בשנת 1923 הוקם בארץ ישראל "גדוד מגני השפה העברית." חבורה זו שהוקמה בעיקר על-ידי תלמידי ובוגרי הגימנסיה הרצלייה בתל אביב חרטה על דגלה את הסיסמה: עברי דבר עברית! מטרת הגדוד הייתה להגן על השפה העברית המתחדשת ולעודד בדרכים שונות את השימוש בה במקום בשפות זרות אחרות. מאז חלפו הרבה מים (בעיקר מזוהמים) בירקון והעברית התפתחה, פרחה ושגשגה. אלא שהיום נדמה שיותר ויותר ישראלים מבינים שעליהם ללמוד אנגלית או להיעזר שמיני תרגומים מעברית לאנגלית כדי לשרוד בעולם הגלובלי שבו אנו חיים. נדמה שכיום הסיסמה החדשה היא: עברי דבר אנגלית או שתמצא לך חברת תרגומים מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית כדי שתציל אותך מעצמך.

אנשים רבים יכולים לבכות את ירידת מעמדה של העברית. רבים יכולים להתלונן על כך שכיום אי-אפשר להסתדר בלי לדעת אנגלית ולהצליח בעולם העסקים או באקדמיה. אך כזו היא המציאות שבה אנו חיים. אנו חיים בעולם גלובלי שבו אי-אפשר להישאר רק בדלת האמות של השפה שבה נולדנו, בה גדלנו ובה אנחנו מרגישים בנוח כמו בבית. היום ללא ידיעת אנגלית אי-אפשר להתקדם בקריירה בין אם מדובר בעולם העסקים ובין אם מדובר בעולם האקדמי. כל מי שחושב בעברית חייב גם לדעת לעשות תרגומים מעברית לאנגלית של המחשבות שלו אם ברצונו שמישהו בארצות הברית או בכל מדינה אחרת יוכל להבין אותו. בארץ קמו כבר כמה דורות שחושבים בעברית אבל היום כבר ברור שללא תרגומים משפה לשפה הרי שרבות מהמחשבות הללו הן חסרות ערך.

האם העובדה שהצורך הגובר בביצוע תרגומים מעברית לאנגלית ולהיפך מאיים על השפה שהתחדשה בארץ לאחר אלפיים שנות גלות? האם עלינו להתנגד לנטייה לבצע תרגום מעברית לאנגלית של מה שנותר פה בארץ רק בגלל אילוצים של הכלכלה או של עולם האקדמיה? האם אין בכך עלבון לזכרם של גדוד מגני השפה העברית שנאבקו למען תחיית השפה העתיקה רק כדי שהנכדים שלהם והנינים שלהם ישלמו תמורת תרגומים מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית? האם הרצל בן ארי, מייסד הגדוד הנודע, מתהפך בקברו לנוכח הפריחה של חברות שמספקות לנו תרגומים? האם הגדוד צריך לקום שוב כדי לעקור מהשורש את התופעה המתפשטת של ייצור תרגומים?

השפה העברית חזקה דייה ומושרשת היטב בתרבות הישראלית והיא איננה צריכה לחשוש מענייני התרגום הללו. למעשה ניתן לראות בעבודה הרבה שלה זוכות חברות תרגומים מעברית לאנגלית מעין הוכחה ניצחת לניצחונה ולתחייתה של העברית. התוכן שנוצר בשפה העברית איננו עניינה רק של קהילת דוברי העברית בארץ ובעולם אלא הוא תוכן שיש לו דורש גם בקרב דוברי שפות אחרות, עתיקות פחות או יותר. העובדה שכה הרבה חברות תרגומים מעברית לאנגלית מוצאות לעצמן תעסוקה נובעת מכך שכה הרבה תוכן נוצר כיום בעברית על-ידי דוברי השפה. השפה העברית חיה והיא פורייה עד למאוד: היא מספקת עבודה לא רק למי שיודע עברית אלא גם למי שעוסק בתחום של תרגומים מעברית לאנגלית. היצירה העברית איננה מוגבלת לתחומי השפה עצמה והיא מוצאת דרכים להתפשט בעולם גם מעבר למחסומי השפות והמדינות. תרגומים מעברית לאנגלית הם ההוכחה האחרונה לחיוניות האדירה של השפה העברית.