות נדרשו להסכים פה אחד על חוקת היסוד. לקונגרס הוענקו סמכויות מיוחדות כגון ניהול יחסי החוץ, כריתת בריתות בינ"ל, הכרזת מלחמה והסכמי שלום. המדינות לא ויתרו על שתי סמכויות מכריעות: הטלת מיסים וניהול סחר. תוצאות הסדרים אלו היו תוהו ובוהו כלכלי. לא ניתנו בידי הקונגרס כל סמכויות ביצוע והוצאה לפועל. ההישג העיקרי של ממשל זה היה ביצירת התקדים של חוקה כתובה כיסוד הממשלה הלאומית.<br /><br />25. תקנת צפון מערב – 1787<br />הפקודה קבעה:<br />1. כי אמריקני שעוזב את מקומו באחת מן המדינות ועובר לאזור שמחוץ לגבולותיה, אינו מאבד את זכויותיו המקוריות כאמריקני. משום שהספר שייך לממשלה האמריקנית.<br />2. הוסדר תהליך של צירוף מדינות חדשות לארה"ב. אזור בו מתישבים 5000 אזרחים, יוכרז כטריטוריה ואזור בו 6000 אזרחים – זכרים לבנים, זכאי לחוקה כתובה.<br />למדינות היו תביעות נגדות ביחס לאדמות המערב. בפשרה הולטה על העברת אדמות הספר במערב לפיקוחה של הממשלה המרכזית – לפיכך – אינטרס משותף עצום בחשיבותו הועבר לממשל איחוד נוסף. נוצר עניין משותף. נחקקו חוקים כחוק האדמה ב- 1784 ותקנת צפון מערב ב- 1787. הפקודה הסדירה את הליכי הכללת מדינה חדשה באיחוד האמריקאי הקונפדרטיבי. הפקודה הינה ראי של הלך הרוח בזמן עיצוב המושבות כישות מדינתית ועצמאית, תוך ויתור על מעט מזכויותיהן הבלעדיון לממשל המרכזי. במסגרת הפקודה נקבע כי אמריקאי העוזב את מקומו באחת המדינות ועובר לספר, אינו מאבד את זכויותיו כאמריקאי, מאחר והספר שייך לממשל האמריקאי. הפקודה אמרה כי איזור בו מתישבים 5000 תושבים אזרחים היא טריטוריה, ו-6000 אזרחים (זכרים לבנים) מזכים בחוקה כתובה. אישרור החוקה יעשה ע"י הממשל הפדרלי ואחר כך תהפך הטריטוריה למדינה שוות ערך בארה"ב. הפקודה נגעה גם לאיסור בעיסוק בעבדות בטריטוריות הספר.<br /><br />27. "הייעוד הגלוי"<br /><br />האמריקנים מחזיקים באמונה בייעודה המיוחד של ארה"ב והוא הייעוד הגלוי. במאה ה- 19 היה הייעוד התפרשות על יבשת אמריקה הצפונית, שכיבושה עתיד להוביל להישגים המיוחלים, למיצוי הפוטנציאל הגלום בארץ הגדולה והרחבה, והובלתה לקידמה. עפ"י ייעוד זה אמורה ארה"ב להיות מגן החירות בעולם כולו ויש לה ייעוד מיוחד בעולם. על מנת להגשימו ולמלא את השליחות- הבאת הנצרות והדמוקרטיה לאנושות-חייבת האומה האמריקנית להתפרש על פני יבשת אמריקה הצפונית כולה, מאוקיינוס אל אוקיינוס. <br /> המשמעות ההיסטורית המשפטית: ב- 1846 ניסח העיתונאי ג'והן אוסאלואן את ה"ייעוד הגלוי". ב- 1848, כתוצאה מניצחונה המוחץ של ארה"ב במלחמה המקסיקנית-אמריקנית, מתגשם חלק מחזון "היעוד הגלוי". אין עמים רבים בהיסטוריה, שיצאו לשתי מלחמות עולם "ללחום את המלחמה שתסיים את כל המלחמות" ו"להבטיח את תור הדמוקרטיה בעולם". מתוך אמונה אידיאליסטית פעלו ותמכו האמריקנים בשליחות המיוחדת שהוטלה על אומתם. משמעותו ההיסטורית של "היעוד הגלוי" היא אכן שמרנות בסיסית ושאיפה להתרחבות והגשמת החלום והיעוד וכן הרעיון לדמוקרטיה וההתפתחות הייחודית של החברה האמריקנית. <br /><br />28. "פשרת מיסורי"<br />בפרשת הצטרפותה של מיסורי לארה"ב התגלעה מחלוקת, שאיימה לנתץ את האיחוד. בפברואר 1819 הגישה מיסורי לקונגרס בקשה להתקבל כמדינה בברית. כאשר חוקיות העבדות היתה חלק מחוקתה של מיסורי. היה ויכוח גדול כאשר הוויכוח לא נסב על הצדדים המוסריים של מוסד העבדות, אלא היה זה ויכוח מדיני על העתיד המדיני והכלכלי של ארה"ב. הנרי קליי הציע פשרה בויכוח – מיסורי התקבלה כמדינת עבדות, ועמה התקבלה מיין כמדינת החופש. <br />המשמעות ההיסטורית המשפטית : מעתה ואילך תתקבלנה מדינות בזוגות ולא תותר עבדות צפונה מקו רוחב ספציפי, להוציא את מיסורי. כלומר העבדות תתקיים בקווי גבול ברורים שנקבעו מראש. ב- 1820 נקבעה פשרת מיסורי כבסיס לטיפול בטריטוריות המערביות לתקופה של שלושים השנים הבאות. פשרה זו שימרה את הסטאטוס קוו הפוליטי בין הצפון לדרום בסאנט, אך פשרת מיסורי והסטאטוס קוו הפוליטי שהושג לא הפסיקו את ההתפשטות מערבה. למרות הכל, "פשרת מיסורי" לא פעלה במציאות החדשה וזאת כאשר הוצע לדוג' לחלק את קליפורניה לשתיים; התברר כי הדרום והצפון שוב בויכוח ולא מוכנים לוויתורים, אך נוכח ההתגשמות של ה"ייעוד הגלוי"-התפרשות ארה"ב- נדרשה פשרה כלשהי.<br /><br />29. הפשרה הגדולה של 1850<br />ההצעה הייתה לחלק את קליפורניה לשתיים , קרליפוניה העילית וקרליפורניה תחתית , הקרליפונים התנגדו לעבדות והתנגדו לחלק את מדינתם ב 1849 יצאה מסאן פרנסיסקו הידיעה בדבר אוצרותיה האגדיים של אדמת קרליפוניה ידיעה זו הביאה לנהירת מהגרים לחוף המערבי <br />התברר כי הדרום אינו מוכן לפשרה ( לא הסכימו לביטול " פשרת מיסורי " ) והצפון מצידו לא היה מוכן לוותר על אוצרות שהתגלו בקרליפוניה .<br />הפשרה הגדולה הצילה את האיחוד הרופף לעוד 10 שנים ובסטר קליי וקאלהון מנהיגים אלו ראו בקיום הברית ערך חשוב ואף שראו את טובת המחוז שלהם היו מוכנים להגיע לפשרה שנודעה כפשרה הגדולה .<br />הפשרה מוסברת בנסיבות כלכליות , לאחר נסיגה כלכלית חמורה בשנות ה 40 באה פריחה גדולה בתחילת שנות ה 50 כתוצאה מכניסתה של קרליפוניה עם אוצרות הזהב שלה לתוך המערכת הכלכלית של אמריקה , הנרי קליי הציע כי קרליפוניה לא תתפצל וכי תתקבל לאיחוד כמדינה חופשית ( פשרת מיסורי מתה , לא עוד קידוש קו הרוחב 30 36 ועקרון הצמדים המבטיח שוויון בהצבעת הסנאט .<br />בחלקים האחרים של האיזור שנכבש יוקמו שתי טריטוריות – יוטה וניו מקסיקו , ומעמד העבדות לא יקבע בהם מראש אלא ההחלטה תימסר להכרעת תושבי הטריטוריות .<br />במחוז קולומביה בבירה ושינגטון לא תבוטל העבדות , אך יבוטל סחר העבדים .<br />יחוקק חוק חמור חדש ביחס להחזרת עבדים בורחים מאזורי החופש , והצפון יתחייב לבצעו .<br />הקונגרס יעביר החלטה לפיה אין בידו סמכות לחוקק חוקים בנושא סחר עבדים בין מדינתי – כלומר הקונגרס יצהיר על היעדר כל סמכות לחוקק חוק שיפגע במוסד העבדות .<br />דרישות הדרום כפי שניסח קאלהון נגעו להפסק הפעולות שנקט הצפון לביטול העבדות , לחוק האפקטיבי להחזרת עבדים בורחים , למתן זכויות שוות לכל אנשי הדרום בטריטוריות – שעירם הזכות לקיים בהם את העבדות , ושמירת השוויון הפוליטי בין האזורים .<br /><br />30. אברהם לינקולן<br />(1865-1809 ) נשיאה ה 16 של ארה"ב , נולד בחווה נידחת בקנטאקי ב 1834 נבחר לממשלת מדינת אילינוי וזמן קצר אח"כ נהפך לעו"ד , ב 1846 נבחר לבית הנבחרים .<br />נבחר לנשיאות ב 1861 , הוא לא האמין בביטול מיידי של העבדות או בשוויון בין גזעים אך סבר כי העבדות הינה רע שסופו לחלוף מהעולם ,רוב האמריקניים האמינו כי הוא יבטל את העבדות בפועל הוא אמר כי אין לבטל את העבדות,משום שראה בברית כעומדת מעל לכל , היה ממפלגת הרפובליקנים שנוסדה בסיסמת הגבל העבדות תוקופה שלא עסקו בתחום חיפוש עבודה בתחומי הנהלת חשבונות או ציוד משרדי) , מדינות הדרום ראו בבחירתו ניצחון לצפון ואיום על עמדתן כך מדינות הדרום ( 11 במספר ) הקימו להם קונפדרציה משל עצמם , בתקופתו הייתה המלחמה בין מדינות הדרום למדינות הצפון שבסופם מדינות הצפון ניצחו , לינקולן התכוון לשקם את ההרס ששרר במדינות הדרום אך נרצח בידי קנאי בן הדרום ימים ספורים לאחר תום המלחמה כתוצאה ממלחמת האזרחים חוסלה העבדות בכול רחבי ארה"ב <br /><br />31. בקרה שיפוטית<br />הנוהג האמריקאי של הביקורת השיפוטית אינו מוזכר בחוקה, אלא מקורו הישיר הוא פס"ד במשפט מרבורי נ' מדיסון ב- 1803. נוהג זה הסמיך את בהמ"ש העליון כפרשן הסופי של חוקת ארה"ב, חוקי הקונגרס ובתי החקיקה המדיניים, ולפיו תמצית חובתו המשפטית של בהמ"ש העליון הוא לקבוע מה הוא החוק, כל עוד אינו פוגע בחוקה וכשקיימת סתירה בין 2 החוקים, בהמ"ש מחליט עפ"י אילו משני כללים יפסוק: סתירה בין 2 חוקים, או לבין חוק הסותר את החוקה. בעת מילוי חובה זו עשוי בהמ"ש למצוא לנחוץ לבטל חוקי מדינות ו/או חוקי קונגרס הפוגעים בחוקה.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
היסטוריה אמריקאית 17. דרד סקוט נ' סנפורד (Dred Scott v. Sanford, 1857) תמצית עובדות פסה"ד - דרד סקוט היה עבד של רופא צבאי במיסורי . הרופא הוצב בשירות באילינוי שהייתה מדינה חופשית ולאחר מכן, הוצב ב- מינסוטה שהייתה אף היא מדינה חופשית. בסיום השירות הצבאי חזרו האדון והעבד למיסורי . הלוחמים לביטול העבדות שכנעו את סקוט להגיש תביעה במיסורי להשגת חירותו בטענה שעקב שהותו במדינות חופשיות משחררת אותו מן העבדות . ביהמ"ש פסק נגדו. לאחר מות אדונו נישאה אלמנת הקצין לגבר צפוני {ניו יורק} בשם סאנפורד ולכן, שאלת עבדותו של סקוט הפכה לשאלה בין מדינתית בסמכות ביהמ"ש הפדראלי. {יש לציין, שהבעלים החדש עמד בכל מקרה לשחררו אך, הייתה דרישה לפסיקה של ביהמ"ש העליון בסוגיית העבדות} . ביהמ"ש העליון פסק שסקוט אינו אזרח של מיסורי ולכן, אין לו יכולת להגיש תביעה בביהמ"ש הפדראלי וכמו כן, שהותו במדינה חופשית אינה מקנה לו זכויות = הוא היה ונשאר בחזקת קניין משמעות משפטית והיסטורית - פסה"ד מהווה נקודת ציון דרך בכל הקשור בסימן המאבק בנושא העבדות בטריטוריות השונות בארה"ב בשנות ה- 50 של המאה ה-19 ובמחלוקות בין הדרום לצפון בשאלת העבדות. העובדה שקביעת ביהמ"ש שסקוט היה ונשאר בחזקת קניין ייצגה עמדה מסוימת של הקונגרס לגבי סוגיית העבדות . הקונגרס מצא לעמדתו סימוכין חוקתי בטענה שהתיקון החמישי אוסר על הקונגרס לשנות מצב משפטי של קניין ללא "תהליך משפטי תואם"{"due process of law" }ולכן, כיון שטענת סקוט אינה מבוססת על הליך משפטי תואם אין הקונגרס בעל סמכות לחוקק חוקים המשנים את העבדות בטריטוריות. יש לציין, שמבט מעמיק בפסה"ד מוביל למסקנה שעמדה זו מייצגת גם את גישת הנשיא ג'יימס ביוקאנן שנבחר באותה תקופה {1856} בתמיכת הדרום. ביוקאנן תמך בעבדות וביהמ"ש העליון בתקופה זו היה פרו דרומי כאשר בסנאט לא היו די נציגים מן הצפון על מנת להביא לשינוי בחוקה בכל הקשור בסוגיית העבדות . המסקנה - ברם, תחילת המאבק בסוגיית העבדות, אין איום על מוסד העבדות בתקופה זו עובדה המייצגת את ראייתם הבלתי שקולה של האמריקאים בשנות ה - 50. Gibbons v. Ogdenl , 1824 . 18 - גיבונס נגד אוגדן תמצית עובדות פסה"ד – חוק מדינת ניו יורק העניק לשני פרטים את הזכות הבלעדית להשיט ספינות קיטור על המים הנמצאים בתחום השיפוט של המדינה. חוק זה שהועתק גם למקומות אחרים, הוביל לחיכוך משום שמדינות נדרשו לשלם שכר טרחה על זכות הניווט במדינה מסוימת. בפסה"ד זה, בעל ספינת קיטור שעשה עסקים בין ניו יורק לניו ג'רסי קרא תיגר על החוק שהכריח אותו לרכוש רשיון השטה ממדינת ניו יורק על מנת לנווט במימי המדינה . בפסה"ד נדרש ביהמ"ש לדון בשאלת המסחר הבין מדינתי . משמעות משפטית והיסטורית - פסה"ד מאשר את זכות הממשלה הפדראלית לתקן תקנות בתחום המסחר הבין מדינתי . מדובר בפעם הראשונה בה עומדת בפני ביהמ"ש העליון של ארה"ב סוגייה הדנה במסחר הבין מדינתי. וכיון שהמסחר קשור בזכות הקניין המעוגנת בחוקה האמריקאית , התיר הקונגרס {לצד ההכרה בתקנות בדבר מסחר בין מדינתי} הגנה על קניינו של כל אדם במתן היתר להביע דעה בדבר התקנות שהותקנו . כמו כן, פסה"ד מייצג את המחלוקת בין עמדת שני אישים מרכזיים ובעלי השפעה באותה תקופה - מרשל וג'פרסון . מרשל ניתק את הלאומניות המדינתית האמריקאית ותמך ב"גלאקסיה אמריקאית" = מסחר בין מדינתי ואיסור על קיום מונופול כלכלי בידי מדינה אחת, וזה הרציונל שצריך לעמוד מאחורי חקיקת הקונגרס בתחום הכלכלי . מרשל תמך ועודד לכלכלה חופשית ותחרות מסחרית הוגנת וגישתו ,תואמת את "לב" הפדרליזם האמריקאי שדוגל בעיקרון של "פדרליזם ראוי" משמע, כוח כלכלי מאוחד לכלל המעצמה האמריקאית ומתן פירוש רחב וליברלי לפעילות הכלכלית. לעומת, גישת ג'פרסון שתמך במבנה קשוח של החוקה שתגדיר מראש תחומי פעילות כלכלית לכל מדינה ומדינה . 19. קניית לואיזיאנה הטריטוריה עליה מדובר היא מנהר המיסיסיפי עד להרי הרוקיס. לואיזיאנה נלקחה בשנת 1800 מספרד ע"י צרפת של נפוליאון, שחלם להקים מחדש את האימפריה הצרפתית במריקה הצפונית. ג'פרסון האמין שמצב זה מהווה איום חמור על ארה"ב, והכריז, למרות התנגדותו התמידית לאנגליה, כי "מכאן ואילך חובה עלינו להינשא לצי האנגלי ולמדינתו". בנוסף לכך, הוא הסמיך את שגריר ארה"ב בצרפת (ליווינגסטון) לקנות מצרפת את ניו אורלינס (בשפך נהר המיסיסיפי) בשל חשיבותה לאינטרסים של המערב החקלאי. לאחר שחלומו של נפוליאון נגוז (בעקבות כשלון הכיבוש בסנטו דומינגו), הוא חשש שלואיזיאנה עלולה ליפול לידי אנגליה ולכן הציע לאמריקאים את הטריטוריה כולה, וזאת משום שראה בארה"ב את האויב הטבעי של אנגליה. נושא זה הוא המקרה בו חרג ג'פרסון לחלוטין מדבקותו בפירוש המצומצם של חוקת ארה"ב. ג'פרסון דאג לעתיד ההתיישבות ולמקומם של האינדיאנים והאמין כי ברכישת לואיזיאנה הוא מבטיח מרחב התיישבות במערב לדורות. עם זאת, ראה את האזור שמעבר לנהר המיסיסיפי כשמורה אינדיאנית, שבה יוכלו האינדיאנים לחיות ללא הפרעה מצד האדם הלבן. יש לציין כי קניית לואיזיאנה לא הייתה הזדמנות אקראית, ג'פרסון כחוזה שמבין את חשיבותו המכרעת של המערב לארה"ב, וכדיפלומט יצר חלק מהנסיבות שהביאו לתוספת שליש מן היבשת לארה"ב בעבור 15,000 $. 20. "דור הנכשלים" מדובר במושג שהטביע ההיסטוריון האמריקני ג'יימס ראנדל. במקומם של הנפילים המנהיגים ששמרו על הברית באמצעות סידרה של פשרות לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-19, עלתה קבוצה של פוליטיקאים קטנים חסרי מעוף אשר אינטרסים מקומיים וצרים, ולא חזון לאומי גדול, כיוונו את דרכם. המנהיגות האמריקנית שעיצבה את דרכה של ארה"ב בשנות ה-50 מצטיירת לעומת קודמתה כדור של כושלים. הדור שהנהיג את ארה"ב בתחילת דרכה, ידע לערוך ויתורים הדדיים מתוך הבנה עמוקה לעמדותיו ולבעיותיו של הצד המתנגד. לנגד עיניו עמד האידיאל הגדול של בניית אומה חדשה, והוא היה המניע לכל מאמציהם לשימור הברית, שנראתה לעיתים רופפת, זוהי נקודה עיקרית , שבה נבדלו הנכשלים מן המנהיגים שקדמו להם. בשנות ה- 50 עלה לתפקיד המנהיגות דור חדש, אשר המאבקים המחוזניים היו קרקע לצמיחתו. לקבוצה זו היה חריג, הוא אברהם לינקולן, הנחשב לגדול מנהיגי ארצות הברית. יתר מכווני הדרך היו פוליטיקאים מקומיים, שלא התעלו מעל האינטרסים הצרים שבשמם פעלו, ובוודאי לא היו אנשי חזון. 21. הפרדת רשויות האבות המייסדים יצאו מנקודת הנחה שהאדם רע מטבעו ולכן החליטו על הפרדת רשויות ופיזור סמכויות אדמיניסטרטיביות לצורך פיזור הכוח ולצורך איזונים ובלמים. בארה"ב במערכת השלטונית כל ענף חודר לתחום הענפים האחרים כדי לוודא שהדמוקרטיה תחת פיקוח, בעלי הסמכויות בודקים זה את זה כל הזמן. הקונגרס מורכב מבית הנבחרים ומהסנאט: בבית הנבחרים ישנם 435 נציגים לפי יחסיות המדינה לארה"ב, בסנאט ישנם 2 נציגים מכל מדינה (כלומר 100 נציגים) לכל מדינה ישנה רשימת בוחרים החופשיים לבחור כרצונם, הבחירות הן אזוריות. 22. ג'והן מרשל 23. "הפדראליסט" זהו אחד המסמכים הכי חשובים שמסביר את הרקע לשינוי שיטת הממשל בארה"ב (the federalist papers) . אלו הם סדרה של מאמרים שהתפרסמו בעיתונות ונועדו לגייס תמיכה לאימוץ החוקה. הם נכתבו ע"י מדיסון, אלכסנדר המילטון ןג'ון ג'יי. בחיבורים אלו אנו מוצאים את עיקר המחשבות,כוונות,גישות פוליטיות, כלכליות וחברתיות של האבות המייסדים של החוקה האמריקנית, אשר עיצבו את דמותה של ארה"ב. יש לציין כי עד עצם היום ביה"מ העליון מתייעץ במאמרים אלו בבואו לנתח סוגייה מסויימת ומברר דרכם את כוונותיהם של האבות המייסדים. הטיעונים ב"פדראליסט" נטועים בהיסטוריה היוונית, הרומית, האנגלית והצרפתית. למשל ב"פדראליסט מס' 10" אשר נכתב ע"י מדיסון מוצאים את רעיונותיהם של אפלטון, אריסטו, לוק, מונטסקייה, רוסו והוגים אחרים. 24. ההזנחה הברוכה SALUTARY NEGLECT מושג הקשור ליחס של אנגליה למושבות הראשונות באמריקה הצפונית. המאות ה-17 וה-18 באמריקה עמדו בסימן התפתחותן של המושבות האנגליות. הן סיפקו חומרי גלם, כגון טבק וכותנה לתעשייה האנגלית, והיו תלויות באנגליה לאספקת מצרכים חיוניים. המושבות הצפוניות, לא זו בלבד שלא השתלבו במערכת המרקנטליסטית, אלא החלו להתחרות בסחר של המדינה האם. הדחף הגדול להתיישבות מעבר לים היה כרוך, כאמור, בהתייצבות הפנימית באנגליה. אכיפת השיטה המרקנטליסטית מצד אנגליה במושבות נתקלה בקשיים משום שבמאות אלו היתה אנגליה שקועה בארבע מלחמות, והמושבות הקטנות והנידחות לא עמדו בראש דאגותיה. הפרלמנט העביר את החוקים הדרושלים, אבל לא נמצא המימון להקמת צבא שיפעל לאכיפתם. תקופה זו זכתה לכינוי "ההזנחה הברוכה" משום שאי-הפיקוח האנגלי יצר באמריקה מציאות, שבה המתיישבים נאלצו לפעול לבדם לפתרון בעיותיהם. הקולוניות האנגליות החדשות הלכו והתעצמו ואנגליה, שהיתה עסוקה במלחמות, התעלמה מהן. כאשר באנגליה מבינים שהקולוניות קיבלו חופש גדול מדי, וכעת מן מתחרות עם אנגליה, כבר היה מאוחר מדי. הקולוניות כבר בנו צי גדול, למבריחים באמריקה היתה יכולת להבריח סחורות כך שלא תפסו אותם. האנגלים נאלצו להביא חיילים כדי לגבות מיסים. הקולוניות הבינו שיש להן זכויות, הם ישלמו מיסים אבל בצורה הוגנת, יש להם קונגרסים משלהם שרוצים בטובתם. הבריטים לא התיחסו לטובת האמריקאים ולא לזכויותיהם. לכן הקולוניות רצו להשתחרר ממיסי הבריטים ובמשך שנים לא שילמו מיסים. כשהבריטים נזכרו לבוא ולגבות מס, אמריקה מכריזה על עצמאותה. 25. עיקרי הקונפדרציה 1777 היוו ניצחון חשוב לרדיקלים. כוננה ממשלה מרכזית חלשה, נשמרו הזכויות הנפרדות של המדינות הבודדות. הסמכויות, שאנשי המושבות התנגדו להפעלתן מטעם אנגליה, הואצלו על מימשלי המושבות. לא ניכרה התלהבות להקמת שלטון מרכזי. רק ב-1871 הסכימו המדינות להעביר לסמכות הממשלה המרכזית הרופפת את האחריות לאדמות המערב. במובנים רבים היו עיקרי הקונפדרציה אישרור חוקיותן של הממשלות, שקמו לאחר הצהרת העצמאות. כאן יצוק היסוד המהפכני והאוניברסלי של עידן המהפכה באמריקה, מעבר לתרומה לעיצוב מימשל חדש במושבות של אמריקה הצפונית. האנשים שהתכנסו בפילדלפיה בקונגרס הקונטיננטלי השני, אימצו את הצהרת העצמאות וניסחו את עיקרי הקונפדרציה והחוקה, היו אמונים על המחשבה המדינית ועל התיאוריות החברתיות והכלכליות של התקופה, והם היו הראשונים בעולם המערבי שהגשימו את רעיונות תקופת ההשכלה. ע"פ עיקרי הקונפדרציה הוקמה ממשלה מרכזית נטולת סמכויות וכוח ביצוע, ובה מוסד מחוקק, הקונגרס, ובו בית אחד, שבו יוצגו כל המדינות במידה שווה. לכל מדינה ניתן קול אחד. הנציגים חברי הבית היו נבחרים. לאישור החלטות נדרש רוב של 9 מתוך 13מדינות. כל 13 המדינות נדרשו להסכים פה אחד על חוקת היסוד. לקונגרס הוענקו סמכויות מיוחדות כגון ניהול יחסי החוץ, כריתת בריתות בינ"ל, הכרזת מלחמה והסכמי שלום. המדינות לא ויתרו על שתי סמכויות מכריעות: הטלת מיסים וניהול סחר. תוצאות הסדרים אלו היו תוהו ובוהו כלכלי. לא ניתנו בידי הקונגרס כל סמכויות ביצוע והוצאה לפועל. ההישג העיקרי של ממשל זה היה ביצירת התקדים של חוקה כתובה כיסוד הממשלה הלאומית. 25. תקנת צפון מערב – 1787 הפקודה קבעה: 1. כי אמריקני שעוזב את מקומו באחת מן המדינות ועובר לאזור שמחוץ לגבולותיה, אינו מאבד את זכויותיו המקוריות כאמריקני. משום שהספר שייך לממשלה האמריקנית. 2. הוסדר תהליך של צירוף מדינות חדשות לארה"ב. אזור בו מתישבים 5000 אזרחים, יוכרז כטריטוריה ואזור בו 6000 אזרחים – זכרים לבנים, זכאי לחוקה כתובה. למדינות היו תביעות נגדות ביחס לאדמות המערב. בפשרה הולטה על העברת אדמות הספר במערב לפיקוחה של הממשלה המרכזית – לפיכך – אינטרס משותף עצום בחשיבותו הועבר לממשל איחוד נוסף. נוצר עניין משותף. נחקקו חוקים כחוק האדמה ב- 1784 ותקנת צפון מערב ב- 1787. הפקודה הסדירה את הליכי הכללת מדינה חדשה באיחוד האמריקאי הקונפדרטיבי. הפקודה הינה ראי של הלך הרוח בזמן עיצוב המושבות כישות מדינתית ועצמאית, תוך ויתור על מעט מזכויותיהן הבלעדיון לממשל המרכזי. במסגרת הפקודה נקבע כי אמריקאי העוזב את מקומו באחת המדינות ועובר לספר, אינו מאבד את זכויותיו כאמריקאי, מאחר והספר שייך לממשל האמריקאי. הפקודה אמרה כי איזור בו מתישבים 5000 תושבים אזרחים היא טריטוריה, ו-6000 אזרחים (זכרים לבנים) מזכים בחוקה כתובה. אישרור החוקה יעשה ע"י הממשל הפדרלי ואחר כך תהפך הטריטוריה למדינה שוות ערך בארה"ב. הפקודה נגעה גם לאיסור בעיסוק בעבדות בטריטוריות הספר. 27. "הייעוד הגלוי" האמריקנים מחזיקים באמונה בייעודה המיוחד של ארה"ב והוא הייעוד הגלוי. במאה ה- 19 היה הייעוד התפרשות על יבשת אמריקה הצפונית, שכיבושה עתיד להוביל להישגים המיוחלים, למיצוי הפוטנציאל הגלום בארץ הגדולה והרחבה, והובלתה לקידמה. עפ"י ייעוד זה אמורה ארה"ב להיות מגן החירות בעולם כולו ויש לה ייעוד מיוחד בעולם. על מנת להגשימו ולמלא את השליחות- הבאת הנצרות והדמוקרטיה לאנושות-חייבת האומה האמריקנית להתפרש על פני יבשת אמריקה הצפונית כולה, מאוקיינוס אל אוקיינוס. המשמעות ההיסטורית המשפטית: ב- 1846 ניסח העיתונאי ג'והן אוסאלואן את ה"ייעוד הגלוי". ב- 1848, כתוצאה מניצחונה המוחץ של ארה"ב במלחמה המקסיקנית-אמריקנית, מתגשם חלק מחזון "היעוד הגלוי". אין עמים רבים בהיסטוריה, שיצאו לשתי מלחמות עולם "ללחום את המלחמה שתסיים את כל המלחמות" ו"להבטיח את תור הדמוקרטיה בעולם". מתוך אמונה אידיאליסטית פעלו ותמכו האמריקנים בשליחות המיוחדת שהוטלה על אומתם. משמעותו ההיסטורית של "היעוד הגלוי" היא אכן שמרנות בסיסית ושאיפה להתרחבות והגשמת החלום והיעוד וכן הרעיון לדמוקרטיה וההתפתחות הייחודית של החברה האמריקנית. 28. "פשרת מיסורי" בפרשת הצטרפותה של מיסורי לארה"ב התגלעה מחלוקת, שאיימה לנתץ את האיחוד. בפברואר 1819 הגישה מיסורי לקונגרס בקשה להתקבל כמדינה בברית. כאשר חוקיות העבדות היתה חלק מחוקתה של מיסורי. היה ויכוח גדול כאשר הוויכוח לא נסב על הצדדים המוסריים של מוסד העבדות, אלא היה זה ויכוח מדיני על העתיד המדיני והכלכלי של ארה"ב. הנרי קליי הציע פשרה בויכוח – מיסורי התקבלה כמדינת עבדות, ועמה התקבלה מיין כמדינת החופש. המשמעות ההיסטורית המשפטית : מעתה ואילך תתקבלנה מדינות בזוגות ולא תותר עבדות צפונה מקו רוחב ספציפי, להוציא את מיסורי. כלומר העבדות תתקיים בקווי גבול ברורים שנקבעו מראש. ב- 1820 נקבעה פשרת מיסורי כבסיס לטיפול בטריטוריות המערביות לתקופה של שלושים השנים הבאות. פשרה זו שימרה את הסטאטוס קוו הפוליטי בין הצפון לדרום בסאנט, אך פשרת מיסורי והסטאטוס קוו הפוליטי שהושג לא הפסיקו את ההתפשטות מערבה. למרות הכל, "פשרת מיסורי" לא פעלה במציאות החדשה וזאת כאשר הוצע לדוג' לחלק את קליפורניה לשתיים; התברר כי הדרום והצפון שוב בויכוח ולא מוכנים לוויתורים, אך נוכח ההתגשמות של ה"ייעוד הגלוי"-התפרשות ארה"ב- נדרשה פשרה כלשהי. 29. הפשרה הגדולה של 1850 ההצעה הייתה לחלק את קליפורניה לשתיים , קרליפוניה העילית וקרליפורניה תחתית , הקרליפונים התנגדו לעבדות והתנגדו לחלק את מדינתם ב 1849 יצאה מסאן פרנסיסקו הידיעה בדבר אוצרותיה האגדיים של אדמת קרליפוניה ידיעה זו הביאה לנהירת מהגרים לחוף המערבי התברר כי הדרום אינו מוכן לפשרה ( לא הסכימו לביטול " פשרת מיסורי " ) והצפון מצידו לא היה מוכן לוותר על אוצרות שהתגלו בקרליפוניה . הפשרה הגדולה הצילה את האיחוד הרופף לעוד 10 שנים ובסטר קליי וקאלהון מנהיגים אלו ראו בקיום הברית ערך חשוב ואף שראו את טובת המחוז שלהם היו מוכנים להגיע לפשרה שנודעה כפשרה הגדולה . הפשרה מוסברת בנסיבות כלכליות , לאחר נסיגה כלכלית חמורה בשנות ה 40 באה פריחה גדולה בתחילת שנות ה 50 כתוצאה מכניסתה של קרליפוניה עם אוצרות הזהב שלה לתוך המערכת הכלכלית של אמריקה , הנרי קליי הציע כי קרליפוניה לא תתפצל וכי תתקבל לאיחוד כמדינה חופשית ( פשרת מיסורי מתה , לא עוד קידוש קו הרוחב 30 36 ועקרון הצמדים המבטיח שוויון בהצבעת הסנאט . בחלקים האחרים של האיזור שנכבש יוקמו שתי טריטוריות – יוטה וניו מקסיקו , ומעמד העבדות לא יקבע בהם מראש אלא ההחלטה תימסר להכרעת תושבי הטריטוריות . במחוז קולומביה בבירה ושינגטון לא תבוטל העבדות , אך יבוטל סחר העבדים . יחוקק חוק חמור חדש ביחס להחזרת עבדים בורחים מאזורי החופש , והצפון יתחייב לבצעו . הקונגרס יעביר החלטה לפיה אין בידו סמכות לחוקק חוקים בנושא סחר עבדים בין מדינתי – כלומר הקונגרס יצהיר על היעדר כל סמכות לחוקק חוק שיפגע במוסד העבדות . דרישות הדרום כפי שניסח קאלהון נגעו להפסק הפעולות שנקט הצפון לביטול העבדות , לחוק האפקטיבי להחזרת עבדים בורחים , למתן זכויות שוות לכל אנשי הדרום בטריטוריות – שעירם הזכות לקיים בהם את העבדות , ושמירת השוויון הפוליטי בין האזורים . 30. אברהם לינקולן (1865-1809 ) נשיאה ה 16 של ארה"ב , נולד בחווה נידחת בקנטאקי ב 1834 נבחר לממשלת מדינת אילינוי וזמן קצר אח"כ נהפך לעו"ד , ב 1846 נבחר לבית הנבחרים . נבחר לנשיאות ב 1861 , הוא לא האמין בביטול מיידי של העבדות או בשוויון בין גזעים אך סבר כי העבדות הינה רע שסופו לחלוף מהעולם ,רוב האמריקניים האמינו כי הוא יבטל את העבדות בפועל הוא אמר כי אין לבטל את העבדות,משום שראה בברית כעומדת מעל לכל , היה ממפלגת הרפובליקנים שנוסדה בסיסמת הגבל העבדות תוקופה שלא עסקו בתחום חיפוש עבודה בתחומי הנהלת חשבונות או ציוד משרדי) , מדינות הדרום ראו בבחירתו ניצחון לצפון ואיום על עמדתן כך מדינות הדרום ( 11 במספר ) הקימו להם קונפדרציה משל עצמם , בתקופתו הייתה המלחמה בין מדינות הדרום למדינות הצפון שבסופם מדינות הצפון ניצחו , לינקולן התכוון לשקם את ההרס ששרר במדינות הדרום אך נרצח בידי קנאי בן הדרום ימים ספורים לאחר תום המלחמה כתוצאה ממלחמת האזרחים חוסלה העבדות בכול רחבי ארה"ב 31. בקרה שיפוטית הנוהג האמריקאי של הביקורת השיפוטית אינו מוזכר בחוקה, אלא מקורו הישיר הוא פס"ד במשפט מרבורי נ' מדיסון ב- 1803. נוהג זה הסמיך את בהמ"ש העליון כפרשן הסופי של חוקת ארה"ב, חוקי הקונגרס ובתי החקיקה המדיניים, ולפיו תמצית חובתו המשפטית של בהמ"ש העליון הוא לקבוע מה הוא החוק, כל עוד אינו פוגע בחוקה וכשקיימת סתירה בין 2 החוקים, בהמ"ש מחליט עפ"י אילו משני כללים יפסוק: סתירה בין 2 חוקים, או לבין חוק הסותר את החוקה. בעת מילוי חובה זו עשוי בהמ"ש למצוא לנחוץ לבטל חוקי מדינות ו/או חוקי קונגרס הפוגעים בחוקה. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI