דף הבית

תרגום משפטי

נוטריון עיוור

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המאמר הזה ינסה לבחון את השאלה האם אדם שהוא עיוור, בעל תעודת עיוור, שאיננו רואה מאומה, עדיין יכול לשמש כנוטריון ולבצע את מלאכתו נאמנה, על פי החוק.<br/> השאלה מתעוררת מאחר ובין ציבור הנוטריונים בישראל, מצוי אדם שהוא עיוור, והוא עובד, מתפקד ופועל כנוטריון רגיל, לכל דבר ועניין.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>נוטריון עיוור</title> <meta name="description" content="המאמר הזה ינסה לבחון את השאלה האם אדם שהוא עיוור, בעל תעודת עיוור, שאיננו רואה מאומה, עדיין יכול לשמש כנוטריון ולבצע את מלאכתו נאמנה, על פי החוק.<br/> השאלה מתעוררת מאחר ובין ציבור הנוטריונים בישראל, מצוי אדם שהוא עיוור, והוא עובד, מתפקד ופועל כנוטריון רגיל, לכל דבר ועניין."> <meta name="keywords" content="תרגום מסמכים,נוטריון"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>נוטריון עיוור</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="נוטריון עיוור" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author288.aspx ">אורי גנור</a></strong><br/> <br/><p>המאמר הזה ינסה לבחון את השאלה האם אדם שהוא עיוור, בעל תעודת עיוור, שאיננו רואה מאומה, עדיין יכול לשמש כנוטריון ולבצע את מלאכתו נאמנה, על פי החוק.</p> <p>השאלה מתעוררת מאחר ובין ציבור הנוטריונים בישראל, מצוי אדם שהוא עיוור, והוא עובד, מתפקד ופועל כנוטריון רגיל, לכל דבר ועניין.</p> <p>עיקר עבודתו של כל נוטריון בישראל, זה תרגום מסמכים. ניתן לומר ש 90 אחוז ויותר מהפעילות הנוטריונית, מבחינת היקף העבודה הכלכלית, נוגע למסמכים, וכמו שנכתב לעיל, בעיקר לתרגום מסמכים.</p> <p>הגדרת מסמך לפי בבילון, זה " תעודה, כתב, נייר, גיליון, טופס, אישור, איגרת, שטר, התחייבות, חוזה, הסכם, דוקומנט, דיפלומה". לפי ההגדרה הזו, אבל גם לפי ההיגיון והידוע לכל אדם, מסמך הוא בראש וראשונה "משהו" כתוב. "כתוב", כלומר, שיש עליו אותיות, צבעים, צורות, תמונות, ניקוד ופיסוק, והוא נמצא על גבי חומר כלשהו, לרוב נייר. בנוסף, יכול להיות מסמך על גבי צג של מחשב.</p> <p>האמצעי היחיד של אדם לדעת מה יש במסמך כלשהו, במישרין, מבלי שמישהו אחר יספר מה יש עליו, זה על ידי התבוננות, קריאה, פענוח של המופיע על גבי החומר בצירוף הבנה שבאה מהכרת הנושא עליו מדבר המסמך.</p> <p>חוק הנוטריונים מסר לנוטריונים את הסמכויות הספציפיות והמוגדרות כדלקמן:</p> <ol type="1"> <li>"לאמת חתימה על מסמך.</li> <li>לאשר שהחותם על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך.</li> <li>לאשר נכונותו של העתק מסמך</li> <li>לאשר נכונות של תרגום של מסמך</li> <li>לקבל ולאשר תצהיר.</li> <li>לאשר שאדם פלוני חי.</li> <li>לאשר נכונותה של רשימת מצאי.</li> <li>לערוך העדה של מסמך סחיר.</li> <li>לערוך מסמך..</li> <li>...11...."</li> </ol> <p>הסמכות הנ"ל ניתנה אך ורק לנוטריונים, לאמור "נוטריון מוסמך", ואז באה רשימת הסמכויות כפי שצוטטה מהחוק. יושם לב שכמעט בכל אחד מהסמכויות שפורשו בחוק מופיעה המילה מסמך.</p> <p>נשאלת השאלה, הלגיטימית, האם יוכל נוטריון עיוור, שאיננו רואה גם באמצעות מכשירים, לבצע את הסמכויות הנוטריוניות הנ"ל. השאלה נשאלת לא רק מהמקום של הנוטריון. השאלה היא שאלה לגיטימית ומתבקשת גם של ציבור האזרחים בישראל, לאמור, האם יכול אדם הפונה לנוטריון, לצפות שהנוטריון עצמו יראה את המסמך? האם לחילופין, אפשרי שהנוטריון רק יחתום על המסמכים, במקום שבו תראה לו מזכירתו היכן לחתום, לאחר שהיא תראה את המסמכים במקומו? כלומר, האם אפשרי שאת העבודה תבצע המזכירה של הנוטריון או אשתו או ביתו או בנו, והוא רק יעניק את הלגיטימיות הרשמית, בכך שיחתום ויטביע את חותם הנוטריון שלו? שאלה זו מועברת לציבור, לכל מי שקורא מאמר זה, על מנת שיוכל להגיב לאימייל: <a href="mailto:urign@zahav.net.il">urign@zahav.net.il</a></p> <p>השאלה איננה שאלה תיאורטית כלל ועיקר. כפי שנכתב כבר למעלה, מצוי בישראל נוטריון שהוא עיוור כבר תקופה ארוכה. נוטריון זה טען במשך שנים כי הוא מסוגל לראות באמצעות מכשירים גדולים. גם אם נכונה טענתו זו, גם אילו הוא יכול היה לראות כל אות בנפרד, עדיין, הוא לא יכול היה לראות את המסמך בכללותו, לזהות את האנשים הניצבים לפניו ושחובה עליו לזהות אותם ואת תעודת הזהות שלהם, לקרוא מסמך ארוך ולהשוותו למסמך שממנו תורגם, לבחון מסמך ( לא רק על פי הכתוב בו ) ולוודא שמדובר במסמך מקורי, לבדוק חותמות המצויות על גבי חלק מהמסמכים ועוד.</p> <p>העניין הועבר לאחרונה למשרד המשפטים, לועדת הרישיונות, על מנת שזו תיבחן את השאלה. עד אז, מוזמן הציבור להביע את דעתו על מנת לשתף את הועדה ברחשי לב הציבור.</p> <p>למקרא מאמר זה, מתעוררת תחושה לא נוחה. מדוע לפגוע בפרנסתו של אדם עיוור? איזה חוסר התחשבות, רגישות, בהעלאת הנושא באופן הזה?</p> <p>ובכן כדי להרגיע את הקורא, נוטריון זה קיבל כבר מיסמפר פניות בנושא. הוא איש המתקרב לגיל 90 שנה, מבוסס כלכלית, ומכנה את כל ציבור הנוטריונים כ"פושעים", "עבריינים", "גנבים" ועוד, כל זאת בלי שום בסיס כלשהו. העניין מודגש, בלי בסיס כלשהו מכל מין וסוג שהם ( זה קשור לויכוח איתו סביב שאלה המוסדרת במילא בחוק, והנקראת " אישור הצהרת מתורגמן" ).</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>עו"ד אורי גנור<br /><strong><a href="mailto:notary@zahav.net.il"> notary@zahav.net.il</a></strong></p> <p><strong>תל אביב:<br /></strong>טל: 03-5298985 <br />נייד: 054-4307050 <br />פקס: 03-5222552<br />רחוב וורמיזה 4 תל אביב  62642 <br />ימים א'-ד' שעות 9:00 - 17:00</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
נוטריון עיוור המאמר הזה ינסה לבחון את השאלה האם אדם שהוא עיוור, בעל תעודת עיוור, שאיננו רואה מאומה, עדיין יכול לשמש כנוטריון ולבצע את מלאכתו נאמנה, על פי החוק. השאלה מתעוררת מאחר ובין ציבור הנוטריונים בישראל, מצוי אדם שהוא עיוור, והוא עובד, מתפקד ופועל כנוטריון רגיל, לכל דבר ועניין. עיקר עבודתו של כל נוטריון בישראל, זה תרגום מסמכים. ניתן לומר ש 90 אחוז ויותר מהפעילות הנוטריונית, מבחינת היקף העבודה הכלכלית, נוגע למסמכים, וכמו שנכתב לעיל, בעיקר לתרגום מסמכים. הגדרת מסמך לפי בבילון, זה " תעודה, כתב, נייר, גיליון, טופס, אישור, איגרת, שטר, התחייבות, חוזה, הסכם, דוקומנט, דיפלומה". לפי ההגדרה הזו, אבל גם לפי ההיגיון והידוע לכל אדם, מסמך הוא בראש וראשונה "משהו" כתוב. "כתוב", כלומר, שיש עליו אותיות, צבעים, צורות, תמונות, ניקוד ופיסוק, והוא נמצא על גבי חומר כלשהו, לרוב נייר. בנוסף, יכול להיות מסמך על גבי צג של מחשב. האמצעי היחיד של אדם לדעת מה יש במסמך כלשהו, במישרין, מבלי שמישהו אחר יספר מה יש עליו, זה על ידי התבוננות, קריאה, פענוח של המופיע על גבי החומר בצירוף הבנה שבאה מהכרת הנושא עליו מדבר המסמך. חוק הנוטריונים מסר לנוטריונים את הסמכויות הספציפיות והמוגדרות כדלקמן: "לאמת חתימה על מסמך. לאשר שהחותם על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך. לאשר נכונותו של העתק מסמך לאשר נכונות של תרגום של מסמך לקבל ולאשר תצהיר. לאשר שאדם פלוני חי. לאשר נכונותה של רשימת מצאי. לערוך העדה של מסמך סחיר. לערוך מסמך.. ...11...." הסמכות הנ"ל ניתנה אך ורק לנוטריונים, לאמור "נוטריון מוסמך", ואז באה רשימת הסמכויות כפי שצוטטה מהחוק. יושם לב שכמעט בכל אחד מהסמכויות שפורשו בחוק מופיעה המילה מסמך. נשאלת השאלה, הלגיטימית, האם יוכל נוטריון עיוור, שאיננו רואה גם באמצעות מכשירים, לבצע את הסמכויות הנוטריוניות הנ"ל. השאלה נשאלת לא רק מהמקום של הנוטריון. השאלה היא שאלה לגיטימית ומתבקשת גם של ציבור האזרחים בישראל, לאמור, האם יכול אדם הפונה לנוטריון, לצפות שהנוטריון עצמו יראה את המסמך? האם לחילופין, אפשרי שהנוטריון רק יחתום על המסמכים, במקום שבו תראה לו מזכירתו היכן לחתום, לאחר שהיא תראה את המסמכים במקומו? כלומר, האם אפשרי שאת העבודה תבצע המזכירה של הנוטריון או אשתו או ביתו או בנו, והוא רק יעניק את הלגיטימיות הרשמית, בכך שיחתום ויטביע את חותם הנוטריון שלו? שאלה זו מועברת לציבור, לכל מי שקורא מאמר זה, על מנת שיוכל להגיב לאימייל: urign@zahav.net.il השאלה איננה שאלה תיאורטית כלל ועיקר. כפי שנכתב כבר למעלה, מצוי בישראל נוטריון שהוא עיוור כבר תקופה ארוכה. נוטריון זה טען במשך שנים כי הוא מסוגל לראות באמצעות מכשירים גדולים. גם אם נכונה טענתו זו, גם אילו הוא יכול היה לראות כל אות בנפרד, עדיין, הוא לא יכול היה לראות את המסמך בכללותו, לזהות את האנשים הניצבים לפניו ושחובה עליו לזהות אותם ואת תעודת הזהות שלהם, לקרוא מסמך ארוך ולהשוותו למסמך שממנו תורגם, לבחון מסמך ( לא רק על פי הכתוב בו ) ולוודא שמדובר במסמך מקורי, לבדוק חותמות המצויות על גבי חלק מהמסמכים ועוד. העניין הועבר לאחרונה למשרד המשפטים, לועדת הרישיונות, על מנת שזו תיבחן את השאלה. עד אז, מוזמן הציבור להביע את דעתו על מנת לשתף את הועדה ברחשי לב הציבור. למקרא מאמר זה, מתעוררת תחושה לא נוחה. מדוע לפגוע בפרנסתו של אדם עיוור? איזה חוסר התחשבות, רגישות, בהעלאת הנושא באופן הזה? ובכן כדי להרגיע את הקורא, נוטריון זה קיבל כבר מיסמפר פניות בנושא. הוא איש המתקרב לגיל 90 שנה, מבוסס כלכלית, ומכנה את כל ציבור הנוטריונים כ"פושעים", "עבריינים", "גנבים" ועוד, כל זאת בלי שום בסיס כלשהו. העניין מודגש, בלי בסיס כלשהו מכל מין וסוג שהם ( זה קשור לויכוח איתו סביב שאלה המוסדרת במילא בחוק, והנקראת " אישור הצהרת מתורגמן" ). נכתב על ידי עו"ד אורי גנור  notary@zahav.net.il תל אביב: טל: 03-5298985 נייד: 054-4307050 פקס: 03-5222552 רחוב וורמיזה 4 תל אביב  62642 ימים א'-ד' שעות 9:00 - 17:00 מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI