הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, מה טוב בחיים האלו?

והשאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו, זה בעצם מה הדבר הטוב בחיים האלו

מה ההנאות שיש בחיים האלו.

כי כל הנאה והנאה שיש בחיים, יהיה לה חסר שונה. דוגמא: אדם אוכל במסעדה, הוא כבר חושב מה הוא יאכל אחר כך.

אדם במסיבה, כבר חושב על המסיבה הבאה, וכן הלאה.

ויש הנאה של שלמות בחיים, וזה אומר שהאדם חווה הרמוניה, חווה אחדות, שביעות רצון, סיפוק.

והאדם חווה את זה בצורה כל כך חזקה שהרצון שלו נעלם.

הוא פשוט מרוצה מהמציאות בדיוק כפי שהמציאות מרוצה מעצמה.

ושיש לאדם את ההנאה השלמה, אין להנאה הזו שום חסר.

והדרך של האדם להגיע להנאה הזו, היא להבין שהמציאות היא מושלמת.

ולא משנה ולא יעזור אם האדם יקנה דברים, יעסוק במה שנדמה לו כמה שיוצר הנאה ואושר

כמו גם אם אדם ישקר את עצמו ויגיד הכל טוב, הכל לטובה, זו גם אינה הנאה אמיתית.

וכדי להגיע לשם, לשלמות, על האדם להיות אמיתי עם עצמו, לשאול את עצמו בלי פחד מה האמת, האם מה שאני חושב שהוא טוב האם באמת הוא טוב? האם מה שאני חושב שהוא רע, האם באמת הוא רע? ומי שישאל מספיק פעמים, בסוף יחווה את השלמות.

ועל האדם להגיע להבנה שהמציאות מושלמת.

ועכשיו אני רוצה לדבר על שתי דרכים בהן באה ההנאה השלמה של האדם.

והצורה הראשונה היא הצורה השכלית.

והצורה השנייה היא הצורה הרגשית.

חוויה שכלית קודם כל, ולאחר מכן יש הכלה של סך כל הרגשות, זה לא קשור לשום שכל

שתיקה מוחלטת, הרגשה של שום דבר, אין נפרדות, כמו אבן, האדם לא יודע אפילו שהוא נהנה, הוא אינו קיים, כמו שאומרים אין לו מילים מרוב אושר, וו חוויה כל כך חזקה, ואם נשארת החוויה הזו אין שום אינטראקציה בעולם, ואין רצון כלל, הכל שווה באופן מוחלט, וזו שיא האחדות "TOP LEVEL"

ויש חזרה למודעות, לשכל של המודעות, של הנפרדות, ואז ההנאות הן שכליות, ואז בעצם האדם חווה את הרמה של האחדות בשכל.

כי כל התהליכים בעולם, כל דבר ודבר שקורה בעולם, זה קשור לאחדות, ויש קישור של כל תהליך וכל מה שקורה לשכל הגדול, לאחדות, ואז חווים את השלמות לפי ההנאה השכלית מכל דבר ודבר.

וכל הנאה שבעולם, קשורה לשורש, שתי פרספקטיבות שנחוות בו זמנית כל הזמן.

ומי שרוצה להבין את הדברים האלו, כמובן שצריך להגיע לכך בכוחות עצמו

פרספקטיבה אחת שהכל נעלם לגמרי הכל אחד מושלם ללא הבדלים

ופרספקטיבה נוספת של הנפרדות.

ולהגיע לזה זה על ידי התבוננות, הבנת עצמך עד הסוף. עד שתהיה חוויית אחדות.

כמו שמישהו מקבל משהו והוא כל כך נהנה ממנו, והוא נהנה ממנו כי הרצון העצמי שלו נעלם באותו הרגע.

ורצון העצמי נעלם בשתי הפרספקטיבות, אחת של השתיקה, ואחת של ריגושים וחידושים לפי השכל שמבין את הכל באחדות, לפי השכל הגדול שלו הוא מבין.

ושהאדם יהיה מספיק אמיתי עם עצמו, עד הסוף, ויחקור ויתבונן על כל דבר בחייו

אז הוא יזכה לחוות את האחדות, ויחיה חיים טובים באמת.

המאמר מאת אליעד כהן מרצה הרצאות www.EIP.co.il | מרצה הרצאות ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות בנושא תהליך, תהליך, אימון אישי, שורש, שכל ועוד ...