דף הבית

תיאטרון

ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
"קרנפים"- מיצירות המופת של המחזאי והסופר הרומני-צרפתי, ממוצא יהודי, אז'ן יונסקו, העולה בבית ליסין היא פנינה תיאטרלית מרטיטה. הבמאי יאיר שרמן העלה הפקה סוחפת ומרגשת והצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא חוויה תיאטרלית ייחודית.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין</title> <meta name="description" content=""קרנפים"- מיצירות המופת של המחזאי והסופר הרומני-צרפתי, ממוצא יהודי, אז'ן יונסקו, העולה בבית ליסין היא פנינה תיאטרלית מרטיטה. הבמאי יאיר שרמן העלה הפקה סוחפת ומרגשת והצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא חוויה תיאטרלית ייחודית."> <meta name="keywords" content="קרנפים,בית ליסין,חיים נוי,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author576.aspx ">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p> <p align="center">ביקורת: <strong>קרנפים</strong> –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"קרנפים"- מיצירות המופת של המחזאי והסופר הרומני-צרפתי, ממוצא יהודי, אז'ן יונסקו, העולה בבית ליסין היא פנינה תיאטרלית מרטיטה. הבמאי יאיר שרמן העלה הפקה סוחפת ומרגשת והצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא חוויה תיאטרלית ייחודית.</p> <p>יונסקו ,מהמחזאים החשובים של תיאטרון האבסורד, כתב את המחזה קרנפים בשנת 1958 והוא עוסק באנשים בעיר דמיונית שבה כולם הופכים לפתע, בשלבים, לקרנפים. כולם הולכים אחרי העדר ומאבדים צלם אנוש. יונסקו ראה בקרנף סוג של מפלצת כוחנית ופשיסטית, דוגמת הנאצים. הקרנף נבחר לשמש סמל למסריו במחזה. רבים רואים במחזה אליגוריה על שלטון כוחני שאחריו נסחפים האזרחים. </p> <p>ראוי לציין, כי את המושג <strong>התקרנפות</strong> חידש העיתונאי אשר נהור המנוח, מבקר התיאטרון ועורך הספרות בשעתו בידיעות אחרונות, בביקורת על ההצגה של תיאטרון חיפה בשנת 1962. תחילה שימשה המילה רק בהקשר המוגבל של היצירה של יונסקו ואולם דן אלמגור הרחיב את השימוש בה במשמעות המטפורית של היסחפות אחר להט לאומני ברשימתו על המחזמר קברט במעריב בשנת 1967 ומאז השתרשה המילה בלשון העברית. תחילה, המשמעות הייתה של היסחפות לאומנית צרה ובהמשך במשמעות של היסחפות אחר הכלל באופן גורף.</p> <p>העלילה מתרחשת בעיקר במשרד עורכי דין ואולם היא נפתחת באירועים בהפסקת קפה בבית הקפה השכונתי. אנשים מעידים על קרנף המתרוצץ בעיר ומתברר כי הוא מעך את החתול של אחת הנשים שנכנסת חצי מעולפת לקפה. ברנז'ה , גיבור המחזה, ,נראה מוזנח למדי ושתוי וחברו ז'אן תובע ממנו לשפר את מראהו ולהפסיק עם השתייה.</p> <p>בהמשך, מסתבר כי מכת הקרנפים גדלה והולכת והם אפילו הרסו את חדר המדרגות של משרד עורכי הדין שאינם מסוגלים להיחלץ. העלילה מסתבכת ומסתעפת. בהמשך כולם מתקרנפים ורק ברנז'ה ואהובתו דייזי נותרים בני אנוש יחידים בעיר. ברנז'ה מסרב להיסחף אחר העדר וגם מנסה למנוע מאהובתו ללקות במגיפה, אולם הקרנפת לא פוסחת גם עליהם.</p> <p>יאיר שרמן הפך את ההצגה למעין מופע גרוטסקי, שזור בדמויות הזויות, הברקות בימוי, תנועה ושירים עבריים. </p> <p>תום חגי הנהדר מגלם את ברנז'ה, דמות שצצה בכמה יצירותיו של יונסקו, ומגיש משחק מרתק ומרגש. תום סוחף עימו את העלילה במשחק כובש. מעין אנטי גיבור ואדיש מוחלט, אולם הוא היחיד שאינו הולך עם הזרם. </p> <p>ז'אן הוא בני אלדר, שחקן משכמו ומעלה, שגונב לא אחת את ההצגה, מגיש משחק מעולה ומוצלח. סצנת הפיכתו לקרנף היא שיעור מאלף בתיאטרון.</p> <p>ליהי קורנובסקי הנפלאה והמוכשרתמגלמת את דייזי, אהובתו של ברנז'ה. ליהי מגישה משחק מרגש וסצנת הסיום עמה היא מעולה. </p> <p>זוהר מידן מגלמת היטבאת עקרת הבית ומר פפיון , מנהל המשרד. </p> <p>מולי שולמן ,מטובי שחקני הבמה בארץ, מגלם את הפילוסוף ואת בוטאר, ומשחקו נוטף כישרוןויכולת תיאטרלית נהדרת.</p> <p>ערן שראל מצוין כגברת בורגיניון. אברהם סלקטר ואורה מאירסון , מוותיקי הבמה מגלמים נפלא את הזקן והקשישה. יניב שביט מגלם יפה את המלצרית והכבאי. </p> <p>אלי ביז'אווי תרגם את המחזה והוא קולח ועכשווי.</p> <p>פולינה אדמוב עצבה את התלבושות ההזויות והמופלאות ואת התפאורה הפלאית המורכבת במעין קוביות ענקיות להרכבה. פליס רוס עיצב את התאורה הבוהקת שהיא חלק בלתי נפרד מההפקה. דידי ארז אחראי למוזיקה . אורי שפיר עיצב את התנועה המוצלחת. </p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <p>צלם – דניאל קמינסקי</p> </p> <p><img src="file:///C:/Users/haimn/AppData/Local/Microsoft/Windows/INetCache/Content.Outlook/UI9XKGJ9/קרנפים6%20צילום%20דניאל%20קמינסקי.jpg" alt="" /></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים</strong></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין ביקורת: קרנפים –פנינה תיאטרלית מרטיטה של יונסקו– תיאטרון בית ליסין מאת חיים נוי "קרנפים"- מיצירות המופת של המחזאי והסופר הרומני-צרפתי, ממוצא יהודי, אז'ן יונסקו, העולה בבית ליסין היא פנינה תיאטרלית מרטיטה. הבמאי יאיר שרמן העלה הפקה סוחפת ומרגשת והצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא חוויה תיאטרלית ייחודית. יונסקו ,מהמחזאים החשובים של תיאטרון האבסורד, כתב את המחזה קרנפים בשנת 1958 והוא עוסק באנשים בעיר דמיונית שבה כולם הופכים לפתע, בשלבים, לקרנפים. כולם הולכים אחרי העדר ומאבדים צלם אנוש. יונסקו ראה בקרנף סוג של מפלצת כוחנית ופשיסטית, דוגמת הנאצים. הקרנף נבחר לשמש סמל למסריו במחזה. רבים רואים במחזה אליגוריה על שלטון כוחני שאחריו נסחפים האזרחים. ראוי לציין, כי את המושג התקרנפות חידש העיתונאי אשר נהור המנוח, מבקר התיאטרון ועורך הספרות בשעתו בידיעות אחרונות, בביקורת על ההצגה של תיאטרון חיפה בשנת 1962. תחילה שימשה המילה רק בהקשר המוגבל של היצירה של יונסקו ואולם דן אלמגור הרחיב את השימוש בה במשמעות המטפורית של היסחפות אחר להט לאומני ברשימתו על המחזמר קברט במעריב בשנת 1967 ומאז השתרשה המילה בלשון העברית. תחילה, המשמעות הייתה של היסחפות לאומנית צרה ובהמשך במשמעות של היסחפות אחר הכלל באופן גורף. העלילה מתרחשת בעיקר במשרד עורכי דין ואולם היא נפתחת באירועים בהפסקת קפה בבית הקפה השכונתי. אנשים מעידים על קרנף המתרוצץ בעיר ומתברר כי הוא מעך את החתול של אחת הנשים שנכנסת חצי מעולפת לקפה. ברנז'ה , גיבור המחזה, ,נראה מוזנח למדי ושתוי וחברו ז'אן תובע ממנו לשפר את מראהו ולהפסיק עם השתייה. בהמשך, מסתבר כי מכת הקרנפים גדלה והולכת והם אפילו הרסו את חדר המדרגות של משרד עורכי הדין שאינם מסוגלים להיחלץ. העלילה מסתבכת ומסתעפת. בהמשך כולם מתקרנפים ורק ברנז'ה ואהובתו דייזי נותרים בני אנוש יחידים בעיר. ברנז'ה מסרב להיסחף אחר העדר וגם מנסה למנוע מאהובתו ללקות במגיפה, אולם הקרנפת לא פוסחת גם עליהם. יאיר שרמן הפך את ההצגה למעין מופע גרוטסקי, שזור בדמויות הזויות, הברקות בימוי, תנועה ושירים עבריים. תום חגי הנהדר מגלם את ברנז'ה, דמות שצצה בכמה יצירותיו של יונסקו, ומגיש משחק מרתק ומרגש. תום סוחף עימו את העלילה במשחק כובש. מעין אנטי גיבור ואדיש מוחלט, אולם הוא היחיד שאינו הולך עם הזרם. ז'אן הוא בני אלדר, שחקן משכמו ומעלה, שגונב לא אחת את ההצגה, מגיש משחק מעולה ומוצלח. סצנת הפיכתו לקרנף היא שיעור מאלף בתיאטרון. ליהי קורנובסקי הנפלאה והמוכשרתמגלמת את דייזי, אהובתו של ברנז'ה. ליהי מגישה משחק מרגש וסצנת הסיום עמה היא מעולה. זוהר מידן מגלמת היטבאת עקרת הבית ומר פפיון , מנהל המשרד. מולי שולמן ,מטובי שחקני הבמה בארץ, מגלם את הפילוסוף ואת בוטאר, ומשחקו נוטף כישרוןויכולת תיאטרלית נהדרת. ערן שראל מצוין כגברת בורגיניון. אברהם סלקטר ואורה מאירסון , מוותיקי הבמה מגלמים נפלא את הזקן והקשישה. יניב שביט מגלם יפה את המלצרית והכבאי. אלי ביז'אווי תרגם את המחזה והוא קולח ועכשווי. פולינה אדמוב עצבה את התלבושות ההזויות והמופלאות ואת התפאורה הפלאית המורכבת במעין קוביות ענקיות להרכבה. פליס רוס עיצב את התאורה הבוהקת שהיא חלק בלתי נפרד מההפקה. דידי ארז אחראי למוזיקה . אורי שפיר עיצב את התנועה המוצלחת. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. צלם – דניאל קמינסקי נכתב על ידי חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI