דף הבית חוק ומשפט הגירה שיפור בתנאי העובדים הזרים המועסקים במשקים חקלאיים
שיפור בתנאי העובדים הזרים המועסקים במשקים חקלאיים
גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון 23/09/09 |  צפיות: 10873

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 9.3.08, הסכימה המועצה להצבת מבני מגורים (ארעיים) להלנת פועלים זרים בחלקה א' של הנחלה במושב, וכן בשטח המחנה המיועד למגורים בקיבוץ, וזאת בד בבד עם הדרישה לתשלום בגין הצבת המבנה בהתאם לגודלו כפי שיקבע ע"י המינהל.

בגוף החלטת המועצה הובהר, כי המועצה אישרה את ההחלטה הנ"ל, על מנת לאפשר לבעלי הנחלות, להקנות תנאי חיים סבירים לעובדים הזרים, המועסקים על ידם.

ואולם הסכמת המועצה להצבת מבני המגורים, הותנתה במספר תנאים:

•-          גודל המבנה יהיה על פי מספר העובדים המאושרים על ידי משרד התמ"ת.

•-          אישור להצבת המבנה יהיה בכפוף למוסדות התכנון.

תיקבע ערבות בנקאית בסך 7,000 ₪ לפינוי המבנה הנייד, באם יסתיים האישור של מוסדות התכנון או אם לא תאושר

החלטה זו, הגם שתכליתה הינו להיטיב עם העובדים הזרים, מתוך מגמה לשפר את תנאי מגוריהם, הרי שהיא נעשית באופן בו היא פוגעת בבעלי הנחלות עצמם, ומעמיסה עליהם תשלומים נוספים.

•-           העסקת העובדים הזרים.

ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם הסכם החכירה הקיים לקיבוצים ולמושבים עם ממ"י, ויש בה כדי להטיל על בעלי הנחלה בה יוצבו מבני המגורים תשלומים נוספים ללא כל הצדקה.

בהתאם להסכם החכירה שבין הקיבוץ לממ"י, רשאי הקיבוץ להקים בשטח המשבצת מבנים שונים, הקיבוץ רשאי להשתמש בשטח המוחכר, למטרת שימושים שונים, ואף לשנותם מידי פעם, וזאת ללא צורך בקבלת הסכמת ממ"י. כמו כן, אין כל בסיס לגבייתם של תשלומים נוספים, ובכלל זה גם לא ערבות בנקאית מעבר לדמי החכירה השנתיים המשולמים עבור כלל שטחי הנחלה המשמשים כמשק חקלאי.

מכאן, שהקיבוץ כלל לא נזקק לאדיבותו של המינהל, המסכים להצבתם של מבני מגורים בשטח הקיבוץ אשר נועדו למגוריהם של העובדים הזרים, ולא חלה עליו כל חובת תשלום נוסף, מעבר לדמי החכירה השנתיים המשולמים למינהל עבור שטח הנחלה.

באשר למושבים, הרי שמבני המגורים המוצבים ע"י המתיישבים בשטח הנחלה, מבנים אלו משמשים להלנתם של העובדים הזרים, וככאלה יש לראותם כחלק ממערך הייצור החקלאי של המשק החקלאי.

הנסיון לבודד את מבני המגורים מתוך הנחלה, ולתת להם סיווג שונה מיתר רכיבי הנחלה המשמשים ליצור חקלאי, אינו ברור ונראה, כי נעשה במנותק ממסגרת חייהם של המתיישבים, אשר נזקקים להצבת מבני המגורים למטרה ברורה לצורך הלנת העובדים הזרים העוסקים ביצור חקלאי.

יש לשים לב לעובדה, כי התשלום המועבר למינהל בגין דמי החכירה השנתיים, משולם בהתאם להסדרים הקיימים עם המינהל, בעבור כלל שטחי הנחלה והמצוי בהם ללא כל אבחנה.

באופן בו נוסחה החלטת המועצה, קיימת התייחסות למבני המגורים, כאילו היו הם פרי יזמות עסקית של המתיישבים, כזו העתידה להניב להם תמורה בעתיד, ומשכך מבקש המינהל להיות מעין "שותף עסקי" עם המתיישבים, ולהשית עליהם תשלום בגין רווחים אלו.

ברי, כי מבני המגורים, הינם חלק אינטגרלי מהמשק החקלאי, ואין לסווגם באופן נפרד, ולכן, כפי שקיימים במשק מבנים אחרים, דוגמת בית המגורים, מחסנים וסככות, המשמשים לייצור חקלאי, ואשר עליהם משולמים כבר דמי חכירה שנתיים למינהל, אין כל צורך בקבלת הסכמת המינהל ובתשלום נוסף לשם קבלת הסכמת המינהל, להצבת מבני המגורים בשטח הנחלה.

נראה, כי החלטת המועצה בדבר חיובם של בעלי הנחלות בתשלום נוסף, בגין קיומם של מבני המגורים בשטח הנחלה, אינה מתיישבת עם ההסכמים הקיימים, והיא משמשת ככלי נוסף ויצירתי מאת המינהל לצורך גבייתם של תשלומים נוספים, מעבר לדמי החכירה השנתיים המשולמים ע"י בעלי הנחלות.

אומנם מנוסח ההחלטה ניתן להבין, כי היא נעשתה ממניעים שכל כולם לסייע ולאפשר לבעלי הנחלות להקנות תנאי מחיה סבירים לעובדים הזרים, אולם האם זו הדרך הראויה להשגת מטרה זו באמצעות קבלת החלטה מעין זו המעמיסה  על כתפיהם של המתיישבים תשלומים נוספים, בכסות הדאגה לתנאי מחייתם של העובדים הזרים?

הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר:  www.gilad-law.co.il


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון

הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר: www.gilad-law.co.il

רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.



 


מאמרים נוספים מאת גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון
 
ידועים בציבור וידועים גם בזכויותיהם במושב
16/07/13 | משפחה
מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור בנחלה? מה הדין בנישואים שניים בשאלת ירושת הזכויות במשק החקלאי? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות בנחלה? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם מנושלים מהנחלה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?

למה לערוך הסכם יחסי ממון במושבים?
24/06/13 | משפחה
מנסיונינו בתחום המושבים, והורשת משקים ונחלות, אנו מודעים לחשיבות העצומה הקיימת לעריכת הסכם ממון קודם נישואין, על מנת להבטיח, כי אכן בעתיד יועברו הזכויות למי שאכן הכוונה היתה להעבירן אליו ומבלי שהזכויות בנחלה ימצאו דרכן אל מחוץ למשפחה.

אין יותר פטור ממס שבח במכירת 2 דירות בנחלה
20/05/13 | מיסים
עסקאות שיערכו לאחר סיומה של הוראת השעה, לא יהנו מהפטור שאיפשר מכירת מס' יחידות מגורים וקבלת הפטור מתשלום מס שבח על כל יחידות המגורים הקיימות במשק, דבר שישפיע על שיעור תשלום המיסוי הצפוי למוכר המשק החקלאי.

הסכנה במכירת נחלה אחת בשני הסכמים שונים
05/02/13 | מיסים
מכירת משק חקלאי בשני הסכמים נפרדים, כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם?

זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות במשק החקלאי ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים.

ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
מתן היתר לילדים להתגורר בבתי המגורים בנחלה במהלך חייהם של ההורים בעלי הזכויות בנחלה, ללא עריכת הסכם עשויה לתת לילדים מעמד וזכויות שימוש בנחלה כנגד רצונם של ההורים.

המינהל מסיר כפפות - אוכף הוראות הסכם פיתוח במושבים
06/05/12 | תאגידים
מינהל מקרקעי ישראל אוכף את הוראות הסכם הפיתוח במושבים, אי עמידת היזם בתנאי הסכם הפיתוח, מצדיקה את ביטול הסכם הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ולכן התניית מתן ארכה נוספת להשלמת הבניה בתשלום 31% מערך הקרקע הינה החלטה סבירה.

סכנת הוצאה מחברות באגודה למי שהפסיק להתגורר במושב
מגורים מחוץ למושב עשויים להביא להוצאה מחברות באגודה. בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

הסדר הטיעון על בניה בלתי חוקית במשק החקלאי לא אושר!
בית המשפט מחליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל הסדר טיעון ביחס לעבירות של שימוש חורג בשטח הנחלה והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין בעלי הזכויות בנחלה לפרקליטות באשר לעונש המוסכם, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI