דף הבית

נדל"ן ומקרקעין

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה – האם מדובר בעונש???". <br/> כמובן כי התשובה נתונה למקבלי ההחלטות ואכן נראה כי מדובר ב"מנה" הגונה, אך על מנת להסביר מעט במה מדובר כאשר מבקשים להתמודד עם המושג העלום "דמי הסכמה", יש לבחון את ההיסטוריה של ההחלטות המתייחסות לדמי הסכמה.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>דמי הסכמה - הסיפור על החטא ועונשו</title> <meta name="description" content="לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה – האם מדובר בעונש???". <br/> כמובן כי התשובה נתונה למקבלי ההחלטות ואכן נראה כי מדובר ב"מנה" הגונה, אך על מנת להסביר מעט במה מדובר כאשר מבקשים להתמודד עם המושג העלום "דמי הסכמה", יש לבחון את ההיסטוריה של ההחלטות המתייחסות לדמי הסכמה."> <meta name="keywords" content="דמי הסכמה, נחלות, מגזר חקלאי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>דמי הסכמה - הסיפור על החטא ועונשו</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="דמי הסכמה - הסיפור על החטא ועונשו" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author750.aspx ">עו"ד אביגדור ליבוביץ</a></strong><br/> <br/><p>לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה - האם מדובר בעונש???". <br />כמובן כי התשובה נתונה למקבלי ההחלטות ואכן נראה כי מדובר ב"מנה" הגונה, אך על מנת להסביר מעט במה מדובר כאשר מבקשים להתמודד עם המושג העלום "דמי הסכמה", יש לבחון את ההיסטוריה של ההחלטות המתייחסות לדמי הסכמה.<br /><br />מועצת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה עוד בשנת 1967 את החלטה 32 המתייחסת לדמי הסכמה, אך עד היום נערכו שינויים רבים בהחלטה ובדרכי החישוב. אבן הדרך החשובה, נקבעה בהחלטת מועצת המינהל מס' 534, מיום 29.6.1992 אשר כותרתה "החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1962" (להלן: "<strong>ההחלטה</strong>").<br /><br />ההחלטה קובעת את דרכי החישוב של דמי ההסכמה אשר ישולמו למינהל בעד הסכמתו להעברת הזכויות בנחלה ובעד שטחי העיבוד.<br /><br />דרך החישוב נסמכת על הערכות שמאיות בגין מבני המגורים והמשק בנחלה וכן על ניסיון רב של משרדנו אשר ייצג בעלי זכויות בעסקאות רבות במהלך השנים. <br /><br />יצויין, כי בעל הזכויות המבקש למכור את הנחלה, יודע כי מדובר בתשלום של אחוז ניכר מהתמורה בגין הנחלה עבור דמי הסכמה ומבקש לקבל את תמונת המס בכל הנוגע לדמי ההסכמה.<br />הייעוץ ניתן בטרם ביצוע העסקה ואף לעיתים עוד לפני שבעל הזכויות קיבל החלטה סופית למכור את הנחלה. <br /><br />משרדנו המתמחה בהתנהלות מול מינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לחישוב דמי ההסכמה, השגות על דמי הסכמה, מתן ייעוץ בטרם ביצוע העסקאות לבעלי הזכויות ו/או ליורשים, יכול להעיד, כי לאחר שניתן הייעוץ הראשוני לבעלי הזכויות במסגרתו מוצגת תמונת המס בהתייחס לדמי ההסכמה, יכול בעל הנחלה לבחון את שווי העסקה ולהתנהל בהתאם לצרכיו ודרישותיו.<br /><br />כאשר מדובר במכירה על ידי יורשים, יש לתכנן בקפידה את העסקה ולהביא את כל הפרטים הקשורים בנחלה, על מנת שלא תגרם "תאונת מס" שלא לצורך.<br />בטרם ביצוע העסקה ועוד לפני הכניסה למו"מ עם הרוכשים, יש לקבל ייעוץ פרטני, כמו כן, יש לבחון היטב את המבנים הבנויים בנחלה, הן מבני המגורים והן מבני המשק, ועל סמך עובדות אלה, יש לתכנן בקפידה את העסקה.<br />יש לשים לב בקפידה להשקעות אשר הושקעו במבנים ולעליית הערך, שכן גורמים אלה משפיעים על גובה דמי ההסכמה.<br /><br /><span style="text-decoration: underline;">שאלות חשובות שיש לשאול בעניין זה - אילו זיכויים ניתן לקבל בדמי ההסכמה על מנת להפחית את גובה המס? מה ניתן לעשות על מנת שלא להפסיד את הזיכויים? כיצד מתייחסים לשטחים החקלאיים בחישוב דמי </span><span style="text-decoration: underline;">ההסכמה?</span> <span style="text-decoration: underline;">מהו שיעור דמי ההסכמה אותו ניתן לנכות במס שבח ואיך מחשבים זאת?</span><br /><br />משרדנו מתמודד בימים אלה מול המינהל בשאלות הקשורות לחישוב דמי הסכמה, אשר עשויות להשפיע לכל האורך בכל הקשור לדרך החישוב, שכן נמצא על ידי הח"מ, כי קיים עיוות בדרך החישוב בהתייחס לעסקות מסוימות וככל שיהיו תוצאות בעניין זה, הן עשויות להפחית משמעותית את דמי ההסכמה המשולמים כיום ובכך לרכך את "המכה" הניצחת של דמי ההסכמה וכמובן, להפחית את העונש!!!</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ, הינו הבעלים של משרד עורכי דין אביגדור ליבוביץ ושות',מתגורר במושב בארותיים בעמק חפר ומתמחה מזה שנים בנושאים הקשורים למגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, מושבים, קיבוצים, אגודות שיתופיות, ובעסקאות נדל"ן במגזר החקלאי מכל הסוגים בכל הארץ, לרבות ייצוג מוכרים ורוכשים בעסקאות מכירה ורכישה של נחלות, טיפול בסוגיות של בנים ממשיכים, ניהול עיזבון וצוואות. משרדו של עו"ד ליבוביץ מתמחה בכל הקשור למיסוי מקרקעין, מע"מ, דמי הסכמה והיטלים במגזר החקלאיוכן בייצוג של בעלי זכויות, קבלנים ויזמים בפרויקטים של הרחבות במושבים וקיבוצים, הקמת תחנות דלק ומרכזים מסחריים, שינויי ייעוד, פיצול נחלות, קרקעות חקלאיות, ליווי וייזום של עסקאות.</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
דמי הסכמה - הסיפור על החטא ועונשו לא פעם שמעתי את בעלי הנחלות העומדים בפני ביצוע עסקת מכירת הנחלה, לאחר שנים רבות בהן הם חיו במושב ועיבדו את האדמה, שואלים עצמם: "במה חטאנו שאנו צריכים לשלם למינהל מקרקעי ישראל 1/3 מעליית הערך במסגרת עסקת מכירת הנחלה - האם מדובר בעונש???". כמובן כי התשובה נתונה למקבלי ההחלטות ואכן נראה כי מדובר ב"מנה" הגונה, אך על מנת להסביר מעט במה מדובר כאשר מבקשים להתמודד עם המושג העלום "דמי הסכמה", יש לבחון את ההיסטוריה של ההחלטות המתייחסות לדמי הסכמה. מועצת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה עוד בשנת 1967 את החלטה 32 המתייחסת לדמי הסכמה, אך עד היום נערכו שינויים רבים בהחלטה ובדרכי החישוב. אבן הדרך החשובה, נקבעה בהחלטת מועצת המינהל מס' 534, מיום 29.6.1992 אשר כותרתה "החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1962" (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה קובעת את דרכי החישוב של דמי ההסכמה אשר ישולמו למינהל בעד הסכמתו להעברת הזכויות בנחלה ובעד שטחי העיבוד. דרך החישוב נסמכת על הערכות שמאיות בגין מבני המגורים והמשק בנחלה וכן על ניסיון רב של משרדנו אשר ייצג בעלי זכויות בעסקאות רבות במהלך השנים. יצויין, כי בעל הזכויות המבקש למכור את הנחלה, יודע כי מדובר בתשלום של אחוז ניכר מהתמורה בגין הנחלה עבור דמי הסכמה ומבקש לקבל את תמונת המס בכל הנוגע לדמי ההסכמה. הייעוץ ניתן בטרם ביצוע העסקה ואף לעיתים עוד לפני שבעל הזכויות קיבל החלטה סופית למכור את הנחלה. משרדנו המתמחה בהתנהלות מול מינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לחישוב דמי ההסכמה, השגות על דמי הסכמה, מתן ייעוץ בטרם ביצוע העסקאות לבעלי הזכויות ו/או ליורשים, יכול להעיד, כי לאחר שניתן הייעוץ הראשוני לבעלי הזכויות במסגרתו מוצגת תמונת המס בהתייחס לדמי ההסכמה, יכול בעל הנחלה לבחון את שווי העסקה ולהתנהל בהתאם לצרכיו ודרישותיו. כאשר מדובר במכירה על ידי יורשים, יש לתכנן בקפידה את העסקה ולהביא את כל הפרטים הקשורים בנחלה, על מנת שלא תגרם "תאונת מס" שלא לצורך. בטרם ביצוע העסקה ועוד לפני הכניסה למו"מ עם הרוכשים, יש לקבל ייעוץ פרטני, כמו כן, יש לבחון היטב את המבנים הבנויים בנחלה, הן מבני המגורים והן מבני המשק, ועל סמך עובדות אלה, יש לתכנן בקפידה את העסקה. יש לשים לב בקפידה להשקעות אשר הושקעו במבנים ולעליית הערך, שכן גורמים אלה משפיעים על גובה דמי ההסכמה. שאלות חשובות שיש לשאול בעניין זה - אילו זיכויים ניתן לקבל בדמי ההסכמה על מנת להפחית את גובה המס? מה ניתן לעשות על מנת שלא להפסיד את הזיכויים? כיצד מתייחסים לשטחים החקלאיים בחישוב דמי ההסכמה? מהו שיעור דמי ההסכמה אותו ניתן לנכות במס שבח ואיך מחשבים זאת? משרדנו מתמודד בימים אלה מול המינהל בשאלות הקשורות לחישוב דמי הסכמה, אשר עשויות להשפיע לכל האורך בכל הקשור לדרך החישוב, שכן נמצא על ידי הח"מ, כי קיים עיוות בדרך החישוב בהתייחס לעסקות מסוימות וככל שיהיו תוצאות בעניין זה, הן עשויות להפחית משמעותית את דמי ההסכמה המשולמים כיום ובכך לרכך את "המכה" הניצחת של דמי ההסכמה וכמובן, להפחית את העונש!!! נכתב על ידי הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ, הינו הבעלים של משרד עורכי דין אביגדור ליבוביץ ושות',מתגורר במושב בארותיים בעמק חפר ומתמחה מזה שנים בנושאים הקשורים למגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, מושבים, קיבוצים, אגודות שיתופיות, ובעסקאות נדל"ן במגזר החקלאי מכל הסוגים בכל הארץ, לרבות ייצוג מוכרים ורוכשים בעסקאות מכירה ורכישה של נחלות, טיפול בסוגיות של בנים ממשיכים, ניהול עיזבון וצוואות. משרדו של עו"ד ליבוביץ מתמחה בכל הקשור למיסוי מקרקעין, מע"מ, דמי הסכמה והיטלים במגזר החקלאיוכן בייצוג של בעלי זכויות, קבלנים ויזמים בפרויקטים של הרחבות במושבים וקיבוצים, הקמת תחנות דלק ומרכזים מסחריים, שינויי ייעוד, פיצול נחלות, קרקעות חקלאיות, ליווי וייזום של עסקאות. מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI