דף הבית

תיאטרון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
עפי ספר של יהודה הלוי

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>1823 הכוזרי-תיאטרון תמונע</title> <meta name="description" content="עפי ספר של יהודה הלוי"> <meta name="keywords" content="ELYBIKORET"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>1823 הכוזרי-תיאטרון תמונע</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="1823 הכוזרי-תיאטרון תמונע" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1062.aspx ">ELYBIKORET</a></strong><br/> <br/>1823הכוזרי-יהודה הלוי<br />צילומים-אלי ליאון<br /> יהודה הלוי כתב כנראה בשנת 1139 בערבית-יהודית ספר שתורגם לעברית על ידי יהודה אבן תובון בשם"ספר הכוזרי". הספר מתאר,כביכול,שיחה בין מלך הכוזרים לבין חכם יהודי-"החבר"על יסודות היהדות. במשך הדורות הצליח הספר להפוך לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית ומחשבת ישראל. <br /> הספר מתאר מצב בתקופה שהיהדות היתה בחילוקי דעות עם הנצרות והאיסלם.באותה תקופה מלך הכוזרים חשב לבחור דת ,ורצה לדעת את עיקרי ויתרונות הדת היהודית,כדי לגייר את עמו <br /> בספר מתוארים דיאלוגים בין המלך לבין החבר היהודי על עיקרי היהדות כדי שהמלך שרצה לבחור לו דת יבחר את הנראית לו ביותר אחת מהשלוש המונותיאיסטיות <br /> המחזה הנו עיבוד חופשי שעשה פרופ יוסי יזרעאלי שביים גם את ההצגה בשם "הכוזרי". <br /> הפקה זו מבוצעת על ידי אנסמבל תיאטרון תמונע שכלל את אברהם הורוביץ בתפקיד הנביא הזועם,את אייל נחמיאס בתפקיד המלך ואת יפתח גפרי אופיר בתפקיד החכם(החבר)היהודי. בתפקיד הזמרת והנגנית הופיעה שיר אורדו שניגנה על כינור.עוד השתתף בני אלדר. <br /> בעיבודו של פרופ יזרעאלי הדגש הוא על שני דברים מרכזיים מתוך שפע הנושאים שבספר. העם היהודי הוא העם הנבחר.העם צריך לשאת תואר זה בצניעות ואם הוא-העם יתפאר בו בגאווה שהוא הנבחר ,דבר זה יחשב לחמור יותר "מחילול שם שמיים". <br /> נושא שני שבו עוסק העיבוד ושם עליו דגש הוא שיש קשר בין הזכות על ארץ ישראל לבין המוסר. כאשר לא מקפידים על המוסר הזכות על ארץ ישראל מופקעת על ידי אלוהים. <br /> הזכות על ארץ ישראל היא על תנאי .התנאי הוא שמירת המוסר. <br /> ארץ ישראל לא נמסרה ליהודים כמכר אלא כדיירים.היהודים נמצאים בה כל עוד מקיימים את המוסר כי היא הארץ שייכת לאלוהים-"לי כל הארץ". <br /> הספר וההפקה-העיבוד של יזרעאלי הנם פילוסופיים ביותר וכדי שכל קורא או צופה יוכל להבין את מה שהוא רואה בהצגה, כי היא קשה להבנה משמיעה ראשונה ,צריך לחשוב על כל משפט ועל המשמעות שלו ,דבר שהנו בלתי אפשרי בהצגה כאשר מילה ומשפט רודפים אחד את השני ואין אפשרות לקרוא מחדש משפט שלא קלטת את משמעותו בשמיעה ראשונה <br /> מה שכתבתי יתכן ויראה כמופשט ביותר,תמציתי מדי וזו היתה בעצם כוונתי-לתת הסבר קצר ,פשוט ומובן לספר ובעיקבותיו העיבוד הפילוסופי מדי לצופה הממוצע <br /> הבימוי של יוסי דורך את הצופה להיות במלוא ריכוזו כדי להבין את הנאמר,המשחק של כל השחקנים מרתק,אין תפאורה ,אין סטיות מהעיקר ואתה כולך בתוך התוכן ללא הפוגה משך כל אורך ההצגה הנמשכת כשעה בלבד <br /> יוסי יזרעאלי הנו איש תיאטרון,במאי ומשורר. פרופסור בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב .בקריירה הענפה שלו היה גם מנהל אמנותי של תיאטרון הבימה והחאן הירושלמי בשנות ה70 וה80 של המאה שעברה.כתב וביים הרבה הצגות כגון "פרוספרו בירושלים,מגנצה,המורה לתנ"ך רחביה ועוד. ביים את עוץ לי גוץ לי בקאמרי,איש חסיד היה בהבימה,לילה במאי בגשר, אדיפוס המלך בתיאטרון חיפה ועוד רבות.המחזאי ארתור לילר הזמין אותו לביים את ציד המכשפות בברודוויי <br /> אברהם הורוביץ ריתק את הקהל במונולוג האפיזודי במשחקו המעולה ודבריו הזועמים. <br /> אייל נחמיאס שיחק את המלך בפשטות כאדם שרוצה לדעת ,לחקור ולהחליט בסוף. שיר אורדו ניגנה טוב מאוד ברגש ובכשרון רב. <br /> נהנתי ביותר ממשחקו של החכם-החבר-אופירלדעתי הוא היה המרשים ביותר מבין כל השחקנים הטובים והמרשימים גם.הוא היה משכנע אימפולסיבי,ישיר,ברור והגן בכבוד על היהדות במשחק מצויין . <br /> ההצגה מורכבת בעיקר ממונולוגים בין המלך שרצה לדעת יתרונות שבדת היהודית,לבין החבר-החכם-שציין עיקרי הדת כדי לשכנע את המלך באמת של הדת היהודית <br /> העיבוד של יזרעאלי מודרני והוא מלא שאלות פילוסופיות שאינו מפרש אותם או פותר.יש בהצגה גם רמז על אפשרות של חורבן הבית השלישי שעדיין לא נבנה. <br /> היתה הרבה פילוסופיה בעיבוד,הרבה דקויות שאי אפשר היה לקלוט בהצגה,שנינות אך הכל היה מרשים,מעולה,מענין ומשוחק היטב <br /> .הנאתי היתה שלמה <br /> .לראות או לא לראות:הצגה קשה אך מענינת ומעולה-ממליץ בהחלט לראות <br /> נכתב היום 2.7.20 על ידי אלי ליאון בשעה 10.07 elybikoret <br /><br /> אלי ליאון<br /><a href="mailto:elybikoret@gmail.com" target="_blank">elybikoret@gmail.com</a><br /><a href="https://deref-mail.com/mail/client/XvwKhdzuVBU/dereferrer/?redirectUrl=http%3A%2F%2Fwww.elybikoret.022.co.il%2F" target="_blank">www.elybikoret.022.co.il</a><br />03-6856786<br />0542493488<br />עיתונאי-מבקר אמנות<br />תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי<br />חבר אגודת העתונאים של תל אביב<br />ותא המבקרים שליד האגודה<br />מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה<br />מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו<br />מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן<br />WORD PRESS<br /><br /> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>אלי ליאון-ELYBIKORET</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
1823 הכוזרי-תיאטרון תמונע 1823הכוזרי-יהודה הלוי צילומים-אלי ליאון יהודה הלוי כתב כנראה בשנת 1139 בערבית-יהודית ספר שתורגם לעברית על ידי יהודה אבן תובון בשם"ספר הכוזרי". הספר מתאר,כביכול,שיחה בין מלך הכוזרים לבין חכם יהודי-"החבר"על יסודות היהדות. במשך הדורות הצליח הספר להפוך לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית ומחשבת ישראל. הספר מתאר מצב בתקופה שהיהדות היתה בחילוקי דעות עם הנצרות והאיסלם.באותה תקופה מלך הכוזרים חשב לבחור דת ,ורצה לדעת את עיקרי ויתרונות הדת היהודית,כדי לגייר את עמו בספר מתוארים דיאלוגים בין המלך לבין החבר היהודי על עיקרי היהדות כדי שהמלך שרצה לבחור לו דת יבחר את הנראית לו ביותר אחת מהשלוש המונותיאיסטיות המחזה הנו עיבוד חופשי שעשה פרופ יוסי יזרעאלי שביים גם את ההצגה בשם "הכוזרי". הפקה זו מבוצעת על ידי אנסמבל תיאטרון תמונע שכלל את אברהם הורוביץ בתפקיד הנביא הזועם,את אייל נחמיאס בתפקיד המלך ואת יפתח גפרי אופיר בתפקיד החכם(החבר)היהודי. בתפקיד הזמרת והנגנית הופיעה שיר אורדו שניגנה על כינור.עוד השתתף בני אלדר. בעיבודו של פרופ יזרעאלי הדגש הוא על שני דברים מרכזיים מתוך שפע הנושאים שבספר. העם היהודי הוא העם הנבחר.העם צריך לשאת תואר זה בצניעות ואם הוא-העם יתפאר בו בגאווה שהוא הנבחר ,דבר זה יחשב לחמור יותר "מחילול שם שמיים". נושא שני שבו עוסק העיבוד ושם עליו דגש הוא שיש קשר בין הזכות על ארץ ישראל לבין המוסר. כאשר לא מקפידים על המוסר הזכות על ארץ ישראל מופקעת על ידי אלוהים. הזכות על ארץ ישראל היא על תנאי .התנאי הוא שמירת המוסר. ארץ ישראל לא נמסרה ליהודים כמכר אלא כדיירים.היהודים נמצאים בה כל עוד מקיימים את המוסר כי היא הארץ שייכת לאלוהים-"לי כל הארץ". הספר וההפקה-העיבוד של יזרעאלי הנם פילוסופיים ביותר וכדי שכל קורא או צופה יוכל להבין את מה שהוא רואה בהצגה, כי היא קשה להבנה משמיעה ראשונה ,צריך לחשוב על כל משפט ועל המשמעות שלו ,דבר שהנו בלתי אפשרי בהצגה כאשר מילה ומשפט רודפים אחד את השני ואין אפשרות לקרוא מחדש משפט שלא קלטת את משמעותו בשמיעה ראשונה מה שכתבתי יתכן ויראה כמופשט ביותר,תמציתי מדי וזו היתה בעצם כוונתי-לתת הסבר קצר ,פשוט ומובן לספר ובעיקבותיו העיבוד הפילוסופי מדי לצופה הממוצע הבימוי של יוסי דורך את הצופה להיות במלוא ריכוזו כדי להבין את הנאמר,המשחק של כל השחקנים מרתק,אין תפאורה ,אין סטיות מהעיקר ואתה כולך בתוך התוכן ללא הפוגה משך כל אורך ההצגה הנמשכת כשעה בלבד יוסי יזרעאלי הנו איש תיאטרון,במאי ומשורר. פרופסור בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב .בקריירה הענפה שלו היה גם מנהל אמנותי של תיאטרון הבימה והחאן הירושלמי בשנות ה70 וה80 של המאה שעברה.כתב וביים הרבה הצגות כגון "פרוספרו בירושלים,מגנצה,המורה לתנ"ך רחביה ועוד. ביים את עוץ לי גוץ לי בקאמרי,איש חסיד היה בהבימה,לילה במאי בגשר, אדיפוס המלך בתיאטרון חיפה ועוד רבות.המחזאי ארתור לילר הזמין אותו לביים את ציד המכשפות בברודוויי אברהם הורוביץ ריתק את הקהל במונולוג האפיזודי במשחקו המעולה ודבריו הזועמים. אייל נחמיאס שיחק את המלך בפשטות כאדם שרוצה לדעת ,לחקור ולהחליט בסוף. שיר אורדו ניגנה טוב מאוד ברגש ובכשרון רב. נהנתי ביותר ממשחקו של החכם-החבר-אופירלדעתי הוא היה המרשים ביותר מבין כל השחקנים הטובים והמרשימים גם.הוא היה משכנע אימפולסיבי,ישיר,ברור והגן בכבוד על היהדות במשחק מצויין . ההצגה מורכבת בעיקר ממונולוגים בין המלך שרצה לדעת יתרונות שבדת היהודית,לבין החבר-החכם-שציין עיקרי הדת כדי לשכנע את המלך באמת של הדת היהודית העיבוד של יזרעאלי מודרני והוא מלא שאלות פילוסופיות שאינו מפרש אותם או פותר.יש בהצגה גם רמז על אפשרות של חורבן הבית השלישי שעדיין לא נבנה. היתה הרבה פילוסופיה בעיבוד,הרבה דקויות שאי אפשר היה לקלוט בהצגה,שנינות אך הכל היה מרשים,מעולה,מענין ומשוחק היטב .הנאתי היתה שלמה .לראות או לא לראות:הצגה קשה אך מענינת ומעולה-ממליץ בהחלט לראות נכתב היום 2.7.20 על ידי אלי ליאון בשעה 10.07 elybikoret אלי ליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקר אמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS נכתב על ידי אלי ליאון-ELYBIKORET מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI