ים זועף אי שם הרחק באוקיינוס. גלים גבוהים חובטים בספינה החורקת שמפלסת לה את דרכה במים הסוערים. מלחים מקועקעים מושכים בחבלים ונאבקים במפרשים החובטים ברוח שחובטת בהם בחזרה כפל כפליים. רב החובל מדדה על רגלו האחת וזועק פקודות מעורבות בקללות אל המלחים והקצינים. התוכי שעל כתפו של רב המלחים שתום העין מצרף את קולו למהומה. ובבטן האוניה הנאבקת בגלים נח לו מטען תבלינים מהאיים הרחוקים שבמזרח. כך נראית הובלה ימית, לא?
למען האמת ולמרבה הצער, הובלה ימית כבר לא נראית ככה בימינו. אמנם עדיין ניתן לראות מלחים מקועקעים בספינות משא שאמונות על ביצוע הובלה ימית על פני האוקיינוסים. אמנם עדיין ניתן למצוא, אני מוכן להמר על כך, רב חובל של ספינת הובלה ימית שיש לו רגל מעץ ושמנבל היטב את פיו בקללות אקזוטיות אבל משתמש רק בחלק קטן מהמגוון העשיר של קללות שהוא צבר במשך שנים של הובלה ימית מהודו ועד כוש, מסביב לעולם ובחזרה. אמנם אני משוכנע שלא אחת מתבצעת הובלה ימית בספינה שיש בה תוכי צבעוני וגס רוח. אמנם סערות עדיין מאיימות על נתיבי הובלה ימית במרחבי הים הגדול והפתוח. אבל איפה המפרשים החובטים? החבלים המתנופפים? ספינת העץ החורקת ברוח? מפות מרופטות ומשקפת ארוכה?
היום הובלה ימית זה כבר עניין אחר לגמרי. היום ספינות מודרניות חורשות את הימים ואת האוקיינוסים כשהמנועים שלהן פועמים ביציבות והמדחף מפלס לו דרך בים האפור. הובלה ימית מתבססת על מחשבים ועל שאר טכנולוגיות סופר מודרניות שהחליפו את הסקסטנט של פעם במערכות ניווט לווייניות וטלפונים משוכללים שנושאים את קולה של הציביליזציה גם אל הפינות הנידחות ביותר באוקיינוס. הובלה ימית הפכה לעסק מאורגן ומתוכנן, עסק מעשי ויעיל שמניע את גלגלי הכלכלה בעולם ומאפשר לכל אחד ואחת ליהנות מפירות העולם המודרני שבו אנחנו חיים. נדמה שהיעילות הרגה את הרומנטיקה וכיום הובלה ימית נראית רומנטית כמו יום עבודה במשרד שמאות מחוזי.
אך אל פחד! הרומנטיקה איננה אבודה ואם תביטו רק לרגע קט בעולם הזה של הובלה ימית תגלו עד מהרה עד כמה היא מרגשת ומלהיבה. הובלה ימית היא עדיין הובלה ימית. הים הוא אותו הים והרוח היא אותה הרוח. הסופות עדיין מצליפות באוקיינוס וגשם כבד עדיין שוטף את סיפוניהן של ספינות רבות שחותכות את הגלים ונאבקות באיתני הטבע. רק כיוון שאין מפרשים אין זה אומר שהפלגה באוקיינוס ההודי היא עניין פשוט ונטול סכנות. את פניהם של מלחים עדיין מקבלת אהובה אחרת בכל נמל והם עדיין לוגמים כוס של משקה חריף כשהם יורדים אל החוף בצעד מתנדנד של מי שרכב על פני הגלים במשך שבועות (או לפחות ימים).
ואם לא די לכם בכך כדי להשתכנע שהעולם של הובלה ימית הוא עדיין עולם מסעיר שבו מצפות הרפתקאות וסכנות דעו לכם שהפירטים לא פסו ועברו מהעולם. הם עדיין אורבים לספינות בלילות אפלים ומסתערים על הסיפון בעיניים בורקות. הם אולי כבר לא מניפים את דגל הגולגולת והעצמות ואינם מחביאים אוצרות באיים נטושים אבל הם עדיין דואגים לכך שהעולם של הובלה ימית לא יהיה עולם נטול סכנות, חסר הרפתקאות ויעיל עד כדי שעמום.