כאשר האדם שמח וטוב לו הוא מנסה לעזור גם לאחרים, כאשר הוא עוזר לאחרים שמח וטוב לו. אלו יחסי הגומלין בין להרגיש הכי טוב לבין לעזור לאחרים. האדם נמצא בחיפוש טוב יותר כאשר הוא מרחיב את הפרספקטיבה שלו בלעזור גם לאחרים, הוא בוחן את מה שהוא אומר טוב יותר ולא עושה דברים מתוך פזיזות יתרה.

כשאדם עוזר לאנשים אחרים בדברים מסויימים הוא מרגיש צורך לדעת את הדברים יותר טוב איך הם פועלים והוא מרגיש יותר אובייקטיבי בלמצוא פתרון הולם. וכך הוא יותר מעורה בדברים ויותר מנוסה וכך גם יותר מכיר את עצמו ומכיר יותר את האחרים.

וכאשר האדם מכיר יותר פתרונות הוא יכול לעזור לאחרים יותר, וכן, הוא מרגיש צורך להשתפר בעצמו בדברים כדי להעניק לאחרים.

זוהי דרך מעניינת לפתח את החיים.

האדם מרגיש צורך להתפתח מכל מיני בחינות, ומוצא לפתע תחומים חדשים, מעורה יותר בסביבה שהוא חי בה, ומכיר אופציות חדשות שלא היה מעלה כלל בדעתו, דרכים חדשות שלא היה מכיר מלכתחילה לבד.

רעיונות חדשים ואז האדם פתוח לאופקים חדשים.

זוהי דרך התפתחות מיוחדת במינה.

*

שילוב עזרה לזולת עם חשיבה מסודרת

כאשר אדם רוצה לעזור לזולת, הוא צריך לחשוב מסודר כדי לתת את הטוב ביותר עבור ארגונים, נזקקים, ואפילו מדינות שלמות. ארגונים כמו ארגונים גדולים מכל סוג שהוא, נזקקים בכל מיני מקומות דרך רשויות דרך ממשלות וכאשר הדבר מגיע ליחסי מדינות ועזרה בין מדינה לשנייה זוהי כבר דרגה שלישית שהיא עבור מדינות שלמות לעזור להן בדרך.

כאשר אדם רוצה לעזור עליו להיעזר בחשיבה מסודרת: לנתח נתונים, לסדר אותם כראוי, לסדר את זה בראש, לפעול בחשיבה ממוקדת בדבר ככל האפשר, ולהגיע למיטב האפשרי שבפוטנציאל המימוש.

כלומר, על האדם לנתח את הנתונים באופן מסודר שאפשר לעבוד איתו נכון, יעיל וקולע למטרה אשר רוצים להשיג.

ע"י עזרה לאחרים האדם מכיר דרכים חדשות שלא היה מכיר, ורעיונות חדשים ובזכות כל זאת מגיע להתקדמות ממשית אף בחייו האישיים ופריצת דרך מעל למצופה.

והדרך לעזור לאחרים ולשלב עם חשיבה מסודרת עוזר לאדם להבין שגם כך את חייו הוא יכול לארגן יותר טוב ולעזור יותר לסובבים אותו וזוהי נקודה חשובה.

וכן, יתרונות נוספים: מעורה בחברה של אנשים, מבין יותר את האנשים נובע מכך מכיר יותר את עצמו ואת הדברים שהוא עובר בחיים.

כאשר האדם עוזר לאנשים הוא גם עוזר לעצמו בלא משים.

*

זה הזמן להתחיל

לפעמים האדם מתמהמה ולא מתחיל דברים שהוא רוצה להתחיל לעשות, אבל הנקודת אחיזה שלו במציאות אינה נכונה.

הוא בלחץ שאם הוא לא יתחיל הוא ייכשל, או אם הוא לא יעשה מספיק טוב הוא ייכשל. בעצם המחשבה הזו הכשילה אותו לחשוב שהדברים שהוא עושה לא מספיק טובים.

צריך לבוא משורש אחיזה אחר לגמרי. השורש של האחיזה בדברים צריך לבוא מהאמת עצמה, שהאדם יאמר לעצמו שהוא אוהב את מה שהוא עושה והוא עושה את מה שהוא רוצה. כל זאת במקום לומר לעצמו שהוא עושה דברים שהוא לא רוצה. כי למחשבה יש כוח יותר ממה שחושבים ומה שהאדם חושב זה מה שהוא מביא לעצמו.

אם הוא בחוסר מצב רוח שהוא לא עושה את המיטב, המחשבה שלו קולטת שהוא לא עושה את המיטב ומקטלגת אותו ככזה.

המחשבה "אני לא עושה את המיטב" מובילה את האדם למצב שלא יעשה את המיטב. המחשבות השליליות גורמות לאדם להגיע למצבים שליליים. האופוריה איפוא, היא גירסת כיסוי לחוסר ביטחון של האדם בעצמו וחוסר חשק לעשות דברים מחוסר ביטחון.

הפתרון הוא להביא לידי ביטוי את הכוחות עם כל הפוטנציאל מתוך הבנה שמה שהיה קודם היה שייך לאותה הבנה של פעם, וההבנה הייתה מתאימה לעבר ולא יכלה להיות אחרת, כי זו הייתה ההבנה של אותו הרגע, והיא הייתה הדבר הטוב ביותר בזמנו לעשות.

אבל כעת ההבנה השתנתה לטובה, וכעת ההבנה הגיע לכך שהאדם יכול לממש את עצמו בשיא הפוטנציאל שלו. ואז אין ממה לדאוג, אפשר להמשיך הלאה, ולזרום עם הדברים.

ובעצם אפשר להתחיל כל הזמן מחדש כל הזמן יותר טוב, והפעם יותר מתמיד.

כאשר האדם מבין שעכשיו הוא יכול להגיע להבנות חדשות ולעשות את הכי טוב שלו ולהשיג מטרות בתחומים שהוא אוהב אם הוא רוצה ב - 100% וללא זיגזוג ואפילו לא סטייה קטנה מהמטרה הוא יצליח, הוא עושה את הכי טוב שלו ע"מ לממש את הפוטנציאל במלואו.

ופתרון הוא להרגיש הכי טוב שיש ואז הכי טוב שיש מגיע.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ בחינם - Yeda.EIP.co.il | ייעוץ אישי מרצה הרצאות

הכנס לאתר ותהנה מעוד ייעוץ אישי בנושא לחץ, הצלחה, עזרה לזולת, אובייקטיביות, פריצת דרך ועוד ...