דף הבית עסקים חקלאות עורו חקלאים, מישהו הזיז את הגבינה שלכם!
עורו חקלאים, מישהו הזיז את הגבינה שלכם!
שפריר גודל 05/03/15 |  צפיות: 6752

עורו חקלאים, מישהו הזיז את הגבינה שלכם!

שפריר גודל*

"חקלאי ישראל דורשים סיוע של 200, 250, 300... מיליון בעקבות המשבר ברוסיה המוחרמת על ידי חברות נאט"ו וסובלת מהירידה במחירי הנפט העולמיים ". כותרות מעין אלו מופיעות שוב ושוב באמצעי התקשורת בחודשים האחרונים. מצד שני, במקום אחר בעולם עומד לו שוק בן למעלה ממיליארד אזרחים, אליו ישראל לא פונה. מעל למאה מיליון מתוכם מרכיבים את מעמד הביניים הממשיך לצמוח. אל צרכני מעמד הביניים מצטרפים מיליוני תיירים וענף תיירות מפותח. מאפייני הצריכה של מעמד הביניים בהודו רלוונטיים מאוד ליצואן הישראלי, הודו איננה רק גסטהאוס בשיפולי ההימליה או בגואה ותמונות צבעוניות של השונה והאחר. 70% מהתפוחים שלה מיובאים, כך מרבית ההדרים, התמרים ועוד ועוד. הודו מתקשה לספק את המזון לאוכלוסייתה ולכן מייבאת חלק ניכר ממנו. היצואנים החקלאיים, כמו רבים אחרים בישראל, נוטים בטעות ש"לא לספור" את הודו שנתפסת אצלם כמרוחקת, אקזוטית, עניה ולא מתאימה כשוק.

הודו היא רק משל למזרח ולשווקיו שאינם נתפסים לעיתים קרובות כיעד בעיני יצואנים רבים. במאמר זה אטען כי ליצואנים הישראלים אין ה"לוקסוס" שלא לפנות לשוק מתפתח ואוהד זה.

מהיכן מגיעה התוצרת החקלאית להודו?

מכל העולם, יבוא משכנותיה האסייתיות, כמו גם הדרים מקליפורניה וספרד, קיווי מניוזילנד ואיטליה, תפוחים ממגוון מקורות באירופה. אלו הם אותם יצרנים שמתחרים ביצוא הישראלי בשווקיו המסורתיים. רוצה לומר – אם הם יכולים גם אנחנו יכולים. מרחקי ההובלה ומבנה עלויות הייצור ברבות מהמדינות שמייצאות להודו דומה לזה של ישראל.

דרך מי אפשר למכור בהודו?

מבנה המערך הקמעונאי בהודו בהחלט מהווה אתגר. תפקידה של החנות המקומית השכונתית, שלא לומר דוכן על אם הדרך, רב וגדול בהשוואה לשווקים המוכרים ליצואן הישראלי. יחד עם זאת הקמעונאות ההודית עוברת שינויי משמעותי הנושא בחובו פוטנציאל משמעותי לחברות הישראליות:  תאגידי הענק המקומיים מקימים ומפתחים רשתות מרכולים משל עצמם. רשתות אלו, על אף שאינן גדולות כמו מקבילותיהן האירופאיות והאמריקאיות, לא נופלות מכל סופרמרקט שאנחנו מכירים באיכותן ובעושר מוצריהן והן נמצאות בצמיחה מואצת.

אנשי הרכש, הקניינים שלהם הרבה יותר פתוחים ופנויים לפיתוח מוצרים בהשוואה לעמיתיהם המערבים השבעים והמחוזרים.

במקביל להתרחבות הרשתות הקמעוניות המקומיות, גם רשתות המרכולים הבינלאומיות נכנסות להודו והסטנדרטים שלהם, ונהלי הרכש מוכרים ונהירים ליצואן הישראלי.

מה אפשר למכור בהודו?

על פניו - הכל. כלומר, כל יצואן ישראלי שווה שיבדוק, ויבדוק לעומק, את התאמת השוק ההודי למוצריו. הודו מספיק גדולה ומגוונת עבור היקפי היצוא הישראלי שאינם מופנים לשווקים מסורתיים. יש מקום ומגוון נישות המהוות פוטנציאל יצוא משמעותי.

עמית הודי אמר לי פעם ש"הודו היא כמו מפלצת שבולעת הכול, רק תביא באיכות ובמחיר הנכונים". עמית אחר, ישראלי דווקא, הסביר, מניסיונו, כי ל"הודו צריך סבלנות אבל כשמצליחים מצליחים בגדול". נתקלתי כבר בכמה דוגמאות שמוכיחות שכך הוא.

עבור תמר המג'הול הישראלי, ישלם הצרכן ההודי מחירים הדומים לאלו שישלם הצרכן בלונדון. יבוא התפוחים הניכר להודו יכול גם הוא להוות פוטנציאל להשתלבות יצוא מישראל, שוק ההדרים מרובה מותגים מערביים ומתאים לשילוב היצוא הישראלי. בהקשר ההדרים הוגשה בקשה של שרותי הגנה"צ הישראליים לעמיתיהם ההודים לקבלת אישורים מתאימים. בבדיקה שערכנו לאחרונה נשמעו גם דעות כי עבור הגזר הכתום האיכותי, השונה מהגזר האדום המקומי ונחשב בריא ממנו, יתכן ויש נישה מתאימה.

בנוסף לתוצרת הטריה Fresh Produce , נתקלנו בעבר הלא רחוק ביצוא של חומרי ריבויי צמחיים Propagation Materialsמישראל להודו. וכך הלאה והלאה לגבי תחומים נוספים.

ולא פחות חשוב, השוק ההודי "יודע", לקנות תוצרת גם מ class B. עובדה שעשויה להעניק פתרון ייחודי לתוצרת זו בענפי יצוא מסויימים שמוגבלים לייצוא תוצרת מ class A בלבד בשווקים המסורתיים.

אז מה עומד בינינו לבין יצוא משמעותי מזרחה בכלל ולהודו בפרט?

1. פוליטיקה – לא בטוח כמה ההודים רצו להתאמץ לפתוח את שעריהם ליצוא מישראל עד לאחרונה. בשנת 2014 התחלף הממשל המרכזי בהודו. ראש הממשלה הנוכחי הוא אוהד ישראל וכבר הספיק להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה שלא עשו קודמיו מזה עשור בקרוב.  יתרה מכך, הממשלה הנוכחית רואה במזרח שוק חלופי וחשוב לישראל. היא משקיעה מאמצים בקידום קשרי המסחר במזרח. יתכן וניתן לרתום מאמצים אלו לרווחת היצואנים החקלאיים.

2.לא היה עניין מסחרי. ראו למעלה - הישראלים לא ראו בהודו שוק פוטנציאלי. יבואנים וסיטונאים מהודו לא הכירו או לא פנו אל ישראל כיצואנית.

3.היה רצון וניסיון לייצא אבל לא נמצא פתרון מקצועי לבעיות שעלו. כך למשל בקשה ליצוא אפרסמון שהוגשה ב 2009 להודים נשארה ללא מענה עד 2013. לכותב אין מידע מה קרה מאז. ככלל, כדי לפתוח מוצר חדש לייצוא לארץ יעד חדשה יש לעבוד באופן הבא:

a.הלקוח בחו"ל פונה לשירותי הגנת הצומח בארצו.

b. היצואן בארץ פונה לשירותי הגנת הצומח בארץ.

c.כל מדינה מהנ"ל רשאית לפנות למדינה השנייה כדי להתחיל תהליך PRA – PEST RISK ANALYSIS. זהו תהליך ארוך, שתלוי בנושאים מקצועיים ונושאים בירוקראטיים ויכול לארוך זמן רב, לעיתים שנים ושנים רבות. כשההצלחה לא מובטחת בסופו.

למרות האמונה הברורה המוצגת בשורות למעלה, כי הודו היא שוק רלוונטי עבור יצואנים ישראלים, אין טענה או כוונה להבטיח כי הדרך סלולה וקלה. המאמץ שיידרש הוא גדול והמשוכות מעליהן יש לדלג גבוהות. חברה הפונה להודו, או לכל שוק יעד חדש, צריכה לעשות זאת מטעמים אסטרטגיים תוך הערכות מתאימה ומחויבות ארגונית גבוהה. חברות שיבואו מצוידות באלו מגדילות מאוד את הסיכוי לאתר שוק חדש ומשמעותי שישתלב במפת היצוא שלהן.

הסכם הסחר ההולך ומתגבש בימים אלו בין הודו לישראל, ייתן עם חתימתו הצפויה בקרוב, רוח גבית ודחיפה משמעותית ליצוא להודו. אלו שכבר יכירו את השוק ויפעלו בו ייהנו אז מיתרון משמעותי מול מתחריהם שיחלו תא דרכם בשוק מיוחד זה.

אגב, לגבינה הנפוצה בהודו קוראים פניר, רוצו לתפוס אותה שלא יזיזו לכם גם אותה.

הכותב: שפריר גודל,  מייסד ובעלים של חברת אגריקווליטי www.agriquality.net , חברת יעוץ חקלאי המתמחה בשוק ההודי. במאמר משולב מידע שסיפקה חברת Netscribesההודית www.netscribes.com


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 שפריר גודל


 


מאמרים נוספים מאת שפריר גודל
 
עורו חקלאים, מישהו הזיז את הגבינה שלכם!
05/03/15 | חקלאות
הודו איננה רק גסטהאוס בשיפולי ההימליה או בגואה ותמונות צבעוניות של השונה והאחר. 70% מהתפוחים שלה מיובאים, כך מרבית ההדרים, התמרים ועוד ועוד. הודו מתקשה לספק את המזון לאוכלוסייתה ולכן מייבאת חלק ניכר ממנו. היצואנים החקלאיים, כמו רבים אחרים בישראל, נוטים בטעות ש"לא לספור" את הודו שנתפסת אצלם כמרוחקת, אקזוטית, עניה ולא מתאימה כשוק.

מסלולי סיוע ומימון למגזר החקלאי
11/08/13 | חקלאות
עסקים חקלאיים, בין אם מדובר במגדלים, חברות יצוא תוצרת, חברות סטרט-אפ או חברות יצרניות, עשויים ליהנות ממסלולי הלוואות וסיוע שונים העומדים לרשותם בסיוע המדינה וגופים נוספים. במקרים רבים המנהלים אינם מודעים לאפשרויות הללו ומחמיצים את ההזדמנות להסתייע בכלי הסיוע הנוחים הללו. הרשימה הבאה סוקרת בקצרה את אופי מסלולי הסיוע הזמינים כיום.

ניהול החשבונות ככלי ניהולי של בעל העסק הבינוני
הנהלת החשבונות היא כלי הבסיס לניהול הכספים של העסק ועל כתפי מנהל העסק מונחת האחריות להביאה למצב בו תשרת אותו ותהווה בסיס לניהול כספי של החברה, תקציב, תזרים ודוחות רווח והפסד מעודכנים

הבנקים הגדולים והעסקים הקטנים
מאמר זה מתייחס למשבר הפיננסי העולמי מנקודת מבטו של העסק הקטן והבינוני ומערכת יחסיו עם הבנקים איתם הוא עובד. אין כאן כוונה לתת הסברים מלומדים על הסיבות למשבר או להתייחס להשפעות הגלובליות והלאומיות של המשבר הפיננסי והמיתון שמתדפק בשער. נחדד מקצת מנקודת המבט של הבנקים על המצב ונחדד את הכלים העומדים בפני מנהלי העסקים כדי להתמודד עם מצוקת האשראי העומדת בשער.

הרישות העסקי- Networling
הנטוורקינג הוא טוויית רשת קשרים, שמבוססת על הרחבת מעגלי היכרות אישיים, המניבה לקוחות בטווח הארוך ותומכת בהצלחה העסקית. הרחבת רשת הקשרים נעשית בכל מישור ובכל תחום של חיינו

להוציא יותר מ"הר השקלים" שאנו משקיעים בפרסום
פתחת עסק? אתה בוודאי מכיר את הסיפור. כדי לעזור ולשכלל, ולו במעט, את המשא ומתן עם נציגי המכירות המנוסים, המשכנעים האולטימטיביים והעקביים וכדי להגדיל את האפקטיביות של הפרסום שלך, קיבצתי מספר קווים מנחים לפרסום נכון עבור העסק הקטן והבינוני – זה שאין לו משרד פרסום מקצועי שמלווה אותו.

"כלי עבודה" לגיוס הון - תקציר המנהלים
הכנת תקציר המנהלים היא חלק מתהליך גיוס ההון בחברות הזנק כמו גם בחברות וותיקות יותר, המבקשות להניע תהליך חדש, פרויקט חדש או שיתוף פעולה עם גורם מממן או גורם עסקי אסטרטגי. ברשימה זו אתמקד בתקציר המנהלים מנקודת מבטו של היזם המתחיל, המבקש לגייס מימון למימוש רעיון עסקי שהגה ויזם

האם יבוא עצמי מתאים לי? האם אני מסוגל לפתח שווקים בחו"ל עבור מוצרי?
ההחלטה על יצוא או יבוא היא החלטה מהותית ויישומה מחייב הקצאת משאבי ניהול משמעותיים. במאמר זה נבדוק את השאלות העומדות על הפרק.

מדוע חברות ישראליות קטנות ובינוניות ממעטות לפעול בהודו?
12/05/13 | חקלאות
המשבר הכלכלי העולמי שפגע בשווקי היעד המסורתיים של ישראל הביא חברות ישראליות לפיתוח עסקיהן בהודו * המוניטין הישראלי במגוון תחומים, ובהם תחום החקלאות וטכנולוגיות המים מהווים נקודת התחלה טובה ליצואנים המתחילים את דרכם במדינה הענקית

אגריקווליטי - נציגת ועידת ההשקעות בחקלאות של מזרח אפריקה בישראל ובהודו
חברת אגריקווליטי (AgriQuality), שמשרדיה ממוקמים בפארק התעשייה בעומר, נבחרה לאחרונה על ידי מארגני ועידת ההשקעות בחקלאות של מזרח אפריקה, לייצגה בישראל ובהודו.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI