דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה זהות מי שמאמין לא מחרטט / לינוי בר גפן
מי שמאמין לא מחרטט / לינוי בר גפן
צו פיוס 06/02/11 |  צפיות: 9134

עסקן חרדי ידוע טען באוזניי לפני כמה ימים שהסמכות הקובעת אם אדם הוא חרדי או לא היא הרבנים, לא האדם עצמו. אם האיש הקורא לעצמו חרדי פועל, במופגן או בדל"ת אמותיו, בניגוד לפסק הלכה כזה או אחר או בניגוד לנורמה ידועה - הרי שאינו חרדי. לא רק שלא יתכנה יותר "חרדי" בקרב סובביו, הוא גם אינו רשאי לכנות כך את עצמו. בעוד אני מעט המומה מהכפייה שגלומה בקביעותיו הוא הבהיר סופית: לא האדם קובע את הגדרת עצמו אלא אדוני החברה שממנה הוא בא.

שאייחס לו חוסר ליברליות משווע? אולי שווה שאבדוק קודם את המחנה שלי?

לפני כמה שנים התחוללה סערה תקשורתית בעקבות סקר שביצע מרכז גוטמן. בתחילה פורסם כי לפי הסקר רק 20% מהציבור הישראלי חילוניים. שלושה חודשים אחר כך הבהיר מרכז גוטמן: טעינו. 51% חילוניים. מי שעמד בראש הגוף החוקר, פרופ' אשר אריאן, הסביר שבמדד שערכו כלל לא הופיעה המילה 'חילוני', אלא רק רמות שונות של שמירה על המסורת היהודית. כך כל מי שציין כי הוא מקיים אחת מהפרקטיקות הדתיות, קידוש בשבת נניח, סומן כ"לא חילוני". הגישה הרואה רק בסרבני מסורת מובהקים "חילונים" ניפקה את התוצאה: 20%. אך כשנחקרי הסקר נשאלו במחקר המאוחר, כיצד הם מגדירים את עצמם - 51% טענו שהם דווקא כן חילוניים.

אנחת הרווחה החילונית למשמע התיקון נשענת על הגדרה מקובעת לא פחות מזו של העסקן החרדי שלי: רק הנשאל יכול לקבוע על איזו הגדרה הוא עונה, לא אף אחד אחר. מאוד ליברלי, מאוד דמוקרטי, מאוד לא מדויק כשמדובר בחברה הישראלית.

השאלה "מי הוא חילוני" קשה לפיענוח לא פחות מהשאלה "מי הוא חרדי". היא עולה כמעט בכל ניתוח סוציולוגי של החברה הישראלית. האם חילוני הוא מי שאינו מאמין באלוהים, אינו חוגג חגים, לא הולך לעולם לבית הכנסת, לא מל את בניו ומקפיד לעבור על כל מצווה קלה כחמורה? או שאולי אפשר לסגור על הגדרה גמישה יותר: לא מאמין באלוהים, חוגג ליל סדר, לקח את הילדים ביום כיפור אחד לראות על מה המהומה בבית הכנסת הקרוב, אבל מקפיד לחלל שבת?


קורא עיתון בבית קפה ומעשן סיגר. חילוני.

חילוניים כמעט לא עוסקים בשאלה "מיהו חילוני". פילוסופים ומחוקקים יכולים לנסח עד קץ הימים את אמות המוסר הראויות לאדם החילוני, אך מי שעובר עליהן לא ייקרא "פושע", וגם לא יזכה בתואר "לא חילוני". אף חילוני לא טוען מול עבריין בבית המשפט: "רצחת, עברת על ספר החוקים הישראלי, אינך חילוני". אבל בהחלט יגחכו מול מי ששם כיפה על ראשו בדרך לכסא הנאשמים על אותה עבירה בדיוק ויצקצקו "זה דתי זה?"

ולמה יצקצקו? כי כמו אותו עסקן חרדי, גם אנחנו, החילונים, בוחנים את הגדרות הדתיות של אדם לפי ההתנהגות החברתית שלו ולא לפי הדרך שבה הוא תופס את עצמו, לפי הטקסים שהוא מקיים ולא לפי מצבו הרוחני כפי שהוא מעיד עליו.

האם זו הדרך הנכונה? לא לטעמי. הדרך הזו יוצאת מהנחה שהשיפוט החברתי, על מוסכמותיו הצרות, לעולם עדיף על פני שיפוטו של הפרט את עצמו. אם אדם מגדיר את עצמו כחרדי ואינו עונה על השטאנץ החרדי שיש לי בראש, אני בהחלט יכולה לשאול אותו למה הוא בוחר להגדיר עצמו כך, אבל כדאי גם שאשאל את עצמי מה כובל אותי דווקא לשטאנץ הזה והאם זה ראוי.

זו הסיבה שאני עדיין מכנה "חרדים" גם את אלה שהתוודו בפני שלמרות שהם מקיימים תרי"ג מצוות הם מאמינים בקיומו של הקב"ה באותה מידה שבה הם מאמינים ב"מפלצת הספגטי המעופפת".

ולסיום, מסר לאותו עסקן: בדקות האחרונות של השיחה הסברת לי שאישה שנוהגת ברכב אינה ראויה להיקרא חרדית. צודק. ואשה חרדית שאסור לה לנהוג ראויה להיקרא "אישה מדוכאת". אם יהיה לה אומץ - היא גם תקרא כך לעצמה.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 צו פיוס


 


מאמרים נוספים מאת צו פיוס
 
ירושלים של זהב או של אור / מתי הורוביץ
מזה שנים אני מתפלא מדוע הפך "יום ירושלים" ליום שמחה דתי-ימני-לאומי, בעוד שירושלים שייכת לכולם - לכל החפצים בערכי צדק ושלום בעולם.

רדידות השיח הציבורי / אלחנן הורנמן
רבות הטענות על כך שהשיח הציבורי בישראל רדוד. בעיניי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בזה שקשה למצוא אנשים שיבחנו את הנושאים לעומק לפני שהם מביעים דעה.

"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
14/04/11 | צדק חברתי
לעזאזל. לפעמים הדעת פשוט לא מסוגלת להבין מדוע ממשלה יהודית בארץ ישראל מקבלת החלטות כאלה. קבוצה של שרים, חרדים ברובם, הנלחמים חדשות לבקרים על שמירת הצביון היהודי של המדינה בנושאים של שבת וכשרות, מפרה בבוטות ובנבזות את אחד מחוקי התורה הברורים ביותר. כיצד ממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, מעיזה לסלק 400 ילדי עובדים זרים בחזרה לארצות המוצא של הוריהם, שהם עצמם מעולם לא גדלו בהן, ישראלים לכל דבר, שכל חטאם הוא בכך שהוריהם לא החזיקו באישור עבודה חוקי בזמן הוצאת 'פסק הדין' הדרקוני, ובכך שטרם מלאו להם 18 שנים.

לשאלה איך אתה עושה שלום / טל פרי
21/03/11 | מוסיקה
ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.

בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.


שתי מדינות לשני עמים / טל פרי
02/03/11 | זהות
שוחחתי היום על השאלה מדוע פחות אנשים מגיבים לדבריי לאחרונה. אני סבור שזה כי לאחרונה נמנעתי מלהשמיץ דתיים. הגעתי למסקנה הזאת תוך כדי שיחה, והמשכתי ואמרתי, בלצון, כי אולי כדאי שאחזור להשמיץ דתיים, הרי זה הדבר הנכון לעשות. בן-שיחי הסכים שהרי באמת הם ראוים להשמצה. אפשר לדוגמא לדבר על "דב ליאור".

מי שמאמין לא מחרטט / לינוי בר גפן
06/02/11 | זהות
מיהו חילוני? מי שמקפיד לאכול טרף אבל מתפלל בשעת מצוקה? ואולי מי שמדליק סיגריה מנר השבת? ומיהו חרדי? כל מי שמכריז על עצמו כזה או שמא הרב שלו? לינוי בר גפן תובעת אחריות בהגדרות.

שנה מכה / יונתן יבין
10/01/11 | אקטואליה
2010 לא באמת הייתה שנה נפלאה או מזעזעת. כמו שלא תהיה גם 2011. ובכל זאת אנחנו מרגישים צורך לסכם את העבר ולייחל לעתיד. כאילו שמישהו מרגיש בכלל את חילופי החודשים. יונתן יבין סופר לאחור

כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
12/12/10 | דת ומדינה
מקסים ואלינה סרדיוקוב יתחתנו בעזרת השם ובעזרת בג"צ. אבל יש עוד אלפי גרים בארץ שרבנים מקומיים מסרבים לרשום לנישואים מטעמי עליונות על הממסד הדתי – ציוני. זה הזמן לרפורמה

צל ואור בירושלים / עו"ד יובל אלבשן
05/12/10 | אקטואליה
מעשה בדירת עמידר בירושלים, שהמוסדות המטפלים חסמו את חלונותיה ומנעו ממנה אור. החושך, לפעמים פירושו אטימות.

זהות יהודית במאה ה-21 – מה זה בכלל?
25/08/10 | דת ומדינה
תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI