דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
מחלות לב
כולסטרול – מהי באמת הבעיה?
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
הנושא של עליה ברמת הכולסטרול בדם נתפס בד"כ בצורה שגויה בתודעת הציבור. מאמר זה מנסה לעזור בהבהרת הנושא בראיה הוליסטית, ולהראות שהכולסטרול עצמו אינו הבעיה האמיתית כאן, אלא שהוא החומר העיקרי בו משתמש הגוף בניסיון לרפא בעיות בעורקים.
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>כולסטרול – מהי באמת הבעיה?</title> <meta name="description" content="הנושא של עליה ברמת הכולסטרול בדם נתפס בד"כ בצורה שגויה בתודעת הציבור. מאמר זה מנסה לעזור בהבהרת הנושא בראיה הוליסטית, ולהראות שהכולסטרול עצמו אינו הבעיה האמיתית כאן, אלא שהוא החומר העיקרי בו משתמש הגוף בניסיון לרפא בעיות בעורקים."> <meta name="keywords" content="אומגה,אורגני,אנטיאוקסידנטים,בריאות,דם,הומוציסטאין,הורמונים,התקף,זאפר,טרשת,כולסטרול,כליליים,לב,מחלות,סטטין,סטרואידים,עורקים,פוליקוזנול,פולית,פונקציונלית,פיברין,פלאק,קינסיולוגיה,רובד,רפואה,שבץ,שומנים,B6,B12,caigua,CIC,CoQ10,HDL,LDL,OPC, plaque"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>כולסטרול – מהי באמת הבעיה?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="כולסטרול – מהי באמת הבעיה?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author184.aspx ">ד"ר עידן סער</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מה זה כולסטרול?</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">כולסטרול הוא חומר שומני המיוצר בכבד והוא מרכיב חיוני בבנייתם של הקרומים בכל תאי הגוף, בייצור חומצות המרה,<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>הורמונים סטרואידיים בגוף, ויטמין </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">d</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">, אנזימים ונוגדנים. ללא כולסטרול הגוף אינו יכול לייצר אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזון והורמונים רבים אחרים.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">הכולסטרול אינו מסיס בדם, וכדי שהוא יוכל להגיע באמצעות הדם לכל תאי הגוף הוא מתחבר לחלבונים מיוחדים הנקראים ליפו-פרוטאינים. כולסטרול המחובר ל-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">high density lipoprotein</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">) נקרא "הכולסטרול הטוב" מאחר וה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> "שולף" מולקולות של כולסטרול מדפנות העורקים כדי להביאם למיחזור בכבד, ונחשב לכן כמונע טרשת עורקים. כולסטרול המחובר ל-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">low density lipoprotein</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">) נקרא "הכולסטרול הרע" מאחר וערכים גבוהים שלו נחשבים כגורם המגביר את הסיכוי להיווצרות מחלות של כלי הדם הכליליים (המספקים דם ללב).</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">כ-80% מהכולסטרול המצוי בדם מיוצר בכבד ו-20% הנותרים מקורם במזון. עומס יתר או תקלות בתפקוד הכבד עלולות לגרום לכך שהכבד לא יצליח לאסוף מהדם את כל כמויות הכולסטרול </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> המגיעות אליו למיחזור ואז רמת ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> בדם עלולה לעלות. </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">התיאוריה המקובלת ברפואה לגבי כולסטרול ומחלות לב:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לפי תיאוריה זו, כולסטרול </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> נקשר לחומרים אחרים בדם כמו חומרי פסולת מהתאים, סידן ופיברין (הבסיס של קרישי דם) ונוצר רובד (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaque</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">) הנדבק לשכבה הפנימית של העורקים. במשך הזמן גורם רובד זה לעיבוי דפנות העורקים ולהקטנת קוטרם הפנימי, מצב הנקרא טרשת עורקים. אם העורקים נעשים צרים מדי הם אינם יכולים לספק מספיק דם לשרירי הלב, דבר המתבטא בכאב בחזה. בנוסף לכך, עלול להיווצר קריש דם החוסם לגמרי את מעבר הדם לשרירי הלב והתוצאה – התקף לב.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לתורשה ולתזונה יש השפעה משמעותית על רמות ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">, </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> והכולסטרול הכללי אצל כל אדם. לפי תיאוריה זו, תזונה עשירה בשומנים רוויים וכולסטרול גורמת לפגיעה בפעילות קולטני ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> שבכבד ולעליה ברמת הכולסטרול בדם ואילו שומנים לא רוויים אינם גורמים לכך ולפעמים אף עשויים לגרום להורדת רמת הכולסטרול.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מחקרים רפואיים מראים שהורדת רמות הכולסטרול </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> בדם מפחיתה את מספר התקפי הלב ומצילה חיים. לפי מחקרים אלה היתרונות שבהורדת רמת ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> כוללים: הפחתת היווצרותו של ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaque</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הכולסטרולי, פירוק </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaques</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> קיימים, מניעת סדקים או קרעים<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>ב-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaques</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> קיימים, הפחתת הסיכון להתקפי לב, הורדת הסיכוי לשבץ.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">תיאוריה חלופית:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">יש מספר נקודות חולשה בתיאוריה המקובלת, והעיקרית שבהן היא הקושי להסביר את העובדה שכאשר נגרם נזק לעורקים, לא קורה שום דבר דומה לכך בורידים. ההסבר האלטרנטיבי לתיאוריה הרפואית הנ"ל אומר כך:</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">הגוף מייצר בכוונה את הרבדים (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaques</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">) בעורקים, כי זו הדרך היחידה שנותרה לו בניסיון לרפא נזקים אשר נגרמו לעורקים ולהציל עצמו מסכנה של דליפת דם לחלל הגוף (דבר שיכול להביא למוות). הצטברות יתר של </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaques</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> ביחד עם התקשות העורקים והיצרותם, היא תוצאה של תגובת הגוף לנזק רב מדי אשר נגרם לדפנות העורקים – כמו פגיעה ברקמות, צלקות ודלקת.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מדוע תהליך זה אינו קורה בורידים? ובכן, ההבדלים העיקריים בין העורקים לורידים הם אלה:</span></p><ol style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רקמת השרירים שבעורקים עבה הרבה יותר מזו שבורידים ופעילה הרבה יותר. רקמת השרירים בדופן הורידים היא דקה מאד והרבה פחות פעילה. </span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">משני צידי רקמת השריר בעורקים ישנן שכבות תמיכה אלסטיות. שכבות אלה אינן קיימות כלל בורידים.</span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לחץ הדם שבעורקים גדול יותר מזה שבורידים.</span></li></ol> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">ברפואה ההוליסטית ישנן שתי גישות עיקריות המנסות להסביר מדוע נגרמת הפגיעה בעורקים: </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">גישה אחת מתמקדת בגורמים תזונתיים וביוכימיים. לפי גישה זו נפגעות דפנות העורקים בגלל הגורמים הבאים: </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">הומוציסטאין</span></span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. זוהי חומצה אמינית הנוצרת באופן טבעי מחומצה אמינית חיונית הנקראת מתיונין (אותה אנחנו מקבלים בעיקר מאכילת מאכלי בשר). הומוציסטאין גורמת להיווצרותם של רדיקלים חופשיים, וכאשר כמות הרדיקלים החופשיים בדם עולה מעל יכולת הגוף לנטרלם, הם יכולים לפגוע ישירות ברקמות של דופן העורק. רמה גבוהה מדי של הומוציסטאין בדם מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב הקשורות לכלי הדם הכליליים.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">כמות גדולה מדי של חומצות שומן אומגה 6 במזון</span></span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. זה מעודד היווצרות דלקות בגוף בכלל ובעורקים בפרט. (אומגה 6 נמצאת בעיקר בשמנים צמחיים כמו - תירס, חריע, סויה, שומשום, קנולה, חמניות). היחס המומלץ בתזונה בין אומגה 3 ל-אומגה 6 הוא בערך 1:1. בישראל כיום צורכים האנשים בממוצע פי 20-40 אומגה 6 מ-אומגה 3 !</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">אכילה רבה מדי של מאכלי בשר מבע"ח אשר הוזנו בעיקר מגרעינים</span></span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. בשר זה מכיל כמות גדולה של חומצה ארכידונית שהיא אחד המרכיבים של אומגה 6 (בשרם של בע"ח הניזונים בטבע מכיל כמויות מזעריות של חומצה ארכידונית). כמות גדולה מדי של חומצה ארכידונית מגבירה אלרגיות ודלקות, מחלישה את המערכת החיסונית ומגבירה סיכוי להיווצרות קרישי דם.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">עודף חומציות בגוף</span></span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. זה עלול להיגרם מתזונה עשירה מדי במזונות יוצרי חומציות ומגורמי חומציות אחרים כמו זיהומים, סטרס ופעילות פיזית מוגזמת. מצב זה מקשה על הגוף להתנקות מחומצת החלב הנוצרת תוך כדי פעולת השרירים. השרירים אשר בדפנות העורקים חייבים כל הזמן להגיב לצורכי הגוף כדי להקטין או להגדיל את זרימת הדם בהתאם. אם הגוף לא מצליח לנקות מספיק מהר את השרירים מחומצת החלב, גורמת זו לגירוי ואף לדלקות בדפנות העורקים. מכיון שבורידים אין שרירים, אין שם בעיה זו.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמה גבוהה בדם של </span></span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> (</span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">(circulating immune complexes</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">: </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הם תוצאה של אכילת חלבונים מורכבים (בד"כ מחיטה, תירס ומאכלי חלב) אשר הגוף לא הצליח לעכלם באופן מלא. חלק מחלבונים לא מעוכלים אלה מגיעים (במיוחד אצל אנשים עם תסמונת המעי הדליף) למחזור הדם, שם הגוף מתייחס אליהם כאל אלרגנים ומצמיד להם נוגדנים, ונוצרים ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. כאשר כמות ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> בדם עולה על יכולת הגוף להפרישם החוצה, נאלץ הגוף לאחסנם ברקמות הרכות, כולל בדפנות העורקים. המערכת החיסונית ממשיכה לתקוף את ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> גם כאשר הוא מאוחסן באותן רקמות וזה גורם לדלקות.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לפי גישה זו הורידים לא נפגעים כי הלחצים בהם נמוכים בהרבה מאלה שבעורקים וכן אין בהם כמעט רקמת שריר, שהיא הפגיעה יותר. </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">הגישה השניה היא חדשנית ומהפכנית הרבה יותר והיא חלק מתוצאות מחקר רב שנים של ד"ר האמר מגרמניה אשר פיתח את "הרפואה החדשה" (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">gnm</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">), המוכיחה בבירור את הקשר הישיר בין גוף ונפש. לפי גישה זו, כאשר אדם חווה טראומה או קונפליקט הקשור לאובדן לא צפוי של טריטוריה (בבית, במקום העבודה, מעמד פוליטי וכו'), פיזי או פיגורטיבי, מופעלת תוכנת חירום ביולוגית המוטבעת בנו מלידה, שתכליתה לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, כדי שאותו אדם (או חיה בטבע) יוכל להמשיך להיאבק עם יותר כח כל עוד נמשך הקופליקט. כדי לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, דואג המוח באופן מכוון לפרק תאים מדפנות העורקים וע"י כך להרחיב את קוטרם הפנימי של העורקים. כאשר נפתר הקונפליקט יש צורך לרפא את הכיבים שנוצרו בדפנות העורקים, והמרכיב העיקרי בין חומרי התיקון הוא הכולסטרול!</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מה ניתן לעשות:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לפי הגישה המתמקדת בגורמים התזונתיים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">להימנע מאכילת מזונות עם שומנים מוקשים (חומצות טראנס-שומניות). יש חוקרים ומטפלים הרואים בשומנים אלה את הרוצח מס' 1 בתזונה המודרנית.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לעשות מדי תקופה (מומלץ פעם עד פעמיים בשנה) תהליך של ניקוי כבד (</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">liver flush</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">).</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">להפחית את כמות ההומוציסטאין בדם. אם שינויים בתזונה (כמו אכילת פחות בשר) אינם עוזרים, ניתן לעשות זאת בעזרת שילובי תוספי המזון הבאים (עם הצלחה בהורדת רמת ההומוציסטאין ב-95% מהמקרים): <br />א. חומצה פולית + ויטמין </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">b12</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">.<br />ב. </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">tmg</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">(trimethylglycine)</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">. ידוע גם בשם בטאין.<br />ג. ויטמין </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">b6</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">להגיע ליחס האופטימלי (בסביבות 1:1) בין אומגה 6 לאומגה 3 שאנחנו אוכלים. במקרה הצורך ניתן לקחת אומגה 3 בצורה מרוכזת בכמוסות שמן דגים או בשמן פשתן.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לקחת שילוב איכותי של אנטיאוקסידנטים עם </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">opc</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> (</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">oligomeric procyanthocyanidins</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">). </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">opc</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הם פלבונואידים מורכבים המופקים בעיקר מזרעי ענבים ומקליפות עצי אורן. הם אנטיאוקסידנטים חזקים ומצטיינים בחיזוק כלי הדם. </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לקחת אנזימים פרוטאוליטים (לפירוק חלבונים). אנזימים אלה עוזרים בסילוק </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">cic</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> מהגוף, הפחתה של דלקות, המסת הצטברויות של </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">plaques</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> ותיקון צלקות בדפנות העורקים.<br style="mso-special-character: line-break;" /><br style="mso-special-character: line-break;" /></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לפי גישת ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">gnm</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> צריך קודם כל להבין את התהליך ולהיות מודע לו כדי לא לפחד וכדי לדעת למנוע את הישנותו. רופאים המכירים את ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">gnm</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> ויודעים לקרוא צילומי </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ct</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> של המוח לפי שיטה זו, יכולים לחזות בדיוק רב למדי מתי צפוי להיות התקף לב ואז יש להם גם דרכים פשוטות יחסית להקטין בהרבה את עוצמתו של ההתקף כך שלא יהיה קטלני.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">התהליך כולו מורכב הרבה יותר, אך לא נוכל לפרט יותר במאמר זה.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מספר היבטים רפואיים נוספים:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">הערכים המומלצים לרמות הכולסטרול התקינות משתנים מאד בין גופים וארגונים שונים. אז מי בעצם קובע מהי הנורמה? מובאים כאן ערכים שנלקחו ממקור הנחשב אמין ולא אינטרסנטי, אך צריך לזכור תמיד שמספרים אלה אינם "קדושים":</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמה אופטימלית של כולסטרול כללי בדם נחשבת 160-200 מ"ג לדציליטר (כולסטרול נמוך מדי מסוכן לפעמים יותר מאשר כולסטרול גבוה מדי).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמה אופטימלית של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> נחשבת 55-120.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמה אופטימלית של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> <span lang="he">נחשבת 50-110.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">היחס האופטימלי בין רמת ה-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> ל-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> היא 1:2 או פחות (כלומר – עד פי 2 </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span><span lang="he">לעומת </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">). יחס של עד 1:3 נחשב עדיין תקין. </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">יחס אידיאלי בין רמת הכולסטרול הכללי ל-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">hdl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הוא 1:3.1 ומטה. יחס של עד 1:4 נחשב עדיין כתקין. </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">קופות החולים שואפות להרחיב את התחומים הנ"ל (כדי לספק פחות תרופות) ואילו חברות התרופות שואפות להקטינם. בשנת 2001 יצאה בארה"ב הנחיה לפיה הגבול העליון לרמה אופטימלית של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">ldl</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הוא מתחת 100. לפי ההערכות שילש שינוי זה את מספר המשתמשים בארה"ב בתרופות סטטין להורדת כולסטרול...<br />לפי הסטטיסטיקה, תרופות הסטטין להורדת הכולסטרול אכן מפחיתות את מספר מקרי מחלות הלב בטווח הקצר, אך כלל לא ברור אם <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>הסיבה העיקרית לירידה זו במחלות לב קשורה להורדת רמת הכולסטרול בדם. מצד שני אין שום הוכחה שתרופות אלה מפחיתות את מספר מקרי המוות. ישנם אפילו מחקרים הטוענים שהורדת רמת הכולסטרול בעזרת סטטין לרמה המקובלת כיום, מגבירה את הסיכוי למות, במיוחד מסרטן. תרופות הסטטין למיניהן מעכבות את פעילותו של אנזים בכבד החיוני לייצור הכולסטרול. מסתבר שאותו אנזים חיוני גם לייצור ה-</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">coq10</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">, וכך נגרם למטופל נזק כפול. הקואנזים </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" dir="ltr">q10</span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> הוא אנטיאוקסידנט חזק והוא ידוע כתוסף חיוני גם למניעת מחלות לב...</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">לסיכום:</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמות גבוהות של כולסטרול עלולות להיות (בין היתר) סימן אזהרה לאחת או יותר מהבעיות הבאות:<br />מחלות לב, בעיות בכבד, תזונה לא מאוזנת, חומציות יתר בגוף, תת-פעילות של בלוטת התריס, פגיעה בדפנות העורקים, דלקת כרונית. הכולסטרול עלול לעלות גם כתוצאה מסוכרת, דלקת כליות, טרשת נפוצה, לוקמיה, חוסר תפקוד של המערכת החיסונית, הריון ורעלת הריון.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים רוויים בדם "מעבות" את הדם. כאשר העורקים נעשים קשיחים וצרים יותר, זה מעלה בהרבה את הסיכון להתקף לב או שבץ. ניתן לדלל את הדם בדרכים טבעיות כמו גינקו-בילובה, שום ואנזימים פרוטאוליטים (בעיקר נאטוקינאזה).</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">כאשר נגרם נזק ראשוני כלשהו לדפנות העורקים, עלול נזק זה להתפתח ע"י החרפת התהליך הדלקתי, דבר שמחייב את הגוף לשלוח יותר כולסטרול וחומרים אחרים בניסיון לתקן את הנזק. הכולסטרול הוא הגיבור בסיפור זה ולא הפושע.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">שימוש בתרופות להורדת כולסטרול אינן מטפלות בגורם ולכן אינן פותרות את הבעיה האמיתית. אם בכל זאת רוצים להוריד בצורה מהירה את רמת הכולסטרול בדם ללא תופעות הלוואי של התרופות, ניתן לעזור לגוף לעשות זאת ע"י שימוש בתוספים כמו ניאצין ובעיקר פוליקוזנול. ישנן גם תרופות צמחיות טבעיות נוספות העוזרות לשפר תהליכים בגוף, אשר מביאים גם להורדת הכולסטרול.</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">ואם אתם רוצים להבין טוב יותר את הנושא, נסו לשאול את הרופא שלכם את השאלות הבאות:</span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">אם הכולסטרול הוא הגורם העיקרי למחלות לב, מדוע אין הוא גורם גם להיצרות או סתימה של הורידים?</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">אם מזונות העשירים בכולסטרול הם הגורם לעליה ברמת הכולסטרול בדם, מדוע רואים ירידה כה משמעותית ברמת הכולסטרול בדם אצל אנשים אשר החלו לאכול לפי דיאטת אטקינס העשירה בכולסטרול?</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מדוע אצל האסקימוסים האוכלים לפי התזונה המסורתית שלהם (לפני שנכנסה התזונה המערבית) המכילה שפע של שומנים רוויים, אחוז מחלות הלב שואף לאפס?</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-family:Arial;">-<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span></span><span dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">אם הכבד אחראי לויסות כ-80% מהכולסטרול שבדם, מדוע לקחת תרופות סטטין (להורדת רמת הכולסטרול בדם), כאשר תופעת הלוואי העיקרית הידועה של תרופות אלה היא נזק לכבד?</span></span></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה.<br />מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות.<br />משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש.<br />מידע על הרפואה החדשה באתר: <a href="http://www.healthychoice21.com">www.healthychoice21.com</a><br />אתר תרמוגרפיה: <a href="http://www.thermomed.biz">http://www.thermomed.biz</a><br />אימייל: <a href="mailto:briut1@gmail.com">briut1@gmail.com</a><br />טל': 04-6619118</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
כולסטרול – מהי באמת הבעיה? מה זה כולסטרול? כולסטרול הוא חומר שומני המיוצר בכבד והוא מרכיב חיוני בבנייתם של הקרומים בכל תאי הגוף, בייצור חומצות המרה, הורמונים סטרואידיים בגוף, ויטמין d, אנזימים ונוגדנים. ללא כולסטרול הגוף אינו יכול לייצר אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזון והורמונים רבים אחרים. הכולסטרול אינו מסיס בדם, וכדי שהוא יוכל להגיע באמצעות הדם לכל תאי הגוף הוא מתחבר לחלבונים מיוחדים הנקראים ליפו-פרוטאינים. כולסטרול המחובר ל-hdl (high density lipoprotein) נקרא "הכולסטרול הטוב" מאחר וה-hdl "שולף" מולקולות של כולסטרול מדפנות העורקים כדי להביאם למיחזור בכבד, ונחשב לכן כמונע טרשת עורקים. כולסטרול המחובר ל-ldl (low density lipoprotein) נקרא "הכולסטרול הרע" מאחר וערכים גבוהים שלו נחשבים כגורם המגביר את הסיכוי להיווצרות מחלות של כלי הדם הכליליים (המספקים דם ללב). כ-80% מהכולסטרול המצוי בדם מיוצר בכבד ו-20% הנותרים מקורם במזון. עומס יתר או תקלות בתפקוד הכבד עלולות לגרום לכך שהכבד לא יצליח לאסוף מהדם את כל כמויות הכולסטרול ldl המגיעות אליו למיחזור ואז רמת ה-ldl בדם עלולה לעלות. התיאוריה המקובלת ברפואה לגבי כולסטרול ומחלות לב: לפי תיאוריה זו, כולסטרול ldl נקשר לחומרים אחרים בדם כמו חומרי פסולת מהתאים, סידן ופיברין (הבסיס של קרישי דם) ונוצר רובד (plaque) הנדבק לשכבה הפנימית של העורקים. במשך הזמן גורם רובד זה לעיבוי דפנות העורקים ולהקטנת קוטרם הפנימי, מצב הנקרא טרשת עורקים. אם העורקים נעשים צרים מדי הם אינם יכולים לספק מספיק דם לשרירי הלב, דבר המתבטא בכאב בחזה. בנוסף לכך, עלול להיווצר קריש דם החוסם לגמרי את מעבר הדם לשרירי הלב והתוצאה – התקף לב. לתורשה ולתזונה יש השפעה משמעותית על רמות ה-ldl, hdl והכולסטרול הכללי אצל כל אדם. לפי תיאוריה זו, תזונה עשירה בשומנים רוויים וכולסטרול גורמת לפגיעה בפעילות קולטני ה-ldl שבכבד ולעליה ברמת הכולסטרול בדם ואילו שומנים לא רוויים אינם גורמים לכך ולפעמים אף עשויים לגרום להורדת רמת הכולסטרול. מחקרים רפואיים מראים שהורדת רמות הכולסטרול ldl בדם מפחיתה את מספר התקפי הלב ומצילה חיים. לפי מחקרים אלה היתרונות שבהורדת רמת ה-ldl כוללים: הפחתת היווצרותו של ה-plaque הכולסטרולי, פירוק plaques קיימים, מניעת סדקים או קרעים ב-plaques קיימים, הפחתת הסיכון להתקפי לב, הורדת הסיכוי לשבץ. תיאוריה חלופית: יש מספר נקודות חולשה בתיאוריה המקובלת, והעיקרית שבהן היא הקושי להסביר את העובדה שכאשר נגרם נזק לעורקים, לא קורה שום דבר דומה לכך בורידים. ההסבר האלטרנטיבי לתיאוריה הרפואית הנ"ל אומר כך: הגוף מייצר בכוונה את הרבדים (plaques) בעורקים, כי זו הדרך היחידה שנותרה לו בניסיון לרפא נזקים אשר נגרמו לעורקים ולהציל עצמו מסכנה של דליפת דם לחלל הגוף (דבר שיכול להביא למוות). הצטברות יתר של plaques ביחד עם התקשות העורקים והיצרותם, היא תוצאה של תגובת הגוף לנזק רב מדי אשר נגרם לדפנות העורקים – כמו פגיעה ברקמות, צלקות ודלקת. מדוע תהליך זה אינו קורה בורידים? ובכן, ההבדלים העיקריים בין העורקים לורידים הם אלה:רקמת השרירים שבעורקים עבה הרבה יותר מזו שבורידים ופעילה הרבה יותר. רקמת השרירים בדופן הורידים היא דקה מאד והרבה פחות פעילה. משני צידי רקמת השריר בעורקים ישנן שכבות תמיכה אלסטיות. שכבות אלה אינן קיימות כלל בורידים.לחץ הדם שבעורקים גדול יותר מזה שבורידים. ברפואה ההוליסטית ישנן שתי גישות עיקריות המנסות להסביר מדוע נגרמת הפגיעה בעורקים: גישה אחת מתמקדת בגורמים תזונתיים וביוכימיים. לפי גישה זו נפגעות דפנות העורקים בגלל הגורמים הבאים: - הומוציסטאין. זוהי חומצה אמינית הנוצרת באופן טבעי מחומצה אמינית חיונית הנקראת מתיונין (אותה אנחנו מקבלים בעיקר מאכילת מאכלי בשר). הומוציסטאין גורמת להיווצרותם של רדיקלים חופשיים, וכאשר כמות הרדיקלים החופשיים בדם עולה מעל יכולת הגוף לנטרלם, הם יכולים לפגוע ישירות ברקמות של דופן העורק. רמה גבוהה מדי של הומוציסטאין בדם מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב הקשורות לכלי הדם הכליליים. - כמות גדולה מדי של חומצות שומן אומגה 6 במזון. זה מעודד היווצרות דלקות בגוף בכלל ובעורקים בפרט. (אומגה 6 נמצאת בעיקר בשמנים צמחיים כמו - תירס, חריע, סויה, שומשום, קנולה, חמניות). היחס המומלץ בתזונה בין אומגה 3 ל-אומגה 6 הוא בערך 1:1. בישראל כיום צורכים האנשים בממוצע פי 20-40 אומגה 6 מ-אומגה 3 ! - אכילה רבה מדי של מאכלי בשר מבע"ח אשר הוזנו בעיקר מגרעינים. בשר זה מכיל כמות גדולה של חומצה ארכידונית שהיא אחד המרכיבים של אומגה 6 (בשרם של בע"ח הניזונים בטבע מכיל כמויות מזעריות של חומצה ארכידונית). כמות גדולה מדי של חומצה ארכידונית מגבירה אלרגיות ודלקות, מחלישה את המערכת החיסונית ומגבירה סיכוי להיווצרות קרישי דם. - עודף חומציות בגוף. זה עלול להיגרם מתזונה עשירה מדי במזונות יוצרי חומציות ומגורמי חומציות אחרים כמו זיהומים, סטרס ופעילות פיזית מוגזמת. מצב זה מקשה על הגוף להתנקות מחומצת החלב הנוצרת תוך כדי פעולת השרירים. השרירים אשר בדפנות העורקים חייבים כל הזמן להגיב לצורכי הגוף כדי להקטין או להגדיל את זרימת הדם בהתאם. אם הגוף לא מצליח לנקות מספיק מהר את השרירים מחומצת החלב, גורמת זו לגירוי ואף לדלקות בדפנות העורקים. מכיון שבורידים אין שרירים, אין שם בעיה זו. - רמה גבוהה בדם של cic ((circulating immune complexes: cic הם תוצאה של אכילת חלבונים מורכבים (בד"כ מחיטה, תירס ומאכלי חלב) אשר הגוף לא הצליח לעכלם באופן מלא. חלק מחלבונים לא מעוכלים אלה מגיעים (במיוחד אצל אנשים עם תסמונת המעי הדליף) למחזור הדם, שם הגוף מתייחס אליהם כאל אלרגנים ומצמיד להם נוגדנים, ונוצרים ה-cic. כאשר כמות ה-cic בדם עולה על יכולת הגוף להפרישם החוצה, נאלץ הגוף לאחסנם ברקמות הרכות, כולל בדפנות העורקים. המערכת החיסונית ממשיכה לתקוף את ה-cic גם כאשר הוא מאוחסן באותן רקמות וזה גורם לדלקות. לפי גישה זו הורידים לא נפגעים כי הלחצים בהם נמוכים בהרבה מאלה שבעורקים וכן אין בהם כמעט רקמת שריר, שהיא הפגיעה יותר. הגישה השניה היא חדשנית ומהפכנית הרבה יותר והיא חלק מתוצאות מחקר רב שנים של ד"ר האמר מגרמניה אשר פיתח את "הרפואה החדשה" (gnm), המוכיחה בבירור את הקשר הישיר בין גוף ונפש. לפי גישה זו, כאשר אדם חווה טראומה או קונפליקט הקשור לאובדן לא צפוי של טריטוריה (בבית, במקום העבודה, מעמד פוליטי וכו'), פיזי או פיגורטיבי, מופעלת תוכנת חירום ביולוגית המוטבעת בנו מלידה, שתכליתה לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, כדי שאותו אדם (או חיה בטבע) יוכל להמשיך להיאבק עם יותר כח כל עוד נמשך הקופליקט. כדי לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, דואג המוח באופן מכוון לפרק תאים מדפנות העורקים וע"י כך להרחיב את קוטרם הפנימי של העורקים. כאשר נפתר הקונפליקט יש צורך לרפא את הכיבים שנוצרו בדפנות העורקים, והמרכיב העיקרי בין חומרי התיקון הוא הכולסטרול! מה ניתן לעשות: לפי הגישה המתמקדת בגורמים התזונתיים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים: - להימנע מאכילת מזונות עם שומנים מוקשים (חומצות טראנס-שומניות). יש חוקרים ומטפלים הרואים בשומנים אלה את הרוצח מס' 1 בתזונה המודרנית. - לעשות מדי תקופה (מומלץ פעם עד פעמיים בשנה) תהליך של ניקוי כבד (liver flush). - להפחית את כמות ההומוציסטאין בדם. אם שינויים בתזונה (כמו אכילת פחות בשר) אינם עוזרים, ניתן לעשות זאת בעזרת שילובי תוספי המזון הבאים (עם הצלחה בהורדת רמת ההומוציסטאין ב-95% מהמקרים): א. חומצה פולית + ויטמין b12. ב. tmg (trimethylglycine). ידוע גם בשם בטאין. ג. ויטמין b6. - להגיע ליחס האופטימלי (בסביבות 1:1) בין אומגה 6 לאומגה 3 שאנחנו אוכלים. במקרה הצורך ניתן לקחת אומגה 3 בצורה מרוכזת בכמוסות שמן דגים או בשמן פשתן. - לקחת שילוב איכותי של אנטיאוקסידנטים עם opc (oligomeric procyanthocyanidins). opc הם פלבונואידים מורכבים המופקים בעיקר מזרעי ענבים ומקליפות עצי אורן. הם אנטיאוקסידנטים חזקים ומצטיינים בחיזוק כלי הדם. - לקחת אנזימים פרוטאוליטים (לפירוק חלבונים). אנזימים אלה עוזרים בסילוק cic מהגוף, הפחתה של דלקות, המסת הצטברויות של plaques ותיקון צלקות בדפנות העורקים. לפי גישת ה-gnm צריך קודם כל להבין את התהליך ולהיות מודע לו כדי לא לפחד וכדי לדעת למנוע את הישנותו. רופאים המכירים את ה-gnm ויודעים לקרוא צילומי ct של המוח לפי שיטה זו, יכולים לחזות בדיוק רב למדי מתי צפוי להיות התקף לב ואז יש להם גם דרכים פשוטות יחסית להקטין בהרבה את עוצמתו של ההתקף כך שלא יהיה קטלני. התהליך כולו מורכב הרבה יותר, אך לא נוכל לפרט יותר במאמר זה. מספר היבטים רפואיים נוספים: - הערכים המומלצים לרמות הכולסטרול התקינות משתנים מאד בין גופים וארגונים שונים. אז מי בעצם קובע מהי הנורמה? מובאים כאן ערכים שנלקחו ממקור הנחשב אמין ולא אינטרסנטי, אך צריך לזכור תמיד שמספרים אלה אינם "קדושים": - רמה אופטימלית של כולסטרול כללי בדם נחשבת 160-200 מ"ג לדציליטר (כולסטרול נמוך מדי מסוכן לפעמים יותר מאשר כולסטרול גבוה מדי). - רמה אופטימלית של hdl נחשבת 55-120. - רמה אופטימלית של ldl נחשבת 50-110. - היחס האופטימלי בין רמת ה-ldl ל-hdl היא 1:2 או פחות (כלומר – עד פי 2 ldl לעומת hdl). יחס של עד 1:3 נחשב עדיין תקין. - יחס אידיאלי בין רמת הכולסטרול הכללי ל-hdl הוא 1:3.1 ומטה. יחס של עד 1:4 נחשב עדיין כתקין. - קופות החולים שואפות להרחיב את התחומים הנ"ל (כדי לספק פחות תרופות) ואילו חברות התרופות שואפות להקטינם. בשנת 2001 יצאה בארה"ב הנחיה לפיה הגבול העליון לרמה אופטימלית של ldl הוא מתחת 100. לפי ההערכות שילש שינוי זה את מספר המשתמשים בארה"ב בתרופות סטטין להורדת כולסטרול... לפי הסטטיסטיקה, תרופות הסטטין להורדת הכולסטרול אכן מפחיתות את מספר מקרי מחלות הלב בטווח הקצר, אך כלל לא ברור אם הסיבה העיקרית לירידה זו במחלות לב קשורה להורדת רמת הכולסטרול בדם. מצד שני אין שום הוכחה שתרופות אלה מפחיתות את מספר מקרי המוות. ישנם אפילו מחקרים הטוענים שהורדת רמת הכולסטרול בעזרת סטטין לרמה המקובלת כיום, מגבירה את הסיכוי למות, במיוחד מסרטן. תרופות הסטטין למיניהן מעכבות את פעילותו של אנזים בכבד החיוני לייצור הכולסטרול. מסתבר שאותו אנזים חיוני גם לייצור ה-coq10, וכך נגרם למטופל נזק כפול. הקואנזים q10 הוא אנטיאוקסידנט חזק והוא ידוע כתוסף חיוני גם למניעת מחלות לב... לסיכום: רמות גבוהות של כולסטרול עלולות להיות (בין היתר) סימן אזהרה לאחת או יותר מהבעיות הבאות: מחלות לב, בעיות בכבד, תזונה לא מאוזנת, חומציות יתר בגוף, תת-פעילות של בלוטת התריס, פגיעה בדפנות העורקים, דלקת כרונית. הכולסטרול עלול לעלות גם כתוצאה מסוכרת, דלקת כליות, טרשת נפוצה, לוקמיה, חוסר תפקוד של המערכת החיסונית, הריון ורעלת הריון. רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים רוויים בדם "מעבות" את הדם. כאשר העורקים נעשים קשיחים וצרים יותר, זה מעלה בהרבה את הסיכון להתקף לב או שבץ. ניתן לדלל את הדם בדרכים טבעיות כמו גינקו-בילובה, שום ואנזימים פרוטאוליטים (בעיקר נאטוקינאזה). כאשר נגרם נזק ראשוני כלשהו לדפנות העורקים, עלול נזק זה להתפתח ע"י החרפת התהליך הדלקתי, דבר שמחייב את הגוף לשלוח יותר כולסטרול וחומרים אחרים בניסיון לתקן את הנזק. הכולסטרול הוא הגיבור בסיפור זה ולא הפושע. שימוש בתרופות להורדת כולסטרול אינן מטפלות בגורם ולכן אינן פותרות את הבעיה האמיתית. אם בכל זאת רוצים להוריד בצורה מהירה את רמת הכולסטרול בדם ללא תופעות הלוואי של התרופות, ניתן לעזור לגוף לעשות זאת ע"י שימוש בתוספים כמו ניאצין ובעיקר פוליקוזנול. ישנן גם תרופות צמחיות טבעיות נוספות העוזרות לשפר תהליכים בגוף, אשר מביאים גם להורדת הכולסטרול. ואם אתם רוצים להבין טוב יותר את הנושא, נסו לשאול את הרופא שלכם את השאלות הבאות: - אם הכולסטרול הוא הגורם העיקרי למחלות לב, מדוע אין הוא גורם גם להיצרות או סתימה של הורידים? - אם מזונות העשירים בכולסטרול הם הגורם לעליה ברמת הכולסטרול בדם, מדוע רואים ירידה כה משמעותית ברמת הכולסטרול בדם אצל אנשים אשר החלו לאכול לפי דיאטת אטקינס העשירה בכולסטרול? - מדוע אצל האסקימוסים האוכלים לפי התזונה המסורתית שלהם (לפני שנכנסה התזונה המערבית) המכילה שפע של שומנים רוויים, אחוז מחלות הלב שואף לאפס? - אם הכבד אחראי לויסות כ-80% מהכולסטרול שבדם, מדוע לקחת תרופות סטטין (להורדת רמת הכולסטרול בדם), כאשר תופעת הלוואי העיקרית הידועה של תרופות אלה היא נזק לכבד? נכתב על ידי ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה. מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות. משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש. מידע על הרפואה החדשה באתר: www.healthychoice21.com אתר תרמוגרפיה: http://www.thermomed.biz אימייל: briut1@gmail.com טל': 04-6619118 מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI