דף הבית

פוליטיקה

עיתונות מפלגתית

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
מה שאפיין את אירופה להבדיל מארה"ב מתחילת המאה שעברה, שחלק גדול מהעיתונים היו מפלגתיים. (המו"ל היה המפלגה+ העורך התמנה ע"י המפלגה). רוב הקוראים היו חברי המפלגה ולכן מובן גם שהעיתון ביטא את עמדת המפלגה (מזכירות מפ"מ- ממנה את עורך העיתון שיהיה פעיל מאוד במפלגה). בעיתונים אחרים- ראש המפלגה הוא העורך הראשי או אחד מצמרת המפלגה.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>עיתונות מפלגתית</title> <meta name="description" content="מה שאפיין את אירופה להבדיל מארה"ב מתחילת המאה שעברה, שחלק גדול מהעיתונים היו מפלגתיים. (המו"ל היה המפלגה+ העורך התמנה ע"י המפלגה). רוב הקוראים היו חברי המפלגה ולכן מובן גם שהעיתון ביטא את עמדת המפלגה (מזכירות מפ"מ- ממנה את עורך העיתון שיהיה פעיל מאוד במפלגה). בעיתונים אחרים- ראש המפלגה הוא העורך הראשי או אחד מצמרת המפלגה."> <meta name="keywords" content="עיתונות מפלגתית, עיתונות, עיתונות בזמן מלחמה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>עיתונות מפלגתית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="עיתונות מפלגתית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author16.aspx ">דנה הראלי</a></strong><br/> <br/><p>עיתונות מפלגתית</p> <p><br />מה שאפיין את אירופה להבדיל מארה"ב מתחילת המאה שעברה, שחלק גדול מהעיתונים היו מפלגתיים. (המו"ל היה המפלגה+ העורך התמנה ע"י המפלגה). רוב הקוראים היו חברי המפלגה ולכן מובן גם שהעיתון ביטא את עמדת המפלגה (מזכירות מפ"מ- ממנה את עורך העיתון שיהיה פעיל מאוד במפלגה). בעיתונים אחרים- ראש המפלגה הוא העורך הראשי או אחד מצמרת המפלגה. העיתון רואה עצמו כשליח של המפלגה לחברי המפלגה וגם לציבור ה רחב. בחברה אידיאולוגית ויש בה הבנה לחשיבות המפלגות זה דבר מאוד חיובי. יש קשת של דעות פוליטיות שבאה לידי ביטוי. העיתון הוא במדינה דמוקרטית ועושה הבחנה בין דעות לעמדות. מאמר המערכת תמיד יבטא את העמדה הרשמית של המפלגה. לא יתפרסם ביקורת נגד המפלגה ולכן זה בעייתי. יש ריבוי של עיתונים כמס' המפלגות (פלורליזם). בארץ, העיתונים האלה הלכו ונעלמו- הסיבה היא שפחות אנשים רוצים לקרוא עיתון שכזה כי אנשים מעדיפים לקרוא ביקורת על השלטון וביקורת על <a href="http://www.shivuk.biz/">אימון אישי</a> וקשת רחבה של דעות. לכן, העיתונות המפלגתית אף פעם לא כלכליות. קיים רק בסקטור הדתי עיתונים מפלגתיים (שערים, יתד נאמן). זאת מכיוון שבסקטור זה המפלגות נשארו הכי דומות לאלו של העבר. המפלגות מבטאות קבוצת תרבות מסויימת. העיתון הוא חלק מחיים כמו <a href="http://www.marom-time.co.il/">שעון יד</a> של קבוצת תרבות כפי שהיה בעבר אצל כל המפלגות. המלגות כקבוצות תרבות כבר לא קיימות יותר. העיתונים הללו היו עיתונים פנימיים ולא במקרה האירועים שגרמו להרחבת התפוצה היתה פרשת לבון (העיסקה את החברה הישראלית במשך 30 שנה, חוליית ריגול במצרים בוצעה פעולות טרור ונתפסה ובישראל נשאלה השאלה מי נתן להם לפעול. פרשה זו הפכה להיות נושא מרכזי שהעסיקה את צמרת מפא"י והמאבק על השלטון בתוך המפלגה התמקד סביב פרשה זו היתה גם פרשה בעניין חישוב משכורת). סביב נושא זה היו הרבה אירועים, משברים ותהליכים. בתקופה זו, לא התפרסם על זה כלום. פעם ראשונה שהעניין נחשף היה ב-1961, אז התחילו הדלפות ראשונות ומי שפרסם את ההדלפות היו הארץ ומעריב. (http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/lavon.htm). לכן אין משמעות לכך ש"דבר" מקורב לשלטון אך הוא לא מפרסם דברים כאלו על השלטון. הציבור מחפש עיתון שייתן לו גיוון של דעות ושייתן יותר ביטוי. <br />איך מכסה עיתון מפלגתי דיונים בכנסת- מה היתה העמדה של המפלגה באותו דיון מבלי להזכיר דברים אחרים שהתנהלו שם. לימים, החליטו שכן צריך להכניס בכל זאת דברים על השלטון. העיתונות המפלגתית היתה קיימת באירופה והיום כבר בקושי נשארו עיתונים כאלו. היום בהחלט רואים את החסרונות של העיתון: הוא משעמם ואין קשת של דעות גם אין מגוון של שפות כמו <a href="http://www.globalone.co.il/">אנגלית</a> , הוא כמו עלון פנימי של מאבק בין האליטות היום ניתן לקרוא עיתון דרך <a href="http://www.on-off.co.il/">מחשבים ניידים</a>. הציבור הרחב לא כל כך תורם לעניין הזה. מי שקובע על מה לכתוב זה הדרג הפוליטי הנבחר.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
עיתונות מפלגתית עיתונות מפלגתית מה שאפיין את אירופה להבדיל מארה"ב מתחילת המאה שעברה, שחלק גדול מהעיתונים היו מפלגתיים. (המו"ל היה המפלגה+ העורך התמנה ע"י המפלגה). רוב הקוראים היו חברי המפלגה ולכן מובן גם שהעיתון ביטא את עמדת המפלגה (מזכירות מפ"מ- ממנה את עורך העיתון שיהיה פעיל מאוד במפלגה). בעיתונים אחרים- ראש המפלגה הוא העורך הראשי או אחד מצמרת המפלגה. העיתון רואה עצמו כשליח של המפלגה לחברי המפלגה וגם לציבור ה רחב. בחברה אידיאולוגית ויש בה הבנה לחשיבות המפלגות זה דבר מאוד חיובי. יש קשת של דעות פוליטיות שבאה לידי ביטוי. העיתון הוא במדינה דמוקרטית ועושה הבחנה בין דעות לעמדות. מאמר המערכת תמיד יבטא את העמדה הרשמית של המפלגה. לא יתפרסם ביקורת נגד המפלגה ולכן זה בעייתי. יש ריבוי של עיתונים כמס' המפלגות (פלורליזם). בארץ, העיתונים האלה הלכו ונעלמו- הסיבה היא שפחות אנשים רוצים לקרוא עיתון שכזה כי אנשים מעדיפים לקרוא ביקורת על השלטון וביקורת על אימון אישי וקשת רחבה של דעות. לכן, העיתונות המפלגתית אף פעם לא כלכליות. קיים רק בסקטור הדתי עיתונים מפלגתיים (שערים, יתד נאמן). זאת מכיוון שבסקטור זה המפלגות נשארו הכי דומות לאלו של העבר. המפלגות מבטאות קבוצת תרבות מסויימת. העיתון הוא חלק מחיים כמו שעון יד של קבוצת תרבות כפי שהיה בעבר אצל כל המפלגות. המלגות כקבוצות תרבות כבר לא קיימות יותר. העיתונים הללו היו עיתונים פנימיים ולא במקרה האירועים שגרמו להרחבת התפוצה היתה פרשת לבון (העיסקה את החברה הישראלית במשך 30 שנה, חוליית ריגול במצרים בוצעה פעולות טרור ונתפסה ובישראל נשאלה השאלה מי נתן להם לפעול. פרשה זו הפכה להיות נושא מרכזי שהעסיקה את צמרת מפא"י והמאבק על השלטון בתוך המפלגה התמקד סביב פרשה זו היתה גם פרשה בעניין חישוב משכורת). סביב נושא זה היו הרבה אירועים, משברים ותהליכים. בתקופה זו, לא התפרסם על זה כלום. פעם ראשונה שהעניין נחשף היה ב-1961, אז התחילו הדלפות ראשונות ומי שפרסם את ההדלפות היו הארץ ומעריב. (http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/lavon.htm). לכן אין משמעות לכך ש"דבר" מקורב לשלטון אך הוא לא מפרסם דברים כאלו על השלטון. הציבור מחפש עיתון שייתן לו גיוון של דעות ושייתן יותר ביטוי. איך מכסה עיתון מפלגתי דיונים בכנסת- מה היתה העמדה של המפלגה באותו דיון מבלי להזכיר דברים אחרים שהתנהלו שם. לימים, החליטו שכן צריך להכניס בכל זאת דברים על השלטון. העיתונות המפלגתית היתה קיימת באירופה והיום כבר בקושי נשארו עיתונים כאלו. היום בהחלט רואים את החסרונות של העיתון: הוא משעמם ואין קשת של דעות גם אין מגוון של שפות כמו אנגלית , הוא כמו עלון פנימי של מאבק בין האליטות היום ניתן לקרוא עיתון דרך מחשבים ניידים. הציבור הרחב לא כל כך תורם לעניין הזה. מי שקובע על מה לכתוב זה הדרג הפוליטי הנבחר. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI