דף הבית

יהדות

אולי כולנו בחלום?

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
שאלה ששואלים מתפלספים רבים, היא "מדוע שנסמוך על המציאות הנגלית לעינינו?" התשובה לכך די פשוטה למעשה: זאת מכיון שזאת המציאות היחידה אותה אנו מכירים!

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אולי כולנו בחלום?</title> <meta name="description" content="שאלה ששואלים מתפלספים רבים, היא "מדוע שנסמוך על המציאות הנגלית לעינינו?" התשובה לכך די פשוטה למעשה: זאת מכיון שזאת המציאות היחידה אותה אנו מכירים!"> <meta name="keywords" content=" דת, יהדות, רוחניות, קבלה, תורה, מדע, מסטיקה, אבולוציה, מדעים, תורה ומדע, תאולוגיה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אולי כולנו בחלום?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="אולי כולנו בחלום?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author3003.aspx ">בתיה כץ</a></strong><br/> <br/><p>אולי כולנו בחלום?</p> <p>מאת דניאל בלס</p> <p>האמת על המציאות וחוקי הטבע</p> <p>שאלה ששואלים מתפלספים רבים, היא "מדוע שנסמוך על המציאות הנגלית לעינינו?"</p> <p>התשובה לכך די פשוטה למעשה: זאת מכיון שזאת המציאות היחידה אותה אנו מכירים!</p> <p>- לא היית קופץ מהחלון!</p> <p>אנשים רבים שואלים את עצמם מידי פעם, אולי רק מתוך הסקרנות - אולי כולנו בחלום. עם זאת, חלום או לא, אף אחד מאיתנו לא יקפוץ סתם כך מגג ביתו, כפי שהוא היה קופץ בחלום. המציאות שאנו רואים הינה עקבית, ולכן יש לשער שהיא אמיתית ומכוונת ולא מקרית ומזדמנת. החוכמה הנגלית במציאות זאת מלמדת על חכם ולכן נסיק על קיומו של היוצר במציאות אותה אנו מכירים.</p> <p>האדם בוחר ללמוד, לעבוד ולברוח מסכנות במציאות הזאת. מכאן שיש להתייחס למציאות שלנו בכובד ראש וביחוד בעניינים הנוגעים ברומו של עולם.</p> <p>שאלות על אמיתות "המציאות" נהיו פופולאריות מאז יציאת סרטים לאקרנים כגון הסרט "מטריקס" שגרם לצופים רבים להתפלסף בנושא המציאות כתחביב. האמת היא, שאפילו היוונים היו יותר 'עמוקים' ובעלי דמיון פורה מסרטי המד"ב המודרנים. אחרי הכל, למה לשער שהמציאות שלנו וירטואלית וכל האנשים בה אמיתיים? הרי אפשר לטעון שאף אחד לא קיים מלבדך!</p> <p>- אבל אולי שום דבר לא באמת קיים?</p> <p>אם הגענו לפילוסופיה, הבה נצעד צעד נוסף קדימה ונסיק מסקנות. יתכן כי הספר אותו אתה מחזיק בידיך, משפחתך וחבריך אינם קיימים, שכל זה אינו אלא חלום, פרי הדמיון בלבד, או מציאות אותה יצרו עבורך. לעולם לא תוכל לדעת בוודאות האם הכל אמיתי.</p> <p>יתכן שאתה חלק ממשהו אחר, גדול יותר. יתכן שאתה היחיד הקיים ויתכן שאתה בניסיון. יש לך חושים, אך הם כולם יכולים לתעתע בך כאשר הידיעה עומדת בניגוד לחושים. העיניים יכולות להטעות אותך כאשר העולם יראה לך שטוח, כאשר הוא עגול. העולם מסתובב גם אם תרגיש שאינך בתזוזה.</p> <p>יתכן כי הירח והשמש וכל העולם אינו אלא זיוף, שקר מכוון? אם כן, אז אין לך טעם להאמין לחושיך.</p> <p>- אולי השמש באמת שוקעת בתוך הים?</p> <p>שמא כל הידיעות שקריות ואלה חושיך שאכן צודקים? אולי העולם הוא בעצם שטוח ואינו זז ואלו רק השמש, הירח והכוכבים הנעים בשמיים מסביבך? אולי השמש בעצם נמצאת רק מעבר לאופק בקצה הים? אולי הירח באמת עוקב אחריך כאשר אתה הולך בלילה?</p> <p>לא! אתה נאלץ להאמין לחושים שלך. אין כל ברירה אחרת. אם כן, נותר לנו לשאול "מיהו אתה?"</p> <p>אינך יכול להיות בטוח לגמרי, אך אתה מבין שאתה ישות כלשהי, היכולה להשתמש בכל החושים העומדים לרשותה, ביניהם ראיה, שמיעה ומישוש. אתה היחיד להחליט מהו אמת ומהו זיוף.</p> <p>אני יכול לומר ש"בני האדם וכל הסובב אותי אינו קיים אלא נראה לי כקיים משום שחושיי מטעים אותי". אני יכול לומר ש"השמש לא קיימת" ו"העולם אינו קיים", אך האם אוכל לומר ש"אני אינני קיים"?</p> <p>מסתבר שלא. לא אוכל לשאול "האם אני קיים" משום שברגע שששאלתי את השאלה, הרי הצהרתי על קיומי. אפילו אם אומר ש"שום דבר אינו קיים", גם אז, הצהרתי עצמה מוכיחה את קיומי, לפחות לעצמי. ולכן לא אוכל לבטל את קיומי במחשבותי.</p> <p>האוזן האנושית. "תעתוע?"</p> <p>אם זהו תעתוע או חלום, הרי זהו תעתוע כל כך מתוחכם,</p> <p>שנהיה מוכרחים להבין שיש לחלום הזה מתכנן...</p> <p>- אני חושב, משמע אני קיים!</p> <p>המשפט המקורי נכתב על ידי הפילוסוף רנה דקארט, וכך הוא אמר "אני מטיל ספק, משמע אני קיים". זוהי השורה התחתונה בתהליך הספק המתודי שרנה דקארט פתח בו כדי לענות לשאלה: "במה אני יכול להיות בטוח?" כדי לענות לשאלה זו דקארט החליט להטיל ספק בכל דבר. הוא היה מוכן להטיל ספק בעצם קיומו הוא, אלא שאז הגיע למסקנה שדבר אחד בטוח: יש מישהו שמטיל ספק.</p> <p>מישהו הרי מבצע את הפעולה הזו, הטלת הספק. זה "אני", דהיינו דקארט. לכן הוא סיכם ואמר שמכיון שהוא מטיל ספק, מבצע את תהליך הטלת הספק, אז הוא יכול להיות בטוח שהוא קיים. זה לכל הפחות בטוח.</p> <p>אני קיים!</p> <p>מכאן ואילך, דקארט, שבטוח לפחות בקיומו, חוזר בו מכל השאלות ששאל ומתחיל להאמין בקיומה של המציאות עד שבסופו של דבר, אחרי שהשתכנע שכל מה שסביבו (שבקיומו הטיל ספק קודם לכן) אכן קיים, הוא הגיע למסקנה חסרת הספיקות, אלוקים קיים.</p> <p>דקארט היה מוכיח את מציאות האלוקים מנפש האדם, התודעה האנושית וההכרה באינסוף, שכן, לאלה חייב היה להיות יוצר בעל מחשבה.</p> <p>- לא תוכל לכפור בקיומך!</p> <p>בכל מקרה, מכאן הוכחנו שבקיומך לא תוכל לכפור.</p> <p>לעולם לא תוכל לטעון שאינך קיים. לעולם לא תוכל לומר שאינך השחקן הראשי בכל ההצגה הזאת הנקראת "חיים". לעולם לא תוכל לטעון שאתה רק חלק מהתפאורה של איזה חלום השייך למישהו אחר.</p> <p>אז במה תוכל לבטוח אם כך? מסתבר שתוכל לבטוח רק בהבנתך, רק בהיגיון העומד לרשותך, היכולת שלך לבחור מהו אמת ומהו שקר.</p> <p>אך גם זה איננו מדויק. הרי קיימים בך גם רגשות ויצרים, אתה רואה שגם אלו יכולים להטעות אותך כאשר אתה פוחד לבצע פעולה כלשהי גם כאשר אין בה סיכון כלל, לפי הידע שברשותך. אתה יודע שכעס יכול לגרום לך לעשות פעולות שלא היית עושה במצבים אחרים.</p> <p>- אי אפשר לסמוך על רגשות משתנים, אז במה כן?</p> <p>גם ברגשות שלך לא תוכל לבטוח. אז במה כן?</p> <p>יש תשובה. אתה יכול לבטוח אך ורק בדבר היחיד שנותר לך, בהיגיון שלך בלבד, בשכל שלך בלבד. הדבר היחיד המאפשר לך לפרש את כל מה שבך, החל מהרגשות והיצרים וכלה בחושיך, יכולותיך הפיסיות ואפילו רעיונות אלה הכתובים שחור על גבי לבן. לאחר שבחרנו בהגיון לבדו, נוכל לצעוד צעד נוסף ולבחון את המציאות והידע המוגש לפנינו.</p> <p>- "עיוור" כמו עטלף?</p> <p>מחקרים מראים שלעטלף יש חוש נוסף, "הרדאר" שבעזרתו יכול העטלף לראות את דרכו בעלטה גמורה, וכל זאת אך ורק בעזרת גלי הקול שהוא משדר קדימה וחש בהם חוזרים אליו.</p> <p>חוש זה אינו מוכר לגופנו ואיננו יכולים להבין כיצד ניתן לקבל תמונה בעזרת גלי קול. על אף כל זאת, אין הדבר מנע מאיתנו ליצור רדאר בעצמנו המפרש גלי קול לתמונה על צג המסך, תמונה שכן מובנת לעינינו. מסתבר שאת הכלים שבעזרתם אנו מפרשים את המציאות, ניתן להגדיל ולהרחיב בעזרת המדע המדויק, ובכך להכיר במציאות גדולה יותר.</p> <p>- זו המציאות הנגלית לחושינו:</p> <p>מציאות היא שהשמיים כחולים.</p> <p>מציאות היא שכוכבים מנצנצים בשמי הלילה.</p> <p>מציאות היא ששמש מאירה עלינו ביום והירח בלילה.</p> <p>מציאות היא שכדור הארץ עגול.</p> <p>מציאות היא שקיים נוזל הנקרא מים.</p> <p>מציאות היא שקיימים חוקי טבע המקיימים את מחזור המים.</p> <p>מציאות היא שבתהליך מחזור המים נוצרים עננים.</p> <p>מציאות היא שקיימות עונות השנה, קיים קור, וקיים חום.</p> <p>מציאות היא שקיים כוח המשיכה בין כל הסובב אותנו.</p> <p>מציאות היא שחומרים מסוימים יפים יותר ואחרים פחות.</p> <p>מציאות היא שאנו יכולים לראות את השתקפותנו בחומרים שונים ואף במים.</p> <p>מציאות היא שמים זורמים למטה.</p> <p>מציאות היא שקיימת רוח.</p> <p>מציאות היא שקיימים ברזל ומתכות בעולמנו.</p> <p>מציאות היא שקיימת אדמה ולא הכל אבן קשה.</p> <p>מציאות היא שקיימת אש.</p> <p>מציאות היא שקיימים הרי געש.</p> <p>מציאות היא שקיימים קרני אור.</p> <p>מציאות היא שאנו רואים צבעים.</p> <p>מציאות היא שקיימת קשת הנראת בענן.</p> <p>מציאות היא שקיימים גלי קול.</p> <p>מציאות היא שאנו רואים את צללינו באור חלוש.</p> <p>והיריעה קצרה מלהכיל את כל מה שבעולמנו.</p> <p>- שמיים אדומים, ברקים מהאדמה, וחול טעים...</p> <p>כל אלו ועוד אלפי דוגמאות נוספות מלמדות אותנו כי המציאות יכלה להיות אחרת, ואף בלתי אפשרית לקיום חיים באופן שבו אנו מכירים את הצרכים הבסיסיים של החיים.</p> <p>מה היה קורה אילו השמיים היו אדומים והמים היו זורמים בנחלים למעלה במקום למטה, את השתקפותנו היינו רואים דווקא באש ולא במים, כדור הארץ היה דיסק שטוח וגלי קול לא היו קיימים והיינו מסוגלים ליצור קשר רק בעזרת האזניים, אילו ברקים היו פורצים מהאדמה במקום לבה, ולא היה קיים חומר הנקרא מתכת, אילו היצורים החיים היו יכולים לקבל את כל הויטמינים שהם צריכים מאכילת חול ואדמה ואילו היו צומחים עלינו דשאים במקום שערות.</p> <p>אם היינו נולדים לתוך המציאות הזו, האם היינו סוברים שמשהו בה מוזר?</p> <p>- אלו בסך הכל חוקי הטבע...</p> <p>התשובה המוזרה להפליא היא למעשה "לא", הדבר לא היה נראה לנו מוזר כלל! המלומדים היו טוענים שכך הם "חוקי הטבע" וכך העולם פועל ולכן אנו מתקיימים בו.</p> <p>אפילו המדע היה מסתדר במציאות כזו שבה יטען כי המים זורמים למעלה במקום למטה בגלל כוח משיכה מסוים הפועל רק על נוזלים, ושהרכב האש הוא כזה שניתן שיהיו משתקפים עליו דברים וכו'. "אלו חוקי הטבע וככה זה" היו טוענים המדענים.</p> <p>היינו מסתדרים עם המציאות כפי שהיא, משום שהיינו רגילים אליה ומכירים אותה כך. בני אדם במציאות שכזו היו מכירים במציאות שלנו כמוזרה!</p> <p>חרקים נוצצים במציאות שלנו.</p> <p>תארו לעצמכם מציאות הפוכה...</p> <p>- המציאות שלנו מלמדת אותנו דבר אחד בבירור!</p> <p>המציאות שלנו הגיונית בגלל שכך אנו מכירים אותה. לכן עלינו להתעלות מעל המציאות כשאנו שואלים "האם יש אלוקים"? עלינו לשאול "למה המציאות שלנו בכלל קיימת ואם כבר קיימת, למה בצורתה זו? מי מקיים את כל הבריאה הזו, את כל החומרים הללו בתוך מסגרת של חוקים והאם זה היה יכול להיות אחרת?"</p> <p>במציאות שאנו מכירים, הצרכים של החיים והחיים עצמם מתואמים בהרמוניה שאינה מלמדת על מקרה אלא על יד מכוונת. זה המפליא באמת!</p> <p>בברכה,</p> <p>דניאל בלס.</p> <p>המאמר הוגש בחסות <a href="https://www.life-is-good.info/">קורסים מעניינים</a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
אולי כולנו בחלום? אולי כולנו בחלום? מאת דניאל בלס האמת על המציאות וחוקי הטבע שאלה ששואלים מתפלספים רבים, היא "מדוע שנסמוך על המציאות הנגלית לעינינו?" התשובה לכך די פשוטה למעשה: זאת מכיון שזאת המציאות היחידה אותה אנו מכירים! - לא היית קופץ מהחלון! אנשים רבים שואלים את עצמם מידי פעם, אולי רק מתוך הסקרנות - אולי כולנו בחלום. עם זאת, חלום או לא, אף אחד מאיתנו לא יקפוץ סתם כך מגג ביתו, כפי שהוא היה קופץ בחלום. המציאות שאנו רואים הינה עקבית, ולכן יש לשער שהיא אמיתית ומכוונת ולא מקרית ומזדמנת. החוכמה הנגלית במציאות זאת מלמדת על חכם ולכן נסיק על קיומו של היוצר במציאות אותה אנו מכירים. האדם בוחר ללמוד, לעבוד ולברוח מסכנות במציאות הזאת. מכאן שיש להתייחס למציאות שלנו בכובד ראש וביחוד בעניינים הנוגעים ברומו של עולם. שאלות על אמיתות "המציאות" נהיו פופולאריות מאז יציאת סרטים לאקרנים כגון הסרט "מטריקס" שגרם לצופים רבים להתפלסף בנושא המציאות כתחביב. האמת היא, שאפילו היוונים היו יותר 'עמוקים' ובעלי דמיון פורה מסרטי המד"ב המודרנים. אחרי הכל, למה לשער שהמציאות שלנו וירטואלית וכל האנשים בה אמיתיים? הרי אפשר לטעון שאף אחד לא קיים מלבדך! - אבל אולי שום דבר לא באמת קיים? אם הגענו לפילוסופיה, הבה נצעד צעד נוסף קדימה ונסיק מסקנות. יתכן כי הספר אותו אתה מחזיק בידיך, משפחתך וחבריך אינם קיימים, שכל זה אינו אלא חלום, פרי הדמיון בלבד, או מציאות אותה יצרו עבורך. לעולם לא תוכל לדעת בוודאות האם הכל אמיתי. יתכן שאתה חלק ממשהו אחר, גדול יותר. יתכן שאתה היחיד הקיים ויתכן שאתה בניסיון. יש לך חושים, אך הם כולם יכולים לתעתע בך כאשר הידיעה עומדת בניגוד לחושים. העיניים יכולות להטעות אותך כאשר העולם יראה לך שטוח, כאשר הוא עגול. העולם מסתובב גם אם תרגיש שאינך בתזוזה. יתכן כי הירח והשמש וכל העולם אינו אלא זיוף, שקר מכוון? אם כן, אז אין לך טעם להאמין לחושיך. - אולי השמש באמת שוקעת בתוך הים? שמא כל הידיעות שקריות ואלה חושיך שאכן צודקים? אולי העולם הוא בעצם שטוח ואינו זז ואלו רק השמש, הירח והכוכבים הנעים בשמיים מסביבך? אולי השמש בעצם נמצאת רק מעבר לאופק בקצה הים? אולי הירח באמת עוקב אחריך כאשר אתה הולך בלילה? לא! אתה נאלץ להאמין לחושים שלך. אין כל ברירה אחרת. אם כן, נותר לנו לשאול "מיהו אתה?" אינך יכול להיות בטוח לגמרי, אך אתה מבין שאתה ישות כלשהי, היכולה להשתמש בכל החושים העומדים לרשותה, ביניהם ראיה, שמיעה ומישוש. אתה היחיד להחליט מהו אמת ומהו זיוף. אני יכול לומר ש"בני האדם וכל הסובב אותי אינו קיים אלא נראה לי כקיים משום שחושיי מטעים אותי". אני יכול לומר ש"השמש לא קיימת" ו"העולם אינו קיים", אך האם אוכל לומר ש"אני אינני קיים"? מסתבר שלא. לא אוכל לשאול "האם אני קיים" משום שברגע שששאלתי את השאלה, הרי הצהרתי על קיומי. אפילו אם אומר ש"שום דבר אינו קיים", גם אז, הצהרתי עצמה מוכיחה את קיומי, לפחות לעצמי. ולכן לא אוכל לבטל את קיומי במחשבותי. האוזן האנושית. "תעתוע?" אם זהו תעתוע או חלום, הרי זהו תעתוע כל כך מתוחכם, שנהיה מוכרחים להבין שיש לחלום הזה מתכנן... - אני חושב, משמע אני קיים! המשפט המקורי נכתב על ידי הפילוסוף רנה דקארט, וכך הוא אמר "אני מטיל ספק, משמע אני קיים". זוהי השורה התחתונה בתהליך הספק המתודי שרנה דקארט פתח בו כדי לענות לשאלה: "במה אני יכול להיות בטוח?" כדי לענות לשאלה זו דקארט החליט להטיל ספק בכל דבר. הוא היה מוכן להטיל ספק בעצם קיומו הוא, אלא שאז הגיע למסקנה שדבר אחד בטוח: יש מישהו שמטיל ספק. מישהו הרי מבצע את הפעולה הזו, הטלת הספק. זה "אני", דהיינו דקארט. לכן הוא סיכם ואמר שמכיון שהוא מטיל ספק, מבצע את תהליך הטלת הספק, אז הוא יכול להיות בטוח שהוא קיים. זה לכל הפחות בטוח. אני קיים! מכאן ואילך, דקארט, שבטוח לפחות בקיומו, חוזר בו מכל השאלות ששאל ומתחיל להאמין בקיומה של המציאות עד שבסופו של דבר, אחרי שהשתכנע שכל מה שסביבו (שבקיומו הטיל ספק קודם לכן) אכן קיים, הוא הגיע למסקנה חסרת הספיקות, אלוקים קיים. דקארט היה מוכיח את מציאות האלוקים מנפש האדם, התודעה האנושית וההכרה באינסוף, שכן, לאלה חייב היה להיות יוצר בעל מחשבה. - לא תוכל לכפור בקיומך! בכל מקרה, מכאן הוכחנו שבקיומך לא תוכל לכפור. לעולם לא תוכל לטעון שאינך קיים. לעולם לא תוכל לומר שאינך השחקן הראשי בכל ההצגה הזאת הנקראת "חיים". לעולם לא תוכל לטעון שאתה רק חלק מהתפאורה של איזה חלום השייך למישהו אחר. אז במה תוכל לבטוח אם כך? מסתבר שתוכל לבטוח רק בהבנתך, רק בהיגיון העומד לרשותך, היכולת שלך לבחור מהו אמת ומהו שקר. אך גם זה איננו מדויק. הרי קיימים בך גם רגשות ויצרים, אתה רואה שגם אלו יכולים להטעות אותך כאשר אתה פוחד לבצע פעולה כלשהי גם כאשר אין בה סיכון כלל, לפי הידע שברשותך. אתה יודע שכעס יכול לגרום לך לעשות פעולות שלא היית עושה במצבים אחרים. - אי אפשר לסמוך על רגשות משתנים, אז במה כן? גם ברגשות שלך לא תוכל לבטוח. אז במה כן? יש תשובה. אתה יכול לבטוח אך ורק בדבר היחיד שנותר לך, בהיגיון שלך בלבד, בשכל שלך בלבד. הדבר היחיד המאפשר לך לפרש את כל מה שבך, החל מהרגשות והיצרים וכלה בחושיך, יכולותיך הפיסיות ואפילו רעיונות אלה הכתובים שחור על גבי לבן. לאחר שבחרנו בהגיון לבדו, נוכל לצעוד צעד נוסף ולבחון את המציאות והידע המוגש לפנינו. - "עיוור" כמו עטלף? מחקרים מראים שלעטלף יש חוש נוסף, "הרדאר" שבעזרתו יכול העטלף לראות את דרכו בעלטה גמורה, וכל זאת אך ורק בעזרת גלי הקול שהוא משדר קדימה וחש בהם חוזרים אליו. חוש זה אינו מוכר לגופנו ואיננו יכולים להבין כיצד ניתן לקבל תמונה בעזרת גלי קול. על אף כל זאת, אין הדבר מנע מאיתנו ליצור רדאר בעצמנו המפרש גלי קול לתמונה על צג המסך, תמונה שכן מובנת לעינינו. מסתבר שאת הכלים שבעזרתם אנו מפרשים את המציאות, ניתן להגדיל ולהרחיב בעזרת המדע המדויק, ובכך להכיר במציאות גדולה יותר. - זו המציאות הנגלית לחושינו: מציאות היא שהשמיים כחולים. מציאות היא שכוכבים מנצנצים בשמי הלילה. מציאות היא ששמש מאירה עלינו ביום והירח בלילה. מציאות היא שכדור הארץ עגול. מציאות היא שקיים נוזל הנקרא מים. מציאות היא שקיימים חוקי טבע המקיימים את מחזור המים. מציאות היא שבתהליך מחזור המים נוצרים עננים. מציאות היא שקיימות עונות השנה, קיים קור, וקיים חום. מציאות היא שקיים כוח המשיכה בין כל הסובב אותנו. מציאות היא שחומרים מסוימים יפים יותר ואחרים פחות. מציאות היא שאנו יכולים לראות את השתקפותנו בחומרים שונים ואף במים. מציאות היא שמים זורמים למטה. מציאות היא שקיימת רוח. מציאות היא שקיימים ברזל ומתכות בעולמנו. מציאות היא שקיימת אדמה ולא הכל אבן קשה. מציאות היא שקיימת אש. מציאות היא שקיימים הרי געש. מציאות היא שקיימים קרני אור. מציאות היא שאנו רואים צבעים. מציאות היא שקיימת קשת הנראת בענן. מציאות היא שקיימים גלי קול. מציאות היא שאנו רואים את צללינו באור חלוש. והיריעה קצרה מלהכיל את כל מה שבעולמנו. - שמיים אדומים, ברקים מהאדמה, וחול טעים... כל אלו ועוד אלפי דוגמאות נוספות מלמדות אותנו כי המציאות יכלה להיות אחרת, ואף בלתי אפשרית לקיום חיים באופן שבו אנו מכירים את הצרכים הבסיסיים של החיים. מה היה קורה אילו השמיים היו אדומים והמים היו זורמים בנחלים למעלה במקום למטה, את השתקפותנו היינו רואים דווקא באש ולא במים, כדור הארץ היה דיסק שטוח וגלי קול לא היו קיימים והיינו מסוגלים ליצור קשר רק בעזרת האזניים, אילו ברקים היו פורצים מהאדמה במקום לבה, ולא היה קיים חומר הנקרא מתכת, אילו היצורים החיים היו יכולים לקבל את כל הויטמינים שהם צריכים מאכילת חול ואדמה ואילו היו צומחים עלינו דשאים במקום שערות. אם היינו נולדים לתוך המציאות הזו, האם היינו סוברים שמשהו בה מוזר? - אלו בסך הכל חוקי הטבע... התשובה המוזרה להפליא היא למעשה "לא", הדבר לא היה נראה לנו מוזר כלל! המלומדים היו טוענים שכך הם "חוקי הטבע" וכך העולם פועל ולכן אנו מתקיימים בו. אפילו המדע היה מסתדר במציאות כזו שבה יטען כי המים זורמים למעלה במקום למטה בגלל כוח משיכה מסוים הפועל רק על נוזלים, ושהרכב האש הוא כזה שניתן שיהיו משתקפים עליו דברים וכו'. "אלו חוקי הטבע וככה זה" היו טוענים המדענים. היינו מסתדרים עם המציאות כפי שהיא, משום שהיינו רגילים אליה ומכירים אותה כך. בני אדם במציאות שכזו היו מכירים במציאות שלנו כמוזרה! חרקים נוצצים במציאות שלנו. תארו לעצמכם מציאות הפוכה... - המציאות שלנו מלמדת אותנו דבר אחד בבירור! המציאות שלנו הגיונית בגלל שכך אנו מכירים אותה. לכן עלינו להתעלות מעל המציאות כשאנו שואלים "האם יש אלוקים"? עלינו לשאול "למה המציאות שלנו בכלל קיימת ואם כבר קיימת, למה בצורתה זו? מי מקיים את כל הבריאה הזו, את כל החומרים הללו בתוך מסגרת של חוקים והאם זה היה יכול להיות אחרת?" במציאות שאנו מכירים, הצרכים של החיים והחיים עצמם מתואמים בהרמוניה שאינה מלמדת על מקרה אלא על יד מכוונת. זה המפליא באמת! בברכה, דניאל בלס. המאמר הוגש בחסות קורסים מעניינים נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI