דף הבית

תקשור וטלפתיה

רגע של מפנה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
עדיין אינני עומד במלוא המובן על התופעה המופלאה שכל זה מתחולל ברגע אחד. באותו רגע שבו מעריב היום הראשון בשנת הארבע־עשרה להולדת הילד. האוכל לקוות להסבר מתאים?

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>רגע של מפנה</title> <meta name="description" content="עדיין אינני עומד במלוא המובן על התופעה המופלאה שכל זה מתחולל ברגע אחד. באותו רגע שבו מעריב היום הראשון בשנת הארבע־עשרה להולדת הילד. האוכל לקוות להסבר מתאים?"> <meta name="keywords" content="יהדות, תורה, רוחניות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>רגע של מפנה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="רגע של מפנה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author9576.aspx ">Yafator</a></strong><br/> <br/><p>רגע של מפנה</p> <p>עדיין אינני עומד במלוא המובן על התופעה המופלאה שכל זה מתחולל ברגע אחד. באותו רגע שבו מעריב היום הראשון בשנת הארבע־עשרה להולדת הילד. האוכל לקוות להסבר מתאים?<br /></p> <p>שאלתך יש בה קצת מן תום הילדות. הרי תסכים עמי שכל מאורע צריך ל״גבול־תאריך" שממנו הוא מתחיל. כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את העולם במאמרו ברא שחקים חוק חמן נתן להם. הוא קבע את היום הראשון לבריאה והגביל את גבולות היממה ליום ולילה׳ החלים במחזור של עשרים וארבע שעות. כאשר עברו ששה ימים ונשלמה מלאכת הבריאה עם יצירת אדם הראשק. אנו קוראים בתורה:</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=689.0">כאן נקרא על פרק תהילים להצלחה במבחן</a></p> <p>"ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" (בראשית ב׳־א־ג)</p> <p>* . </p> <p>הקדוש ברוך הוא קידש את יום השביעי ועשה אותו ליום מנוחה יקדושה ומאז קדושה לנו השבת. אם לא שהקדוש ברוך הוא ציוה לנו לעשות את יום השביעי ליצירה ליום שביתה ומנוחה לא היה היום השביעי שונה מששת ימי המעשה.<br /></p> <p>והנה׳ בעוד שהשבת מתקדשת באופן קבוע ביום השביע•. הרי מועדי ישראל מתקדשים לפי קדוש החודש על ידי בית-הדין. לפניני בישראל היו מקדשים את החודש על פי עדים שבאו ואמרו כי ראו את הלבנה. כאשר בית הדין העלה בחקירותיו ובדיקותיו שהעדות נכונה ונאמנה׳ היה בית הדין מקדש את החודש. כשראה בית הדק בהתאם לנסיבות שלפניו, שיש צורך לעבר את החודש — עשה זאת. כל אלה השפיעו׳ כמובן, על קביעת המועדים שבאותו חודש ושבכל השנה. הבה כי כן׳ אב בית הדין קם והכריז מעל דוכנו קבל עם ועדה שהחודש מקודש הוא — וכך נהג העם לכל תפוצותיו. בית הדין קבע שביום מסוים יחול חג־הפסח וביום זה קרב הפסח ובהעריב היום הסבו כל בגי ישראל בכל מושבותיהם לסדר של פסח, סיפרו ביציאת מצרים׳ אכלו מקרבן הפסח. אכלו מצה ומרור וקיימו מצוות החג לכל פרטיו ודקדוקיו והכל על פי מאמר בית־דין.</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=9020.0">מידע שניתן לקרוא נחש רודף אחרי בחלום</a></p> <p>זאת אומרת׳ שגם בידי אנשים יש הכח לקבוע ימי סוער המשגים את אוירת החיים של שיגרה ומרוממים את הנפש. ואם תרצה. יש ביד<br /></p> <p>כל יהודי אותו כח מופלא. כשיהודי הוא בעל חלקת קרקע המניבה מדי שנה בשנה תבואה׳ הריהי מציוד. על הפרשת תרומות ומעשרות מן היבול. והנה הבחירה בידו לשים עין על כל שבולת הנראית בעיניו ולומר« הוי זו תרונזר. ומיד הופכת השבולת לתרומה קדושה שאסורה למאכל למי שאיננו כהן ועליה להיות נאכלת בקדושה וטהרה. ואתה עומד ותוהה t אותה השבולת היתד. קודם שבולת בין שבלים; בלי כל יחסנות מיוחדת וכרגע במאמר־פיו של בעליה הפכה זו להיות קדושה וטהורה.</p> <p>מכל אלה אתה נמצא למד שהרגע שבו מעריב עליך היום הראשון לשנת הארבע־עשרה, כשמאחוריו שלש־עשרה שנה מלאים, רגע זה קובע את המפנה הגורלי שחל בחייך ואת המעבר מקטנות לבגרות. ברגע זה חל שנוי־ערכין מוחלט וכתוצאה מהפיכה נפשית אתה עולה מקטנות להיות "איש" ו״גדול".</p> <p> . ♦</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
רגע של מפנה רגע של מפנה עדיין אינני עומד במלוא המובן על התופעה המופלאה שכל זה מתחולל ברגע אחד. באותו רגע שבו מעריב היום הראשון בשנת הארבע־עשרה להולדת הילד. האוכל לקוות להסבר מתאים? שאלתך יש בה קצת מן תום הילדות. הרי תסכים עמי שכל מאורע צריך ל״גבול־תאריך" שממנו הוא מתחיל. כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את העולם במאמרו ברא שחקים חוק חמן נתן להם. הוא קבע את היום הראשון לבריאה והגביל את גבולות היממה ליום ולילה׳ החלים במחזור של עשרים וארבע שעות. כאשר עברו ששה ימים ונשלמה מלאכת הבריאה עם יצירת אדם הראשק. אנו קוראים בתורה: כאן נקרא על פרק תהילים להצלחה במבחן "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" (בראשית ב׳־א־ג) * . * הקדוש ברוך הוא קידש את יום השביעי ועשה אותו ליום מנוחה יקדושה ומאז קדושה לנו השבת. אם לא שהקדוש ברוך הוא ציוה לנו לעשות את יום השביעי ליצירה ליום שביתה ומנוחה לא היה היום השביעי שונה מששת ימי המעשה. והנה׳ בעוד שהשבת מתקדשת באופן קבוע ביום השביע•. הרי מועדי ישראל מתקדשים לפי קדוש החודש על ידי בית-הדין. לפניני בישראל היו מקדשים את החודש על פי עדים שבאו ואמרו כי ראו את הלבנה. כאשר בית הדין העלה בחקירותיו ובדיקותיו שהעדות נכונה ונאמנה׳ היה בית הדין מקדש את החודש. כשראה בית הדק בהתאם לנסיבות שלפניו, שיש צורך לעבר את החודש — עשה זאת. כל אלה השפיעו׳ כמובן, על קביעת המועדים שבאותו חודש ושבכל השנה. הבה כי כן׳ אב בית הדין קם והכריז מעל דוכנו קבל עם ועדה שהחודש מקודש הוא — וכך נהג העם לכל תפוצותיו. בית הדין קבע שביום מסוים יחול חג־הפסח וביום זה קרב הפסח ובהעריב היום הסבו כל בגי ישראל בכל מושבותיהם לסדר של פסח, סיפרו ביציאת מצרים׳ אכלו מקרבן הפסח. אכלו מצה ומרור וקיימו מצוות החג לכל פרטיו ודקדוקיו והכל על פי מאמר בית־דין. מידע שניתן לקרוא נחש רודף אחרי בחלום זאת אומרת׳ שגם בידי אנשים יש הכח לקבוע ימי סוער המשגים את אוירת החיים של שיגרה ומרוממים את הנפש. ואם תרצה. יש ביד כל יהודי אותו כח מופלא. כשיהודי הוא בעל חלקת קרקע המניבה מדי שנה בשנה תבואה׳ הריהי מציוד. על הפרשת תרומות ומעשרות מן היבול. והנה הבחירה בידו לשים עין על כל שבולת הנראית בעיניו ולומר« הוי זו תרונזר. ומיד הופכת השבולת לתרומה קדושה שאסורה למאכל למי שאיננו כהן ועליה להיות נאכלת בקדושה וטהרה. ואתה עומד ותוהה t אותה השבולת היתד. קודם שבולת בין שבלים; בלי כל יחסנות מיוחדת וכרגע במאמר־פיו של בעליה הפכה זו להיות קדושה וטהורה. מכל אלה אתה נמצא למד שהרגע שבו מעריב עליך היום הראשון לשנת הארבע־עשרה, כשמאחוריו שלש־עשרה שנה מלאים, רגע זה קובע את המפנה הגורלי שחל בחייך ואת המעבר מקטנות לבגרות. ברגע זה חל שנוי־ערכין מוחלט וכתוצאה מהפיכה נפשית אתה עולה מקטנות להיות "איש" ו״גדול". * . ♦ נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI