אחד המאפיינים הייחודים של הדת היהודית לעומת דתות אחרות הוא שהקשר של העם היהודי לאלוהיו נעשה באופן ישיר וללא מתווכים,וזאת בניגוד לכל שאר העמים שהשתמשו בסוגים שונים של מתווכים בן האדם הפשוט לאלוהיו. התפתחות זו קבלה תוקף רשמי במעמד הר סיני, כאשר אלוהים העניק את לוחות הברית לעם ישראל באופן ישיר. על כך אנו למדים מלשון בו נכתבו לוחות הברית - כל אחד מציוויי התורה הם בלשון יחיד וחלים על כולם כאחד, כלומר לכל אחד ואחת מבני ישראל נופלת האחריות האישית לקיים את המצוות. אפילו בתקופת מלכים, בה היה נדמה שעם ישראל הולך בדרכי הגויים, גם אז לכל אחד ואחת מעם ישראל היה את חובת קיום המצוות הפרסונאלית, כגון מנוחה בשבת, הענקת מעשרים ועלייה לרגל שלוש פעמים בשנה.
לעומת זאת, בדתות אחרות חובת קיום הפולחנים הדתיים הייתה נופלת על המלכים בלבד. המלכים היו נעזרים בכוהנים שישמשו כמתווך בין המלך לאל, תפקיד העם היה לשלם מיסים שבין היתר מימנו את הפולחנים הדתיים של המלוכה ויכלכלו את הכוהנים. מעבר לכך לעם לא היה קשר עם אליליו ולעיתים קרובות אף לא היה צופה פסיבי בטקסים הדתיים של בני המלוכה.
לאורך ההיסטוריה שיטה זו של תיווך בן העם לאלוהיו המשיכה בקרב עמים לא יהודים וניתן לראות אותם בצורה בולטת בעיקר בנצרות הקתולית והפרו-סלאבית שבהן העם המשיך לתקשר עם אלוהיו או לבקש את סליחתו באמצעות הכומר שקיבל אישור מסמכות עליונה ממנו ( האפיפיור או הפטריארך הקדוש ), רק בסביבות המאה השש עשרה בעקבות ההתעוררות הלאומית בחלק מאירופה והחלשת מעמד הכמורה החל להיווצר תהליך שבו הפרט עומד מול אלוהיו ללא מתווכים.
כאמור, אצלנו היהודים האחריות האישית החלה כבר מראשית היווצרותו של עם ישראל ויש לכך ביטויים רבים. אחד הביטויים שנותרו גם בימינו היא הנחת תפילין, הנחת תפילין זה טקס בו שותפים רק האדם היחיד ואלוהים, אין צורך ברב, בבית כנסת או ספר תורה, רק אתה אלהים וה...תפילין.
אנשים שנוהגים לשים תפילין מדי בוקר לעיתים מתארים את החוויה כחוויה רוחנית שאין דומה לה. דווקא בהעדר כל הגורמים הסובבים נוצר קשר טהור יותר ונקי יותר בינך לבין אלהים. אותם אנשים אומרים שעבורם להניח תפילין זה להתחיל את היום ללא לחץ וללא כעסים אלא כדף נקי וחלק שמוכן לספוג כל הבא מולו. תפילין משמשים גם אמצעי לקריאה לעזרה בשעת צרה, אם בן משפחה חלה פתאום או נמצא במצוקה אחרת, או למקרים בהם עומדים בפני אירוע לא שגרתי כמו למשל טיסה או תפילה במקומות קדושים כמו הכותל.