דף הבית

ירושה

התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על שווי לולים במשק חקלאי

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
בית המשפט החליט כי בנסיבות המקרה, אין לקבל את חוות הדעת כפי שהוגשה ולהסתמך עליה, לצורך קביעת שווי הלולים במשק חקלאי, וכי יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון.<br/> בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על שווי לולים במשק חקלאי</title> <meta name="description" content="בית המשפט החליט כי בנסיבות המקרה, אין לקבל את חוות הדעת כפי שהוגשה ולהסתמך עליה, לצורך קביעת שווי הלולים במשק חקלאי, וכי יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון.<br/> בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי."> <meta name="keywords" content="נחלה, מושבים, מושב, אגודה שיתופית, בן ממשיך, בית במושב, נחלה במושב, משק במושב, מכירת משק, משק חקלאי, משק עזר, משק חקלאי למכירה, תנועת המושבים, דמי הסכמה, העברה בין דורית, נחלות למכירה, מכירת נחלה, שימוש חורג, בית מקצועי, הסכם משבצת, חוזה משולש"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על שווי לולים במשק חקלאי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על שווי לולים במשק חקלאי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author604.aspx ">גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון</a></strong><br/> <br/><p>לא אחת, נדרש בית המשפט בתיקים שעניינם <a title="ירושת משק חקלאי" href="http://www.gilad-law.co.il/ירושת_משק_חקלאי">ירושת המשק החקלאי</a>, למנות שמאי מטעמו, על מנת שיעריך את שווי הנכסים וכלל הזכויות הקיימות במשק.</p> <p>ביום 2.4.09, ניתנה החלטתו של כבוד השופט טפרברג דניאל בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה לפסילת חוות דעת שמאי שמונה ע"י בית המשפט, ולמינויו של שמאי חדש תחתיו, ולפיה קיבל בית המשפט את הבקשה ואכן מונה שמאי נוסף לעריכת חוות דעת שמאית במשק.</p> <p>המדובר בהחלטה מפורטת ומבוססת כדבעי, שתכליתה להרחיב את האפשרות הקיימת בדין לפסילת עד מומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים או מטעם בית המשפט, וזאת גם בנסיבות שאינן קיצוניות.</p> <p>תמצית פסק הדין בקצירת האומר:</p> <p>המדובר בשני אחים אשר קיימו הליכים משפטיים ביניהם באשר לעיזבון <a title="משק חקלאי" href="http://www.gilad-law.co.il/נחלה">המשק החקלאי </a>שהותיר אביהם, במסגרתו הושג הסכם, לפיו המבקש ירשם כבעל הזכויות במשק והוא יפצה ב- 50,000$ על החלק במשק וכן יפצה בתשלום נוסף בגין שווי הלולים במשק, כפי שאלו יוערכו ע"י שמאי.<br />בהתאם להערכת השמאי, הוערך שווי הלולים ב- 835,000 ₪. המבקש מצידו ביקש לפסול את חוות הדעת שכן לדעתו חוות הדעת היתה מוגזמת וללא שהתחשבה במכלול שיקולים אחרים אותם היה חייב השמאי להביא במסגרת עריכת חוות הדעת.</p> <p>בית המשפט קיבל את הבקשה, וזאת למרות שעל פי הפסיקה עילות התערבות בחוות דעת מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש מצומצמות למקרים חריגים, בהם פעל השמאי בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום לב, במרמה וכד'.</p> <p>בית המשפט קבע, כי: "<strong>קיימת אי נוחות מהאופן בו נערכה השומה</strong>", בהתבססו בין היתר על העובדות הבאות:</p> <p> - בחקירתו של השמאי הודה הוא שבעת עריכת חוות הדעת הסתמך הוא על הצעות שנמסרו ע"י המשיב.</p> <p>- בהסכם בין הצדדים נקבע, כי בעת ביקורו של השמאי במשק יהיו נוכחים שני הצדדים וב"כ, ובפועל נכח רק צד אחד, דבר שהביא למשבר אמון, בין השמאי לבין אחד הצדדים.</p> <p> - קיימת אי סבירות בחוו"ד בין שווי המשק הבסיסי (1,000,000 ₪), לבין שווי הלולים (835,000 ₪).</p> <p> - השמאי לא התייחס לעובדת היותם של בעלי הזכויות "ברי רשות" בקרקע, העדר היתרי בניה, פחת.</p> <p>בית המשפט החליט כי בנסיבות המקרה אכן אין לקבל את חוות הדעת כפי שהוגשה ולהסתמך עליה, לצורך קביעת שווי הלולים, וכי יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון.</p> <p>בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי.</p> <p align="left"><strong> </strong></p> <p><strong>הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.</strong></p> <p>מייל: <a href="mailto:office@gilad-law.co.il">office@gilad-law.co.il</a></p> <p>אתר: <a href="http://www.gilad-law.co.il/">www.gilad-law.co.il</a> </p> <p>.</p> <p align="left"> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים</strong></p> <p>מייל: <a href="mailto:office@gilad-law.co.il">office@gilad-law.co.il</a></p> <p>אתר: <a href="http://www.gilad-law.co.il">www.gilad-law.co.il</a></p> <p>רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על שווי לולים במשק חקלאי לא אחת, נדרש בית המשפט בתיקים שעניינם ירושת המשק החקלאי, למנות שמאי מטעמו, על מנת שיעריך את שווי הנכסים וכלל הזכויות הקיימות במשק. ביום 2.4.09, ניתנה החלטתו של כבוד השופט טפרברג דניאל בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה לפסילת חוות דעת שמאי שמונה ע"י בית המשפט, ולמינויו של שמאי חדש תחתיו, ולפיה קיבל בית המשפט את הבקשה ואכן מונה שמאי נוסף לעריכת חוות דעת שמאית במשק. המדובר בהחלטה מפורטת ומבוססת כדבעי, שתכליתה להרחיב את האפשרות הקיימת בדין לפסילת עד מומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים או מטעם בית המשפט, וזאת גם בנסיבות שאינן קיצוניות. תמצית פסק הדין בקצירת האומר: המדובר בשני אחים אשר קיימו הליכים משפטיים ביניהם באשר לעיזבון המשק החקלאי שהותיר אביהם, במסגרתו הושג הסכם, לפיו המבקש ירשם כבעל הזכויות במשק והוא יפצה ב- 50,000$ על החלק במשק וכן יפצה בתשלום נוסף בגין שווי הלולים במשק, כפי שאלו יוערכו ע"י שמאי. בהתאם להערכת השמאי, הוערך שווי הלולים ב- 835,000 ₪. המבקש מצידו ביקש לפסול את חוות הדעת שכן לדעתו חוות הדעת היתה מוגזמת וללא שהתחשבה במכלול שיקולים אחרים אותם היה חייב השמאי להביא במסגרת עריכת חוות הדעת. בית המשפט קיבל את הבקשה, וזאת למרות שעל פי הפסיקה עילות התערבות בחוות דעת מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש מצומצמות למקרים חריגים, בהם פעל השמאי בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום לב, במרמה וכד'. בית המשפט קבע, כי: "קיימת אי נוחות מהאופן בו נערכה השומה", בהתבססו בין היתר על העובדות הבאות: - בחקירתו של השמאי הודה הוא שבעת עריכת חוות הדעת הסתמך הוא על הצעות שנמסרו ע"י המשיב. - בהסכם בין הצדדים נקבע, כי בעת ביקורו של השמאי במשק יהיו נוכחים שני הצדדים וב"כ, ובפועל נכח רק צד אחד, דבר שהביא למשבר אמון, בין השמאי לבין אחד הצדדים. - קיימת אי סבירות בחוו"ד בין שווי המשק הבסיסי (1,000,000 ₪), לבין שווי הלולים (835,000 ₪). - השמאי לא התייחס לעובדת היותם של בעלי הזכויות "ברי רשות" בקרקע, העדר היתרי בניה, פחת. בית המשפט החליט כי בנסיבות המקרה אכן אין לקבל את חוות הדעת כפי שהוגשה ולהסתמך עליה, לצורך קביעת שווי הלולים, וכי יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון. בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי. הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים. מייל: office@gilad-law.co.il אתר: www.gilad-law.co.il . נכתב על ידי הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים מייל: office@gilad-law.co.il אתר: www.gilad-law.co.il רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא. מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI