אליעד: מה ששאלו זה לגבי הבחירה החופשית, בחיי היום יום האדם לא נמצא בהבנה שהוא עושה הכול, השאלה היא עד שהוא יגיע לזה אולי הוא צריך להכניס לעצמו לראש שהוא עושה הכול וכו'. אז קודם כול אני רוצה להגיד שאם מישהו יגיד לעצמו שהוא עושה הכול, הוא גם לא יהיה מאושר כי גם אלוהים לא מאושר, זה מה שדברנו בהתחלה, זה הרבה יותר טוב שאתה חושב שאתה עושה הכול מאשר שאתה חושב ששולטים בך, אבל אפילו אם האדם היה מבין שהוא אלוהים, זה גם לא היה הופך אותו למאושר, כי גם אלוהים לא מאושר, כי העובדה היא שהוא כול הזמן משנה את המציאות. זה דבר אחד שצריך לדעת אותו, האושר מגיע, לא כאשר אתה מבין שאתה אלוהים, האושר מגיע כאשר אתה מבין שהכול אחד. כשאתה מבין שאין הבדל בין אני שולט ללא שולט.

שאלה: האם אלוהים לא מאושר?

אליעד: זה תלוי מאיזה פרספקטיבה מסתכלים על זה, אם מסתכלים על זה מפרספקטיבה של אלוהים שעושה, אז הוא לא מאושר כי הוא עושה. אבל אם מסתכלים מהפרספקטיבה של האחדות המוחלטת אז ברור שהוא מאושר.

אבל שוב אני רוצה להגיד שאם האדם יכניס לעצמו לראש, אני עושה הכול, אני עושה הכול, זה גם לא יעשה אותו מאושר, טוב אני עושה הכול ומה הלאה, ולמה אני דופק את עצמי, זה למעשה לא פתר את הבעיות. אמנם זה יותר טוב לדעתי, זה דבר ראשון. ודבר שני מי שרוצה להיות מאושר לא יעזור לו לשקר, אדם שיגיד לעצמו אני עושה, זה לא יעזור לו, כול זמן שיש לו מחשבות הוא יכול לשאול האם אני עושה? האם עושים עבורי? האם אני שולט? האם שולטים עבורי? אבל לשקר זה לא פיתרון, כי בשקר אתה בסך הכול מחליף בית כלא אחד לבית כלא אחר, זה לא עוזר בכלום, כול הרעיון הוא להפסיק לשקר. תפסיק לשקר תתחיל לברר מה היא האמת, אם אתה לא יודע תגיד אני לא יודע, זה מפחיד לא לדעת, אתה לא יודע, זה מפחיד, עדיף שלא תדע מאשר שתשקר את עצמך

שאלה: אולי עדיף לא לדעת?

אליעד: זה מה שאמרתי

שאלה: מה אנחנו מנסים להבין?

אליעד: נניח שהדבר הכי טוב זה לא לדעת שום דבר, אם לא היית יודעת שום דבר אז לא היית סובלת משום דבר בעולם, אם לא היית יודעת כלום, לא היית יודעת איך קוראים לך, מי את, לא יודעת שום דבר, האם היה אפשר לסבול?

שאלה: לא, אין סבל.

אליעד: יפה, איך האדם יכול לא לדעת שום דבר? את צריכה להתחיל למחוק לעצמך את הזיכרון, את הידיעות, נגיש שתצליחי, נגיד שתיקחי סמים ותמחקי הכול, אבל יש משהו שאת לא יכולה למחוק אותו, את לא יכולה למחוק את זה שאת יודעת שאת קיימת, נכון? האדם לא יכול למחוק את זה שהוא יודע שהוא קיים, לכן הוא כול הזמן יודע משהו, משהו הוא חייב לדעת, גם אדם שמאבד את הזיכרון יודע שהוא קיים, הוא כאילו אומר אני קיים אבל מי אני, אבל עובדה שהוא קיים, השאלה היא איך יודעים את זה שאתה יודע שאתה קיים? אם תפעיל את השכל ותנסה להבין ולהבין ולדעת, בסוף תדע שאתה לא קיים, וכשאתה תדע שאתה לא קיים, אתה תמחק את עצמך, מי הבין?

שאלה: אדם שואל את עצמו האם הוא קיים, והוא עובר תהליך מסוים, ובתהליך הזה הוא מגיע להבנה שהוא לא קיים.

אליעד: עוד יותר גרוע שהוא קיים ולא קיים בו זמנית, רבי נחמן היה אומר, אני לא יודע שום דבר, והוא אמר תדעו לכם כשאני אומר שאני לא יודע שום דבר, אני הרבה גדול בשכל שלי מאשר כשאני יודע, כי לא לדעת כלום, פירושו להתחבר לדבר הראשון הראשון, לפני שיש הגדרות, לפני שיש דברים, נגיד תדמיינו את כול העולם הזה ריק מדברים. למשל אני יודע כרגע שזה שולחן, דמיינו לעצמכם שאין בעולם שום דבר, האם אתם יכולים לדעת שזה שולחן? מה זה שולחן? אין דבר כזה, דמיינו לעצמכם שאנחנו יוצאים לפני הזמן, ולפני המפץ הגדול, מה אתה יכול לדעת? כלום, לא יודע כלום, זאת אומרת שהתודעה הראשונה, במצב ההתחלתי שלה, לא יודעת כלום, אז אם מספיק רע לך אתה מתחיל לנסות להבין, זה נקרא ביטול לאין סוף, מה זה אין סוף? אין גבול, כשאתה אומר, אני יודע שזה קיר, זה שולחן, זה נקרא סוף, אך יש גם מצב של אין סוף, אין גבולות. כשאתה אומר אני ולא אני זה סוף, זה אני וזה לא אני, מה זה נקרא אין סוף, אין גבול בין אני ללא אני, אין גבול בין אני רוצה לאני לא רוצה, אין גבול בין טוב לרע, אין סוף, זה נקרא אלוהים לפני האין סוף, לפני הגבולות, לפני המקום והזמן, ואיך אתה יכול לדעת את אלוהים? זה נקרא אילו ידיעתיו ראיתיו, אתה רוצה לראות את אלוהים, איך? אם תדע אותו. אם האדם חופר וחוקר מי ברא? למה ברא? למה אני מרגיש? מה אני רוצה? מאיפה זה בא? מה זה מחשבה? מה זה רצון? מה זה עולם? בסוף הוא רואה את אלוהים, מבין, וכשהוא מבין את אלוהים, הוא פתאום חווה את אלוהים, למה? כי הוא יודע שהוא בכלל אלוהים. הבנו? האם הבנת למה זה לא יעזור לשקר, כול העניין זה להתחיל להגיד את האמת, להטיל ספק כן, כול פעם שיש לך משהו, אולי ההפך נכון? נגיד את אומרת, האם יש לי בחירה? אולי אין לי בחירה? טוב, ברור שאין לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי משנה, אולי יש לי ואני לא רוצה לשנות, תמיד הפכים. עד שאתה מברר מה היא האמת.

שאלה: אתה משאיר אותי בבלבול בעצם.

אליעד: אבל זה נותן לך קו איך לצאת, הבלבול כבר קיים, אני לא יצרתי את הבלבול, למשל אדם משקר את עצמו ואומר, יש לי בחירה, ואני אומר לו שאין, אז הוא אומר הכנסת אותי לבלבול, אבל למעשה הבלבול כבר היה קיים, כי אם הוא היה בטוח, אי אפשר היה להטעות אותו, הבלבול כבר קיים אני רק מסביר לך איך לא להישאר בו. מקודם אמרתי שהסיבה שאת לא חווה, זה בגלל שאת מוכנה להישאר בבלבול, אם היית אומרת לעצמך אני אחת ולתמיד רוצה להבין מה הסוד, איך להיות מאושרת, אז לא היית נעה ונדה. יש דבר כזה שנקרא כף הקלע, שאתה כמו פינג פונג פעם פה ופעם שם, פעם טוב לך ופעם רע לך, פעם יש לי בחירה ופעם אין לי בחירה, טוב אני יודע מה אני רוצה, טוב אני לא יודע מה אני רוצה, רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא ששת ימי חול ויום שבת, בששת ימי החול זה נקרא כשר פסול, טמא טהור, מותר אסור, כול המצוות שהאדם עושה בששת ימי החול זה נקרא עצבות, כי אפילו אם אתה שמח אתה לא באמת שמח, אתה כאילו שמח, אבל בשבת זה נקרא מנוחה, זה לשוב בתשובה, אם הצלחת לחזור בתשובה אז אתה נח ביום שבת, מה זה נקרא לחזור בתשובה? הכוונה שאתה משיב את הדבר למקומו, אם אתה רואה קיר ואתה מצליח לחזור בתשובה, להשיב את הדבר הזה למצבו הקודם. לראות איך הוא מתאחד לך עם הכול. נגיד שאתה רוצה את זה ולא את זה, מה זה נקרא לחזור בתשובה להשיב אותם, לחבר אותם למקום ששם זה לא משנה, לחבר את הכול לאחדות. אם אתה אומר זה אני וזה לא אני, אם אתה מצליח לחזור בתשובה, אתה מתחבר למקום שבו אין אני ולא אני, זה נקרא להשיב את הדבר למקום שממנו הוא נלקח. ומה השכר של מי שמצליח לחזור בתשובה? שהוא חוזר שוב בתשובה, רבי נחמן אומר שהעולם הבא זה יום שכולו שבת, אם היית ילד טוב אתה חוזר שוב בתשובה, מה הכוונה לחזור בתשובה שאתה כול פעם חווה יותר את האחדות, עוד יותר אלוהים, עוד יותר אלוהים.

שאלה: רציתי להגיד משהו איך שני קווים מקבילים נפגשים

אליעד: עשו חישוב מתמטי, ששני קווים מקבילים נפגשים, זה לא הגיוני, כי במהות זה הפוך, איך זה הפוך? קווים מקבילים כול ההגדרה שלהם שהם לא נפגשים לעולם, ופה אומרים שאחרי העולם הם נפגשים, זה דבר והיפוכו.

שאלה: תדבר בבקשה על מחשבת הבריאה.

אליעד: מה אתה יודע על מחשבת הבריאה?

שאלה: שכול הבריאה זה בעצם מחשבה.

אליעד: מי חשב את המחשבה? רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא אהבה שבזמן ואהבה שמעל הזמן, אהבה שבימים ובמידות ואהבה שבדעת, מה הכוונה? נגיד שאת אוהבת משהו, טוב לך לאהוב אותו, נכון? תארי לעצמך שהיית אוהבת אותו... כשאת אוהבת משהו את רוצה אותו קרוב אליך, כשאנחנו אוהבים אנחנו רוצים שזה יהיה קרוב אלינו, אבל אף פעם את לא יכולה לחבר אותו אליך לתוכך, כי הוא תמיד בחוץ, נכון? נגיד שיש מישהו שאת אוהבת אותו, ותארי לעצמך כמה טוב היה לך אם היית מסוגלת לאהוב אותו באותה רמת קירבה שאת אוהבת את עצמך. עכשיו מי אוהב ככה? אלוהים לפני בריאת העולם, הרי הכול אחד איתו, לא היה ניתן להגיד אני ולא אני, זאת שיא האהבה, אין שום הפרדה, אין אני ולא אני הכול אחד, שיא ההכלה. עכשיו יש דבר שנקרא אהבה שבדעת, רבי נחמן אומר שמי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מה זאת אומרת? מי שמתבונן בפחדים שלו, לכול אחד יש פחדים, מי שעושה את פרויקט חייו נגד הפחדים. כול פעולה שאדם עושה זה בגלל הפחד, אפילו עכשיו כשאת שואלת אותי שאלה זה בגלל הפחד שאולי לא תהיי מאושרת, כול דבר שאתה עושה זה בגלל שאתה מפחד, אתה מפחד ממשהו, אפילו כשאתה אוכל אתה מפחד למות, גם אם יש לך רצון אתה מפחד, בכול מקרה רבי נחמן אומר, מי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מי שמתנתק מכול הפחדים שלו, זוכה להתגלות האהבה שבדעת, מה זאת אומרת? שהוא אוהב את הבריאה כפי שהבורא אהב אותה לפני שהוא ברא אותה

עכשיו אסביר מה היא מחשבת הבריאה.

ניקח למשל ילד ואבא, אלו שני ישויות נפרדות, אבל לפני שהילד נולד איפה הוא היה מבחינה פיסיקלית? בתוך אבא שלו, נכון? הילד הזה, הישות שלו הייתה בתוך אבא שלו, עכשיו הוא כאילו יצא, זה נקרא להוציא מהכוח אל הפועל, עכשיו נגיד שלטיפת הזרע הייתה תודעה, ואם היא הייתה אומרת אני, למי היא הייתה מתכוונת? לאבא, ילד לפני שנולד, כשהוא אומר אני, למי הוא מתכוון? לאבא, אבל כשהוא יוצא החוצה הוא נפרד מהאבא. עכשיו אותו דבר הבריאה, לפני בריאת העולם כול הדבר הזה היה בתוך אלוהים, היה אחד לגמרי, כשאת אמרת אני, התכוונת לאלוהים, יש רק אני אחד, אני זה אלוהים, אין אני ולא אני, הכול אחד, עכשיו הבורא הוציא את הבריאה מכוח אל הפועל, מה זה אומר הוציא, חשב את הבריאה, הוא חושב את הבריאה, למשל אתה מדמיין פיל, הפיל קיים בתוך המחשבה שלך, עכשיו הבורא חושב אותנו, הבורא זה הכוח הראשון חושב את הכול, אז היכן אנחנו נמצאים? בתוכו, כול המקום הגדול הזה היכן נמצא, בתוך אלוהים, אלוהים זה משהו שכול הדברים נמצאים בתוך המחשבה שלו, נגיד הוא חושב על פיל, הפיל נמצא בתוכו, וכול מה שקורה, קרה ויקרה זה הכול בתוך המחשבה של אלוהים. כשאת חולמת חלום כול הסיפורים הדרמטיים שקרו שם הם בתוכך, אותו דבר באנלוגיה כול העולם הזה בתוך המחשבה של אלוהים, אם אתה מבין את זה אז קודם כול אין לך פחדים יותר, למה אין לך פחדים? כי מה שייך לפחד? אם אתה אומר הכול ישות אחת, אז ממה אתה מפחד? ממה יש לך לפחד בכלל? מה תפחד? תפחד למות? למות זה צורה אחרת, יש צורה כזאת ויש צורה כזאת, כאן יש שינוי בתפיסת המציאות. התודעה שלך חווה משהו אחר, בכול מקרה אם האדם מעלה את היראה לשורשה, מה הכוונה? זה עכשיו יתחבר לך, למשל את מפחדת ממישהו, וזה גם מתחבר לתיקשור, מה זה תיקשור, הרי אלוהים עושה הכול, אם את מפחדת ממישהו, את מעלה את היראה לשורשה, ואומרת הוא הרי רק מלאך רק שליח, הוא רק המקל, הוא לא מפעיל את עצמו, יש משהו שמפעיל אותו, אז את כבר מגלה שיש כוח שמפעיל את הכול, אז את מגלה שהוא גם מקיף את הכול, וממלא את הכול בתוכו, אז אם זה בתוכו אז כבר אין לך ממה לפחד, כי את והוא זה ישות אחת, אם אתה מעלה את היראה לשורשה, מה גורם לאדם לגלות את אלוהים? שהוא מפחד, הפחדים שלו, למה זה קורה לי? אה, כי יש משהו שגרם, יש כוח ראשון, שעושה את הכול כול הזמן, וההבנה הזאת מובילה למחשבת הבריאה, שיש משהו שחושב את הבריאה, שתבין שכול העולם כולו הוא בתוך המחשבה של אלוהים. יש עוד פירושים שזה מעל המחשבה, ואז אם אתה מבין את זה, אתה זוכה לאהבה שבדעת, מה זה נקרא האהבה שבדעת? אתה אוהב את המציאות כמו שאלוהים אוהב אותה, למשל אבא יכול לאהוב או לשנוא את הבן שלו, אבל אם הילד שלו בתוכו עוד לפני שהוא נולד, הוא לא יכול לשנוא אותו, כי זה הוא עצמו. עכשיו אם אתה מבין את כול הדברים האלו, אתה מגיע לאהבה שבדעת, אתה אוהב את העולם כמו שאלוהים אוהב אותו, כי הוא בתוכו בכלל, זה מה שרבי נחמן אמר, מי שיש לו לב לא שייך אצלו מקום, כי הוא מקומו.

פעם מישהו בא לרבי נחמן ואמר לו פה המקום לא טוב לי, אז רבי נחמן אמר לו, אם היה לך לב לא היתה לך בעיה של מקום, כי מי שהלב שלו נקי, אז הוא חווה שהעולם בכלל בתוכו, כי אם אני אלוהים, אז העולם בתוכי, אם העולם בתוכי אז מה זה אומר שלא מתאים לי להיות פה? אתה העולם, אתה מחליט.

שאלה: יש כוח שחושב, מי הוא?

אליעד: אתה שואל מה הוא לא מי הוא?

שאלה: מי הוא, מה הוא, כול השאלות?

אליעד: הוא ההפך של כול הדברים שאותם הוא חושב, אתה מבין שהוא צריך להיות מחוץ לכול הדברים? אם הוא הראשון הוא חייב להיות מחוץ לכול הדברים, אל תסכים איתי, תחשוב בהיגיון, אלוהים חייב להיות מחוץ לכול הדברים, למה? כי אם הוא במקביל לדברים, אז מה יוצר אותם? אם הוא לפני כול הדברים זה אומר שהוא מחוץ לכול הדברים

שאלה: הרגע אמרת שאנחנו בתוכו.

אליעד: יש כדור, האוויר גם נמצא בתוכו וגם מסביבו. עכשיו מצידו של אלוהים יש רק אלוהים, ואת בתוכו, זה כמו מחשבה, למשל אתה חושב על פיל, הפיל היכן נמצא? בתוכך, אבל אתה גם כאילו נמצא בתוכו, בגלל שהוא בתוכך אתה גם חודר דרכו, וגם ממלא אותו, כול הגוף שלו זה אתה. שאלה: המחשבה שלך זה הוא?

אליעד: כן, גם אתה עוטף אותו, הישות שלך גם עוטפת אותו וגם ממלאה את הפיל, נגיד לדוגמא שעכשיו אתה חושב על פיל, זה לא שיש גם אותך וגם את הפיל, יש רק אותך. זה כמו שאנשים אומרים אבל אלוהים נתן לנו בחירה חופשית, הוא חשב אותנו ועכשיו אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, זה לא יכול להיות, כי הוא בתוכך, כאילו גם הגוף של הפיל עשוי ממך. זה עשוי מהדבר הראשון שהוא ללא מקום וזמן, זה נקרא עשוי מכלום.

אין שאלות סגרנו את הדיון.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il | מאמן אימון אישי מרצה הרצאות

הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות בנושא שורש, עולם, חזרה בתשובה, בחירה, בעיות ועוד ...