אליעד: מי את? את הישות שאומרת אני, נכון? שזוכרת מה היה לה, שחווה, מאוד יכול להיות, האם יש לך תעודת ביטוח שמחר תהיי קיימת, קיימת (לא חיה)

שאלה: קיימת כן

אליעד: איך את יודעת?

שאלה: מה זה קיימת?

אליעד: האם היא יכולה להיות בטוחה שהיא תהיה מודעת לעצמה? לקיום של עצמה? היא עכשיו מודעת לכך שהיא קיימת, נכון? את מודעת לכך שאת קיימת?

שאלה: כן

אליעד: האם את יכולה להתחייב שבעוד דקה תהיי קיימת, אולי בעוד דקה תהיה לך תודעה כמו של קיר, מכאן שאת לא קיימת. את אומרת אני רוצה וכו' ואולי פתאום המנגנון של האני שלך יפסיק, יהיה קצר ואין יותר אני.

הדתיים לדוגמא בונים על הגן עדן, מי מבטיח לך שתהיה קיים שם בכלל, אף אחד לא מתחייב שיהיה עולם, אני מדבר על הקיום העצמי של האדם. האם כולם הבינו אותי?

שאלה: הדתיים המטרה שלהם לקיים את המצוות של הקב"ה וכך הם מושכים את האור של הקב"ה לעולם הזה

אליעד: אני יזרום אתך בנושא הזה כדי לא להיכנס אליו. רבי נחמן אמר ולא תבוא עליו השמש, מה זאת אומרת, שלא יעשה את המצוות בגין ביאת שימשו, מה זאת אומרת, שלא תעשה את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא.

ביומו תיתן שכרו, מה הכוונה ביומו תיתן שכרו, רבי נחמן אמר שבן אדם עושה מצוות, שיעשה אותם בצורה כזאת שכרגע יקבל שכר, כאשר בן אדם עושה מצווה לעולם הבא אף אחד לא מתחייב לו שהוא יגיע לעולם הבא. הכוונה לא דווקא לבן אדם דתי, גם אדם שאומר שהיום אני יעבוד ומחר אני אהיה מאושר, גם הוא בונה על העולם הבא, עולם הבא זה לא רק אחרי המוות, אם האדם אומר שאם הוא יקנה את הדירה הוא יהיה מאושר, זה גם נקרא שהוא בונה על העולם הבא, הוא אומר אני אתאמץ פה ומחר שאקבל את המשכורת או שאתחתן או שאתגרש יהיה לי יותר טוב, זה נקרא העולם הבא. והרעיון הוא שאף אחד לא יכול להתחייב על העולם הבא, מה הכוונה, אתה לא בטוח שיהיה מחר ואולי פתאום אלוהים יחליט שאין עולם, כי ככה בא לו, כמו שהיה מפץ גדול ככה בשנייה יכול לא להיות מפץ גדול.

שאלה: השאלה כאן למה אתה מתקשר, אם אתה מתקשר לחז"ל ולומד מה הם אמרו, אתה מבין מהו העולם הבא, אנשים יושבים ונהנים מהשגות אלוקיות, זה עולם הבא, נהנים מזיו השכינה.

אליעד: הבנתי אותך, סך הכול אמרתי שבן אדם צריך להגיע למצב שכול מה שיש בעולם הבא שיוכל לחוות כאן, זה מה שאמרתי, לא התווכחתי איתך. מה שאתה רוצה יש בעולם הבא

שאלה: עד גבול מסוים.

אליעד: כמה שאפשר, בכל מקרה אני כרגע מדבר על היבט אחר, ההיבט הוא שהתודעה של האדם היא ביטוי של משהו אחר, שבן אדם אומר אני, זה בעצם כמו שהיד הזאת היא לא ישות עצמאית אלא חלק ממשהו אחר, אתה אומר אני, הכוונה היא חלק אלוה ממעל, מה זאת אומרת חלק אלוה ממעל, אלוהים יכול להווה אותה ויכול לא להווה אותה, זה נקרא אפשרי המציאות ומחויב המציאות, רבי נחמן אומר שהאדם כל זמן שלא חזר בתשובה שלמה, אין לו הוויה כלל. מה זאת אומרת שאין לו הוויה כלל, הכוונה שהוא לא קיים כלל, ורבי נחמן אומר שבן האדם חוזר בתשובה הוא בעצם מתהווה כי יש שני דברים, יש דבר שהוא מחויב המציאות ויש דבר שהוא אפשרי המציאות. כל דבר שקיים הוא אפשרי המציאות, מה זאת אומרת אפשרי המציאות, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים. כל הדברים בעולם הם אפשריים. אתה יכול להיות קיים ואתה יכול לא להיות קיים, יכול להיות עולם ויכול לא להיות עולם, חוץ מדבר אחד ששמו בישראל מחויב המציאות, שזה אלוהים, הבורא, המציאות הקוסמוס, דבר אחד חייב להיות קיים בסוף ולא משנה איך תסובב את העניין, זה כמו שאלוהים חושב אותנו, אם אדם מתבונן בלמה הזה, הוא בסוף מגיע להבנה שבסוף יש משהו שחושב אותך וחושב את הרצון שלך, וחושב את הכול. ובעצם אין לך הוויה, מה זאת אומרת, אתה לא קיים בזכות עצמך, אתה רק ביטוי של משהו אחר, זה כמו נגיד שמישהו חולם חלום, ובתוך החלום מישהו בא ואומר לו אתה לא באמת קיים אתה בתוך החלום, מי שולט בך, ההוא שחולם את החלום, אם הוא מתעורר אתה לא קיים, זאת הכוונה שאמרתי שהאדם לא יכול לבטח את הקיום שלו, כי אם אלוהים יפסיק לחשוב אותך, אתה לא תהיה קיים. אתה בתוך המחשבה של אלוהים, הוא חושב אותך. הוא כרגע חושב שיהיה פה קיר, הוא כרגע חושב שאתה תבין אותי

שאלה: הוא מחייה אותי

אליעד: כן מחייה, מהווה, חולם זה הכול אותו הדבר, כל הרעיון הוא שקיומך לא תלוי בעצמך, יש משהו שמחייה אותך.

מה אחר כך קורה, התחלנו שכואב לי הראש, שאלנו למה כואב לי הראש, למה יש לי רצון כזה, למה יש לי רצון, מישהו מכניס לי את הרצון, אחר מגיע להבנה שהרצון לא שלו וגם התודעה שאומרת אני, ואני, ואני, האני לא שונה משולחן, כמו שיש שולחן יש אני, אנשים עושים הפרדה. מצד הפרספקטיבה של אלוהים, שולחן, אליעד, מצלמה - זה אחד, יש דבר שמהווה את הכול. זה כבר עשה לבן אדם ניתוק חלקי עם הרצונות שלך, זה בודד אותך מהרצונות, מה שקורה בשלב הבא בעצם, אם אתה נמצא בזה מספיק זמן אתה מגיע להבנה, מי אתה באמת, שאתה באמת אלוהים. מה הכוונה שנניח שליד הזאת יש תודעה עצמית והיא עושה פעולות, ואז פתאום היא חושבת לעצמה, מי אני, מה אני, מה מפעיל אותי? ואז היא מבינה שהיא בכלל חלק ממשהו אחר, ואז היא בשלב מסוים, כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, להוויה הכללית, זה כמו ישות בתוך חלום, שבן אדם נמצא בתוך חלום ואומר אני, אז הוא מתכוון לאני ואתה וזה וזה, אבל אם הוא היה יודע שהוא בתוך חלום, למי הוא אמור להתכוון? לישות שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט שמי שאתה באמת זה בכלל ההוויה הראשונה, הכוח הראשון שמניע את הכול, א כבר יש פה משהו חדש, זה נקרא שאתה באמת קיים, כי עכשיו אתה באמת אלוהים, ואתה מתחבר לזה, ואז כל מה שקורה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך, אם עלה נופל מהעץ הוא נופל כי אתה רוצה שהוא ייפול, אם כשאתה אומר אני, אתה מתכוון לאלוהים, יש גם אלוהים שהוא כרגע מפעיל את אליעד, ומעמיד את הקיר, יש כמה אני, יש האני הראשון, והאני הזה עושה את הגוף ואת הצמצום, וכו' ואז אתה מגיע להבנה, אם אתה באמת מבין את זה, אז החוויה היא תוצאה של הבנה. אם לבן אדם כואב הראש, זה לא יפריע לך כמו שזה יפריע לך אם לך יכאב הראש, למה? כי את אומרת זה אני, וזה לא אני, אבל אם אתה מבין באמת שאתה זה בכלל השורש, אז אתה חווה את הכאב ראש של עצמך, שזה בכלל אתה שרוצה שיכאב לו הראש, אתה עכשיו רוצה להיות קיים, ואתה רוצה שיהיה כאב ראש, ואתה רוצה שאליעד יסבול מזה וכו'. כל מה שבאתי להגיד שזה כאילו מתהפך, איך מתחיל הרע? הרע מתחיל מהתנגדות רצון, מהי התנגדות רצון? שיש מציאות שלא תלויה בך, שאין לך עליה בחירה, יש רצון שהוא שלי ואני לא רוצה אותו, ואז יש התנגשות ואתה בבלגן. אבל אם אתה חוזר לנקודת ההתחלה, לפני הבריאה, אתה כאילו מתחבר לשורש, מה שנקרא עשה רצונך כרצונו, בטל רצונך לפני רצונו, שאז אתה כאילו מזדהה עם הכוח הראשון שמניע את הכול, אז ממילא כל מה שקורה זה ביטוי של רצונך.

מה שרבי נחמן באותו הקשר אמר שלא תבוא עליו השמש, אל תעשה את המצוות בשביל העולם הבא, ביומו תעשה שכרו, תנסה לעשות את המצוות בשמחה כזאת שתהנה מעצם קיום המצווה. ורבי נחמן מסביר מהי דרגת השמחה, ישמח ישראל בעושיו, מה זאת אומרת, כמו שבן אדם יוצר כלי, אז האומן שמח בכלי שהוא יצר, אז אתה צריך להגיע לחווית מציאות כזאת, שאת כל המציאות אתה תחווה שאתה זה שיוצר אותה.

מה שאני אומר בסופו של התהליך, שאם עכשיו את הבמאית של הסרט טום וג'רי, שאני מאוד אוהב אותם, למה אני אוהב אותם, כי הם כל הזמן רבים אבל אוהבים אחד את השני, וזה הכי יפה בעולם, אין יותר יפה מזה, בעצם כל הרעיון הוא שאין מריבות אלא אהבה, אז אם את הבמאית של הסרט ואת רואה שמתעללים בתום או בג'רי את מרוצה מזה, למה? כי זה ביטוי של הרצון שלך, אני רוצה שתום יסבול, אני רוצה שג'רי יסבול, אם את מספיק מתבוננת פנימה את מצליחה להגיע למצב שבו את מסתכלת על כאב ראש כמו להסתכל על דמות בסרט מצויר. זה הרעיון, זה נקרא ביטול, מעל זה יש עוד דברים, אבל זה הבסיס.

שאלה: אנחנו לא שמה בחוויה

אליעד: כל מה שטענתי בסיכום, הכאב הפיזי הוא לא בעיה בכאב הפיסי הוא בגלל חוסר התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם היית בהבנה אמיתית מי את, ומה את, ומה את רוצה, היית מגיעה לחווית מציאות כזאת שכל מה שהיית רואה, היית חווה שזה ביטוי של רצונך. אם זה ביטוי של רצונך, זה נקרא ביטול מוחלט, ביטול כל הרגשותיו, מה שנקרא התפשטות הגשמיות.

רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו, שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה עושה את העולם.

שאלה: האם אפשר להגיע לזה?

אליעד: ברור, הסברתי לך גם איך. קודם כל זאת ההבנה, בשורה התחתונה ההתבוננות הפנימית משנה את התפיסה שלך את עצמך, את הרצונות שלך, את התודעה שלך, ואז היא גם משנה את החוויה שלך. זאת הפואנטה.

שאלה: אתה הסברת באתר לגבי אהבה עצמית, שהאדם צריך לאהוב את כל ההיבטים שבמציאות, אולי אתה יכול להסביר איך בן אדם יכול לאהוב את אותם חלקים שהוא לא אוהב.

אליעד: זוהי בדיוק התשובה, יש פה כמה תשובות. קודם כל אם אתה מסתכל מספיק פנימה, בסוף התהליך אתה מזדהה עם הישות הראשונה שעושה את הכול, ואז לא תוכל להגיד זה טוב וזה רע, מאוד פשוט.

שאלה: אבל איך זה משנה את התפיסה, לגבי אותם תמונות שהוא רגיל לראות שהם לא מוצאות חן בעיניו?

אליעד: כשאתה אומר לא מוצא חן בעיני, אתה מתכוון שאתה לא רוצה את המציאות, נכון? יש אותי, יש את המציאות, ואין התאמה ביניהם. ואם אתה היית חווה את עצמך שאתה הוא אלוהים, אז לא היית אומר שאתה לא רוצה את המציאות, אני צודק או לא צודק?

שאלה: לא כל כך הבנתי את זה.

אליעד: אני אסביר שוב, כאשר אתה מסתכל על עצמך, אתה אומר אני לא אוהב את המציאות שלי, את מה שאני חושב, ומה שאני מבין.

שאלה: חלקים מסוימים

אליעד: בסדר, חלקים, זה לא בשליטתך, אם תבין כשאתה מסתכל פנימה, תבין שאתה אלוהים הראשון, כמו ישות בתוך חלום, שרואה תמונה ולא אוהב את התמונה, אבל אם תבין שאתה הוא זה שחולם את החלום, אתה תבין שאתה הוא זה שרוצה שתהיה שם התמונה. אתה לא יכול לכעוס על זה, אתה רוצה את זה.

שאלה: וזה שבחר בשבילי, מדוע הוא בחר דווקא בזה?

אליעד: זאת שאלה מאוד מעניינת, אתה שואל למה אלוהים עושה דווקא את זה ולא אחרת, אבל מבחינתך אם אתה מבין שאתה הוא הרוצה, אז הסתדרת. קודם כל אין אצלך התנגדות רצון, כי אני רוצה את המציאות

שאלה: זאת אומרת לקבל את המציאות כמו שהיא.

אליעד: זאת תוצאה, לקבל את המציאות כמו שהיא זאת לא דרך, זה לא טוב אני אתחיל לקבל את המציאות כמו שהיא, כי זה לא יעבוד לך, כולם ניסו ולא הצליחו, אם זה היה מצליח, לא היית בא לכאן, כי שמעת את השיטה כבר קודם, ניסית לקבל את המציאות וזה לא עבד ולכן באת.

הנושא פשוט, למה שאני אקבל את המציאות כמו שהיא אם אני לא רוצה אותה?

שאלה: כי אני יודע שהוא בחר אותה בשבילי

אליעד: אבל למה שתרצה אותה? יש לך ברירה להתלונן.

שאלה: הוא יכול לשנות.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il | ייעוץ אישי מרצה הרצאות

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן אימון אישי בנושא אתגרים, אהבה עצמית, קבלת החלטות, מטרות, לפני בריאת העולם ועוד ...