דף הבית

בריאות אחר

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר?</title> <meta name="description" content="מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?"> <meta name="keywords" content="טינטון,טיניטוס,סחרחורת,סחרחורות,ורטיגו,היפראקוזיס,רגישות לרעש,מחלת מנייר,טנטון,רעש בראש,רעשים באוזניים,ציפצופים באוזניים,ד"ר שמש,שמש טינטון, טיניטוס שמש, טיניטוס הדסה,טינטון הדסה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author342.aspx ">אירית בן צבי</a></strong><br/> <br/><p ><strong>מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?</strong></p> <p >מחלת מנייר היא מונח שכיח, ופעמים רבות אבחנה זו היא השורה התחתונה במהלך בירור רפואי אצל חולה הסובל <a href="http://www.tinnitus-vertigo-clinic.com/html/tinnitus.html">מטינטון</a> (תחושה של רעש בראש או באוזניים) <a href="http://www.tinnitus-vertigo-clinic.com/html/dizziness.html">וסחרחורות</a>. התאוריה הרפואית אודות המחלה מציינת קיום של נוזלים באוזן הפנימית בתור הגורם האחראי לסימפטומים.</p> <p >ההמלצות הרפואיות שניתנות לחולה מבוססות על תצפיות בחולים אחרים שסובלים מהצטברות נוזלים. דוגמאות: חולים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית, אי ספיקת לב שמאלית עם הצטברות נוזלים ברגלים, אי ספיקת לב ימנית עם הצטברות נוזלים בריאות או חולים עם יתר לחץ דם.</p> <p >הרופא המטפל ימליץ לחולה הסובל ממחלת מנייר על הפחתת המלח במזון וטיפול בתרופות משתנות. יש לציין כי הטיפול הרפואי מורכב, אולם לצורך הבנת ההגיון הרפואי העומד מאחוריו, נציג את הדברים באופן פשוט. הקושי העיקרי אצל חולים הסובלים ממחלת מנייר הוא שלא ניתן לראות באופן ישיר את האוזן הפנימית ולהעריך את מידת הצטברות הנוזלים שם. לכן, לאחר מתן ההמלצות הטיפוליות ויישומן, הרופא אינו יכול לבדוק את מידת ההשפעתן על הנוזלים ונאלץ להסתמך על רמת הסבל כפי שמתאר החולה.</p> <p >גם אם מצב החולה השתפר, אין זה אומר שכמות הנוזלים באוזן הפנימית פחתה. יתכן שיש קשר בין הטיפול להפחתת נוזלים והשיפור בהרגשה של החולה, ויתכן שהחולה מרגיש יותר טוב למרות שהאוזן הפנימית מלאה בנוזלים. חוסר הקשר בין כמות הנוזלים לתוצאות הטיפוליות יכול להתרחש גם אצל החולים שמרגישים רע, למרות הטיפול להפחתת נוזלים באוזן הפנימית. למרבה הצער, חולים אלה הם הרוב.</p> <p ><strong>נחזור לשאלה: מהי כמות המלח שיש להפחית? </strong></p> <p >ד"ר שמש זכריה מבי"ח הדסה עין כרם מסביר ש"<em>כמעט בלתי אפשרי לאפס את כמות המלח במזון</em>". הוא נזכר באנקדוטה מהתקופה בה היה סטודנט בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומספר <em>"קיבלנו הרצאה על טיפול בחולי כליות עם מהלך כרוני ממנהל המחלקה הנפרולוגית דאז פרופ' צ'צ'קס ז"ל. כתגובה להצעות הסטודנטים להגיש לחולים אוכל ללא מלח, הוא הסביר מה כן ניתן לתת: אורז מבושל במים מזוקקים...".</em></p> <p >מובן שפרופ' צ'צ'קס המנוח אמר את הדברים בדרך הלצה. לא ניתן לאכול אוכל כזה וגם אין צורך. <a href="http://www.tinnitus-vertigo-clinic.com/html/meniere.html">במחלת מנייר</a> מספיק לא לאכול מזון עשיר במלח, כגון: חטיפים עם גרגרי מלח יבש גדולים, פיצוחים מצופים במלח או מזון כבוש במי מלח. אל ההמלצות הללו כדאי לצרף: הימנעות מאלכוהול, עישון, צמצום קפה לכוס ביום, והפחתת גורמים למתח - עד כמה שניתן.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>לקריאה נוספת אודות <a href="http://www.tinnitus-vertigo-clinic.com"><strong>טיניטוס, סחרחורות ומחלת מנייר</strong></a></p> <p>Further reading in English about <a href="http://www.en.tinnitus-vertigo-clinic.com"><strong>Tinnitus, Vertigo and Dizziness</strong></a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר? מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור? מחלת מנייר היא מונח שכיח, ופעמים רבות אבחנה זו היא השורה התחתונה במהלך בירור רפואי אצל חולה הסובל מטינטון (תחושה של רעש בראש או באוזניים) וסחרחורות. התאוריה הרפואית אודות המחלה מציינת קיום של נוזלים באוזן הפנימית בתור הגורם האחראי לסימפטומים. ההמלצות הרפואיות שניתנות לחולה מבוססות על תצפיות בחולים אחרים שסובלים מהצטברות נוזלים. דוגמאות: חולים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית, אי ספיקת לב שמאלית עם הצטברות נוזלים ברגלים, אי ספיקת לב ימנית עם הצטברות נוזלים בריאות או חולים עם יתר לחץ דם. הרופא המטפל ימליץ לחולה הסובל ממחלת מנייר על הפחתת המלח במזון וטיפול בתרופות משתנות. יש לציין כי הטיפול הרפואי מורכב, אולם לצורך הבנת ההגיון הרפואי העומד מאחוריו, נציג את הדברים באופן פשוט. הקושי העיקרי אצל חולים הסובלים ממחלת מנייר הוא שלא ניתן לראות באופן ישיר את האוזן הפנימית ולהעריך את מידת הצטברות הנוזלים שם. לכן, לאחר מתן ההמלצות הטיפוליות ויישומן, הרופא אינו יכול לבדוק את מידת ההשפעתן על הנוזלים ונאלץ להסתמך על רמת הסבל כפי שמתאר החולה. גם אם מצב החולה השתפר, אין זה אומר שכמות הנוזלים באוזן הפנימית פחתה. יתכן שיש קשר בין הטיפול להפחתת נוזלים והשיפור בהרגשה של החולה, ויתכן שהחולה מרגיש יותר טוב למרות שהאוזן הפנימית מלאה בנוזלים. חוסר הקשר בין כמות הנוזלים לתוצאות הטיפוליות יכול להתרחש גם אצל החולים שמרגישים רע, למרות הטיפול להפחתת נוזלים באוזן הפנימית. למרבה הצער, חולים אלה הם הרוב. נחזור לשאלה: מהי כמות המלח שיש להפחית? ד"ר שמש זכריה מבי"ח הדסה עין כרם מסביר ש"כמעט בלתי אפשרי לאפס את כמות המלח במזון". הוא נזכר באנקדוטה מהתקופה בה היה סטודנט בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומספר "קיבלנו הרצאה על טיפול בחולי כליות עם מהלך כרוני ממנהל המחלקה הנפרולוגית דאז פרופ' צ'צ'קס ז"ל. כתגובה להצעות הסטודנטים להגיש לחולים אוכל ללא מלח, הוא הסביר מה כן ניתן לתת: אורז מבושל במים מזוקקים...". מובן שפרופ' צ'צ'קס המנוח אמר את הדברים בדרך הלצה. לא ניתן לאכול אוכל כזה וגם אין צורך. במחלת מנייר מספיק לא לאכול מזון עשיר במלח, כגון: חטיפים עם גרגרי מלח יבש גדולים, פיצוחים מצופים במלח או מזון כבוש במי מלח. אל ההמלצות הללו כדאי לצרף: הימנעות מאלכוהול, עישון, צמצום קפה לכוס ביום, והפחתת גורמים למתח - עד כמה שניתן. נכתב על ידי לקריאה נוספת אודות טיניטוס, סחרחורות ומחלת מנייר Further reading in English about Tinnitus, Vertigo and Dizziness מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI