בעיית החרדה אחרי שהאדם יוצא מהדכאון. ישנם אנשים רבים בעולם שאין לה שמחת חיים ומצברוח. ואז הם פונים לפסיכולוג, ואז הוא מגלה את שיטת החשיבה החיובית וכל שיטה ואמונה אחרת. ואותה שטיה מעניקה לו שמחת חיים, הרעיון הוא שהוא הצליח לצאת מהדכאון. והוא שמח שהוא לא בדכאון. אך מצד האמת יש לו חרדה מהחזרה לדכאון.

בעולם שלנו יש גם שמחה וגם עצב. ושניהם קיימים בהכרח. המקום היחיד שבו אין שמחה ואין עצב זה אך ורק בעולם שכולו טוב. שהוא העולם של האחדות שבו הכל אחד. ושם אין הבדל בין מצב של שמחה לבין מצב של עצב. וכל זמן שהאדם אינו תופס את המציאות בצורה אחידה שבה אין הבדל בין יש לאין בין שמחה לעצב וכולי. הרי שהוא יסבול.

כל זמן שיש לאדם את הרצון העצמי יש לו בעיה. כל הרצונות הם דכאונות. גם הרצון של האדם להיות שמח זה עצמו דכאון. כי המושלמות היא שהאדם שבדכאון טוב לו עם זה כפי שהוא מחש מכך שהוא לא בדכאון. למה? כי הוא חווה זאת דרך ההבט של האחדות.

ומי שלא, תמיד ילווה אותו פחד שהוא יפול שוב לדכאון.

כל זמן שאתה רוצה דבר אחד ואינך רוצה דבר אחר, מימלא אתה בדכאון ובחרדה מודחקת. כי אתה מצמצם את כמות הטוב שלך. כי לא היה לאדם משנה אם קורה לו את מה שהוא רוצה או את מה שהוא לא רוצה, אם הוא רוצה רק את השמחה ולא את העצב, הרי שהוא בגהנום. ששם קורים דברים נגד רצונו.

גם אם האדם מתכחש לחרדה הזו היא עדיין קיימת. ואין אדם בעולם שאינו חרד שיקרה לו דבר רע. וזה מה שנאמר, שהפסיכולוג אינו יכול לפתור את החרדה של אחרי היציאה מהדכאון. כל בעיה שהפסיכולוג פתר הרי שהוא באותו רגע יוצר לך בעיה חדשה. כי כעת הטוב של האדם תלוי בכך שישכח את הטראומה. כי הוא הגביל את הטוב לדבר מסויים.

גם מי שיצר אצל עצמו ביטחון עצמי, כעת הוא תלוי בתחושה של כן \ לא ביטחון עצמי.

הרצון של האדם הוא בית הכלא. הרצון שלו מגביל אותו. זהו אזיק אלקטרוני, שאומר "רק כאן אתה יכול להרגיש טוב" והאדם כל הזמן מחליף בתי כלא. הרצון של האדם משתנה כל הזמן, ומתמקד ש"אם רק הייה כך, יהיה לו טוב"

כל זמן שיש לאדם מושגים של טוב רוע, שם בית הכלא של הרצון. שם רע ופה זה טוב, והדמיון הזה שאומר לו שפה רע ושם טוב זה הבית כלא בעצמו.

הסוף של העניין - יש דרך אחת לצאת מכל הבעיות, להחליף את הבעיות בפתרונות. על ידי שהאדם קולט שהבעיה היא עצמה הפתרון. אם אדם מבין שהדבר הרע ביותר שקורה לו הוא הדבר הטוב יותר, הוא שווה ערך לטוב, הרי שמיד מסתיים החיפוש שלו על האושר.

וההבנה היא על ידי ההבנה למה יש רע. כל אחד חושב למה יש טוב ורע, על האדם לשאול למה יש רע, אם יבין את הסיבה של הרע, שהאדם יבין כל כך טוב מה הסיבה של הרע, עד שהוא ירגיש שהוא עצמו בוחר להרגיש רע. כי מצד האמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע מבחירה מלאה. רק שאינו יודע על כך. ועל ידי ההבנה למה יש רע האדם מבין מה הטוב שיש ברע וכך עובר לעולם שכולו טוב.

המאמר מאת אליעד כהן מרצה הרצאות www.EIP.co.il | מרצה הרצאות ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות בנושא חיים, טוב, אמונה, פסיכולוגיה, התמקדות ועוד ...