דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה דת ומדינה כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
צו פיוס 12/12/10 |  צפיות: 9307

זוג צעיר ניגש להירשם לנישואין, עם רון בלב וצ'ק ביד. לרבנים שיושבים מולו הוא רוכש כבוד שלמד לסגל לסמכות רוחנית גם אם איננו מחויב הלכתית. אלא שאז מפשפש הרב בקרבי קורות חייו, מגלה את ארץ המוצא – ברית המועצות, ומתחיל לחשוד.
בשלב הזה, הביטחון העצמי של בני הזוג מתערער מעט, אך עומד בפרץ. הרי הזוג עבר גיור בצה"ל! מוסד ממלכתי של המדינה הציונית, כור היתוך וכרטיס כניסה מוזהב אל האזרחות הישראלית הנפשית, זו שלא כתובה בתעודות זהות.
לא מספיק. אומר לו הרב. זה לא מספיק. אני לא סומך על הרבנים בצה"ל, ואתם אפעס, לא יהודים. מה יעשה זוג כזה? אם הוא נחוש במיוחד, ידחה את החתונה בשנה ויעבור גיור לחומרה. אם הוא אדיש – יטוס לקפריסין ויתחתן אצל ראש העיר. בכל מקרה, מדינת ישראל איבדה אותו. לפחות מוסרית.

בני הזוג מקסים ואלינה סרדיוקוב לא הסכימו לקבל את עליונותו מטעם עצמו, של הרב המקומי, על פני צה"ל. ומכיוון מדובר בשני אנשים שראו מעבר לעניינם הפרטי, הם פנו למכון עיתים בבקשת עזרה, ויחד הגישו עתירה לבג"צ, שפסק לטובתם.
רבני ערים יהיו חייבים לרשום לנישואים כל מי שהוא יהודי או שבידו תעודת גיור מאחד מהגופים המוכרים על ידי הרבנות הראשית, ובתי הדין של צה"ל ביניהם. הרבנים שיסרבו לעשות כן, לא יענשו, אבל יוקצו לטובת הגרים רבנים נוספים בשטח הרשויות הללו, שמוכנים להכיר בגיורים הללו ולהביא את הזוגות החדשים אל החופה בצהלות קולולוש.

"גרים קשים לישראל כספחת" אומרים המקורות. יש בהבדלי התרבויות, בדרך להשתלבות, באימוץ הניב המקומי הרבה קשיים. גם למקבלים וגם למתקבלים. ובכל זאת, אין כוונת הדברים היא שעלינו להקשות על הגרים את הדרך פנימה.
תפיסת העולם החרדית שמזלזלת בעומק הרוחני של יהדותם של מי שגוירו ואינם מקיימים מצוות, מובנת. חותמת הגיור מעניקה זכויות רבות במדינת ישראל. אזרחים יהודים – וזה כבר ויכוח אחר, מטופחים יותר על ידי המערכת. מכאן שגם החשדות מובנים. אבל ההלכה פסקה שאין משמעות לקיום מצוות לשאלת יהדותו של אדם אחרי שהתגייר. כי ההלכה, בניגוד לאותם רבנים סרבני גיור, יודעת שקיום מצוות הוא עניין אישי, פרטי, הנעשה בין אדם לקונו. הצהרה על לאומיות לעומת זאת, היא פומבית ומחייבת. ולכן, מי שמקבל על עצמו את גורלו של העם היהודי, ומוכן לוותר על הזכות להזדהות עם דת המוצא שלו, להחליף זהות אחת באחרת – הוא יהודי.

מה מלמדת הפרשה הזו? שיש להוציא את השליטה במוסדות הדת מידיים חרדיות ולהעניק את הסמכות למי שרואה את ההקשרים החברתיים, הישראלים, האקטואליים והפסיכולוגים של מהלכים דתיים, ולא רק את הצו הקטגורי של קיום מצוות.
האם זו מלחמתה של הציונות הדתית? לחלוטין לא. מדובר במאבק כל ישראלי, שכל מי שרואה עצמו מציית לקוד "יהודית דמוקרטית" צריך לקחת בו חלק. חרדים, חילוניים ודתיים.
כך לא תקרה סיטואציה מופרכת שבה צה"ל יוכל לגייר, ואחר כך, אלה שלא משרתים בו, יפסלו את גיוריו.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 צו פיוס


 


מאמרים נוספים מאת צו פיוס
 
ירושלים של זהב או של אור / מתי הורוביץ
מזה שנים אני מתפלא מדוע הפך "יום ירושלים" ליום שמחה דתי-ימני-לאומי, בעוד שירושלים שייכת לכולם - לכל החפצים בערכי צדק ושלום בעולם.

רדידות השיח הציבורי / אלחנן הורנמן
רבות הטענות על כך שהשיח הציבורי בישראל רדוד. בעיניי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בזה שקשה למצוא אנשים שיבחנו את הנושאים לעומק לפני שהם מביעים דעה.

"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
14/04/11 | צדק חברתי
לעזאזל. לפעמים הדעת פשוט לא מסוגלת להבין מדוע ממשלה יהודית בארץ ישראל מקבלת החלטות כאלה. קבוצה של שרים, חרדים ברובם, הנלחמים חדשות לבקרים על שמירת הצביון היהודי של המדינה בנושאים של שבת וכשרות, מפרה בבוטות ובנבזות את אחד מחוקי התורה הברורים ביותר. כיצד ממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, מעיזה לסלק 400 ילדי עובדים זרים בחזרה לארצות המוצא של הוריהם, שהם עצמם מעולם לא גדלו בהן, ישראלים לכל דבר, שכל חטאם הוא בכך שהוריהם לא החזיקו באישור עבודה חוקי בזמן הוצאת 'פסק הדין' הדרקוני, ובכך שטרם מלאו להם 18 שנים.

לשאלה איך אתה עושה שלום / טל פרי
21/03/11 | מוסיקה
ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.

בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.


שתי מדינות לשני עמים / טל פרי
02/03/11 | זהות
שוחחתי היום על השאלה מדוע פחות אנשים מגיבים לדבריי לאחרונה. אני סבור שזה כי לאחרונה נמנעתי מלהשמיץ דתיים. הגעתי למסקנה הזאת תוך כדי שיחה, והמשכתי ואמרתי, בלצון, כי אולי כדאי שאחזור להשמיץ דתיים, הרי זה הדבר הנכון לעשות. בן-שיחי הסכים שהרי באמת הם ראוים להשמצה. אפשר לדוגמא לדבר על "דב ליאור".

מי שמאמין לא מחרטט / לינוי בר גפן
06/02/11 | זהות
מיהו חילוני? מי שמקפיד לאכול טרף אבל מתפלל בשעת מצוקה? ואולי מי שמדליק סיגריה מנר השבת? ומיהו חרדי? כל מי שמכריז על עצמו כזה או שמא הרב שלו? לינוי בר גפן תובעת אחריות בהגדרות.

שנה מכה / יונתן יבין
10/01/11 | אקטואליה
2010 לא באמת הייתה שנה נפלאה או מזעזעת. כמו שלא תהיה גם 2011. ובכל זאת אנחנו מרגישים צורך לסכם את העבר ולייחל לעתיד. כאילו שמישהו מרגיש בכלל את חילופי החודשים. יונתן יבין סופר לאחור

כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
12/12/10 | דת ומדינה
מקסים ואלינה סרדיוקוב יתחתנו בעזרת השם ובעזרת בג"צ. אבל יש עוד אלפי גרים בארץ שרבנים מקומיים מסרבים לרשום לנישואים מטעמי עליונות על הממסד הדתי – ציוני. זה הזמן לרפורמה

צל ואור בירושלים / עו"ד יובל אלבשן
05/12/10 | אקטואליה
מעשה בדירת עמידר בירושלים, שהמוסדות המטפלים חסמו את חלונותיה ומנעו ממנה אור. החושך, לפעמים פירושו אטימות.

זהות יהודית במאה ה-21 – מה זה בכלל?
25/08/10 | דת ומדינה
תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI