דף הבית

בריאות הנפש

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.<br/> כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר לפחות בטווח הקרוב.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>השפעת החשיבה על מצבי מתח וחרדה</title> <meta name="description" content="הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.<br/> כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר לפחות בטווח הקרוב."> <meta name="keywords" content="מתח, חרדה, חשיבה, חשיבה חיובית, נפש, טיפול,פסיכותרפיה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>השפעת החשיבה על מצבי מתח וחרדה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="השפעת החשיבה על מצבי מתח וחרדה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author901.aspx ">נעמי בר</a></strong><br/> <br/><p>הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה. כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר לפחות בטווח הקרוב.בורקובץ ועמיתיו (גולמן,1995) החלו לחקור את הדאגה כשהיא לעצמה, תוך ניסיון לגבש טיפול בנדודי שינה. החרדה – כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות וסומאטית- ע"י תסמינים גופניים של חרדה, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים. ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה איננה הגירוי הסומאטי. מה שמנע מהם להירדם היו<strong>המחשבות</strong> שנדחקו ופרצו ללא הרף. הרגל הדאגה מחזק את עצמו, מעין "לולאה" אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדה. הדאגה מקבלת – באופן פסיכולוגי-את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, "לכידת" האפיזודות גורמות הדאגה מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה. ברקוביץ מאמן בני אדם בגישה זו, בכך שתחילה הוא מלמד אותם לעקוב אחרי גורמי חרדה, ובמיוחד לזהות מצבים גורמי דאגה, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לדאגה, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדה. לאחר תרגול, המטופלים מסוגלים לזהות את הדאגות בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל הדאגה. כך הם לומדים שיטות הרפיה, שאפשר לישמן ברגע שמזהים את הדאגה מתחילה לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של החרדה. יצירה פעילה של מחשבות מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי לדאגה. ובה בעת, גרימה פעילה של למצב של הרפיה יוצרת פעולת-נגד לאיתותי החרדה, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. בורקובץ מצביע על כך שאסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם דאגה. כאשר מתירים לדאגה לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדה שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם. (גולמן, 1995)חוקר נוסף עסק בהשפעת החמשבה על מצבי מתח וחרדה, אלברט אליס ( 1995) הניח שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות.אפילו הרמב"ם, מציע דרך דומה להתמודדות עם מצבי חרדה : ''אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה'' (צהלון, תשס"ב). מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמב"ם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה, מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. (צהלון, תשס"ב). לזרוס גרס שהחרדה היא תוצר של המתרחש במוחו של אדם, ע"פ לזרוס אין באמצעותו של גירוי חיצוני להוליד חרדה לולא המשמעות האישית שאדם נותן למצב מסוים.דיפאק צ'ופרה (1995), מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם.ג'וזף מרפי,(1987) , כותב הספר המפורסם "כוחו של התת-מודע" טוען כי הפחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין "נבואה שמגשימה את עצמה". מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד. ד"ר איתי שצקר, מטפל בהיפנוזה ומנהל מרפאה לרפואה משלימה בשירותי בריאות כללית, המתמחה בטיפול בחרדות באמצעות דמיון מודרך. טוען שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו. הוא מלמד את מטופליו באמצעות הדמיון, תגובה פנימית יותר טובה ויותר מסתגלת לדברים שמתרחשים בחוץ.תגובה אשר מתחקה אחר תגובותיהם של אנשים לא חרדתיים שנקלעים לנסיבות קשות. כאשר המטופל נמצא נמצא במצב של הרפיה, יש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוכם אפשר ללמוד להגיע למצב מאוזן להבין את הפחד ולעבוד איתו.(גילי,2002)</p> <p>מקור - http://www.neomibar.com/articles/fear-and-anxiety.html</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>הפסיכותרפיה עוסקת בהתנסויות וחוויות אשר פגעו בנו וגרמו ליצירת מחסומים והדחקות בגופנו ובנפשנו או הפחיתו את אמונתנו בעצמנו ובסובבים אותנו, התנסויות אשר מגבילים את תודעתנו וליבנו גם כיום. הפסיכותרפיה מאפשרת יצירת סביבה בטוחה ואוהדת על-מנת לבנות מחדש אמון שניפגע, לאפשר לרגשות עצורים להשתחרר, להפחית את הביקורת והאשמה וללמוד לחמול על עצמנו.ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל", בעזרת מגוון כיליים מלבד שיחה. כיליים אשר מאפשרים גם חוויה, התנסות ונגיעה ישירה ובלתי אמצעית הנושאים שברצוננו לרפא. הפסיכותרפיה מתייחסת, באופן הוליסטי, אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת שחרור הן פיסי והן נפשי אשר נותן לפוטנציאל הטמון בך לצאת החוצה וליצור שינוי בכל הרמות- המחשבה, הרגש וההתנהגות.פסיכותרפיה גופנית היא הטיפול היחיד המתייחס לכל הרבדים שבאדם - הרובד השכלי, הרגשי, הגופני והרוחני. הגוף מהווה עבורנו מראה המשקפת מה קורה בנפשנו. מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו ומאפשרים נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי.הטיפול נועד לאפשר שחרור מסימפטומים של דיכאון, חרדה, מחלות וכאבים פסיכוסומאטיים, הפרעות אכילה, קושי באינטימיות, חוסר ביטחון עצמי כמו גם הרצון להכיר את עצמי, להצליח לבחור ולהתפתח.</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
השפעת החשיבה על מצבי מתח וחרדה הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה. כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר לפחות בטווח הקרוב.בורקובץ ועמיתיו (גולמן,1995) החלו לחקור את הדאגה כשהיא לעצמה, תוך ניסיון לגבש טיפול בנדודי שינה. החרדה – כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות וסומאטית- ע"י תסמינים גופניים של חרדה, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים. ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה איננה הגירוי הסומאטי. מה שמנע מהם להירדם היוהמחשבות שנדחקו ופרצו ללא הרף. הרגל הדאגה מחזק את עצמו, מעין "לולאה" אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדה. הדאגה מקבלת – באופן פסיכולוגי-את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, "לכידת" האפיזודות גורמות הדאגה מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה. ברקוביץ מאמן בני אדם בגישה זו, בכך שתחילה הוא מלמד אותם לעקוב אחרי גורמי חרדה, ובמיוחד לזהות מצבים גורמי דאגה, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לדאגה, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדה. לאחר תרגול, המטופלים מסוגלים לזהות את הדאגות בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל הדאגה. כך הם לומדים שיטות הרפיה, שאפשר לישמן ברגע שמזהים את הדאגה מתחילה לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של החרדה. יצירה פעילה של מחשבות מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי לדאגה. ובה בעת, גרימה פעילה של למצב של הרפיה יוצרת פעולת-נגד לאיתותי החרדה, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. בורקובץ מצביע על כך שאסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם דאגה. כאשר מתירים לדאגה לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדה שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם. (גולמן, 1995)חוקר נוסף עסק בהשפעת החמשבה על מצבי מתח וחרדה, אלברט אליס ( 1995) הניח שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות.אפילו הרמב"ם, מציע דרך דומה להתמודדות עם מצבי חרדה : ''אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה'' (צהלון, תשס"ב). מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמב"ם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה, מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. (צהלון, תשס"ב). לזרוס גרס שהחרדה היא תוצר של המתרחש במוחו של אדם, ע"פ לזרוס אין באמצעותו של גירוי חיצוני להוליד חרדה לולא המשמעות האישית שאדם נותן למצב מסוים.דיפאק צ'ופרה (1995), מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם.ג'וזף מרפי,(1987) , כותב הספר המפורסם "כוחו של התת-מודע" טוען כי הפחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין "נבואה שמגשימה את עצמה". מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד. ד"ר איתי שצקר, מטפל בהיפנוזה ומנהל מרפאה לרפואה משלימה בשירותי בריאות כללית, המתמחה בטיפול בחרדות באמצעות דמיון מודרך. טוען שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו. הוא מלמד את מטופליו באמצעות הדמיון, תגובה פנימית יותר טובה ויותר מסתגלת לדברים שמתרחשים בחוץ.תגובה אשר מתחקה אחר תגובותיהם של אנשים לא חרדתיים שנקלעים לנסיבות קשות. כאשר המטופל נמצא נמצא במצב של הרפיה, יש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוכם אפשר ללמוד להגיע למצב מאוזן להבין את הפחד ולעבוד איתו.(גילי,2002) מקור - http://www.neomibar.com/articles/fear-and-anxiety.html נכתב על ידי הפסיכותרפיה עוסקת בהתנסויות וחוויות אשר פגעו בנו וגרמו ליצירת מחסומים והדחקות בגופנו ובנפשנו או הפחיתו את אמונתנו בעצמנו ובסובבים אותנו, התנסויות אשר מגבילים את תודעתנו וליבנו גם כיום. הפסיכותרפיה מאפשרת יצירת סביבה בטוחה ואוהדת על-מנת לבנות מחדש אמון שניפגע, לאפשר לרגשות עצורים להשתחרר, להפחית את הביקורת והאשמה וללמוד לחמול על עצמנו.ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל", בעזרת מגוון כיליים מלבד שיחה. כיליים אשר מאפשרים גם חוויה, התנסות ונגיעה ישירה ובלתי אמצעית הנושאים שברצוננו לרפא. הפסיכותרפיה מתייחסת, באופן הוליסטי, אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת שחרור הן פיסי והן נפשי אשר נותן לפוטנציאל הטמון בך לצאת החוצה וליצור שינוי בכל הרמות- המחשבה, הרגש וההתנהגות.פסיכותרפיה גופנית היא הטיפול היחיד המתייחס לכל הרבדים שבאדם - הרובד השכלי, הרגשי, הגופני והרוחני. הגוף מהווה עבורנו מראה המשקפת מה קורה בנפשנו. מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו ומאפשרים נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי.הטיפול נועד לאפשר שחרור מסימפטומים של דיכאון, חרדה, מחלות וכאבים פסיכוסומאטיים, הפרעות אכילה, קושי באינטימיות, חוסר ביטחון עצמי כמו גם הרצון להכיר את עצמי, להצליח לבחור ולהתפתח. מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI