אנשי דת (כמו רבנים או חזנים לדוגמה) המעוניינים לעבוד בארצות הברית במקצועם נדרשים להנפיק ויזה לארה"ב מסוג R-1.

זוהי ויזת עבודה זמנית המוגבלת לשלוש שנים.

תחת ויזה זו הם אמורים לעבוד בארגון דתי ללא מטרת רווח בארצות הברית,

ארגון הנחשב לארגון-דת לכל דבר ופטור ממס לפי חוקי החוקה האמריקנית.

הם יוכלו, בכל אופן, לעבוד בשתי חצאי-משרות במקביל לעבודתם הדתית.

מגיש הויזה לארה"ב חייב להיות בעל ותק של לפחות שנתיים בארגון דתי בארץ.

אם מגיש הבקשה כבר שוהה בארצות הברית עם ויזה חוקית, יהא עליו פשוט

לשנות את סוג הויזה שלו.

בכל אופן, אם הוא בארץ הוא יהיה חייב להגיש בקשה לויזת R-1, ובמקביל,

מעסיקו העתידי בארצות הברית יידרש לבקש בשמו אשרת כניסה למדינה

ברשויות ההגירה בארצות הברית, בקשה שהמענה עליה יוכל להגיע לאחר

זמן רב (כמה חודשים לרוב).

מגיש הבקשה חייב להיות בעל דרכון תקף, כמובן, ואז לקבוע תור לריאיון

בשגרירות ארצות הברית. בישראל שתי שגרירויות אמריקניות: בירושלים ובתל-אביב.

לרוב ההליכים נעשים בשגרירות בתל-אביב. בריאיון, מגיש הבקשה לא ייצטרך

להוכיח שאינו מתכוון לשהות בארצות הברית מעבר לגדר המותר או לגרום נזק למדינה,

בניגוד למבקשי ויזה מסוגים אחרים. אך עליו יהיה להביא עמו כמה שיותר מסמכים

דתיים המוכיחים את אמינותו הדתית והרוחנית. עליו להשאיר על המראיין רושם

של אדם דתי אמיתי ורוחני.

בעבודתו בארצות הברית, איש הדת יהיה חייב לבצע מטלות דתיות ורוחניות

המגלמות את מהות הדת הספציפית. האשרה לא כוללת עבודה בארגון דתי

בתור שרת, טבח, מכונאי וכדומה.

כשיהיה שם, יוכל לעבור לעבודה במקום אחר, לרוב די בקלות, כל עוד, כמובן,

מדובר בארגון דתי דומה.

במקביל לאשרת השהייה התקפה לשלוש שנים, יוכל מגיש הבקשה לבקש

הארכת-שהייה לעוד שנתיים, ובמקביל להתמודד על קבלת גרין-קארד.

בני זוגם וילדיהם יידרשו להנפיק ויזה לארצות הברית מסוג R-2. לילדיהם יהיה מותר לשהות

בארצות הברית תחת ויזה זו עד שיגיעו לגיל עשרים ואחת. על בני זוגם וילדיהם

של אנשי הדת אסור לעבוד בארצות הברית.

בהגעה לארצות הברית, פקיד נמל התעופה יחליט אם להכניס את בעל הויזה לתחומי

ארצות הברית על פי שיקול דעתו.