דף הבית

דיאטה ותזונה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים</title> <meta name="description" content="כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות"> <meta name="keywords" content="כולסטרול, שומן, רווי, לא רווי, בלתי רווי, לב, ביצים, טראנס, טרנס, בריאות, מרגרינה, דיאטה, בריאות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author172.aspx ">טליה לביא</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">תכולת הכולסטרול - חזות הכל?</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כשאסרו על כולנו לאכול ביצים לפני כ- 20 שנה, היה הרציונל ברור ומאיים: ביצים מכילות הרבה כולסטרול. אכילת מזון עשיר בכולסטרול - מובילה לעלייה ברמת הכולסטרול בדם. ומכאן יצאה הגזירה המחמירה לאמור: לא מומלץ לאכול ביצים. נקודה. המקלים הרפו מעט את המושכות, והתירו עד 2 ביצים לשבוע, אבל לא יותר!</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">מנגד, אם כל מה שמכיל כולסטרול - אסור באכילה, הרי שכל מה שאינו מכיל כולסטרול - מותר ואפילו מומלץ, לא? ומכיוון שכל מה שצמחי אינו מכיל כולסטרול – זכו כל השמנים והמזונות המיוצרים מהם לתהילת עולם, ובכלל זה שמנים מוקשים (שומן טרנס) ומרגרינה. העיקר שלא נאכל, חלילה, חמאה...</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">רווי או לא רווי? המצוי והרצוי!</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">עם חידושי המדע והמחקר, התחדשו ובאו בשורות חדשות, לאמור: פחות משמעותי כמה כולסטרול יש במזון, מכיוון שמה שמעלה את רמת הכולסטרול בדם הוא בכלל השומן הרווי! אז איך יודעים מה הוא מה? החלוקה דאז הייתה מאד ברורה: השומן הרווי הוא שומן מן החי, ואילו השומן הבלתי הרווי הוא השומן שמקורו בצומח. וכך התפרסמו המלצות בריאות חדשות, ועיקרן: יש להפחית את צריכת המזונות עתירי השומן מן החי, ולהרבות בצריכת שמנים צמחיים, כגון: שמן סויה, תירס, חמניות וכד'.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ובא לעורקי ציון הגואל? עדיין לא, כי לא חלפו ימים רבים, ועולם התזונה והרפואה סער כולו בעקבות התגלית הבאה: לא כל הכולסטרול - מזיק הוא. יש כולסטרול "רע", אבל יש גם כולסטרול "טוב", ובכלל, מה שבאמת חשוב – זה היחס ביניהם. אז מה משפיע על היחס ביניהם? ובכן, התברר שהשומנים הרוויים מעלים את הכולסטרול הרע והשומנים הבלתי רוויים מורידים אותו. עוד התברר, שהשמנים הצמחיים מורידים את רמת הכולסטרול ה"רע", אבל אבוי, הם מורידים גם את רמת הכולסטרול ה"טוב"... מה עושים? ואיך מעלים את רמת הכולסטרול ה"טוב"?</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">החד-בלתי רווי - הוא-הוא הראוי!</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">המשך העיסוק בסוגיית השמנים והשומנים הוביל את החוקרים לאיתור של משפחת שומנים חדשה, המשפיעה אף היא על שומני הדם: משפחת השומנים החד-בלתי רוויים – אותם שומנים שמצויים בשמן הזית, באבוקדו, בשמן הקנולה ובאגוזים. הנה, סוף סוף, נמצאו שומנים "טובים" באמת, שמצליחים להעלות ולו במעט את רמת הכולסטרול ה"טוב". </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הפרדוקס התזונתי ומסתורי הכולסטרול. ממשיכים במסע.</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">התחנה הבאה במסע המדע להדברת הכולסטרול התרחשה אי-שם בשנות ה- 90' של המאה ה- 20', עם הגילוי (המחודש) של שמן הדגים. וראו זה פלא: מזון מן החי, שלא זו בלבד שאיננו עשיר בשומן רווי, אלא שהוא טומן בחובו את סוד אריכות הימים והבריאות. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">שאלה: איך זה שהאסקימואים, הניזונים אך ורק ממזון מן החי, אינם סובלים ממחלות כלי דם ולב? האם יש איזשהו רכיב בדגים ובבעלי החיים הימיים המתגוררים בים הצפוני הקפוא, שמקנה לאסקימואים עמידות בפני מחלות לב? </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">שנות ה- 90' העלו אל פני השטח פרדוקס נוסף, שזכה לשם "הפרדוקס הצרפתי". הכיצד זה, שהצרפתים אניני הטעם, המרבים באכילת מזון עשיר בשומנים רוויים, כמו: חמאה, בשר בקר שמן וגבינות עתירות שומן, חולים פחות ומתים פחות ממחלות כלי דם ולב, בהשוואה לשכנים במדינות אירופאיות אחרות, ובוודאי בהשוואה לאמריקנים שמעבר לאוקיינוס? בניסיון למצוא פתרון לפרדוקס הצרפתי, היו שנתלו בהרגלי שתיית היין של הצרפתים. אלא שיין אינו מכיל שמנים כלל, לא טובים ולא רעים, ומעבר לכך, נמצא שאינו משפיע על רמות הכולסטרול לסוגיו.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">במקביל, החלו מדענים ורופאים כאחד לתת את דעתם לעובדה, לפיה אל חדרי המיון מגיעים חולים רבים הלוקים בהתקף לב, למרות שרמות הכולסטרול שלהם תקינות לחלוטין, וכמותם גם לא מעטים מקרב החולים שטופלו בניתוחי מעקפים וצנתורים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כולסטרול - הטוב, הרע והמקולקל...</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">וכך הסתבר שלא רמת הכולסטרול בדם היא הקובעת, וגם לא היחס בין הכולסטרול ה"טוב" וה"רע", אלא שכדי שהכולסטרול ישקע ויתחיל להצטבר על דפנות כלי הדם – עליו "להתקלקל", או בשפה המדעית "להתחמצן". </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כולסטרול מחומצן = כולסטרול מסוכן!</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">תהליכי החמצון של הכולסטרול בדם מושפעים מגורמים רבים, המוכרים לכולנו היטב:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">עישון, מתח נפשי, שימוש ממושך בתוסף ברזל, חשיפה לזיהום אוויר, פעילות ספורט מאוד מאומצת, ו... כן... גם גורמים תזונתיים, ביניהם שמנים צמחיים... אותם שמנים צמחיים שמורידים את הכולסטרול, ה"רע" וה"טוב" גם יחד, נוטים גם להתחמצן בקלות, ועלולים לעורר את תהליך החמצון של הכולסטרול בדם. מנגד, התברר, מה שתורם לעיכוב תהליכי החמצון הם בעיקר חומרים נוגדי חמצון שמקורם במזון, והם: ויטמינים מסוג </span><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" dir="ltr">c</span><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">, </span><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" dir="ltr">e</span><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"> ובטא-קרוטן. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">תראו מה שצבע יכול לעשות....</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">האם סוף סוף גילינו את מפתח הקסמים למניעת טרשת העורקים? בעקבות תיאורית נוגדי החמצון יצאו לדרך מחקרי ענק, שמשתתפיהם קיבלו תוספי ויטמינים במינונים שונים. אך אבוי, לאחר שנות מעקב התנפצה התקווה. ויטמינים נוגדי חמצון אינם מגינים מפני התקף לב. ירקות ופירות בצורתם הטבעית, לעומת זאת, התגלו דווקא כן כבעלי יכולת נוגדת חמצון יעילה, למרות שהם מכילים פחות ויטמינים ומינרלים מאשר גלולה מרוכזת. וכך התגלה כי הירקות והפירות, בצורתם הטבעית, מכילים לא רק ויטמינים נוגדי חמצון, אלא תרכובות נוספות שהן-הן בעלות יכולת גבוהה למניע חמצון. זאת ועוד. התברר שלתרכובות הללו יש לא רק יכולת, אלא שהיא גם נראית לעין בשלל צבעים: הכתום שבגזר, הירוק שבתרד, האדום שבעגבנייה, הלבן שבכרובית, הסגול שבכרוב ועוד. ו... כן, גם הסגול שבענבים!</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לחיי הסגול-הסגול הזה... </span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הסגול של הענבים הוא-הוא סוד הפרדוקס הצרפתי. יין, ובמיוחד יין אדום, מכיל כמות גדולה של נוגדי חמצון סגולים, המגינים על כלי הדם מפני שקיעת הכולסטרול.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ולעניין האסקימואים, היום כבר ידוע, שמה שמגן עליהם אלו הן חומצות שומן מקבוצת אומגה 3, שהכולסטרול אינו מושפע מהן ישירות, אמנם, אבל שילוב של מאכלים עשירים באומגה 3 בתזונה - תורם להגנה על בריאות הלב וכלי הדם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"> </p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">עוברים מהמדע אל הצלחת הביתית</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">עכשיו, בואו נתרגם את הממצאים המדעיים, כפי שהם ידועים היום, <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>להמלצות תזונתיות:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">1.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">להמעיט בשומנים רוויים - לאכול מוצרי חלב עד 5% שומן, עוף ללא עור, ואפילו נתחי בקר דלי שומן, כמו: סינטה, שייטל או כתף</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">2.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">להמעיט בצריכת שמנים צמחיים, כמו: סויה, תירס וחמניות, ולהעדיף שמנים שנאצרו??? בכבישה קרה על פני שמנים מזוככים</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">3.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לשלב בתפריט 3-1 מנות של שמן זית או קנולה, אבוקדו ואגוזים לא קלויים</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">4.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">להימנע ממאכלים המכילים שמנים מוקשים (שומן טרנס), כגון: חטיפים, דברי מאפה תעשייתיים מוכנים, בורקס ודומיהם</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">5.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">לאכול פעמיים בשבוע דג. גם דגי בריכה הגדלים בישראל ונמכרים טריים - עשירים באומגה 3.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">6.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">לאכול 9-7 מנות של ירקות ופירות ביום. חשוב לגוון,<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>גם ירקות שעברו בישול ראויים וטובים. </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list .5in;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; mso-bidi-language: he;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">7.<span style="font: 7pt "times new roman";">                   </span></span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">לשתות כוס יין אדום – אחת ליום לגבר וחצי לאישה.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ומה עם הביצים? אפשר, אם רוצים, לאכול ביצה מידי יום! </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt; font-family:Arial; mso-bidi-language: he;" lang="he">כתבה: טליה לביא - דיאטנית קלינית.</span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt; direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt;"></p> <p class="msonormal" style="margin: 0in 0in 0pt;"></p> <p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>טליה לביא<br />דיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה" </p> <p><a href="http://www.talyalavi.co.il/">http://www.talyalavi.co.il</a></p> <p><a href="http://www.facebook.com/talyalirzot">http://www.facebook.com/talyalirzot</a></p> <p><a href="mailto:talyal@netvision.net.il">talyal@netvision.net.il</a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות תכולת הכולסטרול - חזות הכל? כשאסרו על כולנו לאכול ביצים לפני כ- 20 שנה, היה הרציונל ברור ומאיים: ביצים מכילות הרבה כולסטרול. אכילת מזון עשיר בכולסטרול - מובילה לעלייה ברמת הכולסטרול בדם. ומכאן יצאה הגזירה המחמירה לאמור: לא מומלץ לאכול ביצים. נקודה. המקלים הרפו מעט את המושכות, והתירו עד 2 ביצים לשבוע, אבל לא יותר! מנגד, אם כל מה שמכיל כולסטרול - אסור באכילה, הרי שכל מה שאינו מכיל כולסטרול - מותר ואפילו מומלץ, לא? ומכיוון שכל מה שצמחי אינו מכיל כולסטרול – זכו כל השמנים והמזונות המיוצרים מהם לתהילת עולם, ובכלל זה שמנים מוקשים (שומן טרנס) ומרגרינה. העיקר שלא נאכל, חלילה, חמאה... רווי או לא רווי? המצוי והרצוי! עם חידושי המדע והמחקר, התחדשו ובאו בשורות חדשות, לאמור: פחות משמעותי כמה כולסטרול יש במזון, מכיוון שמה שמעלה את רמת הכולסטרול בדם הוא בכלל השומן הרווי! אז איך יודעים מה הוא מה? החלוקה דאז הייתה מאד ברורה: השומן הרווי הוא שומן מן החי, ואילו השומן הבלתי הרווי הוא השומן שמקורו בצומח. וכך התפרסמו המלצות בריאות חדשות, ועיקרן: יש להפחית את צריכת המזונות עתירי השומן מן החי, ולהרבות בצריכת שמנים צמחיים, כגון: שמן סויה, תירס, חמניות וכד'. ובא לעורקי ציון הגואל? עדיין לא, כי לא חלפו ימים רבים, ועולם התזונה והרפואה סער כולו בעקבות התגלית הבאה: לא כל הכולסטרול - מזיק הוא. יש כולסטרול "רע", אבל יש גם כולסטרול "טוב", ובכלל, מה שבאמת חשוב – זה היחס ביניהם. אז מה משפיע על היחס ביניהם? ובכן, התברר שהשומנים הרוויים מעלים את הכולסטרול הרע והשומנים הבלתי רוויים מורידים אותו. עוד התברר, שהשמנים הצמחיים מורידים את רמת הכולסטרול ה"רע", אבל אבוי, הם מורידים גם את רמת הכולסטרול ה"טוב"... מה עושים? ואיך מעלים את רמת הכולסטרול ה"טוב"? החד-בלתי רווי - הוא-הוא הראוי! המשך העיסוק בסוגיית השמנים והשומנים הוביל את החוקרים לאיתור של משפחת שומנים חדשה, המשפיעה אף היא על שומני הדם: משפחת השומנים החד-בלתי רוויים – אותם שומנים שמצויים בשמן הזית, באבוקדו, בשמן הקנולה ובאגוזים. הנה, סוף סוף, נמצאו שומנים "טובים" באמת, שמצליחים להעלות ולו במעט את רמת הכולסטרול ה"טוב". הפרדוקס התזונתי ומסתורי הכולסטרול. ממשיכים במסע. התחנה הבאה במסע המדע להדברת הכולסטרול התרחשה אי-שם בשנות ה- 90' של המאה ה- 20', עם הגילוי (המחודש) של שמן הדגים. וראו זה פלא: מזון מן החי, שלא זו בלבד שאיננו עשיר בשומן רווי, אלא שהוא טומן בחובו את סוד אריכות הימים והבריאות. שאלה: איך זה שהאסקימואים, הניזונים אך ורק ממזון מן החי, אינם סובלים ממחלות כלי דם ולב? האם יש איזשהו רכיב בדגים ובבעלי החיים הימיים המתגוררים בים הצפוני הקפוא, שמקנה לאסקימואים עמידות בפני מחלות לב? שנות ה- 90' העלו אל פני השטח פרדוקס נוסף, שזכה לשם "הפרדוקס הצרפתי". הכיצד זה, שהצרפתים אניני הטעם, המרבים באכילת מזון עשיר בשומנים רוויים, כמו: חמאה, בשר בקר שמן וגבינות עתירות שומן, חולים פחות ומתים פחות ממחלות כלי דם ולב, בהשוואה לשכנים במדינות אירופאיות אחרות, ובוודאי בהשוואה לאמריקנים שמעבר לאוקיינוס? בניסיון למצוא פתרון לפרדוקס הצרפתי, היו שנתלו בהרגלי שתיית היין של הצרפתים. אלא שיין אינו מכיל שמנים כלל, לא טובים ולא רעים, ומעבר לכך, נמצא שאינו משפיע על רמות הכולסטרול לסוגיו. במקביל, החלו מדענים ורופאים כאחד לתת את דעתם לעובדה, לפיה אל חדרי המיון מגיעים חולים רבים הלוקים בהתקף לב, למרות שרמות הכולסטרול שלהם תקינות לחלוטין, וכמותם גם לא מעטים מקרב החולים שטופלו בניתוחי מעקפים וצנתורים. כולסטרול - הטוב, הרע והמקולקל... וכך הסתבר שלא רמת הכולסטרול בדם היא הקובעת, וגם לא היחס בין הכולסטרול ה"טוב" וה"רע", אלא שכדי שהכולסטרול ישקע ויתחיל להצטבר על דפנות כלי הדם – עליו "להתקלקל", או בשפה המדעית "להתחמצן". כולסטרול מחומצן = כולסטרול מסוכן! תהליכי החמצון של הכולסטרול בדם מושפעים מגורמים רבים, המוכרים לכולנו היטב: עישון, מתח נפשי, שימוש ממושך בתוסף ברזל, חשיפה לזיהום אוויר, פעילות ספורט מאוד מאומצת, ו... כן... גם גורמים תזונתיים, ביניהם שמנים צמחיים... אותם שמנים צמחיים שמורידים את הכולסטרול, ה"רע" וה"טוב" גם יחד, נוטים גם להתחמצן בקלות, ועלולים לעורר את תהליך החמצון של הכולסטרול בדם. מנגד, התברר, מה שתורם לעיכוב תהליכי החמצון הם בעיקר חומרים נוגדי חמצון שמקורם במזון, והם: ויטמינים מסוג c, e ובטא-קרוטן. תראו מה שצבע יכול לעשות.... האם סוף סוף גילינו את מפתח הקסמים למניעת טרשת העורקים? בעקבות תיאורית נוגדי החמצון יצאו לדרך מחקרי ענק, שמשתתפיהם קיבלו תוספי ויטמינים במינונים שונים. אך אבוי, לאחר שנות מעקב התנפצה התקווה. ויטמינים נוגדי חמצון אינם מגינים מפני התקף לב. ירקות ופירות בצורתם הטבעית, לעומת זאת, התגלו דווקא כן כבעלי יכולת נוגדת חמצון יעילה, למרות שהם מכילים פחות ויטמינים ומינרלים מאשר גלולה מרוכזת. וכך התגלה כי הירקות והפירות, בצורתם הטבעית, מכילים לא רק ויטמינים נוגדי חמצון, אלא תרכובות נוספות שהן-הן בעלות יכולת גבוהה למניע חמצון. זאת ועוד. התברר שלתרכובות הללו יש לא רק יכולת, אלא שהיא גם נראית לעין בשלל צבעים: הכתום שבגזר, הירוק שבתרד, האדום שבעגבנייה, הלבן שבכרובית, הסגול שבכרוב ועוד. ו... כן, גם הסגול שבענבים! לחיי הסגול-הסגול הזה... הסגול של הענבים הוא-הוא סוד הפרדוקס הצרפתי. יין, ובמיוחד יין אדום, מכיל כמות גדולה של נוגדי חמצון סגולים, המגינים על כלי הדם מפני שקיעת הכולסטרול. ולעניין האסקימואים, היום כבר ידוע, שמה שמגן עליהם אלו הן חומצות שומן מקבוצת אומגה 3, שהכולסטרול אינו מושפע מהן ישירות, אמנם, אבל שילוב של מאכלים עשירים באומגה 3 בתזונה - תורם להגנה על בריאות הלב וכלי הדם. עוברים מהמדע אל הצלחת הביתית עכשיו, בואו נתרגם את הממצאים המדעיים, כפי שהם ידועים היום, להמלצות תזונתיות: 1. להמעיט בשומנים רוויים - לאכול מוצרי חלב עד 5% שומן, עוף ללא עור, ואפילו נתחי בקר דלי שומן, כמו: סינטה, שייטל או כתף 2. להמעיט בצריכת שמנים צמחיים, כמו: סויה, תירס וחמניות, ולהעדיף שמנים שנאצרו??? בכבישה קרה על פני שמנים מזוככים 3. לשלב בתפריט 3-1 מנות של שמן זית או קנולה, אבוקדו ואגוזים לא קלויים 4. להימנע ממאכלים המכילים שמנים מוקשים (שומן טרנס), כגון: חטיפים, דברי מאפה תעשייתיים מוכנים, בורקס ודומיהם 5. לאכול פעמיים בשבוע דג. גם דגי בריכה הגדלים בישראל ונמכרים טריים - עשירים באומגה 3. 6. לאכול 9-7 מנות של ירקות ופירות ביום. חשוב לגוון, גם ירקות שעברו בישול ראויים וטובים. 7. לשתות כוס יין אדום – אחת ליום לגבר וחצי לאישה. ומה עם הביצים? אפשר, אם רוצים, לאכול ביצה מידי יום! כתבה: טליה לביא - דיאטנית קלינית. נכתב על ידי טליה לביא דיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה" http://www.talyalavi.co.il http://www.facebook.com/talyalirzot talyal@netvision.net.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI